שתפו‬        

ד"ר איריס אביעזר

קהילה מחשמלת

איך אפשר גם להרוויח כסף וגם לחזק את הקשר החברתי בסביבה שלנו? מתחילים לייצר יחד עם השכנים אנרגיה מתחדשת

10 ביוני 2021



מתי בפעם אחרונה קניתם רכב, או חיפשתם דירה? האם אתם מאלו שלוקחים את הרכב לבדיקה מדוקדקת, מקפידים לוודא שמספר הרישוי שנמצא על הנייר טבוע גם על השלדה, צוללים לתוך תכניות בניין עיר ואתרי מכירה, עד שאתם מוצאים את הרכב האחד הזה או הדירה האחת הזאת, שיתנו במחיר המינימלי את הערך הטוב ביותר?

כעת, חשבו כמה מעט זמן ומאמץ אתם משקיעים יחסית לכך בצמצום הוצאות החשמל שלכם.

משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה מדי שנה 4,240 שקל על חשמל. אחרי 20 שנה זה מצטבר לסכום של כ-85,000 שקל, והנה מצאתם את שכר הלימוד לתואר בהנדסה, למשל, עבור שניים מילדכם. באמצעות מאמץ מסוים כולנו יכולים לחסוך בהוצאות אלו ואפילו להרוויח. דרך טובה לייצר חיסכון ורווח היא להתקין פאנלים סולאריים על הגג. החשמל שנוצר נמכר לחברת חשמל ובסוף כל חודש בחשבון החשמל שלכם תופיע שורה חדשה, שורת רווח. 

גם אם אין לנו גג מתאים, אפשר להתאגד עם חברים ושכנים ולייצר אנרגיה מתחדשת. תצלום: pixabay Ulrike Leone

מה עושים אם אין גג?

אולם, מה קורה אם אין לנו גג פרטי מתאים, או אם אין לנו את הסכום ההתחלתי הנחוץ לקמת מערכת סולארית? במצב שבו חסר לנו אחד מהשניים, גג או כסף, אנחנו יכולים להתאגד ביחד ולייצר אנרגיה קהילתית. יחד, אנחנו יכולים להפוך מקהל שמשלם חשבון חשמל, לקהילה שמרוויחה כסף מייצור אנרגיה מתחדשת.

יש לא מעט דוגמאות למיזמים קהילתיים בישראל. חלקם פועלים כאגודות שיתופיות (קואופרטיבים) וחלקם כמיזמים עסקיים-חברתיים-סביבתיים: גינות קהילתיות בתי קפה קהילתיים, סדנאות לתיקון חפצים ולהשכרת כלי עבודה וחנויות יד שנייה. לרוב, מיזמים אלו קמים מתוך הקהילה ועבור הקהילה, כמו חנות המכולת "העגלה" במצפה רמון – קואופרטיב צרכנים שהוקם ב-2010 על ידי כמה משפחות ממצפה רמון. מודל הפעילות של "העגלה" מבוסס על השתתפות של כל חברה או חבר בקואופרטיב למשך שעתיים בחודש, שבתמורה מקבלים אחוזי הנחה על המוצרים.

לקהילות יש ערך רב בעת משבר (כמו שגילינו בזמן הקורונה) וערך רב אפילו יותר בעתות השגרה. יחד אנחנו חזקים יותר. הכוח הוא במספרים, במגוון האנושי, באיגום המשאבים והכישרונות, שמאפשרים לקהילות לצמוח ולשגשג. כנאמר: "אם אתה רוצה להגיע מהר, לך לבד. אם אתה רוצה להגיע רחוק, לך ביחד".

המודל הדני

עכשיו דמיינו קואופרטיב, הפועל מתוך הקהילה ובעבור הקהילה, אך במקום למכור מוצרי מזון או להשכיר כלי עבודה, הוא עוסק בחשמל ירוק. קואופרטיבים מסוג זה נקראים "קהילות אנרגיה" או "אנרגיה קהילתית" והם פועלים במדינות שונות בעולם מזה שנים רבות. בדנמרק הוקמו כבר בשנות השבעים קהילות סביב הקמת מתקני ייצור אנרגיית רוח. מאז, קמו אלפי קהילות באירופה שהתארגנו סביב נושא האנרגיה – בין אם מדובר במתקנים לייצור אנרגיה, בהתייעלות אנרגטית, באגירת אנרגיה, סביב רכבים חשמליים ומתקני הטענה ואף באספקת חשמל לתושבים.

בשנים האחרונות, ככל שנושא משבר האקלים עולה יותר ויותר למודעות הציבורית, מרבית ההתארגנויות האזרחיות פועלות בתחום האנרגיות המתחדשות. קבוצות תושבים – שכנים בבניין משותף, בשכונה עירונית או ביישוב כפרי – מתארגנים ובעזרת הון משותף מקימים מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת, מאנרגיית השמש או הרוח ואף מתקני אגירה, שנועדו לאפשר שימוש באנרגיה גם בשעות שאי אפשר להפיקה (בלילה, במקרה של פאנלים סולאריים, או כשאין רוח, במקרה של טורבינות רוח).

כחלק מהמאמץ להתמודדות עם משבר האקלים, משרד האנרגיה מקדם מעבר למשק אנרגיה מבוזר ונקי יותר. מעבר מאנרגיה ריכוזית – המרוכזת בכמה תחנות כוח בלעדיות המספקות חשמל לכלל הארץ, למשק אנרגיה מבוזר – תחנות ייצור קטנות יותר ברחבי הארץ וקרובות יותר לנקודות הצריכה, שאינן פולטות מזהמים לסביבתן. משק אנרגיה מבוזר מעניק חוסן באנרגיה למדינה וחוסן באנרגיה לקהילה, מאפשר לקהילה להכיר את הנושא לעומק, תומך בהתייעלות בצריכת חשמל, מחזק את הקהילה ומעניק לה חוסן חברתי ומאפשר להחזיר את הכוח ואת הכסף לידיים שלנו. ניתן לקרוא עוד על כך בתוכנית עמידה ביעדים להפחתת פליטות במשק האנרגיה לשנת 2050, שפורסמה לאחרונה.

קהילת אנרגיה בארה"ב. מקימים מתקני הפקת אנרגיה ואגירתה. תצלום: Clean Energy Collective

בשנת 2018, האיחוד האירופי השכיל לזהות את החשיבות הרבה של הכוח האזרחי, והעניק גושפנקה משפטית כחלק מהדירקטיבה החדשה "אנרגיה נקייה לכל" לישות זו של קהילות אנרגיה. מהלך זה, שנחשב לפורץ דרך, צפוי להוות נקודת מפנה להתפתחות של אנרגיה קהילתית באירופה ולמעשה מכיר לראשונה בחשיבותן ובפוטנציאל הטמון בקהילות בתמיכה במעבר משק האנרגיה למשק בר קיימא ומבוזר.

להקים קהילה ישראלית

בישראל, נכון להיום, טרם קמה קהילת אנרגיה מקומית של ממש, אבל כבר יש כמה ארגונים ועמותות שמקדמים את הנושא והשיח, כמו "קהילת השמש" ו-"100 אלף גגות סולאריים", שמחברות בין צרכנים ויזמים ומאפשרת לחבור יחד כקבוצת רכישה ולקבל הנחות משמעותיות עבור המוצרים וההתקנה.

גם באגף אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה רואים ערך משמעותי בקידום הסוגייה, ומשקיעים מאמצים ללמידה וקידום התחום החדש, על ידי עידוד ותמיכה בפיילוטים. כמו המקרה של רובע החדשנות בבאר שבע, שם מקודם פרויקט קהילות אנרגיה בעזרת צוות בין-משרדי הכולל את משרד האנרגיה, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד להגנת הסביבה ומשרד הרווחה, ועם ליווי של קהילת השמש במטרה לקדם משק אנרגיה יעיל, בר השגה ובטיחותי.

אם גם הצרכנים וגם הרשויות הרלוונטיות ייראו את הערך שטמון בקהילות האנרגיה, ישראלים רבים יותר יוכלו להפוך מצרכני חשמל פסיביים ליצרנים אקטיביים של אנרגיה ושל חיסכון כספי והכנסה חודשית נוספת. טוב לכיס וטוב מאוד לסביבה.

הכותבת היא עמיתת תכנית ממשק במשרד האנרגיה, אגף אנרגיה מקיימת


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית