שתפו‬        

רן בן מיכאל

למי יש חשק בחום הזה?

מרגישים שחיי המין שלכם בירידה? ייתכן שזה בגלל העלייה העולמית בטמפרטורה. האם למשבר האקלים יש השפעה על פריון האוכלוסייה האנושית? והאם אנחנו מתמודדים באופן הנכון עם הבעיה?

17 באוקטובר 2019



 

תשעה חודשים אחרי הניצחון המדהים של נבחרת איסלנד על נבחרת אנגליה ביורו 2016, האיש העסוק ביותר ברייקיאוויק היה רופא מרדים בבית החולים שהזריק כמויות חסרות תקדים של אפידורל כשבעיר נשבר שיא של לידות. לפעמים, (לעשות) ילדים זה שמחה, אבל את רשימת התירוצים, הסיבות, וההצדקות להימנעות אפשר לעדכן עם פריט נוסף: משבר האקלים נכנס גם אלינו לחדר למיטות וגלי החום מקטינים את הדחף המיני ואתו גם את שיעור הילודה.

הציפורים והדבורים (והצמחים)

משבר האקלים משפיע על התנהגות הרבייה של מיני צמחים ובעלי חיים רבים. מחזור הרבייה העונתי שלהם מושפע מאותות סביבתיים מסוימים כמו אורך היממה והמשקעים, טמפרטורה, או זמינות מזון. שיבוש האותות משפיע על רמת האנרגיה או על המשוב ההורמונאלי הקובעים את התנהגות הרבייה. אצל חרקים זכרים נמצא קשר בין גלי חום לבין אי-פריון, ובניסוי דומה נמצא גם כי זכרים  של עש הקמח ההודי (Plodia interpunctella) יעדיפו שלא להזדווג כלל. הטמפרטורה עלולה להשפיע על הפצה או קליטה של פֵרוֹמוֹנים (כימיקלים נדיפים המופרשים ע"י בעלי חיים ומשפיעים על התנהגות חברתית  או מינית של פרטים מאותו המין- species) ומשבשת את התקשורת בבחירת בני זוג פוטנציאליים. כשכבר נבחרו בני הזוג, מסתבר כי יותר מיני ציפורים נוטים לפוליגמיה כדי לשפר את הישרדות הצאצאים.

אי-הצלחה ברבייה משפיעה על גודל אוכלוסיות, ועל השגשוג של מינים אחרים בגלל היחסים בתוך מארג המזון, וזו אחת הסיבות הקשורות בהיעלמות מינים. השפעת הטמפרטורה על מין העוברים מפרה את האיזון בתוך אוכלוסייה: בקרב צבי ים נמדדים כבר היום באזורים מסויימים עד 99 אחוז נקבות (והתחזית היא כי עד שנת 2090 רק 0.4 אחוזים מהאבקועים יהיו זכרים), ובצמח ולריאן מקסיקני הנקרא גם שורש הטבק (Valeriana edulis) נצפו יותר זכרים מסיבה דומה. בנוסף, עיתוי הפריחה ומשכהּ בצמחים משתנה מה שיכול להשפיע על יחסי הגומלין עם מאביקים; למשל, הזמינות של פרפרים, שהם מזון לציפורים וכן הלאה.

בניגוד לצעדי הסתגלות שחלק מהמינים יכולים לנקוט – לנוע לאזורים חדשים או לגוון את תזונתם – את מחזור הרבייה, שהוא תלוי תהליכים אבולוציוניים ארוכים, קשה לשנות בתוך תקופה קצרה. גם חיות משק מושפעות באופן דומה, מה שיכול לצמצם בטווח הארוך את האספקה של מזון מן החי, אם כי פה התערבויות טכנולוגיות יכולות לסייע בשינוי המגמה.

תצלום: velizar ivanov – unsplash

 

תדליקו מזגן

האותות הסביבתיים משפיעים באופן שונה על התנהגות מינית אצל בני אדם, כי הם משתלבים בשלל השפעות פסיכולוגיות, תרבותיות ואחרות. אבל כנראה שאנחנו הולכים עם חברינו למחלקה האבולוציונית: רבייה ביונקים מושפעת מעומס חום, וממצאים דומים לשאר עולם החי מתגלים גם אצלנו.

כלכלנים בחנו לידות בארצות הברית בשנים 1931 עד 2010 לאחר ימי חום (טמפרטורה מעל 26 מעלות) ומצאו כי באופן עקבי, 8 עד 10 חודשים לאחר ימים כאלו, יש פחות לידות (יום חם מעל 26 מעלות צלזיוס גורם לכ- 0.4 אחוזים פחות לידות 9 חודשים לאחר מכן-  שמתרגמים לכ-1165 פחות לידות בכל רחבי ארה"ב) ומתרחשת תגובת ריבאונד בחודשים שלאחר מכן אז מספר הלידות עולה. משנות ה-70 הירידה מתונה יותר והסיבה לכך היא כנראה פשוט זמינות מיזוג האוויר בחדר השינה, שהוא אמנם זולל אנרגיה אבל שומר אתכם בעניין.

הסיבות לירידה בלידות יכולות להיות נפשיות: חוסר נכונות לקיים יחסים בחום, או פיזיולוגיות: תפקוד לקוי של תאי הזרע, הפחתה ברמת הטסטוסטרון, או שיבוש המחזור החודשי – החוקרים סבורים כי האחרונות הן הסיבות העיקריות.

על אף שהחוקרים מזהים עלייה מסוימת במספר הלידות לאחר שוך גל החום, כאשר בוחנים זאת בטווח זמן של שנתיים לאחריו, היא מפצה רק על כמחצית מהיקף הירידה. לכן מסקנתם היא כי משבר האקלים תורם להפחתת שיעור הגידול באוכלוסייה וכי ההסטה של יותר לידות לקיץ (בגלל התעברות בחורף), חושף יותר הריונות (בשליש האחרון) ולידות לתנאי חום בקיץ ויכול להוביל לעלייה בהוצאות בריאות בליווי הריון וילודים.

מעגל קסמים

הירידה בתדירות יחסי המין בימים חמים מאוד היא פן אחד של השפעות המשבר הסביבתי על הירידה בהצלחת הפריון בקרב בני אדם (למשל בשל הירידה בספירת זרע) ויש ממצאים מדאיגים נוספים. מחקר ביפן מצא קשר בין עָקוֹת (סטרס) בשל מזג אוויר קיצוני לשינוי ביחס המינים בקרב ילודים לטובת נקבות, אך לא מדובר כאן על קשר סיבתי והמנגנון איננו ידוע וככל הנראה מושפע ממגוון רחב של גורמים; ממחקר נוסף של אותו צוות עולה כי שינוי ביחס המינים נצפה גם מסיבות אחרות, כמו סטרס בעקבות רעידת אדמה חזקות מאוד (7.3-9 בסולם ריכטר). שוב, גם כאן מדובר בקורלציה ולא בקשר סיבתי עם מנגנון ברור. סטטיסטית, באוכלוסייה אנושית ממוצעת יש קצת יותר לידות של זכרים (105:100); מצד שני, זכרים הם ילודים עמידים פחות מבחינה בריאותית, ובגיל הפריון מתאזנת האוכלוסייה (כשבגילים מתקדמים יש הרבה יותר נשים שתוחלת החיים שלהן גבוהה יותר מסיבות שונות). ייתכן שעם התעצמות משבר האקלים, הרכב האוכלוסייה האנושית ישתנה בעשורים הבאים, אם כי המגמה עדיין לא ברורה: באוכלוסייה בפינלנד נמצא כי עליית הטמפרטורה מביאה ללידות זכרים דווקא.

תצלום: vidar nordli mathisen – unsplash

 

"על אף ירידה בשיעור הפריון בישראל, אנחנו נמצאים בראש העולם המפותח בפריון לנשים, כולל בקרב משכילות, מעמד כלכלי גבוה או לא-דתיות", אומר ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה. "נושא הפוריות תופס מקום מרכזי בארץ, והוא בא לידי ביטוי בשכיחות הגבוהה והחריגה בעולם של טיפולי הפריה חוץ גופית, שתורמים לשיעורי הפריון. קשה עדין להקיש על הקשר בישראל בין משבר אקלים לבין פריון, אם כי סביר להניח כי משבר האקלים משפיע על הפוריות בכלל, ובעיקר אצל גברים".

אולם לוין סבור כי את המגמות עליהן מצביעים הממצאים המחקריים השונים יש לראות בהקשר רחב יותר: "כמו בנושאים אחרים של בריאות הציבור, בישראל עדיין לא נבנתה מערכת אינדיקטורים לניטור תופעות אלו. מפני שפוריות היא נושא המגלם בחובו את נושא הבריאות כולו נכון לעקוב אחרי השינויים בו באופן מעמיק. ככל שאנו רואים הפרה של האיזון באוכלוסייה, זהו נושא שהבנה שלו יכולה לכוון התערבויות מוצלחות וממוקדות יותר בשיפור בריאות הציבור. הישענות על הפריה חוץ-גופית אינה דרך בלעדית להתמודדות, משום שהטכנולוגיה לא מטפלת בסיבות השורש של כישלון הפריון, סיבות שחלקן קשורות למשבר הסביבתי כמו חשיפה לכימיקלים, זיהום אוויר או משבר האקלים וחלקן קשורות להרגלי החיים המזיקים לבריאות כדוגמת צריכת מזון מעובד, היעדר פעילות גופנית ועישון, שאף הם קשורים בגורמים סביבתיים וחברתיים".

דפוסי הרבייה של המין האנושי משתנים כל העת: הדור הצעיר מקיים פחות יחסי מין, גיל הנישואין וההורות עולה ועוד. ההסברים עוסקים לרוב בנסיבות חברתיות, אבל ייתכן שגם לחיים תחת משבר אקלים הולך ומתעצם יש חלק בכך.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית