הפיקה היא חיה חמודה המותאמת להפליא לחיים באקלים קר באסיה, באמריקה הצפונית ובחלקים ממזרח אירופה. היא אינה עוברת למצב של תרדמת חורף, ולכן אוגרת מזון בקיץ ובסתיו לקראת החורף המושלג שבמהלכו אספקת המזון מצומצמת ולעתים אינה קיימת כלל. המכרסם הקטן הזה הוא קרוב משפחה של הארנבת, ומכיוון שהפיקות מתקשרות באמצעות שריקות חזקות הן מכונות הארנבות השורקות.
התאמות אבולוציוניות ספציפיות של יצורים לנישה האקולוגית שבה הם חיים עוזרות להם לנצל היטב את המשאבים המצויים בה, לגבור על מינים אחרים ולשגשג. עם זאת, התאמה ספציפית מדי חושפת אותם לסכנת הכחדה – כשתנאי הנישה האקולוגית משתנים הם לא מותאמים לנישה המתחדשת. אצל הפיקות ההתאמה הפיזיולוגית לחיים בקור כה חזקה, עד שהן לא מסוגלות לשרוד בטמפרטורות חמימות. שינוי האקלים וההתחממות של אזורים נרחבים בכדור הארץ מעוררים חשש שיצורים המותאמים לחיים באקלים קר יידחקו מאזורי המחיה שלהם בגלל ההתחממות.
אובדן מיני הפיקות הללו יכול להיות בעל השפעות ניכרות: באזורים נרחבים בעולם זהו היונק הקטן הנפוץ ביותר שנשאר פעיל בחורף, והכחדה שלו עלולה לגרור הכחדה של טורפים כמו נמרי שלג וסמורים שמסתמכים עליהם כמזון בעונה הקרה. נוסף על כך, המחילות הרבות של הפיקות הופכות את הקרקע למעין ספוג שעוזר לקלוט גשמים לקרקע ומשחרר אותם באטיות לנחלים ולנהרות. אם המחילות ייעלמו יהיו יותר מקרים של שיטפון, אבל בעונות היבשות התוצאה יכולה להיות שנחלים ונהרות יפסיקו לזרום.
