שתפו‬        

יהלי כץ

הסוד של האליגטור

21 במרץ 2016



 

התופעה של בעלי חיים שמקיימים יחסי גומלין אלה עם אלה מוכרת. כלבים וקרציות, למשל, מקיימים יחסי טפילות, שבהם פרט אחד מרוויח (הקרצייה) וצד אחר ניזוק (הכלב). מנגד, ישנם יחסי גומלין אשר תורמים לשני הצדדים: פרחים מספקים מקור מזון (צוף) לדבורים, בזמן שהדבורים מפיצות את אבקת הפרח ובכך תורמות לרבייתו.

בביצות של דרום-מזרח ארה"ב מתקיימים יחסי גומלין מעניינים: ציפורים מסוימות בוחרות לקנן דווקא באזורים שבהם חיים אליגטורים, מפני שאלה מחסלים את האויבים הטבעיים שלהן וכך מספקים להן הגנה. מחקר חדש בדק את יחסי הגומלין בין הציפורים לאליגטורים בביצות פלורידה, וגילה כיצד הם פועלים ולמה הם משתלמים גם לאליגטורים.

אליגטור בגן הלאומי אוורגליידס. צילום: danddsummers, Flickr
אליגטור בגן הלאומי אוורגליידס. צילום: danddsummers, Flickr

שומרי הקן

בביצות האוורגליידס בפלורידה, ארה"ב, חיים זה לצד זה ציפורים (אנפות, חסידות ועוד) ואליגטורים – קרובי משפחה של התנינים, שאורכם כארבעה מטרים ומשקלם 270 קילוגרם. האליגטורים הם אוכלי כול, ובבגרותם הם יכולים לאכול גם איילים ואפילו אליגטורים צעירים. עם זאת, מרכיב אחד בתזונה שלהם חשוב במיוחד עבור הציפורים: האליגטורים אוכלים דביבונים ואופוסומים, אשר ניזונים מביצי ומגוזלי ציפורים. כך, האליגטורים בעצם מספקים הגנה לעופות המקננים בסביבתם, ומחקרים הראו שהעופות בוחרים להקים את הקינים שלהן בסביבת האליגטורים.

כעת, מחקר חדש מראה כיצד האליגטורים נהנים מהעסקה. החוקרים השוו בין אליגטורים שחיו בקרבת להקת עופות מקננים לבין אליגטורים שלא חיו בקרבתן של להקות אלו. החוקרים מדדו את אורך הגוף והמשקל של 40 אליגטורים, ובנוסף לכך, באמצעות דגימות דם, העריכו את תזונתם של האליגטורים. רמות גבוהות של גלוקוז וטריגליצרידים (סוג של שומנים המצויים בדם) העידו על תזונה טובה, ואילו רמות נמוכות העידו על תזונה לקויה.

תוצאות המחקר הראו כי מחייה בקרבתן של עופות מקננים מועילה למצבם הגופני של האליגטורים, אשר הציגו אורך גוף ומשקל גבוהים יותר. קשר זה נמצא מובהק ולא היה תלוי בתנאי הסביבה. עם זאת, ניתוח בדיקות הדם לא הראה על הבדלים מובהקים בין הקבוצות.

עודפי ביצים

אז מדוע אליגטורים ששומרים על ציפורים מקננות נהנים ממצב בריאותי משופר? מתברר שמושבות הקינון מייצרות לעתים "עודף" של ביצים וגוזלים, במיוחד כאשר אין מספיק מזון כדי להאכיל את הדור הצעיר – לעתים עד כדי כך שגוזל או שניים נדחקים מהקן אל הקרקע. מי שנהנים מכך הם האליגטורים, שאוכלים את הביצים או את הגוזלים.

החוקרים מציינים שנדרשת בחינה נוספת של הממצאים בהתייחס לתחומי המחייה, לרמות הצפיפות ולגודלי האוכלוסיות של האליגטורים. אולם כבר עכשיו ברור כי במערכת היחסים הזו, שני הצדדים מרוויחים.




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית