שתפו‬        

ד"ר יצחק קדם

חומרים מסוכנים במכל הדלק

עקב פרצה בתקנות המס, חומרים מסוכנים שמשמשים בתעשיות כימיות נמכרים כיום בתחנות דלק ולצרכנים, כדלק לרכבים ולחימום הבית – מה שעלול לגרום לבעיות בריאותיות וכן לנזקים לרכב. מה אפשר לעשות כדי לשמור על עצמנו מפניהם?
7 בדצמבר 2021



ביום אחד בחודש מאי פשטו כוחות משטרה על מבנה לול ישן במושב הודיה הסמוך לאשקלון. במקום נמצאו מעל 100 טון של חומרים מסוכנים. חשוד אחד עוכב לחקירה, והחומרים נשלחו להשמדה מבוקרת. אך חומרים אלה לא היו אמצעי לחימה או סמים קשים – אלא פשוט ממסים. ועל הלול לא פשטה המשטרה הכחולה, כי אם המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה (בשיתוף עם משטרת ישראל, רשות הטבע והגנים, רשות המסים והשלטון המקומי). למה? מהם אותם ממסים, ולמה אכפת לרשויות מהם? ואיך הם עלולים לפגוע בנו?

דלק שאינו דלק

ההגדרה "ממסים" מתייחסת לקבוצת חומרים שמזוקקים מנפט, שלהם דמיון כימי לבנזין. קרובי משפחה של הממסים הם השמנים הקלים – תזקיקי נפט בעלי דמיון רב לסולר. השימוש החוקי בממסים ובשמנים הקלים הוא בתעשיות כימיות למיניהן, כחומרי גלם בייצור מוצרים שונים, להמסת חומרים אורגניים (במקרה של ממסים) וכשמני סיכוך למכונות (במקרה של שמנים קלים).

אם אתם תוהים למה שמישהו יאכסן מעל 100 טון חומרים תעשייתיים בלול במושב, הגעתם לשורש הבעיה. בניגוד לבנזין ולסולר, הממסים והשמנים הקלים לא מוכרים בחוק כחומרי דלק – אך בפועל, הם דליקים מאוד ויכולים לתפקד ככאלה. מעבר לכך, עקב אי-ההכרה בחוק, המס שבו חייבים חומרי הדלק המוכרים (מס הבלו) לא מוטל על המוצרים האלה, ולכן מחירם נמוך באופן מלאכותי ממחיר הבנזין והסולר. כך, נוצר תמריץ לפעילות בלתי-חוקית של מכירת ממסים לשימוש כדלק – ולא עבר זמן רב מהרגע שבו הסוחר הראשון הבין את הפוטנציאל העסקי שטמון בחומרים ועד שהתופעה התרחבה לממדים של מאות מיליוני ליטרים בשנה.

הממסים והשמנים הקלים לא מוכרים בחוק כחומרי דלק – אך בפועל, הם דליקים מאוד ויכולים לתפקד ככאלה. החומרים המסוכנים שנמצאו במושב הודיה, צילום: המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה

השיטה עובדת כך: ספקי הממסים, שהם מספר מצומצם של יבואנים ושל יצרנים מקומיים, מוכרים את החומרים לחברות מתחום הכימיקלים. בנוסף לחברות הלגיטימיות שקונות את הממסים לטובת שימוש בתעשייה, קיימות גם כאלה שרוכשות אותם במטרה לנצל את פערי המיסוי ולמכור אותם לשימוש לא-חוקי כדלק. חברות אלו, או חברות משנה שקונות מהן את החומר, מוהלות ברוב המקרים את הממסים בחומרי דלק חוקיים (בנזין וסולר) ומוכרות את התמהיל שמתקבל.

הצרכן הסופי הוא כמובן האזרח: ראשית, חלק מהחומרים האסורים נמכרים כדלק לתחבורה, לפעמים דרך תחנות חלוקה פיראטיות ולפעמים דרך תחנות דלק מוכרות, שכל אחד ואחת מאיתנו עלולים לתדלק בהן – כך שייתכן שאזרח שמתדלק את רכבו כלל לא יהיה מודע לכך שהוא ממלא במכל הדלק שלו חומר מהול. שנית, שימוש אחר בחומרים הוא לחימום ולהסקה: ייתכן ונתקלתם בשלל הפרסומים שמכוונים לבעלי בית ולוועדי בתים, שמציעים "תחליף סולר" לחימום – במחיר זול יותר מזה של הסולר התקני, כמובן.

חשיפה ישירה לזיהום מסוכן

מעבר לכך שערבוב הממסים בדלק מנוגד לחוק ומהווה סוג של העלמת מס, נגרם בעקבותיו נזק גדול לציבור שמשתמש בדלקים המהולים. עקב העובדה שאין כל פיקוח על תקינות הממסים כדלק (משום שהם לא מיועדים לכך), השימוש בדלק שמכיל ממסים או שמנים קלים עלול, למשל, לגרום לנזק של ממש למנוע הרכב: להצטברות משקעים בבוכנות ובשסתומי המנוע ולפגיעה בצינורות הדלק, מה שעלול לגרום לדליפה ולהצריך החלפה, וכן לפגיעה ביעילות הפעולה של מנוע הרכב – צריכת הדלק של הרכב גבוהה יותר כשהוא נוסע על דלק באיכות ירודה, והנזקים משימוש חוזר בדלק כזה עלולים לגרום לפגיעה ביעילות הרכב לצמיתות. מלבד זאת, מובן שחומרים אלו לא עוברים שום תקינה בנושא פליטות בעת שריפתם, והם עלולים לגרום לזיהום אוויר חמור – גם בשימוש ברכבים וגם (באופן מטריד במיוחד) בהסקת בתי מגורים, שם אנחנו כדיירים נחשפים ישירות לזיהום.

במושב כלנית שבצפון פרצה במאי האחרון שריפה במתקן אחסון דלקים בלתי-מאושר, שבו אוחסנו ממסים ושמנים קלים. צילום: תיעוד מבצעי כב״ה צפון

אבל הסיכון האחרון מהשימוש הלא-חוקי בממסים הוא כנראה הגדול ביותר. בגלל האופי העברייני של פעילות זו, כל תהליך השינוע, הטיפול והאחסון בחומרים נעשה "מתחת לרדאר" – במתקנים מאולתרים וללא אמצעי בטיחות נדרשים. חומרי הגלם מובלים במשאיות שלא בהכרח מורשות ומתאימות לכך, המיהול מתבצע במתקני ערבוב לא-מוסדרים ואחסון החומרים נעשה בצורה מאולתרת, בשטחים שלא נועדו לכך; בקיצור, חסרים כל אמצעי הבטיחות שנחוצים לטיפול נכון בחומרי דלק, מצב שמעלה את הסבירות לתקלות מסוכנות. כך למשל, במקרה שהתרחש במושב הודיה, ממסים אוחסנו בחביות ובמכלי פלסטיק – ללא אמצעי מעקב אחר דליפות גז אפשריות, ללא אמצעי טיפול בשפך חומרים מסוכנים וללא ציוד ניטור וכיבוי שריפות. ואכן, במדידות שבוצעו במקום נמצאו ריכוזים גבוהים של חומרים נדיפים ומסוכנים לבריאות בסביבת המכלים, שהיו עלולים לפגוע באופן ממשי בבני המושב – הן בחשיפה בנשימה, ובמיוחד בהיותם חומרים דליקים שמסוגלים לגרום לשריפה. על פי החשד, סכנה זו התממשה במאי האחרון במושב כלנית בצפון, כששריפה פרצה במתקן אחסון דלקים בלתי-מאושר. במקום אוחסנו ממסים ושמנים קלים.

לשים לב לסימנים מחשידים

החדשות הטובות הן שהצעד המרכזי שיכול לצמצם את התופעה המדאיגה – תיקון הפרצה במס שהביאה לקיומה – כבר יצא לדרך. ב-25 באוקטובר האחרון חתם שר האוצר על צווים שמתקנים את מנגנון המס, כך שמס בלו יוטל על ממסים ושמנים קלים (עם ההתאמות הנחוצות להגנה על השימוש החוקי בהם). הצווים יעלו בקרוב לדיון בוועדת הכספים בכנסת, ואם זו תחליט לאשר אותם, התוצאה תהיה סוף להצדקה הכלכלית לשימוש פסול בחומרים.

אז בינתיים, מה כדאי לנו לעשות? הדבר הראשון הוא לוודא שאנחנו רוכשים רק דלק תקני. אם אתם או ועד הבית שלכם קונים דלק להסקה, שאלו את הספק האם מדובר בסולר תקני ואל תתפתו להצעות לתחליפי דלק מוזלים. מובן שלא כדאי לתדלק בתחנות דלק פיראטיות, אך כאמור, גם בתחנת דלק מוכרת עשוי להימצא דלק מהול בממסים. מינהל הדלק במשרד האנרגיה מפרסם באופן קבוע רשימת תחנות שהתגלה בהם דלק לא-תקני – תוכלו לוודא שהתחנה הקרובה לביתכם לא מופיעה שם. בנוסף, אם תזהו סימנים מחשידים בהקשר זה, למשל התנהגות משונה של הרכב לאחר תדלוק בתחנה מסוימת – פנו למשרד האנרגיה ועדכנו אותם. בשילוב של הפעילות הממשלתית עם ערנות מוגברת של הציבור, נוכל בתקווה לראות את סופה של תופעה חמורה שפוגעת בכיס ובבריאות שלנו ואף מסכנת את חיינו.

ד"ר יצחק קדם היה עד לאחרונה עמית תוכנית ממשק ברשות המסים, החטיבה לתכנון וכלכלה.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- N12

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית