שתפו‬        

רחלי ווקס

מחסום רמון

בנייתו של נמל התעופה רמון צמצמה את מרחב המחייה הצר ממילא של בעלי החיים והצמחים הייחודיים של דרום הערבה. כעת, מאמצים מיוחדים של גופי שמירת הטבע ושיתוף פעולה עם הגורמים שפועלים באזור, בהם צה"ל, מאפשרים את המשך קיומו
3 בפברואר 2020



 

החורף נחשב לעונה מנומנמת בעולם התיירות. מזג האוויר הקר הופך יעדים רבים לאטרקטיביים פחות, והעומס בשדות התעופה ובאתרי התיירות פוחת. לא כך כשמדובר בעיר הדרומית אילת: העיר מושכת תיירות חורף מישראל ומרחבי אירופה בזכות האקלים החמים שהיא מציעה במרחק טיסה לא רב, מה שהופך אותה לעיר תיירותית פעילה כל השנה.

שדה התעופה רמון, שנפתח לפני כשנה (בינואר 2019), מציין עכשיו לראשונה את תחילת פעילות החורף שלו, ורושם גידול חד במספר הטיסות הבינלאומיות שנוחתות בו: לעומת 22 טיסות בחודש ספטמבר, כ-180 טיסות צפויות לנחות בו בכל אחד מחודשי החורף, ולהביא לעיר הדרומית כ-150 אלף תיירים.

הפעילות האינטסיבית בנמל התעופה, שממוקם כ-19 קילומטרים צפונית לאילת, בוודאי משמחת את אנשי תעשיית התיירות בעיר, שחששו מחורף קשה בעקבות סגירת שדה דוב ביולי השנה. עם זאת, יש מי שפחות מרוצים מהפעילות האנושית האינטנסיבית שהתעוררה לחיים באמצע המדבר – הצמחים ובעלי החיים הייחודיים לדרום הערבה.

על אף שמדובר באזור מדברי, המערכת האקולוגית בדרום הערבה עשירה מאוד: ניתן למצוא באזור תצורות נוף ייחודיות כמו מלחות (אזורי קרקע מלוחה שבהם נוצרים לעתים אגמים עונתיים בעקבות שיטפונות) וחולות, ובעלי חיים רבים, כמו צבי הנגב (שעדר גדול שלו חי בשמורת עברונה), קרקלים, חרדוני צב וציפורים נודדות. "עמק הערבה פורה מאוד ביחס לסביבה שלו", אומרת ד"ר טל פולק, אקולוגית אזור הערבה ברשות הטבע והגנים. "זו אחת הסיבות שאנשים התיישבו בו: יש בו יותר מים וצמחייה מבמקומות אחרים במדבר – והחיים במדבר סובבים סביב המים, סביב ערוצי הנחלים והמלחות".

הערבה היא עמק צר וארוך, ותנועת בעלי החיים בה מוגבלת: ממערב לה נמצא הר הנגב, מחסום טבעי בעבור רבים מבעלי חיים, וממזרח ומדרום נבנו מחסומים מעשה ידי אדם: גדר הגבול עם ירדן ועם מצרים. מגבלות אלה הופכות את המסדרונות האקולוגיים באזור לקריטיים, והם אלה שמונעים מהערבה הדרומית להפוך למובלעת טבע מנותקת. מסדרון אקולוגי הוא רצף של שטחים טבעיים, שמאפשר לבעלי החיים לחיות בשטח שיספיק לצורכיהם השונים כמו אכילה, שתייה, רבייה וגידול צאצאים. מסדרונות אקולוגיים מאפשרים לבעלי החיים לשמור על מגוון גנטי ומספקים נתיב בריחה במקרה של סכנה, כמו שריפה או שיטפון. ללא המסדרונות האקולוגיים, מינים כמו צבאים, מכרסמים וזוחלים היו כלואים בתאי שטח קטנים, דבר שהיה מציב אותם בסיכון משמעותי.

כעת, הפגיעה המשמעותית של הפיתוח באזור צמצמה את המסדרון האקולוגי של דרום הערבה, ורק מאמצים מיוחדים ושיתוף פעולה הדוק בין הגורמים שפועלים באזור, בהם צה"ל, מאפשרים את המשך קיומו.

עץ השיטה בערבה. מתקיימים בתנאי חום קיצוניים של 45 מעלות. צילום: Tiia Monto. Wikipedia

תעשייה וחקלאות על חשבון הטבע

בנייתו בלב המדבר של נמל התעופה רמון, נמל התעופה השני בגודלו בישראל, גרמה לקיטוע כמעט מוחלט של המעבר לקצה הדרומי של הערבה. נמל התעופה, שממקומם ממזרח לכביש 90, תחום בגדר הגנה שאורכה ארבעה קילומטרים וגובהה 26 מטר. המרחק בין גדר ההגנה לבין גדר הגבול עם ירדן שממזרח לו עומד על 150 מטר בלבד, מה שמותיר מסדרון צר מאוד למעבר בעלי החיים.

"זה לא רק נמל התעופה – כל האזור הולך ומצטמצם", מסבירה פולק, שהציגה את המצב הבעייתי בוועידה השנתית למדע ולסביבה. כביש 90, שחוצה את הערבה לאורכה, מהווה בעצמו מכשול בדרכם של בעלי החיים. שטחו של הכביש הולך וגדל בימים אלה בעקבות תהליך הרחבתו, וברובו קיים מעקה שמפריד בין הנתיבים, כך שבעלי החיים מתקשים בחצייתו ומתרחשים מקרי דריסה. היישוב באר אורה, שממוקם מדרום לנמל התעופה, מהווה הפרעה נוספת.

קיימים בסביבת שדה התעופה החדש כמה מעברים שעשויים לשמש את בעלי החיים, אך הם רחוקים מלהיות אידיאליים. דוגמה אחת היא מובל המים שנבנה כחלק מהקמת שדה התעופה: מדובר במנהרה שאורכה 40 מטר וגובהה 3.5 מטרים, שבה זורמים מים בעת שיטפונות. כביכול מדובר במעבר אפשרי, אך נראה שבעלי החיים, ובייחוד כאלה שמשמשים כטרף ולכן זקוקים לנתיב בריחה במקרה של סכנה, נרתעים מכניסה למנהרה הצרה והארוכה.

נמל התעופה רמון הוקם על מניפת סחף: התפצלות של נחל צר לערוצים רדודים בצורה שמזכירה מניפה. על מנת ששדה התעופה לא יוצף בעת שיטפון, הוסטה במסגרת בנייתו זרימתו של נחל רחם, כך שנוצר בסביבת נמל התעופה שטח יבש שאליו לא מגיעים מי שיטפונות. מעבר לפגיעה הברורה בבית הגידול באזור, יצירת השטח היבש החדש הובילה ליזימת תוכניות נוספות לפיתוח תשתיות במקום. תכניות אלה כוללות את הקמתם של אזור תעשייה, שטחי חקלאות, תשתיות אנרגיה סולארית ומחצבה. תהליכי הפיתוח הללו צפויים להגדיל את הפגיעה בטבע ולהוביל לקיטוע כמעט מוחלט של המסדרון האקולוגי באזור.

תוכניות אלה מצטרפות למיזמים עתידיים אחרים שעלולים לערער את יציבות המערכת האקולוגית בדרום הערבה, כמו מיזם הרכבת לאילת, שחוזר מדי פעם לכותרות, ושאם ייצא לפועל צפוי לגרום לנזקים סביבתיים קשים.

הצבא משקה את עצי השיטה

כיום, רשות הטבע והגנים מעורבת בתכנונם של פרויקטים עתידיים באזור ומקיימת שיתופי פעולה עם רשות שדות התעופה, גורמי התשתיות וצה"ל. "השיח הטוב הזה מאפשר לנו להגיע להישגים", אומרת פולק. הישגים אלה כוללים את הטלתן של הגבלות על התאורה במסדרון האקולוגי שבין נמל התעופה לגבול עם ירדן. בנוסף, שיתוף הפעולה הוביל להגנה על עשרות עצי השיטה שבאזור, שחשובים לקיום מסדרון אקולוגי מתפקד, ושערוצי אספקת המים הטבעיים שלהם הוסטו בגלל הקמת שדה התעופה עליהם.

מחקר פורץ דרך שפורסם מוקדם יותר השנה הראה שעצי השיטה בערבה, שמתקיימים בתנאי חום קיצוניים של 45 מעלות, גדלים במהלך כל השנה, ולא רק לאחר שיטפונות החורף שמביאים לאזור מים. המידע הזה שימש את הרשויות בבואן להשקות את עצי השיטה ש"נכלאו" בין גדר נמל התעופה לגדר הגבול עם ירדן. "בעקבות ממצאי מחקר המראים כי ישנה זרימת מים בעצי שיטה בכל השנה, נדאג שההשקיה תבוצע לכל אורך השנה, ולא רק בעת גשמים ושיטפונות", כותבת פולק. "כמו כן, נעזרנו בממצאי המחקר לקביעת כמות המים להשקיה – 700 ליטר לחודש לעץ". את ההשקיה מבצעת בפועל מינהלת גדר הגבול בצה"ל.

"בסופו של דבר, אנחנו רשות ממלכתית שפועלת למען שמירת הטבע והמורשת, לרוב מול גורמי תכנון נחושים לא פחות ומול לחצי פיתוח למגורים, חקלאות ותשתיות", אומרת פולק. אך ייתכן שיידרש שינוי מדיניות מרחיק לכת על מנת לשמור את המסדרונות האקולוגיים הקריטיים של ישראל, בערבה ובשאר הארץ. "בניגוד לשמורות טבע, שמעוגנות בחוק, למסדרונות אקולוגיים אין ישות סטטוטורית", מסכמת פולק.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית