שתפו‬        

נעה רובין

חיידקים נגד אבק

האבק שממלא את הבתים שלנו כולל שורה של חומרים מסוכנים, החל מקוטלי חרקים ועד חלקיקי פלסטיק שמכילים מעכבים הורמונליים. חוקרים מנסים למצוא דרכים לנטרל את החומרים הללו כדי שלא יחדרו לגוף האדם – וכעת ייתכן שהתשובות עשויות להימצא בצמחי בית, חיידקים ופטריות

13 ביוני 2019



 

רבים אולי אינם מודעים לכך, אבל בבתים שלנו יש כמויות אדירות של כימיקלים מזיקים שאנחנו נושמים באופן יומיומי – שמגיעים מהאבק, מחומרי ניקוי ומשריפת דלקים בעת תהליכי בישול. למעשה, האוויר בסביבה הביתית לעתים מזוהם יותר מהאוויר החיצוני. כעת, מחקר חדש מראה שהחיידקים שאנחנו מכניסים הביתה – שנצמדים אלינו במהלך הימצאותנו בחלל הפתוח – יכולים בתנאים מסוימים לפרק את הכימיקלים המסוכנים הללו. המחקר מצטרף למאמץ מחקרי לשיפור איכות האוויר התוך-מבנית, אתגר חיוני במאה ה-21.

אבק יכול לכלול אבקני צמחים, הפרשות חרקים, נבגים, טקסטיל, חלקיקים שמקורם בפלסטיק וחלקיקים שמקורם בעשן. צילום: Austin Ban, Unsplash

אוויר מסוכן

אדם ממוצע מבלה 90 אחוז מהזמן בחללים סגורים. בין אם מדובר בבתים, בתי ספר או משרדים, אנו מבלים את הרוב המוחלט של זמננו הרחק מהאוויר הפתוח. בחללים אלה, ריכוזים של מזהמים רבים גבוה מריכוזם בשטחים הפתוחים. כתוצאה מכך, האוויר שאנו נושמים חלק גדול מהזמן שלנו מזוהם, ועלול לגרום לבעיות בריאותיות מגוונות – ביניהן כאבי ראש, עייפות, אסתמה ועוד. אחד מהגורמים המשמעותיים לזיהום זה הינו האבק.

"האבק הוא שם כולל לחלקיקים מיקרוסקופיים המרחפים באוויר ושוקעים בבתינו, ומכילים חומרים שמקורם באוויר. חלקיקים אלו יכולים לכלול אבקני צמחים, הפרשות חרקים, חלבונים מחיות או מבני אדם, נבגים, מינרלים שונים, צבעים, טקסטיל, חלקיקים שמקורם בפלסטיק (כמו למשל כאלה שמכילים פתלטים) וחלקיקים שמקורם בעשן מנועי דיזל או זיהום אוויר", מסביר ד"ר קובי שדה, מומחה לאלרגיה מהמרכז הרפואי תל-אביב. פתלטים הם תרכובות אורגניות שמתווספות לחומרי פלסטיק בעת הייצור, וחלקיקים מהן מתפרקים ממוצרי הפלסטיק ומרחפים בחללים סגורים כאבק. חשיפה לפתלטים, כמו גם לתרכובות אורגניות נוספות, עלולה לשבש את פעילות המערכת האנדוקרינית (מערכת המפרישה הורמונים אל מחזור הדם) – האחראית בין היתר על קצב חילוף חומרים ועל איברים מסוימים במערכת הרבייה.

האבק הוא גורם שמשפיע על בריאותנו גם כאשר הוא נמצא בסביבה החיצונית וגם כאשר הוא נמצא בסביבה הפנימית. מחקר שהתבצע בשנת 2003 למשל, שבדק אבק ודוגמאות אוויר מ-120 בתים אמריקאים, הראה שבבתים שנבדקו קיימת נוכחות  של בין 6 ל-42 סוגי כימיקלים אורגניים שמשבשים את המערכת אנדוקרינית באבק, ובין 13 ל-28 סוגים שונים נמצאו באוויר. בנוסף, נמצאה באבק גם נוכחות של חומרי הדברה וקוטלי מזיקים, אשר חלקם אסורים לשימוש ביתי. ריכוזם של 15 מהחומרים היה גבוה מהסף המותר לשימוש על פי הנחיות ה-EPA בעוד לגבי 28 חומרים אחרים כלל לא היו קיימות הנחיות באותה תקופה. מחקר נוסף שנערך בשנת 2018 והשתמש בשיטות אנליטיות מתוחכמות יותר מצא ב-38 דוגמאות אבק 271 סוגי כימיקלים, בהם ניתן היה לזהות 38 סוגים של קוטלי מזיקים, 28 תרכובות הנמצאות במוצרי קוסמטיקה, 21 תרכובות הקשורות בתרופות, וכן תרכובות הנמצאות במוצרים תעשייתיים נוספים.

הטבק שעוזר לאדם

בשל העובדה שאחוז הזמן שאנו נמצאים בחללים סגורים הולך וגדל, נעשים מאמצים על מנת לזהות את בעיות איכות האוויר בבתים ולמצוא דרכים להתגבר עליהן. מחקר שפורסם ב-2018, בכתב העת Science, מציע לערוך גנטית צמחי נוי כך שיוכלו להתריע על זיהומי אוויר בנבגי עובש חללים שהם נמצאים בהם. במסגרת המחקר הצליחו מדענים ליצור בצמחי טבק מנגנון שמאפשר להם לזהות בקטריות שגורמות למחלות בצמחים, ומשחרר בצמח צבע פלורסנטי כתום כאשר הבקטריות נמצאות באוויר. על מנת לעשות זאת, זיהו המדענים את הגנים בצמח הטבק שיכולים להגיב לנוכחות תרכובות אורגניות נדיפות באוויר (VOCs), ולאחר מכן הם הכניסו לדי-אן-איי של הצמח רצף די-אן-איי סינתטי שגורם לכך שהתאים בו מייצרים חלבון כתום בכמות גדולה עד פי 10 במהלך 48-72 השעות לאחר שהם נחשפים לחיידקים. את הצבע הכתום ניתן לראות באמצעות הארת העלים באור ירוק ושימוש במשקפיים מיוחדים. בעתיד, אם ניתן יהיה להחליף את יכולת הזיהוי הזו לזיהוי חיידקים ווירוסים מחוללי מחלות כגון וירוס השפעת, ייתכן שניתן יהיה להשתמש בצמחי בית מסוימים (לאחר שהגנום שלהם יחקר ויפוענח) כחיישנים לנוכחות מזהמים ומחוללי מחלות בחללים סגורים.

עד שלכולנו יהיו "חיישנים צמחיים" כאלה בבית ליד פתח האיוורור של המזגן, קיימות המלצות ליישום בבתים שמטרתן להפחית את כמות האבק, "בכדי למנוע חדירת אבק מזיק לדרכי הנשימה שלנו, מומלץ להשתמש במיזוג אוויר ובסינון שלו תוך שימוש בפילטרים בעלי יכולת סינון של חלקיקים עדינים מאוד", אומר שדה. "בנוסף, מומלץ להימנע מעישון בבתים או מכניסת עשן לתוך הבתים. יש לפעול בכדי למנוע התפתחות עובש והצטברות קרדית אבק הבית בבתים, וניתן אף להשתמש בטיפול מונע על מנת להפחית את הכמות שלהם".

אדם ממוצע מבלה 90 אחוז מהזמן בחללים סגורים. צילום: Verne Ho, Unsplash

כששטיחים וחיידקים נפגשים

באחרונה התפרסם מחקר  שניסה גם הוא לבחון פתרונות חדשנים לסכנות הטמונות באבק הביתי. במחקר נבדקה יכולתן של בקטריות שאנו נושאים על גופנו מהסביבה החיצונית – ומכניסים לסביבה הפנימית – לתרום לפירוק הפתאלאטים שנמצאים באבק. הפתאלאטים הינם קבוצת כימיקלים שקיימים בעיקר בפלסטיק, ונפוצים מאד בשל עלותם הנמוכה. עיקר החשיפה שלנו אליהם היא דרך אריזות פלסטיק של מוצרי מזון. ההשפעות של הפתלטים על בריאות האדם אינן לחלוטין ברורות, אך ככל הנראה הם פוגעים בעיקר במערכת הרבייה. "בעבר, אנשים חשבו שאין פעילות מיקרוביאלית משמעותית בחלל הביתי", אומרת קארן דאנמילר מאוניברסיטת אוהיו, אחת החוקרות. "ידענו שמיקרואורגניזמים נושרים מעור האדם או נישאים פנימה מהסביבה החיצונית, אבל חשבנו שהם פשוט נמצאים בחלל החדר ולא עושים דבר. המחקר הזה מראה שזהו לא תמיד המצב".

במסגרת המחקר החוקרים הפשילו שרוולים והחלו לחפור באבק: הם לקחו חלקי שטיחים מבתים במסצ'וסטס ובאוהיו, וכן דגימות משקיות של שואבי אבק באותם בתים. במעבדה נבדקה תכולת האבק, ונמצא שהוא מכיל מיקרואורגניזמים שונים, וכן פתלטים מסוגים שונים. לאחר מכן הוכנסו חלקי השטיחים והאבק למכלים עם אחוזי לחות משתנים, במטרה לבדוק כיצד יגיבו החיידקים לנוכחות הפתלטים. השטיחים הושמו במספר טיפולים שונים שכללו לחות של בין 50 ל-100 אחוז, אשר גבוהה מאחוזי הלחות התוך מבנית המומלצים על ידי משרד הבריאות האמריקאי (עד 50 אחוז).

במחקר נמצא שבאחוזי לחות גבוהים, ישנם מיקרואורגניזמים (חיידקים ופטריות) שמסוגלים לפרק את אחד מסוגי הפתלטים – DEHP –  וזו עדות ראשונה לאפשרות כזו בחלל הביתי. עם זאת, לצד התוצאות המשמחות, גילו החוקרים גם תוצאות מעודדות פחות: בחלק מהמקרים, תוצרי הלוואי של הפירוק הביולוגי של הפתלטים עלול ליצור תוצרים  מסוכנים לא. בנוסף, הלחות הגבוהה מעודדת את פעילות החיידקים ומהווה זרז להתפתחות חיידקים ופטריות עובש בחלל הבית, ולכן מהווה גם היא סכנה בריאותית בפני עצמה. עם זאת, המחקר מניח את היסוד למחקרים נוספים, על מנת למצוא איזה ממצבי הלחות הגבוהה יוצר את הסביבה הבריאה ביותר. "ההבנה של יחסי הגומלין בין המיקרואורגניזמים לחלקיקי האבק יכולה להביא לתכנון מבנים שבהם תהיה חשיפה מצומצמת יותר לחלקיקי אבק מסוכנים", מסכמת דאנמילר.

ככלל, האופן שבו מתנהלים החיים המודרניים גורם לכך שהאחוז מהזמן שלנו בו אנחנו נמצאים בחללים סגורים הולך וגדל. במקביל, כתוצאה משימוש במגוון  חומרי ניקוי, הדברה, מעכבי בעירה, סוגים שונים של פלסטיק, דיו במדפסות, בישול מזון וחומרים נוספים, שמשתחררים לחלל החדר באופן פסיבי מחפצים שנמצאים בו (כגון רהיטים) או כתוצאה מפעילות האדם ועלולים להיות מסוכנים לבריאות, גם איכות האוויר בחללים הפנימיים הולכת והופכת נמוכה יותר. לכן, החוקרים מדגישים שיש צורך להמשיך ולחפש דרכים שיפחיתו את הסכנות הפוטנציאליות ויהפכו את החלל הביתי לבריא יותר.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית