שתפו‬        

דור סנדלר

אקלים ללידה מוקדמת

השלכות המשבר האקלימי על דורות העתיד מתחילה כבר ברחם - כך עולה ממספר מחקרים שמצביעים על הקשר בין אירועי חום קיצוני והסבירות ללידה מוקדמת. בישראל, שבה שיעור הלידות המוקדמות נמוך מהממוצע, מזהים כבר כיום סיכון מוגבר ללידה מוקדמת כתוצאה מעומסי חום
20 במרץ 2020



הפורום הכלכלי העולמי שהתקיים לאחרונה בדאבוס כלל, לראשונה בתולדותיו, פאנל שכולו מורכב מבני נוער שלוחמים למען הסביבה (בהם, כמובן, גם הפעילה השוודית גרטה טונברג). סלבדור גומז-קולון, נער מפוארטו ריקו שהוביל מאמץ הומניטארי נרחב לשיקום נזקי ההוריקנים במדינתו, הבהיר שאסור להתייחס לנוער האקטיביסט כאל "דור העתיד" והצהיר: "אנחנו ההווה, ואנחנו פועלים עכשיו".

המחשבה על איכות החיים של דור העתיד בעולם מתחמם מטרידה הורים רבים (וביניהם גם כותב שורות אלה, שצפוי להפוך לאבא בעוד כמה שבועות). ראיות חדשות מובילות מדענים לתובנה מדאיגה, לפיה ההשפעה האקלימית על ילדינו מתחילה בשלב מוקדם בהרבה – עוד ברחם.

חום מוביל להתקצרות ההיריון

מחקר אמריקני חדש שפורסם לאחרונה ב-Nature קובע שחשיפה מוגברת לעומס חום בתקופת ההיריון מגבירה את הסיכון ללידה מוקדמת ספונטנית (כלומר, ללא התערבות רפואית שנועדה ליזום אותה). פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ומחלקת יולדות במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, מסביר: "היריון נמשך כ-40 שבועות, ולידה מוקדמת מוגדרת כלידה לפני שבוע 37. מדובר בפגות, שכיום מזוהה כסיבה מספר אחת לתחלואה ולתמותה בילודים". המחקר, שניתח 56 מיליון לידות שהתרחשו בארה"ב על פני 20 שנה, מצא שבימים חמים במיוחד (מעל 32.2 מעלות צלזיוס) ישנו גידול של 5% במספר הלידות. מספר הלידות נותר גבוה מהממוצע במשך מספר ימים לאחר אירוע חום, וההערכה היא שהאפקט המצטבר מוביל לכך שבארה"ב לפחות 25 אלף היריונות בשנה מתקצרים בכמעט שבוע בממוצע, בהשוואה למועד הלידה המקורי. בנוסף, תינוקות שנולדו לאחר אירועי חום קיצוני יוצאים לעולם במשקל נמוך יותר בממוצע, ללא קשר למשך ההיריון. החוקרים צופים כי בהיעדר היערכות מתאימה לשינוי האקלים, עד סוף המאה צפוי בארה"ב אובדן של 250,000 ימי היריון בשנה כתוצאה מעקת חום, לעומת כ-150,000 שנצפו עד כה.

"האדם הוא תבנית נוף מולדתו", קובע שיינר. "אנחנו לא מנותקים מהסביבה, והיא משפיעה עלינו. למחלה כמו רעלת היריון יש תקופות בשנה שבהן היא יותר בולטת. גם מיעוט מי שפיר יותר נפוץ בקיץ. שכיחות לידה מוקדמת משתנה בכל אזור ואזור בעולם, ואנחנו למזלנו בצד הנמוך של הסקאלה". הוא מציין שבישראל 7.4% מהלידות הן מוקדמות, בהשוואה ליותר מ-11% בארה"ב למשל. מסתבר שבאזורים שבהם חום גבוה הוא שכיח יותר (כמו באקלים הצחיח והים תיכוני הישראלי), השפעת אירועי הקיצון על ההיריון כנראה חלשה יותר.

בישראל – סיכון נמוך אך ממשי

אך לצערנו, ההיריונות הישראליים לא חסינים לחום. כך לפי מחקר שנערך לפני מספר שנים ב"סורוקה", בהשתתפות שיינר וחוקרים נוספים מאוניברסיטת בן גוריון. החוקרים בחנו למעלה מ-260 אלף לידות שהתרחשו ב"סורוקה" ומצאו מחזור עונתי בולט בסבירות ללידה מוקדמת. בפרט, ימים עם עומס חום גבוה מגבירים את הסיכון ללידה מוקדמת ספונטנית בכמעט שמונה אחוזים. הממצא המדאיג במיוחד נוגע לסיכון ללידה מוקדמת מאוד (לפני שבוע 34), אשר עולה גם הוא בכ-4%. "פגות היא ספקטרום, ואין דומה פג שנולד בשבוע 36 ושישה ימים לפג שנולד בשבוע 30", מוסיף שיינר.

מחקרים רבים עוסקים בנושא מהזווית האפידמיולוגיות (כלומר, חקר המחלה ברמת האוכלוסייה), וקשה לקבוע בוודאות מהו הגורם הספציפי שמקשר בין טמפרטורות גבוהות ללידה מוקדמת. אך שיינר משער שלהתייבשות יש תפקיד מרכזי בעניין. התייבשות יכולה להוביל למיעוט מי שפיר, מצב המוכר כמעלה את הסיכון ללידה מוקדמת. בנוסף, במקרה של התייבשות יש הפרשה מוגברת של הורמונים שעלולים לעודד צירים במקרים מסוימים. בהיריון מתקדם, לגוף האישה יש גם קושי בוויסות החום בשל העלייה במשקל, שינוי במנגנוני ההזעה ונוכחות העובר בגוף.

חשיפה מוגברת לעומס חום בתקופת ההיריון מגבירה את הסיכון ללידה מוקדמת ספונטנית. תצלום: sergiu valena – unsplash

פסימיות אקלימית, אופטימיות רפואית

אך גם אם המנגנון הפיזיולוגי לא מובן לחלוטין, הרי שהתחזיות האקלימיות מציירות תמונה עגומה לעתיד. בעשורים הקרובים, גלי חום צפויים להפוך לחזקים יותר ושכיחותם תעלה, בפרט במזרח התיכון. על פי דוח השירות המטאורולוגי בנושא שינוי האקלים בישראל, נמצא גידול מובהק בעשורים האחרונים במספר הימים שבהם טמפרטורת המקסימום היתה גדולה מ-30 מעלות צלזיוס, ולפי הערכות, מספר הימים החמים במישור החוף צפוי לגדול ב-23 עד 40 ימים עד שנת 2050.

החוקרים האמריקאים מעריכים שעוד עשרות אלפי היריונות בארה"ב יתקצרו תחת תנאי האקלים של סוף המאה ה-21, באופן שעלול להשפיע על בריאות הילודים. אך פרופ' שיינר מבקש להרגיע: "לצד התחממות כדור הארץ, יש גם השתפרות של הרפואה במקביל". לדבריו, כדאי לנקוט בזהירות לפני שמנבאים עלייה בסיכון העתידי. שיעור הלידות המוקדמות בישראל נותר יציב בעשור האחרון, בין היתר תודות לאבחון של אוכלוסיות בסיכון, נגישות למיזוג אוויר ומתן טיפול תרופתי (הורמונים למניעת צירים ותרופות להבשלת ריאות העובר, למשל).

הרפואה המודרנית ללא ספק מעניקה סיבה לאופטימיות, אבל חשוב לזכור שלא כולם נהנים ממנה באופן שווה. המחקרים חושפים שגם גורמים סוציואקונומיים משפיעים על חומרת הקשר בין לידה מוקדמת ואירועי חום. נשים אפרו-אמריקאיות בארה"ב למשל, זוהו כאוכלוסייה רגישה יותר לסוגיה בהשוואה לנשים לבנות.

ובינתיים בדאבוס, גרטה טונברג הצרה על כך שהקול של הצעירים לא נמצא במרכז השיח על המשבר האקלימי: "זה נוגע אלינו ואל הדורות הבאים". קריאתם של האקטיביסטים הצעירים מייצגת לא רק את הילדים ואת בני הנוער, כך מתברר, אלא גם את קולם של מי שמתמודדים עם השלכות האקלים עוד לפני שנולדו.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית