שתפו‬        

שמרי כהן

המחיר האמיתי של הכול

יוזמה צרכנית הולנדית רוצה להציג בפני הלקוחות את העלות המלאה של המוצרים והשירותים שהם רוכשים. אין ספק שזה קצת ייקר לנו את השופינג, אבל זה גם יכול לגרום לשינוי אמיתי בדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות כצרכנים
9 באפריל 2021



ב-3 בדצמבר 1984 כיסה ענן שחור את שמי העיר בופאל שבהודו. 40 טונות של מתיל איזוציאנט גז רעיל וכבד, ששימש לייצור חומרי הדברה, פרצו ממיכל אחסון והתפשטו ברחבי העיר וגרמו למוות של מעל 16 אלף בני אדם, ולנזק בריאותי למאות אלפים נוספים. הגורם לאסון היה תאונה במפעל כימיקלים של חברה אמריקאית בשם "יוניין קרבייד". מנהלי המפעל הכחישו, לא לקחו אחריות וחלקם, לרבות המנכ"ל, אף ברחו והסתתרו מפני הרשויות.

האירוע החמור הזה, שנחשב ל"אסון התעשייתי הגדול ביותר בהיסטוריה", היה אחד הזרזים החשובים לשילוב תחום "האחריות התאגידית", שכולל, בין השאר, שיקולים חברתיים וסביבתיים שונים, בפעילות העסקית של גופים מסחריים רבים בעולם בעולם.

ארגון בשם "טרו פרייס" (שקם בהולנד ב-2012) מסייע גם לאנשים פרטיים לקחת בחשבון את הנושאים האלו בעת קבלת ההחלטת הצרכניות שלהם וכך לקחת עליהם אחריות, זאת באמצעות חישוב המחיר המקורי של המוצר בתוספת העלויות החיצוניות, הסביבתיות והחברתיות – תהליך שאמור לחשוף את ה"מחיר האמיתי" שלו.

איך מודדים את העלות החיצונית?

כמעט כל מוצר או שירות שאנחנו רוכשים מצריך שימוש במשאבים סביבתיים וחברתיים מסוימים. כדי שנוכל לקנות קוטג' במכולת, למשל, יש צורך בשטח חקלאי לייצור מזון לפרות וכן בשימוש בדשנים וחומרי הדברה, בשטח לרפתות, בעובדים שיחלבו, במשאיות שישנעו את המזון לפרות ואת החלב למפעל, בפועלים ובמכונות, בייצור והובלת אריזות פלסטיק אל המפעל שיאפשרו אחסון והובלה של המוצר, במשאיות שמובילות את המוצר למכולות ולסופרים ובמקררים שישמרו עליהם כל אלה צורכים משאבי טבע רבים וכרוכים בפליטות גזי חממה ומזהמים נוספים. מעבר לעלויות הישירות, לכל שלב בתהליך הזה יש מחיר סביבתי או חברתי מסוים, שלרובו איננו מודעים כלל ואינו נלקח בחשבון במחיר המוצר.

"בתהליכי ייצור וצריכה, נוצרים סוגים שונים של עלויות שלא נלקחים בחשבון בעסקאות כלכליות רגילות", אומר פרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש המחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. "כך, למשל, כשאדם מעשן סיגריה במרפסת ויוצר מטרד לשכן שלו, זה משהו שלא נלקח בחשבון בעסקה. כאשר אנחנו נוסעים ברכב אנחנו מגבירים את הצפיפות בכביש ויוצרים מטרד של זיהום אוויר, עלייה בתאונות דרכים ופקקים שגורמים להפסד שעות עבודה למשק. יש עלויות מהותיות שלא נלקחות בחשבון מכיוון שאין להן שוק ואי אפשר לסחור בהן".

העלויות האלו נקראות בשפה המקצועית "עלויות חיצוניות שליליות". אך אם לא ניתן לסחור בהן, כיצד ניתן להעריך אותן?

גישה אחת לכך היא לבצע הערכה סובייקטיבית של אנשים, לרוב בעזרת שאלונים, לגבי כמות הכסף שהיו מוכנים לשלם עבור תיקון המטרד. גישה אחרת מנסה לאמוד את הפער בעזרת הערכת מוצרים שכן יש להם שוק. "בשנות ה-80 היו הרבה מטמנות בישראל והן יצרו מטרד גדול. ניסו להעריך את העלויות החיצוניות שלהן ואחת הדרכים היתה השוואה בין מחירי דירות בעלי מאפיינים דומים לפי המרחק מהטמנה" אומר פינקלשטיין. "בעצם, מודדים מטרד שאין לו שוק, בעזרת מוצרים שיש להם שוק".

בנוסף, ניתן למדוד כמה עולה לטהר ליטר מים מזוהמים או לנקות טון של קרקע מזוהמת. כאשר מנסים לתמחר עלויות חיצוניות חברתיות, ניתן למשל לבחון את עלות שירותי הבריאות, התרופות או הערך של אובדן ימי עבודה.

"בתהליכי ייצור וצריכה, נוצרים סוגים שונים של עלויות שלא נלקחים בחשבון בעסקאות כלכליות רגילות". תצלום: nimble made – unsplash

אז כמה עולה החולצה הזאת?

בניתוח שעשתה טרו פרייס למחיר של חולצות כותנה המיוצרות בהודו ושנמכרות באירופה, חושב המחיר האמיתי שלהן. העלויות הסביבתיות מהוות 74 אחוז מהעלות החיצונית של המוצר ומתוכן העלות הסביבתית הראשונה והגבוהה ביותר (35 אחוז מכלל העלויות הסביבתיות) היא השקיית הכותנה, שדורשת כמויות גדולות של מים ובפרט כאשר באזורי הגידול כמות המשקעים קטנה. עלות סביבתית משמעותית נוספת היא זיהום מקורות מים כתוצאה משימוש בדשן סינתטי וחומרי הדברה עבור הגידול. עלות חברתית בייצור הכותנה נוצרת מרווח נמוך של יצרני הכותנה הקטנים, והעובדים בשדות שמרוויחים שכר זעום, אפילו ביחס לפועלים במגזרים אחרים בהודו ולמשכורת הממוצעת במדינה. בנוסף נלקחו בחשבון עלויות סביבתיות של זיהום קרקע ואוויר, אנרגיה, וחומרים שונים המשתתפים בתהליך. מבחינה חברתית נבדקו גם השלכות בריאותיות, הגדלת פערים מגדריים והעסקת ילדים.

בשקלול כלל המרכיבים בייצור הכותנה, העריכו המומחים של טרו פרייס שהתוספת למחיר היא 3.65 יורו לקילוגרם כותנה כעלות חיצונית נוספת אשר אינה נלקחת בחשבון במחיר. לכך יש להוסיף את כל שרשרת החיים של חולצה – כלומר, לא רק גידולה, אלא גם את הייצור, השינוע, הצריכה והשימוש במוצר. או אז, סך העלויות החיצוניות גדלות ל-7.3 אירו.

כלומר, מחירה האמיתי של חולצה שנמכרה ב-15 אירו לצרכן, צריך למעשה להיות 22.3 אירו – עלייה של קצת פחות מ-50 אחוז במחיר.

בעשר השנים האחרונות טרו פרייס פיתחה מודל להערכה כלכלית בעזרת 31 מדדים השואפים לכסות את כל ההיבטים הסביבתיים והחברתיים בייצור מוצרים. הם מבצעים אומדן כלכלי למגוון של מוצרים מרחבי העולם כגון קפה, שוקולד, חלב, שמן דקלים, כותנה, פירות, סוכר ועוד. יש להם שיתוף פעולה עם מכולות, סופרים, בתי קפה, מאפיות, חנויות בגדים ועוד עסקים באמסטרדם שמוכרים את המוצרים המתומחרים בצורה "אמיתית".

ב-2020 התנועה אף פתחה באמסטרדם את הסופר-מרקט הראשון בעולם בשיטת טרו פרייס, שיצר עניין רב בקרב עסקים רבים ואף זכה לעידוד ותמיכה מממשלת הולנד.

הסופרמקט הראשון של טרו פרייס באמסטרדם. תצלום: true price

לא לכפות את התוספת

מובן שאחת הביקורות המרכזיות כנגד השיטה הזאת היא התייקרות המוצרים. "נוצר קונפליקט בין ערכים סביבתיים לערכים חברתיים. זה דומה למה שעשה הנתיב המהיר בתשלום לתל-אביב, שמגדיל את הפער בין עשירים שיכולים לקנות זמן לבין עניים שנמנעת מהן האפשרות הזאת", אומר פינקלשטיין.

הפתרון שמציעים במודל של טרו פרייס הוא לא לכפות את המחיר האמיתי, אלא להציע לצרכנים לבחור האם לשלם באופן התנדבותי את העלות הנוספת. התוספת במחיר תוקצה לטובת הפחתת ההשפעות השליליות בעתיד על-ידי עמותות וחברות אשר משתפות פעולה עם העסקים.

למעשה, הרעיון של טרו פרייס הוא ליצור שינוי סביבתי וחברתי המתבסס על מודעות צרכנית. על פי גישה זו, כאשר מספיק מוצרים מתומחרים באופן "אמיתי", ניתן לערוך השוואה נכונה יותר בין מוצרים וזה יגרום לצרכנים להעדיף מוצרים בעלי עלויות חיצוניות נמוכות יותר. בשלב הבא, עובדה זו תתמרץ את היצרנים ואת בעלי העסקים להפחית אותן. גם אם הצרכנים בוחרים לא לשלם את התוספת, עדיין נוצרת תחרות, וכוחות השוק יביאו להפחתה בפגיעה הסביבתית והחברתית בטווח הארוך.

אולם, טענה מרכזית נוספת כנגד השיטה היא היכולת לאמוד בצורה נכונה את העלויות החיצוניות. "הערכה כלכלית נכונה היא המגבלה העיקרית שלהם. קשה מאוד להעריך עלויות חיצוניות בצורה מדויקת שניתנת להשוואה… אנחנו עדיין לא הגענו לשם מבחינת המחקר הכלכלי", מסביר פינקלשטיין.

בישראל לדלק יש מחיר אמיתי

ומה המצב בישראל? על פי פינקלשטיין, בתחומים מסוימים מצבנו דווקא טוב יחסית למדינות אחרות: "כשמדברים על מחירים אמיתיים של אנרגיה למשל, אנחנו מאוד מתקדמים ביחס לעולם. יודעים לבצע פה בצורה טובה מדידה ויישום של העלויות החיצוניות, זה משתקף בזה ש-50 אחוז ממחיר הדלק בישראל הוא מס שמכמת את העלות החיצונית. במקרה הזה אנחנו צועדים בכיוון של מחירים אמיתיים, אם כי יש עוד מקום ליותר שקיפות כלפי הצרכן".

"לצערי, יש תחומים אחרים כמו תחבורה, איכות אוויר ועוד, שאנחנו עוד רחוקים מהמצב הרצוי", מוסיף פינקלשטיין. "בהחלט יש מקום להשקיע במחקר שיאפשר תמחור אמיתי של יותר מוצרים ושירותים".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית