מדי שנה בני האדם אחראיים לפליטה של כ-11 מיליארד טון של פחמן לאטמוספרה. במשך עשרות שנים, עמלו מדעני אקלים על מנת למצוא לאן הולך כל הפחמן הזה – זאת כדי להבין טוב יותר את השפעת פליטות הפחמן על האקלים, על החמצת האוקיינוסים ועוד. חצי מהפליטות השנתיות נשארות באטמוספרה ותורמות לשינוי אקלים, והשאר נספג ומצטבר באוקיינוסים וביבשות (מומס במים, בונה יצורים חיים או נקבר במרבצי פחמן בקרקע).
עם זאת, עד היום לא הצליחו למצוא המדענים לאן נעלמים 20 אחוז מהפחמן (כשני מיליארד טון). כעת, ייתכן שאנו מתקרבים לפתרון התעלומה.
מאז תחילת החקלאות באזור שיקוע הפחמן קפץ פי 10 לעומת המצב הטבעי שלו. אם מערכות שיקוע פחמן דומות קיימות במדבריות נוספים בעולם, הרי שהם יכולים לאחסן עד לטריליון (אלף מיליארד) טון פחמן. כמות זו גבוהה מכל הפחמן בצמחים על פני כדור הארץ, ויכולה להסביר קליטה של ארבעה אחוזים בשנה של אותו פחמן נעלם.
מאגרי פחמן אלה מקרבים אותנו אל פתרון התעלומה, אך לא מספיקים כדי לפתור אותה. עם זאת, המחקר נותן השראה לחפש פחמן נוסף במקומות לא צפויים אחרים ואולי גם למציאת דרכים חדשות לסילוק אקטיבי של פחמן מהאטמוספרה.
לקריאת המחקר לחצו כאן.
