חוקרים בוחנים האם תגובות כימיות של צמחים עשויות לסייע באיתור שרידי אדם בטבע, גם בתנאי שטח קשים במיוחד
חוקרים בריטים בחנו סוגים שונים של מברשות שיניים, כדי לקבוע איזו מברשת טובה יותר לכדור הארץ וגם לבריאות האדם. המסקנה שלהם: יש צורך במברשת מסוג חדש
צי של ספינות סיניות התמקם על גבול השמורה הימית הייחודית של איי הגלפאגוס והחל בפעילות דיג אגרסיבית, שעלולה לפגוע אנושות בבעלי החיים הימיים באזור. מה אומר החוק הבינלאומי על מצב זה ומה אפשר לעשות כדי לשמור על האוקיאנוסים שלנו?
דעה: חברות הביטוח הגדולות נפגעו בשנים האחרונות ממשבר האקלים, אך גם נושאות באחריות היסטורית להידרדרות במצב. כעת עליהן להחליט האם הן ימשיכו להיות חלק מהבעיה או שיהפכו לכלי מרכזי לפתרונה
מדי שנה אנחנו צורכים כמויות אדירות של בשר ושאר מזון מן החי. לצריכה הזאת יש מחיר כבד, הבאה לידי ביטוי בהחמרת משבר האקלים ופגיעה אנושה במערכות האקולוגיות בכדור הארץ
ייבוא של סוסים, ביזונים ואיילים לאזור הארקטי עשוי למלא חלק משמעותי בשימור קרקעות הפרמפרוסט והאטת תהליכי ההתחממות הגלובלית - זו לפחות המסקנה של מחקר תיאורטי שנערך לאחרונה. האם יש טעם להוציא אותו לפועל?
דו"ח חדש מציג את התועלת והאתגרים הכרוכים בעבודה מרחוק ומתייחס ללקחים שניתן ללמוד מההתנסות הלא-מתוכננת בה במהלך מגפת הקורונה. האם 2020 תיזכר כשנה שבה השתנו הרגלי העבודה שלנו?
דעה: הסרט "כוכב בני האדם" מציג תמונה מעוותת ומניפולטיבית של המאבק בשינוי האקלים ובעיקר מספק תחמושת למכחישי האקלים וראשי תעשיית הנפט, הפחם והגז
תעשיית המזון מן-החי מייצרת לא רק בשר, חלב וביצים, אלא גם חיידקי-על שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה ושעלולים להפיץ מחלות מסוכנות גם לבני אדם. חומר למחשבה לקראת המנגל הבא
דעה: מגפת הקורונה הוכיחה שכאשר נמצא איום גדל בפתח וכאשר הוא מוחשי ונתפס, האנושות מסוגלת לגייס משאבים ויצירתיות כדי להתמודד אתו. עכשיו צריך לחשוב איך ליישם את זה גם על האיומים שמייצר משבר האקלים
אחרי שהעולם יתמודד בהצלחה עם משבר הקורונה, תשומת הלב של ישראל צריכה להיות קידום פעילות אינטנסיבית בתחום החדשנות האקלימית, כדי למקם את עצמה כמובילה במציאת פתרונות ל"אתגר הגדול הבא" של האנושות
הפחד מפני הבלתי-נודע שהביא אתו נגיף הקורונה שלח את הישראלים לקנות כמויות עצומות של מזון, שחלקים ממנו צפוי להיזרק לאשפה. הנה כמה עצות למניעת הבזבוז המיותר הזה
רגע לפני המנגל של יום העצמאות, כדאי לעצור ולחשוב על הקשר בין צריכת בשר ומזון מן-החי לבריאותם של בני האדם ושל הסביבה ואולי גם לשקול מעבר לדיאטה חדשה שתעשה טוב גם לאדם וגם לכדור הארץ
כיצד משפיע השינוי בהתנהגות האנושית בזמן הקורונה על הסביבה? והאם השינוי הזה יימשך גם אחרי שנצא מהבידוד?
משבר הקורונה העולמי מספק לנו הזדמנות לחשוב על העתיד של אספקת מזון בעולם לנוכח שינוי האקלים ואירועי קיצון
לרגל יום צמצום בזבוז המזון העולמי: פחים חכמים, שקיות זבל מתכלות, עיבוד אשפה מתקדם וחוות של זבובים שמפרקים פסולת. כך דרום קוריאה הפכה את עצמה למעצמה עולמית בתחום צמצום בזבוז המזון. אז מה אנחנו יכולים ללמוד מסיפור ההצלחה הזה?
צוות בינלאומי של חוקרים מציג המלצות עדכניות להצלת אוכלוסיית החרקים בעולם. האם באמת עדיין אפשר להציל את היצורים הקטנים והחיוניים כל כך עבור העולם והאנושות?
בעלי חיים וצמחים המושפעים משינוי האקלים העולמי נודדים לאזורים חדשים שבהם יוכלו לשגשג. כיצד המהלך הזה משפיע עליהם ועל הסביבה?
ט"ו בשבט: גם עצים בני 3,000 לא מצליחים לעמוד בפני האתגרים הסביבתיים שמציבים להם בני האדם
ט"ו בשבט: בירוא יערות לצרכי חקלאות ובנייה תורם למשבר האקלים ומסב נזקים סביבתיים אבל בכל זאת ממשיך בקצב מהיר. מה אפשר לעשות כדי לשמור על היערות?
ט"ו בשבט: כולם כבר יודעים מה הנזק הסביבתי שנוצר בגלל הפעילות של רשתות האופנה המהירה. עכשיו הגיע הזמן לדבר גם על ההשפעה של הריהוט המהיר על העצים בעולם
תעשיית המלט העולמית מייצרת כ-4 מיליארד טון בשנה ופולטת יותר פחמן דו חמצני מאשר הודו כולה. במקביל, שימוש בעץ בכלל ובבמבוק בפרט כחומר בנייה הולך ומתרחב. האם באמת מדובר בחלופה מוצלחת מבחינה סביבתית וכלכלית לבטון?
יזמים שונים ברחבי העולם מציעים לחברות שדואגות לקיימות לשנע את הסחורות שלהן על גבי ספינות מפרש, שאמורות להפחית את הזיהום והפגיעה הסביבתית שיוצרות ספינות המטען הגדולות
דוח מקיף שבדק את השפעות שינוי האקלים על בריאות האדם מסמן את בריאות הילדים כפגיעה במיוחד, ומדגיש את הצורך בהתגייסות עולמית להתמודדות עם המשבר כדי לתת עתיד טוב יותר לדורות הבאים
מזג האוויר הסוער שפקד את ישראל לאחרונה הוא חלק ממגמה שרק תלך ותקצין בגלל משבר האקלים. איך מתמודדות ערים, מדינות (וגם ענף הביטוח) עם התחזית המאיימת לעשורים הקרובים?
שריפות, דובונים על הירח, חלבון מקינואה, נשרים מתים, זיהום אוויר, שיאי חום ופרות שנראות כמו זברות - סיכום שנת 2019 בסביבה
כמה מיזמים טכנולוגיים חדשים ומבטיחים מציעים להציב אסדות צפות בים ולייצר עליהן אנרגיה משמש ומרוח כדי לשחרר אותנו מהתלות בדלקי מאובנים. האם כדאי ליישם אותם גם בישראל?
שריפות הענק באוסטרליה מאירות שוב את הקשר שבין משבר האקלים לבין אסונות תלויי מזג אוויר. אז מדוע התקשורת מצניעה את הקשר הזה?
מה בדיוק גרם להצפות הענק שפקדו את ונציה לאחרונה? מה היו הנזקים הכלכלים שנגרמו לעיר? ומה ניתן לעשות כדי למנוע אותם בעתיד?
התאגידים הגדולים אינם נוקטים את הצעדים הנכונים גם כשהם יכולים כדי להקטין את ההשפעה השלילית שלהם על הסביבה. שיחה ביקורתית, ודי פסימית, עם פרופ' יוסי שפי על הפער בין קיימות לבין אחריות תאגידית
מאז מלחמת העולם השנייה הצליח המין האנושי לדחוף את עצמו גם לתוך שכבות הקרקע והסלע. ברוכים הבאים לעידן גיאולוגי חדש: הפלסטוקן
ילידי אמריקה הדרומית נהגו לדשן את הקרקע בפחם מיוחד וכך להפוך אותה לפוריה. כעת, חוקרים מציעים להשתמש בטכנולוגיה הזו על מנת לייער מחדש את יערות הגשם, שנפגעו אנושות משריפות ומבירוא בלתי מבוקר
חברות ישראליות נמצאות בחזית הפיתוח של תחליפי בשר. כדי לאפשר להן לפרוץ ולהוביל את השוק העולמי נדרשת השקעה ממשלתית מאסיבית בסטרטאפים, באקדמיה ובתעשייה והסרה של חסמים רגולטוריים
אנטנות של הרשת הסלולרית מהדור החמישי (5G) החלו להיכנס לפעולה ברחבי העולם, ומכרז לפריסתה פורסם לאחרונה גם בישראל. מהי הרשת החדשה, שמעוררת חששות מפני השפעות בריאותיות אפשריות בקרב חלק מהחוקרים ומהציבור, והאם באמת יש סיבה לדאגה?
בארצות הברית כבר אוספים, מבקבקים ומוכרים מי גשם. האם יש טעם שגם בישראל נתחיל לנצל את ממטרי החורף שלנו?
ליטל אשכנזי-רודד רק רצתה להפחית את כמויות הכלים החד-פעמיים שהיא צורכת. היא לא תיארה לעצמה שהיא תוביל יוזמה חברתית-סביבתית שסוחפת אחריה אלפי אנשים בכל הארץ
חוקרים בדקו כמה חלקיקי מיקרופלסטיק אנחנו צורכים דרך שתיית מים מינרליים מבקבוקים חד-פעמיים וחזרו עם ממצאים מדאיגים
על פי מיזמים חדשים פסולת חקלאית היא בעצם משאב לייצור תרופות, חומרי גלם ואפילו שוקולד. האם אפשר לצמצם באמצעותה את השפעותיה הסביבתיות השליליות של החקלאות ולייצר אפיק הכנסה חדש לחקלאים?
בעוד 30 שנה החקלאות העולמית תצטרך להאכיל 10 מיליארד פיות – ולעשות את זה מבלי לפגוע בסביבה. האם צריך לחפש את התשובה לשתי הבעיות האלו מתחת לאור הפנס?
מקדונלדס ישראל משיקה המבורגר טבעוני וזו הזדמנות מצוינת לשאול איך אפשר להגדיל את מנת החלבון שלנו מבלי לפגוע בבעלי החיים ובסביבה?
מיזם טכנולוגי חדש מקווה לחולל מהפכה בשוק המזון ולייצר חלבון למאכל בדרך יצירתית שתפחית משמעותית את הפגיעה בסביבה
תזונה ים תיכונית, שאפיינה בעבר אזורים רבים באגן הים התיכון וגם את ישראל, מועילה לבריאות וחסכונית יותר במשאבי מים – אך עם הזמן מפנה את מקומה לתזונה המערבית עתירת הבשר והסוכר
לתמנונים יש יכולת מופלאה לנוע במים, לשלוט בזרועותיהם בתחכום ולהסתוות בצורה מושלמת. שורה של מחקרים מציעה להשתמש בתכונות הללו לפיתוח רובוט לעבודות תת-מימיות, זרוע גמישה למטרות רפואיות ומדי הסוואה משופרים לצבא
מחקר חדש, ראשון מסוגו, בוחן את הסכנות הבריאותיות של כל שלב במחזור חייו של הפלסטיק, החל מתהליך זיקוק דלקי המאובנים ועד שמוצרי הפלסטיק מושלכים לאשפה ומזהמים את הסביבה
מסדרונות אקולוגיים אמורים לחבר בין שטחים פתוחים וכך להפחית את הסכנה שבה מצויים מינים רבים של בעלי חיים וצמחים בישראל. אולם אם הם לא יקבלו הגנה חוקית מתאימה ואם הקהילות המקומיות לא יתגייסו להגן עליהם, אין להם סיכוי למלא את תפקידם
גוש קרח בגודל של גוש דן התחיל להתנתק מיבשת מאנטרקטיקה ובעוד כמה שבועות הוא צפוי לגרום לעלייה בגובה פני הים. האם אפשר לעצור את התהליך המדאיג הזה?
לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס: זיהום מי תהום בחנקות נמצא קשור בשכיחות גבוהה של סרטן המעי הגס בעולם. מה המצב בישראל?
שריפות ענק מייצרות ענני סופה שיורים ברקים וגחלים לכל עבר – זהו אינו תרחיש דמיוני, אלא המציאות בשריפות יער ברחבי העולם בשנים האחרונות. מהו ההסבר לתופעה הייחודית, שצפויה להתגבר בגלל שינוי האקלים?
שני צוותים של חוקרים ישראלים שעובדים על פיתוח של תחליפים לבשר זכו בפרס בינלאומי יוקרתי: חוקרים ממכללת תל חי מנסים למצוא את הנוסחה המיטבית לגידול ושימוש בזרעי קינואה כחלבון חלופי ואילו צוות של חוקרות מהטכניון מפתח מערכת ייחודית שבה ניתן יהיה לגדל תאים לבשר במעבדה
פסולת של תעשיית המזון מן החי משמשת להפקת אנרגיה בעולם, וגם בישראל. האם הגיע הזמן שלקוחות יוכלו לבחור את ספק האנרגיה שלהם לפי העדפותיהם המוסריות והסביבתיות, כפי שכבר קורה בחו"ל?
חיפה התברכה בוואדיות ירוקים, אך בשעת שריפה הם עלולים להפוך למלכודת אש שמסכנת את חיי התושבים. שורה של צעדי מניעה תסייע להמשיך וליהנות מהטבע העירוני, ובמקביל להיערך לשריפה הבאה
היוזמה של משרד החקלאות לצמצום אובדן מזון באמצעות אריזת ירקות ופירות בפלסטיק אולי מגיעה מתוך כוונה טובה, אבל עלולה לייצר בעיה חדשה ומיותרת שתאפיל על בעיית המזון האבוד
מרב בן-דוד, חוקרת ישראלית מארצות הברית, עוקבת במשך שנים אחרי מצבם של דובי הקוטב. לאחרונה היא מצאה שהדובים שנודדים אל פנים היבשה בחיפוש אחר מזון משלמים על כך מחיר בריאותי משמעותי
לאחרונה התגלו באזור ירושלים ריכוזים חדשים של נמלי האש, נמלים זעירות ועוקצניות שמתפשטות בעולם וגורמות לנזקים כלכליים אדירים. איך ייראה העתיד שלהן ושלנו בעקבות שינוי האקלים?
איפה נוכל לראות את השקיעה היפה ביותר ביום האהבה? ואיך זה קשור לסופות בסהרה ולזיהום אוויר מתחבורה בערים הגדולות?
מחקר ייחודי מאירלנד הראה שחיים ליד הים עשויים להעניק יתרונות עבור צריכת יוד בגלל הקרבה למרבדי אצות - האם זה המצב גם בישראל?
קמיני עץ לחימום הבית הופכים בשנים האחרונות לנפוצים בישראל. הם אמנם מעניקים לסלון אווירה אירופית כפרית, אך כאשר הם מופעלים בניגוד לתקנות הם עלולים לגרום לזיהום אוויר ולמפגעים בריאותיים
מצב פסולת הפלסטיק בישראל עגום מאוד: הזיהום מתגבר, המחקר בנושא תקוע, מדיניות הטיפול במשבר עמומה ומפעל המיחזור האחרון סוגר את שעריו – אולי התקווה תגיע דווקא מאיטליה, שם פיתחו מדענים מתקן חדשני שמבטיח למחזר את כל סוגי הפלסטיק
השחיין הצרפתי בן לקומטה ניסה לצלוח את האוקיינוס השקט בשחייה כדי לעורר מודעות ולחקור את בעיית פסולת הפלסטיק בים. יואב נבו, משיט היאכטה של לקומטה, מספר על ההרפתקאות שלהם בלב ים ועל סופו הבלתי צפוי (והזמני) של המסע
מה הטמפרטורה הנכונה לחימום הבית במזגן? אילו עצים לשים בקמין? ומה הסוד שיעזור לכם לחסוך 15 אחוז מחשבון החשמל? טיפים לחורף חם וידידותי לכיס ולסביבה
מחקר חדש מציע לצמצם את צריכת הבשר האדום באמצעות הטלת מס גבוה במיוחד על מוצרי בשר מעובד. צעד זה אמור לצמצם לא רק את הוצאות הטיפול הרפואי הגבוהות שלהן אחראית תעשיית המזון מן-החי, אלא גם את הנזק הסביבתי שלה. אז מה צפוי להיות גובה המס בישראל?
רחפנים נוטעים עצים, דובי קוטב מורעבים, אסונות טבע בישראל, כדורגל נגד זיהום אוויר, מאבק ציבורי באסדת הגז, מלחמה בפלסטיק החד-פעמי, הצתות בדרום, בזבוז מזון וחרקים נעלמים – אלה הם רק חלק מהסיפורים הסביבתיים שהיו לנו ב-2018
התרגלנו לשמוע על אוויר מזוהם מתחבורה או ממפעלים, אך מחקר חדש מגלה שבאוויר של ערים ברחבי העולם יש כיום ריכוזים של גנים עמידים לאנטיביוטיקה, שיכולים לגרום ליצירת חיידקים עמידים וקטלניים יותר. מה כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות כדי להילחם בתופעה?
עונת מסיק הזיתים נמצאת בימים אלה בשיאה, ובתי הבד מייצרים שמן זית איכותי, אך לצדו גם פסולת רבה. מחקר חדש מציע להפוך את פסולת הזיתים לדלק חלופי לרכבים
כבר התחלתם לתכנן את חופשת הסקי הבא שלכם? כדאי שתזדרזו, כי העונה הולכת ומתקצרת: שינוי האקלים מקטין את כמויות השלג בהרים ופוגע קשות בענף. אז מה צפוי לנו בחורף הקרוב?
סופות הוריקן, רעידות אדמה והתפרצויות הרי געש גבו השנה את חייהם של אלפי בני אדם וגרמו לנזקים בשווי עשרות מיליארדי דולרים בעולם. לרגל היום הבינלאומי לצמצום אסונות טבע, מזהירים מומחים מפני אירועים קיצוניים יותר בשל שינוי האקלים, ומזכירים שבישראל כדאי קודם כל להיערך לרעידת האדמה הבאה
זכייתו של פרופ' ויליאם נורדהאוס בפרס נובל לכלכלה היא נקודת ציון חשובה מאוד לתחום כלכלת הסביבה, אבל הרווח האמיתי לעולם, וגם לישראל, יגיע כאשר הרעיונות שזיכו אותו בפרס יהפכו למציאות
סקר חדש מצביע שהצרכנים הישראלים מוכנים לשלם יותר עבור דבש שיוצר בכוורות שטופלו בחומר ביולוגי ולא בהדברה כימית
אנחנו כבר יודעים שמיקרופלסטיק מציף בשנים האחרונות את האוקיינוסים שלנו ומסב נזק רב לבעלי חיים ימיים; כעת, מחקר מגלה שחלקיקי הפלסטיק הזעירים מתפשטים לכל רחבי העולם גם דרך השמיים - באמצעות חרקים מעופפים
סופה דמוית הוריקן, המכונה "מדיקיין", מופיעה בים התיכון בערך פעם בשנה. היא אמנם חלשה ונדירה יותר ממקבילתה הטרופית, שמכה כעת ללא רחם בעולם, אך עלולה לגרום נזק רב ואף לעלות בחיי אדם. מדיקיין אמנם עוד לא פגע בחופי ישראל, אך לפי ההערכות, הסופות הללו ייעשו עוצמתיות ומסוכנות יותר בגלל שינוי האקלים
אננס, אתרוגים, בטטות, חלזונות נדירים ופרחים אקזוטיים – אלה הם רק חלק מהמינים הפולשים שנתפסים במעברי הגבול בתקופת החגים העמוסה. הבעיה היא שהנוסעים הסמויים האלו עלולים לפגוע במערכת האקולוגית בישראל וגם בבריאות שלנו
איך נאכיל 9.7 מיליארד בני אדם? מחקר חדש טוען שאם נבצע שינוי בבחירות התזונתיות שלנו יש מקום לאופטימיות
ממש כמו שקשה לשמור בהם על המשקל, החגים מציבים אתגר רציני בשמירה על הסביבה. המדריך הבא יעזור לנו ליהנות מהטבע בחגים בלי לפגוע בו
בתקופת החגים יזרקו הישראלים מזון בשווי של מיליארדי שקלים לפח. המחיר של הבזבוז הזה הוא לא רק כלכלי, אלא גם חברתי וסביבתי. אמנה ישראלית חדשה מאגדת גופים מרכזיים בשוק המזון בניסיון לצמצם את ממדי התופעה
תפיסה חדשה מנסה לצמצם את פסולת הפלסטיק ולהפוך אותה למשאב מתחדש בעל ערך כלכלי. פיתוחים כמו שקית פלסטיק אכילה או אפליקציה ששולחת מזון באריזה רב-פעמית כבר קיימים בעולם, וגם בישראל צצות יוזמות חדשניות בתחום אריזות המזון
לא מעט מבשלות בירה בעולם מנסות להפחית את ההשפעה הסביבתית השלילית של המוצרים שלהן. אז מה צריך לדעת כדי להזמין חצי מהחבית ועדיין להישאר סביבתן עילאי ומתנשא?
135 ימים של אש, 1,100 שריפות, יותר מ-30 אלף דונמים שרופים, פגיעה קשה בחי ובצומח. זה המחיר הסביבתי של טרור ההצתות בדרום ישראל
מחקר חדש חושף כי סיכויי ההידבקות בישראל בחיידק הקמפילובקטר, אשר תוקף בעיקר פעוטות וגורם לשלשול ולחום, גוברים משמעותית בתקופות חמות. ישראל היא מהמובילות בעולם המערבי בתחלואה בחיידק, וישנן הערכות כי בשל שינוי האקלים המצב רק יחמיר
מחקר חדש מצביע על רכיכות כמקור הידידותי ביותר לסביבה לחלבון מן החי. האם הוא יצליח לשנות את הגישה של הטבעונים לתזונה שלהם?
אנחנו יכולים לקנות רכב היברידי, למחזר קרטונים או לחבק עצים, אבל מחקר חדש ומקיף קובע שאם אנחנו באמת רוצים לעשות משהו טוב למען כדור הארץ כדאי שנתחיל במה שאנחנו אוכלים
סאן פדרו לה לגונה, כפר קטן בגוואטמלה, החליט לעשות צעד קטן אך מהפכני על מנת להתמודד עם בעיית הפסולת באזור. מה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מהסיפור שלו לקראת יום איכות הסביבה העולמי שמתמקד השנה בפסולת הפלסטיק?
בעוד כמה ימים, אחרי שנתיים של הפסקה בציד הלווייתנים, איסלנד תחדש את מסעות הקטל בצפון האוקיינוס האטלנטי. מה אפשר לעשות כדי לעצור את זה?
ענף התובלה הימית הגיע להסכם פורץ דרך להפחתת השפעתו על שינוי האקלים. איך זה ישפיע על הענף שמגלגל מאות מיליארדי דולרים מדי שנה?
צב היבשה סובל מפגיעה של מכסחות דשא וטרקטורונים, מצמצום של בית הגידול הטבעי שלו ומאנשים שלוקחים אותו הביתה כחיית מחמד. מה אפשר לעשות כדי להציל את אחת מחיות הבר הישראליות האהובות ביותר?
איך יודעים אם המזון שאנחנו אוכלים הוא גם בריא וגם מקיים? מחקר חדש מציע פשוט לסמוך על ההמלצות של הממשלה
המאבק בשמן הדקלים מסלים: רשת מרכולים בריטית גדולה הודיעה על הוצאת שמן דקלים מכל מוצריה בשל הפגיעה ביערות הגשם
מה הופך מוצר ל"מקיים"? מתברר שככל ששרשרת הייצור של מוצרי צריכה מתפרשת על פני מספר רב יותר של שלבים ומדינות שונות כך קשה יותר לקבוע שמדובר במוצר סביבתי. מה עושים? לוחצים על החברות לגלות לנו מה אנחנו בעצם קונים
מה היה קורה אילו היינו אוכלים שעועית במקום בשר בקר? חוקרים מצאו שבארה"ב לבדה, השינוי היה מפנה כמעט מחצית מהקרקע החקלאית ומפחית ביותר מ-70 אחוז את פליטות גזי החממה
מה טוב יותר לסביבה: כריך עם טחינה ומלפפון שהכנו בבית או לחמנייה עם פסטרמה וביצה שקנינו במעדנייה?
אנחנו יודעים מה תעשו בשבוע הקרוב: שבע פעולות קטנות שיכולות לעשות שינוי גדול בסביבה
שריפה של כלים חד-פעמיים במדורה פולטת לאוויר חומרים מסוכנים שעלולים לפגוע בבריאות. ממה יש להימנע, ואיך אפשר ליהנות מחג ירוק יותר ומסוכן פחות?
ענף הדיג העולמי נמצא במשבר: כ-80 אחוז מאזורי הדיג בעולם מנוצלים באופן מלא או תוך ניצול יתר. אז האם הפתרון טמון בגידול רקמות דגים במעבדה, באופן נטול סבל וללא הריסה של המערכות האקולוגיות הימיות?