שתפו‬        

רחלי ווקס

המעיינות של טקסס

במרחק חצי שעה מאוסטין, טקסס מסתתרת פנינת טבע אמיתית: אגם ספרינג לייק, שבו ניתן לצלול, לשוט ולראות מעיינות מבעבעים, בעלי חיים נדירים ושרידים של המתיישבים הראשונים בארצות הברית
14 בנובמבר 2019



המים באגם ספרינג לייק (Spring Lake) שבטקסס כה צלולים שקל לראות דרכם את קרקעיתו. בפני השטים באגם נגלים צבי מים מתוקים, דגים שונים ומשונים ששוחים באין מפריע, צמחי מים שופעים ובעיקר אינספור נקודות קטנות שבהן מבעבעים להם המים מתוך הקרקע ויוצרים את האגם, תופעה שהעניקה למקום את שמו ("אגם המעיין"). פנינה חבויה מוקפת עצים זו, שהיא המקום היחיד בעולם שבו ניתן למצוא כמה מיני בעלי חיים נדירים במיוחד, נהנית כיום מהגנה מסוימת – וזאת למרות האיומים על קיומם של מאגרי המים באזור.

האגם נמצא בעיר סן מרקוס, במרחק חצי שעת נסיעה מאוסטין, בירת טקסס ובירת המוזיקה המתהווה של ארצות הברית. על ניהול ושימור המקום מופקד מרכז מדואוז למים ולסביבה (The Meadows Center for Water and the Environment), שמשתייך לאוניברסיטת טקסס וממוקם בצמוד לאגם. בכל שנה מבקרים באתר מעל 125 אלף איש מארצות הברית ומהעולם.

שטחו של האגם הוא כ-65 דונם ועומקו המקסימלי הוא כ-9-8 מטרים. במקור זרם במקום נהר, אבל סכר שנבנה ב-1849 עצר את זרימתו והפך אותו לאגם. המים נובעים אל תוך האגם מאקוויפר אדוארדס: מאגר מי תהום תת-קרקעי גדול, שמספק מי שתייה למעל 1.7 מיליון איש שחיים באזור. המים החלו לנבוע מתוך האדמה לפני כ-100 מיליון שנה, והם פורצים החוצה בעקבות לחץ מים טבעי שנוצר בשכבות התת-קרקעיות. מספרן המדויק של הנביעות משתנה לפי כמות המים באקוויפר. "לכל אורך השנה יש באגם לפחות כמה מאות נביעות", אומר בנג'מין פריו, מדריך במרכז מדואוז.

המקום מציע סיורי שנורקלים, סיורים מודרכים או עצמאיים ברגל בסביבת האגם ומספר מסלולי טיול בטבע הסמוך

אגם הסלמנדרות

הייחוד האמיתי של המקום הוא בעלי החיים הנדירים שחיים בו, רבים מהם אנדמיים – כלומר קיימים בטבע באזור זה בלבד ולא באף מקום אחר בעולם. "זו סביבת מחייה קריטית למינים שבסיכון", אומר פריו. הבולטים מביניהם הם שני מינים אנדמיים של סלמנדרות. האחד הוא סלמנדרת המערות הטקסנית (Texas Blind Salamander), סלמנדרה קטנטנה ועיוורת שחיה מתחת לקרקע, בתוך האקוויפר עצמו (ומדי פעם פרטים מהמין נסחפים עם המים החוצה, למי האגם). השני הוא סלמנדרת סן מרקוס (San Marcos Salamander), שחיה בקרקעית האגם, ומתחבאת מתחת לסלעים על מנת להתחמק מהטורפים הרבים שאורבים לה במים.

"בכל רחבי טקסס קיימות אוכלוסיות מבודדות של סלמנדרות", מספר פריו. קבוצות אלה התפתחו מאב קדמון משותף, ועם הדורות הפכו למינים נבדלים. כך, בג'ורג'טאון הסמוכה חיה ה-Georgetown Salamander ובאוסטין ה-Barton Springs Salamander, שתיהן אנדמיות לאזורן. הסלמנדרות מספרינג לייק לא ישרדו בשום מקום אחר: הן זקוקות לטמפרטורת המים הנוחה, שעומדת באופן קבוע על 22 מעלות צלזיוס (בקיץ ובחורף), ולאיכות המים הגבוהה. "המים פה הם מהטהורים בכל טקסס", אומר פריו.

לצד הסלמנדרות, זהו גם המקום היחיד בעולם שבו ניתן למצוא את ה-Fountain Darter, מין נדיר של דג קטנטן, וכן מין ייחודי של אורז בר בשם Texas Wild Rice (Zizania texana). במקום חיים גם חמישה מינים אנדמיים לטקסס של צבי מים מתוקים, ובעלי חיים רבים אחרים, ביניהם ציפורים נודדות כמו אנפות וקורמורנים.

ספרינג לייק הוא לא רק אתר טבעי ייחודי – הוא גם אתר ארכיאולוגי יוצא דופן. האזור שופע המעיינות היווה גורם משיכה למתיישבים פרהיסטוריים שיישבו את יבשת אמריקה לפני הופעת האדם הלבן, ושרידים שכוסו במים הפכו למעין "קפסולת זמן". בעשורים האחרונים נערכות חפירות ארכיאולוגיות תת-מימיות בחלקים של קרקעית האגם, ובמקום נמצאו כ-100 אלף ממצאים, שהעתיקים ביותר מביניהם היו חודי חניתות מאבן שמכונים חודי קלוביס (Clovis points). חודים אלה, שאורכם 12-7 סנטימטר וששימשו לציד, יוצרו על ידי אנשי תרבות קלוביס, התרבות האנושית הידועה הראשונה ביבשת אמריקה, וגילם המוערך הוא כ-13-12 אלף שנה.

בפני השטים באגם נגלים צבי מים מתוקים. צילום: Jennifer Idol

ראלף, החזיר השחיין

בשנות החמישים, לפני שספרינג לייק הפך לשמורת טבע, פעל במקום אחד מפארקי השעשועים הראשונים בטקסס. הביקור בפארק כלל צפייה בהופעה תת-מימית, שבה שחקנים בתחפושות של בנות ים ושל ליצנים היו רוקדים מעין "בלט" מתחת למים, והיו עורכים פיקניק תת-מימי שכלל כריכים רטובים ושתייה מוגזת מבקבוקים. הכוכב של הפארק באותם ימים היה ראלף, חזיר קטן ששחה במי האגם.

האטרקציות התיירותיות שמוצעות כיום בספרינג לייק שונות לחלוטין. האגם הושב למצבו הטבעי, וניתן לשוט בו על סירה בעלת תחתית זכוכית שקופה, שדרכה ניתן לראות מקרוב את המתרחש בתוך האגם. המקום מציע בין השאר גם סיורי שנורקלים, סיורים מודרכים או עצמאיים ברגל בסביבת האגם ומספר מסלולי טיול בטבע הסמוך.

שיט בספרינג לייק, טקסס. המים כה צלולים עד שאפשר לראות את הקרקעית. צילום: Jennifer Idol

אחרינו הבצורת

מטרתן של הפעילויות התיירותיות השונות באגם היא העלאת מודעות לחשיבותו של המקום ולחשיבותה של ההגנה על האקוויפרים הטבעיים. אקוויפרים הם מקור חשוב למי שתייה, ושאיבת יתר של מי התהום שאגורים בהם עלולה לגרום להם לנזק בלתי הפיך, להמלחה ואף להפוך אותם לבלתי ניתנים לשימוש. סכנה זו קיימת גם בישראל (בנוסף לזיהום האקוויפרים במגוון סוגי פסולת כימית תעשייתית ודשנים חקלאיים), שבה קרוב למחצית מהמים השפירים לכלל השימושים הם מי תהום (בשנים האחרונות פחתה עד מאוד השאיבה מהכנרת).

בטקסס, המחוזות השונים רשאים להחליט כיצד לנהל את משאבי המים שבשטחם. רבים מהם בוחרים להמשיך ולהחיל בשטחם את "חוק התפיסה" (Rule of Capture), שארית מימי הקולוניאליזם הבריטי בארצות הברית. על פי חוק זה, כל אדם רשאי לחפור בארות בשטח שנמצא בבעלותו ולשאוב מן הקרקע כמה מים שירצה, גם אם זה מרוקן את הבארות של השכנים שלו – או את מקור המים עצמו. התנהלות זו פוגעת קשות באקוויפרים של טקסס. כך למשל, המחוזות שאחראים על חלקים מסוימים של אקוויפר אוגללה (Ogallala) החליטו באופן מודע לאפשר לתושבים לשאוב מים מהאקוויפר ההולך ומידלדל עד שהם יאזלו, בידיעה שהמשמעות היא שלילדיהם לא יהיו מי שתייה, במין גישה של "אחרינו המבול" (או היובש, ליתר דיוק).

ייתכן שזה היה המצב גם באקוויפר אדוארדס (שממנו כאמור נובעים המים אל תוך ספרינג לייק) אם לא היו חיים בו מיני בעלי החיים הנדירים: חוק המינים בסיכון (Endangered Species Act) של ממשלת ארה"ב אוסר על המחוז לבצע שאיבת יתר של מים מהאקוויפר, על מנת שלא לפגוע בבעלי החיים שלא יוכלו לשרוד בלעדיהם, וכיום ספרינג לייק הוא שמורת טבע מוגנת. כך, האגם מציל את בעלי החיים שנמצאים בסיכון מהכחדה – ובעלי החיים מצילים את האגם מהתייבשות.

המאבק למען האקוויפרים האחרים באזור, שלא נהנים משום הגנה, נמצא בשיאו בימים אלה. "הדבר העיקרי שאפשר לעשות בנושא זה ליצור חקיקה שתגן על מי התהום", אומר פריו. "בשנים האחרונות כבר הצלחנו לשנות כמה מהחוקים בתחום. אוכלוסיית טקסס צפויה להמשיך ולגדול משמעותית בעשורים הקרובים, ומאחר שרוב הטקסנים מסתמכים על מי תהום זה יהפוך לנושא חשוב יותר ויותר", הוא מסכם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית