שתפו‬        

סהר יצחק

פליטות המתאן הנסתרות

מדידות שבוצעו באחת המטמנות בישראל מעלות את החשש שהחישובים שעל בסיסם מוערכות פליטות גז החממה מתאן לא משקפים נכונה את המציאות. מדוע הדבר כה מדאיג, ומה המשרד להגנת הסביבה מתכוון לעשות בנושא?
1 בפברואר 2022



מקבלי ההחלטות בישראל ממשיכים להציב יעדים לצמצום פליטות גזי חממה, במטרה למתן את משבר האקלים. עם זאת, התשובה לשאלה בסיסית אחת נותרת לא מובנת מאליה: האם נתוני הפליטות שמופיעים ברשימותיהם של משרדי הממשלה בכלל משקפים את המציאות בשטח?

רק לאחרונה פורסם שפליטות גז המתאן (גז החממה שהשפעתו על משבר האקלים היא השניה בחומרתה, אחרי פחמן דו-חמצני) מתעשיית הגז בישראל גבוהות פי 50 ממה שהוערך על ידי משרד האנרגיה (יש לציין שמשרד האנרגיה דחה את הטענות הללו). כעת, מדידות שנערכו באחת ממטמנות הפסולת בישראל מעלות חשש אמיתי שקיימים פערים משמעותיים בין הערכות פליטות המתאן ממטמנות כפי שהן מדווחות למשרד להגנת הסביבה – לבין היקפי הפליטות בפועל.

במדידות, שבוצעו בקיץ האחרון על ידי SP Interface, בהובלתו של ד"ר דניאל מדר, נמצא שהיקף המתאן שנפלט מהמטמנה גדול פי 6 מהערכות הפליטה שהמטמנה דיווחה למשרד להגנת הסביבה. "המדידות בוצעו באמצעות הלוויינים של חברת GHGSat הקנדית, שמודדים פליטות מתאן ברזולוציה גבוהה ובדיוק רב", אומר מדר. "מדובר בתוצאות ראשוניות ובמספר קטן של מדידות – אך בחברת הלוויינים המשיכו למדוד את פליטות המתאן במטמנה מדי שבוע לאורך חצי השנה האחרונה. הנתונים המלאים לא הועברו אלינו, אך בחברה רומזים שהמצב נשאר די דומה לזה שמשתקף מהמדידות הראשונות".

"לפעמים המודלים מתגלים כלא-מדויקים"

כל נתוני הפליטות מכלל התעשייה הישראלית אל האוויר, הקרקע והמים מרוכזים מתוקף חוק במפל"ס – מרשם הפליטות לסביבה. המידע שמופיע במפל"ס עובר בדיקות שונות בידי גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה טרם פרסומו. במקרים מסוימים (למשל, כשמדובר בחומרים מסוימים שמסוכנים לבריאות), מבצעות החברות מדידות של הפליטות בשטח המתקן. במקרים אחרים, החברות לא נדרשות למדוד ישירות את היקפי הפליטות עצמן, אלא להשתמש בקריטריונים שהגדיר המשרד להגנת הסביבה כדי להעריך אותן.

כשמדובר בדיווחים שמגיעים ממטמנות, היקף הפליטה מחושב על בסיס פרמטרים כגון כמות הפסולת שהוטמנה, הרכבה, שיטת הטיפול בה והשפעות אקלימיות. "הערכת הפליטות מתבססת על מודל: חישוב בינלאומי מקובל שהמשרד להגנת הסביבה מוסר למטמנות. הדבר אמור להקל על המדינה לאסוף את המידע לפי הערכות, בלי לבצע מדידות מסובכות בפועל בכל מתקן בנפרד", אומר מדר. "חשוב להדגיש שלא מדובר בהליך לא-תקין – אלו הנהלים, וזה גם מה שקורה בחו"ל".

באופן טבעי, הערכות היקפי פליטות לאוויר שמבוססות על מודלים בלבד לרוב לא יוכלו להיות מדויקות לחלוטין, והדרך הוודאית להבין את היקף פליטות המזהמים אל האטמוספירה היא למדוד אותן ישירות. כיום, בניגוד למצב בעבר, קיימות שיטות למדידה ישירה של פליטות מתאן ממטמנות בדיוק גבוה ובעלויות סבירות.

המדידות שערכו החוקרים (לצורך ביצוע מחקריה היה על SP Interface להפוך לנציגתה של GHGSat בישראל) בוצעו על ידי שימוש בלוויינים שמסוגלים לכסות שטח גדול מאוד של כ-100 קילומטר רבוע ולהגיע לרזולוציה גבוהה של כ-25 מטר, ושבפעולתם נלקחים בחשבון מאפייני אקלים, מזג אוויר ותנאים גאוגרפיים שונים. "הלוויינים עוברים באופן קבוע כיולים ותהליכי אימות ויש מדינות וגופים בינלאומיים שמסתמכים עליהם בקביעות", מדגיש מדר. "בנוסף, במקביל לביצוע מדידות הלוויינים, ביצענו גם מדידות קרקעיות באמצעות מצלמה תרמית ייעודית לאיתור מתאן של חברת אופגל הישראלית – שהראו גם הן פליטות מתאן מהמטמנה עם מאפיינים דומים".

לדברי מדר, אין חובה להשתמש בלוויינים בלבד כדי להבין את המצב בשטח. "אפשר למדוד את הפליטות גם באמצעים אחרים – העיקר למדוד", הוא אומר.

"אם מדידות הלוויין הראשוניות שלנו מדויקות, המשמעות היא שהמודלים של המשרד להגנת הסביבה לא משקפים נכונה את המציאות", אומר מדר. "המודל נולד מניסויים במעבדה ובשטח, אך הניסויים מוגבלים בהיקפם ובמשכם, והם לא יכולים לשקף את כל סוגי המטמנות ואת כל התנאים המורכבים שמתפתחים בתוכן. לפעמים המודלים מתגלים כלא מדויקים ויש לשפר אותם, או לעבור למדידות בשטח אם הטכנולוגיות קיימות".

"הבעיה הגדולה יותר תהיה אם פליטות גבוהות ממה שמדווח למפל"ס קיימות גם במטמנות אחרות בישראל", מוסיף מדר. "במצב שכזה, ההיקף האמיתי של פליטות כל גזי החממה בישראל יכול להיות גדול בעשרות אחוזים לעומת היקף הפליטות המחושב כיום".

החוקרים העבירו את המדידות שביצעו למשרד להגנת הסביבה. "המומחים במשרד להגנת הסביבה הופתעו מאוד מהנתונים – הם מבינים את הבעיה ואת המשמעויות של הדבר, ואמרו שהם בודקים את הנושא ודנים בו", מספר מדר. "עם זאת, במשרד להגנת הסביבה עדיין לא אמרו לנו אם הם מתכוונים להתחיל למדוד בפועל את הפליטות מהמטמנות".

המתאן משפיע יותר בטווח הקצר

פליטות מתאן הן תוצר של הפקה ושימוש בפחם, נפט וגז טבעי, של גידול בקר ואורז וכאמור – של פעילותן של מטמנות פסולת. במטמנות, המתאן נפלט כשהיצורים המיקרוסקופיים שחיים בהן מפרקים את החומר האורגני שבפסולת בתנאים של חוסר חמצן. "טון מתאן מחמם את האטמוספירה הרבה יותר מטון פחמן דו-חמצני, אם כי הוא יציב פחות ומתפרק ברובו תוך 20 שנה". אומר מדר. לדבריו, עד לא מזמן, רבים התעלמו מהשפעותיו של המתאן. "מדענים נהגו להסתכל על החימום האטמוספרי בסקאלה של 100 שנה – בפרק זמן כזה, כל טון מתאן מחמם את כדור הארץ פי 35 יותר מאשר פחמן דו-חמצני. "עם זאת, בתקופה קצרה יותר, של כ-20 שנה, המתאן מחמם את האטמוספירה הרבה יותר – פי 85 יותר מפחמן דו-חמצני".

תיעוד ממטמנה במדריד של יכולותיהם של לווייני מדידת המתאן. קרדיט GHGSat, SRON Netherlands Institute for Space Research, ESA (European Space Agency)
"אם מדידות הלוויין הראשוניות שלנו מדויקות, המשמעות היא שהמודלים של המשרד להגנת הסביבה לא משקפים נכונה את המציאות". תיעוד ממטמנה במדריד של יכולותיהם של לווייני מדידת המתאן, קרדיט: GHGSat, SRON Netherlands Institute for Space Research, ESA (European Space Agency)

לדברי מדר, כשמדובר על פתרונות לצמצום משבר האקלים בטווח הקצר, בכל צעד קטן שיתבצע לצמצום פליטות המתאן תהיה תועלת גדולה. "כל טון של מתאן שפליטתו תימנע ישפיע הרבה יותר בעתיד הקרוב מאשר טון של פחמן דו-חמצני", הוא אומר.

כדי לעמוד ביעדים צריך למדוד

על פי הדו"ח של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC), שפורסם באוגוסט האחרון, שליש מעליית הטמפרטורות העולמית נובע מפליטות מתאן – ולכן, הפחתת פליטת הפחמן הדו-חמצני בלבד לא תספיק כדי לצמצם את השפעותיו של משבר האקלים. בישראל, על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מקורן של כ-77 אחוז מפליטות המתאן הוא בהטמנה ישירה של פסולת אורגנית ללא טיפול מקדים בה.

לאחר פרסום דו"ח ה-IPCC האחרון ולקראת ועידת האקלים שנערכה לאחרונה בגלזגו, ישראל הצטרפה ליוזמה אמריקאית-אירופית למאבק למיתון ולצמצום השפעות משבר האקלים, שכוללת יעד של הפחתה גלובלית של 30 אחוז מפליטות המתאן עד 2030. לדברי מדר, שגיאות בהערכת פליטות המתאן כמו זו שהם איתרו עלולות לגרום לכך שלא נעמוד ביעדים כאלה. "כשנגיע לשנת היעד אנחנו עלולים לגלות שפלטנו פי 3 או 5 יותר מתאן ממה שחשבנו", הוא אומר. "במצב כזה נהיה בבעיה גדולה, וגם נצטרך להסביר למה הכרזנו שעמדנו ביעדים". לדבריו, זו הסיבה העיקרית לכך שצריך למדוד את פליטות המתאן לאורך זמן, במספר גדול של מטמנות בישראל, ולא רק להעריך אותן. "הבנת היקף הבעיה תאפשר הפניית משאבים מספקים לטיפול בה – יש טכניקות לצמצום פליטות מתאן ממטמנות שאפשר ליישם כבר היום", הוא מסכם.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:
באחרונה פורסמו מספר מאמרים הטוענים שכמויות פליטות מתאן ממטמנות, על פי חישוב המבוסס על מדידות חישה מרחוק, גבוהות יותר מחישוב על פי מודל ה LandGEM של ה-USEPA. ככלל, על פי מתודולוגית המפל"ס, מדידה היא מדויקת יותר מאשר שימוש במודל המבוסס על מקדמי פליטה, ולכן יש להעדיפה. אולם, נכון להיום הכלי הזמין והמתקדם לחישוב פליטות ממטמנות הוא מודל ה-LandGEM.

למשרד להגנת הסביבה לא ידוע על דרישת דיווח ממטמנות באמצעות חישה מרחוק באיזושהי רגולציה בעולם. באם תפורסם מתודולוגיה כזו, יפעל המשרד לבחינתה ולאימוצה. נדגיש, כי פליטות גזי חממה ממטמנות הן מגורמי הפליטות הגבוהים ועל כן יש לצמצמן. יישום אסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה הוא הדרך הנכונה לצמצם את הטמנת הפסולת וכן את פליטת גזי החממה הנובעת ממנה.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- N12

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית