לא היה לי קל להיות השבוע באביב האמריקאי המתפרץ, בעיר שמתעוררת לאט אבל בטוח מכמעט שנה וחצי של שיתוק שכפה עליה הקורונה, בעוד שבארץ כולם בממדים, נשמרים להיות במרחק בטוח ממרחב מוגן. להיות פה ול"רפרש" כל כמה דקות את האתרים מישראל ולדאוג לכל המשפחה והחברים זו סיטואציה קשה, הגוף פה אבל הלב שם.

בעוד שבישראל מחכים לשקט, בחוף המזרחי של ארצות הברית מחכים לתופעת טבע רועשת מאוד: התעוררות ה"ציקדה המחזורית", אירוע שמתרחש רק אחת ל- 17 שנים. מדענים, חוקרות וחובבי טבע רבים חיכו בשבועות האחרונים להגעתן בקוצר רוח והנה, השבוע כבר נצפו הציקדות הראשונות כשהן מטפסות בנחישות על העצים.

מדענים חוזים כי תוך ימים אחדים, וככל שהקרקע תתחמם, צפויות להגיח מתוך האדמה טריליוני ציקדות ב-15 מדינות שונות בארצות הברית, מאינדיאנה דרך ג'ורג'יה וניו יורק, מטנסי ועד צפון קרולינה.

השבעת הטורף

הציקדות חיות רוב הזמן כנימפות מתחת לשורשי העצים, אבל פעם ב-17 שנה, כשהקרקע מתחממת עם בוא האביב, הן מגיחות מתחת לאדמה והופכות לציקדות בוגרות לכמה שבועות. הזכרים מושכים אליהם את הנקבות בצרצור צורם וחזק ובסופו של תהליך החיזור המאוד דרמטי והרועש הזה, יטילו הנקבות המופרות את הביצים על גזעי ושורשי העצים. ואנחנו נצטרך להמתין עוד 17 שנה עד שנחזה שוב בתופעה המדהימה הזו.

מדובר במנגנון הגנה הישרדותי מרשים. בטבע כמו בטבע, לכל דבר יש מטרה. אם ברגע נתון יגיחו מיליוני פרטים בבת אחת, יהיה קשה לטורפים פוטנציאליים לחסל את כולם. כלומר, רוב הציקדות יצליחו להזדווג ולהטיל ביצים ולדאוג להמשך ההישרדות של מינן. "השבעת הטורף" אם תרצו להשתמש במונח קצת יותר מדעי לתופעה.

זו חתיכת תופעת טבע, אבל החוויה לא מתאימה לכולם. זה יכול להיות די מלחיץ אם את לא מחבבת חרקים כשאת מוקפת בכמויות אדירות של חרקים מכונפים עם עיניים אדומות. אף על פי שהציקדות לא פוגעות בבני אדם ולא עוקצות, הגיחה ההמונית שלהן מייצרת מחזה שכמו לקוח מסרט אימה. מזל שהמדענים צופים את התופעה מראש ומכינים את הציבור.

למעשה, המדענים והחוקרות של הציקדות נערכו להגעת הציקדות עם פרויקט מדע אזרחי מרשים במיוחד, שמבוסס על אפליקציה מיוחדת לניטור ציקדות: "Cicada Safari". הציבור נקרא לסייע למדע ולהעלות תמונות של הציקדות שנמצאו, כולל מיקום מדויק שלהן. כך, האזרחים יכולים לסייע למדענים ולחוקרות לאסוף ברגע נתון מידע רב ככל הניתן על התופעה החריגה והייחודית הזו.

לעקוב אחרי מדוזות

לפני כמה שנים הקמנו באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מיזם מדע אזרחי דומה: "מדוזות בעם" שמנטר מדוזות בחופי ישראל, זאת משום שלא היה ידוע מספיק על תופעת נחילי המדוזות. מדענים המתמחים פיתחו אפליקציה שמאפשרת לתעד בקלות מדוזות, בים או בחוף, חיות או מתות. מידע זה מסייע לחוקרים לחשוף טפח נוסף מהתופעה של נחילי המדוזות וכמובן שבעזרת הידע שלכם ניתן יהיה לדעת היכן יש "עומס מדוזות" בחוף והיכן יותר סימפטי לרחוץ.

השבוע צפוי להיות מזג אוויר חם ואחרי כמה ימים של גשם ייווצרו התנאים האידיאליים ליקיצתן מהתרדמת המדומה בת ה-17 שנה. הרעש המאסיבי של החיזור אמנם טרם התחיל, אבל מפות הדיווחים מתחילות להיות פעילות עם תצפיות של הציקדות החלוצות הראשונות שמגיחות ומטפסות על העצים. אנחנו מתרגשים להיות חלק מתופעה זו וכבר התקנו את האפליקציה שתאפשר לנו לקחת חלק במחקר המדעי שלה. אולם, חברים ותיקים באזור (שחיו פה ב-2004) זוכרים בייחוד את ההקלה, שלא לומר הדממה, שמשתלטת על המרחב עת בא לסיומו מסע החיזור ההמוני הזה.

אז לא נותר אלא לקוות שהשקט הזה יהיה גם בארץ ורעש האזעקות והפיצוצים יפנה מקום לשקט של סוף אביב ותחילת קיץ. אחרי שנה וחצי של קורונה והגבלות ועבודה מהבית אין כמו ללכת לים ולהירגע, ואם נתקלים במדוזה אז כמובן גם לדווח עליה.