שלא ימרחו אתכם

בריאות ומזון | ים וחופים |
הקיץ הגיע, ואתו הפרסומות לתכשירי הגנה מפני השמש. כולנו שמענו על הסכנות שבחשיפה לקרינה, אבל מה עם הסכנות שבמריחת קרם הגנה?

 

כולנו כבר יודעים לדקלם שקרינת ה-UV מהשמש מסוכנת לבריאות. כוויות, קמטים, הזדקנות העור, קטרקט בעיניים, נגעים קדם סרטניים וסרטן העור הם רק חלק מהסכנות שבחשיפה לשמש, שעליהן מתריע משרד הבריאות.

לפי האגודה למלחמה בסרטן, "כולנו חשופים לנזקי השמש, אך תינוקות וילדים נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה הרבה יותר להיפגע. מרבית נזקי השמש, כולל סרטן העור, נובעים מחשיפה לשמש, ובייחוד כוויות שמש בגיל המוקדם. לכן, בכל פעם כשאתם יוצאים החוצה עם ילדיכם – חשוב כי תנקטו באמצעי זהירות מוגברים ותהיו יחד אתם חכמים בשמש: חפשו צל, כובע, משקפי שמש והגנה על העיניים, ביגוד מתאים ומגן, שהו בשמש רק בשעות הבטוחות, מסנן קרינה, שתייה".

עם זאת, רשתות הפארם מזהירות אותנו מפני חשיפה לשמש בכל שעות היום ובכל עונה, ובאחת הפרסומות לתכשירי ההגנה אף הושוותה החשיפה לשמש לבישול במיקרוגל. המלצתן של רשתות הפארם היא למרוח קרם הגנה או להשתמש בספריי בכל יציאה לשמש, ולא לחשוף ילדים עד גיל שישה חודשים לשמש כלל. האם ההמלצה הגורפת הזו מחויבת המציאות? מחקרים מראים שההמלצה מיותרת, ואף מזיקה – לאדם ולסביבה.

מריחה של קרם הגנה אינה מאפשרת לגוף לייצר מספיק ויטמין D. צילום: Mike Mozart, Flickr
מריחה של קרם הגנה אינה מאפשרת לגוף לייצר מספיק ויטמין D. צילום: Mike Mozart, Flickr

ויטמין בייצור עצמי

"אני כועסת על ההטעיה של רשתות הפארם", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה. "אני מבינה שהן רוצות למכור תכשירי הגנה, אבל לא צריך לשקר לציבור ולהפחיד אותו. ההשוואה של חשיפה לשמש לבישול במיקרוגל היא מזעזעת ומיותרת לטעמי. לא בכל יציאה לשמש חייבים להימרח בקרם הגנה. השמש בשעות הבוקר הקרירות ובשעות הערב אינה מסוכנת כלל, ומריחת קרם הגנה בשעות האלה מיותרת ומזיקה לבריאות. חשוב להיחשף מעט לשמש גם בחודשי הקיץ כדי לאפשר לגוף לייצר בעצמו ויטמין D".

לפי פרסום של משרד הבריאות, ויטמין D חיוני לספיגה תקינה של סידן מהמעיים ותורם לחיזוק העצמות. רמות תקינות של ויטמין D שומרות גם על מערכת עצב-שריר, ובכך מסייעות למניעת נפילות בקרב קשישים. קיימות ראיות המשייכות לוויטמין D יכולת למנוע את התפתחותם של סוגי סרטן מסוימים ומחלות נוירולוגיות כגון טרשת נפוצה. לפי ארגון הבריאות העולמי, גם חשיפה מועטה מדי לשמש יכולה לגרום לנזקים בריאותיים: מחסור בוויטמין D ומחלות שלד.

"לא כל האנשים מצליחים לקבל ויטמין D מטיפות, מכיוון שלא תמיד הוא נספג טוב בגוף", מדגישה אולנובסקי. "המקור הטוב ביותר לוויטמין D הוא ייצור עצמי של הגוף שלנו בחשיפה לשמש. חשיפה לשמש חלשה (בשעות הבוקר המוקדמות או שעות אחר הצהריים, או בעונת החורף) במשך חצי שעה, שלוש פעמים בשבוע, של הזרועות והפנים מספיקה ליצירת ויטמין D בכמות מספקת. חשיפה כזו אינה מעלה את הסיכון לסרטן עור ולפגיעה בעיניים. הכעס שלי על רשתות הפארם נובע מכך שהן מעודדות מריחה של קרם הגנה בכל יציאה לשמש. מריחה של קרם הגנה אינה מאפשרת לגוף לייצר מספיק ויטמין D, ובכך פוגעת בבריאותנו".

מסנני הקרינה מאיצים סרטן?

לטענת אולנובסקי, הציבור אינו מודע לכך שקיימות סכנות בשימוש יתר בקרם הגנה, שעשויות לעלות על התועלת מההגנה שבקרם. בשנים האחרונות נמצא כי מסנני קרינה רבים הם רעילים, בשל כימיקלים מזיקים הקיימים בהם. אוקסיבנזון, שקיים ברוב תכשירי ההגנה, הוא חומר שנחשב בעיני רבים כמזיק. קיים מחקר שמראה כי בחשיפה לשמש, אוקסיבנזון עלול לגרום לאלרגיות. לפי מחקר אחר, הוא עלול לשבש את המערכת ההורמונלית, ולהשפיע על מערכת הרבייה, על המערכת הנוירולוגית ועל המערכת החיסונית, ולגרום לגידולים סרטניים, לבעיות התפתחותיות ועוד. חומרים מסוכנים נוספים שנמצאים בתכשירי ההגנה הם רטיניל פלמיטט ורטינול, שניהם תחליפים סינתטיים של ויטמין A. על פי ניסויים שנעשו בעכברים, נמצא שבשילוב עם חשיפה לשמש, חומרים אלה מאיצים התפתחות של גידולים סרטניים.

ריסוס קרם שיזוף על פני הילדים אינו מומלץ. צילום: edition88, Flickr
ריסוס קרם שיזוף על פני הילדים אינו מומלץ. צילום: edition88, Flickr

לפי אולנובסקי, "התרסיסים פחות יעילים מהקרמים וטומנים בחובם סיכון רב יותר לבריאות. כשריססתי את הילדים שלי, ראיתי שקשה מאוד למנוע חדירה של התרסיס לדרכי הנשימה. דרכי הנשימה רגישות מאוד לחומרים כימיים. זה יכול לגרום לאלרגיות במקרה הקל ולמחלות קשות יותר במקרים אחרים. אני לא לבד עם החששות האלו, גם ה-FDA בודק את זה. בינתיים ההמלצה בארה"ב היא לא להשתמש בספריי להגנה על ילדים. אני מקווה שמשרד הבריאות בישראל יתעורר בקרוב ויוסיף את זה להמלצות שלו".

"באשר לתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים, ההמלצה היא לא לחשוף לשמש", מוסיפה אולנובסקי, "אבל יש לזכור שקיים חשש בריאותי משמעותי ממריחת קרם ההגנה, שכן תינוקות רגישים יותר לחומרים כימיים. תינוקות רגישים יותר להתייבשות ומובן שהעור שלהם עדין והם נצרבים בקלות, ולכן ההמלצה היא לא לחשוף – אבל אם חייבים לחשוף, אז רק לשמש קלה של לפני 10 בבוקר או אחרי 4 אחר הצהריים, לבושים בבגדים ארוכים ועם כובע. למעט מקרים יוצאי דופן, מומלץ שלא למרוח קרם הגנה, אפילו 'מיוחד לתינוקות', על תינוקות צעירים".

לא רק האדם עלול להיפגע מחומרים כימיים שנמצאים במסנני הקרינה. פרופ' אריאל קושמרו מאוניברסיטת בן גוריון הראה לאחרונה כי החומר בנזופנון, הרכיב העיקרי שמגן מפני קרינת השמש ונמצא בקרמים רבים, הוא רעיל ליצורים חסרי חוליות ימיים, ובהם אלמוגים. גם כמות מזערית של החומר, שחודר לים מגופם של המתרחצים, גורמת לנזק באלמוגים. כדי להימנע מכך, ניתן להסתכל ברשימת הרכיבים של הקרם ולוודא שאינו מכיל בנזופנון.

להיות בריאים וליהנות מהחיים

אז כיצד עלינו להתמודד עם המסרים הרבים והסותרים? "כל אחד צריך לעשות ניהול סיכונים", מסכמת אולנובסקי. "זה תהליך שצריך להיעשות גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית. זה אומר להבין את הסכנות, את הצרכים שלנו (לחיות, להיות בריאים וגם ליהנות מהחיים) ואת מרחב האפשרויות שלנו. לדוגמה, אם אני חייבת לצאת לשמש, אולי אוכל לצאת בשעות הפחות מסוכנות? אולי אוכל ללבוש בגדים ארוכים ולחבוש כובע רחב שוליים? אם לא, אז כדאי להשתמש בקרם הגנה, ובכל מקרה מקדם הגנה של 34 או 45, לא יותר".

כתבה המבוססת על סיפור זה פורסמה בוואלה – כאן.



אולי יעניין אותך