שתפו‬        

רן לוי

משבר האקלים בין לונדון לירושלים

דעה: שתי החלטות שקיבלו ממשלות בריטניה וישראל מדגימות באופן ברור כיצד שתיהן מתייחסות באופן שונה למשבר האקלים העולמי ולמחויבות שלהן להתמודד עמו כמיטב יכולתן

28 באוקטובר 2019



 

מהו המרחק בין ירושלים ללונדון? לכאורה, מדובר בכ-5,000 קילומטר, תלוי במסלול שבו תבחרו לנסוע, לשוט או לטוס, אבל בתחום ניהול משבר האקלים, נדמה שהמרחק גדול הרבה יותר.

כך, למשל, בריטניה הכריזה לפני כמה שבועות על כוונתה להפוך לכלכלה המפותחת הראשונה שמדיניותה מכוונת לאפס פליטות פחמן נטו עד שנת 2050. פחות או יותר באותו זמן החליט משרד האוצר בישראל לבטל בהדרגה, ובניגוד למגמה העולמית, את ההטבות שניתנו במסגרת המיסוי הירוק לכלי רכב היברידיים וחשמליים, בניסיון לצמצם את הגירעון בתקציב.

שתי ההחלטות שונות מאוד זו מזו בקנה המידה, בטווח הזמן הנבחן, בשאפתנות  ובמשמעות הסמלית והקונקרטית שלהן, אך בכל זאת ניתן ללמוד מהן על הגישה של שתי הממשלות למשבר האקלים.

שקלים על חשבון האקלים

ההחלטה הבריטית, שהתקבלה בעקבות המלצה של המועצה הלאומית לשינוי האקלים (גוף שעדיין אין לו מקבילה בישראל), הדגישה את היכולת להילחם במשבר האקלים, זאת לצד המשך צמיחה כלכלית, באמצעות הרחבת מעגל משרות "צווארון הירוק" והרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת, שכבר כעת (2018) מהווה כ-28 אחוז מהיקף ייצור החשמל בבריטניה. המהלך תומך גם בהתחייבויות הסכם פריז לשינוי האקלים מ-2015 לעצור את עליית הטמפרטורה הגלובלית על 2-1.5 אחוזים מעלות צלזיוס בסוף המאה ה-21.

מחירה הכלכלי של ההחלטה היה נתון בוויכוח. שר האוצר הבריטי העריך אותו ביותר מטריליון ליש"ט (!). הערכה זו בוקרה בחריפות משום שהיא התעלמה מהתועלות של מהלך כזה, כמו הפחתה בהוצאות מערכת הבריאות, החמצת הזדמנויות בחדשנות עסקית וטכנולוגית, השקעות באפיקים חדשים המגולמים בכלכלה מעוטת-פחמן, ועוד.

לעומתה, התכנית לשינוי המיסוי בישראל נולדה מיד כשנודע היקף הגירעון בתקציב 2019. מישהו באוצר כנראה שם לבו לכך שחלקם של כלי הרכב "הירוקים" בצי הרכב בישראל עלה ושהכנסות המדינה מהמיסוי הנמוך עליהם קטנות (שוק הרכב תורם רבות להכנסות ממס קנייה ישיר, משווי שימוש ומדלק, והם צפויים לעלות במידת מה בעקבות השינויים) והחליט למלא את הקופה הציבורית בעוד כמה שקלים על חשבון אוויר נקי יותר וצמצום פליטות גזי חממה לאטמוספרה.

גם בעבר בחרה ישראל בקוצר רואי במקום בתכנון לטווח ארוך בנושא הסביבתי-כלכלי. תצלום: Markus Spiske

 

לכלי רכב חשמליים והיברידיים תפקיד חשוב בצמצום פליטות גזי חממה, הם מזהמים פחות והשפעתם על בריאות הציבור מתונה יותר – לכן הוחלט בעבר להוריד את מחירם כדי לעודד צרכנים לרכוש אותם. ישראל מפגרת אחרי העולם בקצב חדירת כלי רכב חשמליים והמיסוי החדש ודאי לא ישנה זאת לטובה. על מנת להגדיל את הכנסות המדינה, משרד האוצר רוצה שנקנה כלי רכב מזהמים יותר, צעד שיחריף את משבר האקלים, יוביל להחמרת זיהום האוויר וזיהום הרעש במרכזי הערים, יעמיס על אי החום העירוני ויחבל ברווחה האישית. היפוך המגמה יושג בהשקעה בתחבורה ציבורית (רצוי חשמלית) שהרשת המזינה אותה מבוססת  בעיקר על מקורות אנרגיה מתחדשים. זהו הפער בין תחשיב חד-ממדי וקצר-טווח של הכנסות והוצאות לבין השקעה ארוכת טווח שתשואותיה ארוכות שנים.

קוצר רואי בתחום הסביבתי

למרבה הצער, לא מדובר בעניין חדש. גם בעבר בחרה ישראל בקוצר רואי במקום בתכנון לטווח ארוך בנושא הסביבתי-כלכלי. כך, למשל, בתקופת יאיר לפיד כשר האוצר, הוקפאה התכנית הלאומית להפחתת פליטות, חרף התנגדות וביקורת ציבורית. מאז נותרת ישראל מאחור במאבק במשבר האקלים ולא נענית לאתגר העכשווי של השקעה ציבורית בצמיחה מדגם חדש.

גם בריטניה רחוקה מלהתמודד עם מלוא המשבר הסביבתי ולמרות שאפתנותה לכאורה, יש הסבורים כי ההחלטה החדשה מינורית, מפני שתחשיב הפליטות שלה כולל רק את אלו המתרחשות במדינה עצמה, בעוד שכלכלת המדינה מבוססת-יבוא. את היעד ניתן לקדם ככל שיינקטו צעדי מדיניות מחמירים כמו ביטול הרחבת שדה התעופה או איסור הפקת פצלי שמן. לפי התרחישים הפסימיים בדבר משבר האקלים, הצעד הבריטי, פורץ-דרך ככל שיהיה, לא יספיק כדי לחולל מהפך חיובי אמיתי. המהלך הישראלי, לעומתו, אולי ישנה מעט איזו שורה תחתונה בטבלת אקסל של משרד האוצר, אך לא יפיק רווחה סביבתית או ציבורית כלשהי, להיפך.

בריטניה ומדינות אחרות נוקטות מהלכים להתמודדות עם משבר האקלים בעיקר משום שהוא נושא פוליטי מרכזי ומהווה חלק מהדיון הציבורי – ישראל, לעומתן, רחוקה מכך. במישור הגלובלי חושף משבר האקלים פן אחר של משבר המנהיגות; ראשי מדינות שמרנים, לאומנים, ונאו-ליברלים (כמו נתניהו, טראמפ, בולסנארו, פוטין, או מודי) נוקטים מדיניות המתעלמת מהאתגר האמיתי של האנושות בעת הנוכחית – או אף מחריפה אותו – כשרווחת אזרחיהם בהווה או בעתיד אינה חלק מסדר היום שלהם. לאחרונה הצטרפה גרמניה לתמיכה ביעד אפס-פליטות בכל האיחוד האירופי, אך פולין, הונגריה וצ'כיה התנגדו לו (הנה עוד חיבור בין ישראל לבין מדינות פורום וישגרד). קריאת מזכ"ל האו"ם לאיחוד להאיץ את קצב הפחתת הפליטות לא נענתה, והפער בין הצעדים בפועל לבין הנחישות הנדרשת מהם נותר גדול גם אצל מובילי הדרך. שיח הבחירות בישראל, אינו מסמן שינוי של ממש.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית