שתפו‬        

ד"ר בן בלק

לא יהיה בסדר

אסונות העבר בישראל ובעולם מלמדים אותנו על הסיכון האדיר שטמון בהסתמכות הישראלית על כך ש"יהיה בסדר" – שעלולה להוביל לדליפת נפט אדירה ומסוכנת אם הסכם קצא"א – Med-Red יאושר
17 בדצמבר 2021



עיקרון מסוכן אחד מחבר בין שני אסונות סביבתיים גדולים שפקדו את הפלנטה ואת המדינה שלנו. ואם לא ניזהר, אותו העיקרון עלול להוביל בקרוב לאסון שלישי.

ב-20 באפריל 2010 בשעה 19:45 התפוצצה אסדת קידוח הנפט Deepwater Horizon של חברת BP שפעלה במפרץ מקסיקו, אסון שבו נהרגו 11 עובדים. כ-36 שעות מרגע הפיצוץ החל נפט לזרום למפרץ ממקום שקיעת האסדה, והוא לא חדל במשך 87 יום. היקף הדליפה הוערך בכ-4 מיליון חביות (כ-636 מיליון ליטר). האירוע גרם לנזקים סביבתיים, בריאותיים וחברתיים חסרי תקדים, ומחירו הכלכלי נאמד בעשרות מיליארדי דולרים.

ארבע וחצי שנים מאוחר יותר, בלילה שבין ה-3 ל-4 בדצמבר 2014, כ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי דלפו במשך כשעה וחצי מצינור של חברת קצא"א באזור באר אורה שבדרום הנגב וזרמו לאורך כ-5 קילומטרים, דרך שמורת הטבע ערבת עברונה הסמוכה. הנזק שנגרם למערכת האקולוגית בשמורה בזמן קצר זה הוא עצום: סך השטח שנפגע עומד על מעל אלף דונם, והמשרד להגנת הסביבה העריך את הנזק האקולוגי בכ-216 מיליון שקל (לא כולל עלויות שיקום בסך 65 מיליון שקל). חרף ניסיונות השיקום המאומצים וההשקעה הכספית הניכרת, המערכת הטבעית שנפגעה טרם השתקמה במלואה.

חוט ישיר עובר בין שני האירועים הללו – אסון דליפת הנפט החמור בהיסטוריה העולמית, ואסון דליפת הנפט החמור בהיסטוריה של מדינת ישראל. בשני המקרים, הגורמים הרלוונטיים בתעשיית הנפט התבשמו בתחושת ביטחון כוזבת, שמנעה מראש את יישומם של אמצעי בטיחות מחמירים שדרושים לאור הסיכונים הסביבתיים, הבריאותיים והכלכליים המשמעותיים שפעילותם טומנת בחובה. בשני המקרים, המדינות לא חפות אף הן מאחריות, נהפוך הוא – אוזלת ידם של מנגנוני הרגולציה הממשלתיים במניעת האסונות היוותה מרכיב מרכזי בהשתלשלויות האירועים שהובילו אליהם.

תרבות של שאננות

"לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם: זהו צירוף שתי המילים 'יהיה בסדר'", אמר ראש הממשלה המנוח יצחק רבין בנאום מפורסם שנשא ב-1992. "מאחורי שתי המלים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא 'בסדר': יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה שאין להם מקום". בדו"ח הוועדה הלאומית לחקר אירוע הדליפה במפרץ מקסיקו נעשה שימוש בצירוף מילים אחר לתיאור אותה תחושת יהירות בדיוק: "תרבות של שאננות". במסקנות הדו"ח נקבע שסדרה של כשלים שהתגלו בהליך ניהול הסיכונים, הן של גופי הממשלה והן של החברות המבצעות, מעמידה בספק את תרבות הבטיחות של התעשייה כולה. לאור זאת, מצוין בדו"ח בפירוש הצורך בשינוי מן הקצה אל הקצה של הנחות היסוד שעומדות בבסיס תהליך ניהול הסיכונים בכל הנוגע לקידוח, אחסון, שינוע, פריקה וטעינה של נפט ותוצריו בסביבה הימית – זאת מתוך הבנה שמחירו הסביבתי, הבריאותי והכלכלי של אירוע שפך נפט הוא כזה שאף מדינה לא יכולה לשאת.

מחירו הסביבתי, הבריאותי והכלכלי של אירוע שפך נפט הוא כזה שאף מדינה לא יכולה לשאת. שקנאי שכוסה בנפט בעקבות אסון מפרץ מקסיקו, צילום: Louisiana GOHSEP, CC BY-SA 2.0

השבוע התפרסם דו"ח ועדת מומחים של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שבו נמצא שהסכם קצא"א – Med-Red טומן בחובו סיכונים כבדים למתקני ההתפלה של ישראל, למערכות האקולוגיות בים התיכון, במפרץ אילת ולאורך הצינור היבשתי ולבריאותם של תושבי אילת ואשקלון. המומחים שחתומים על הדו"ח – 46 חוקרים ומדענים בכירים משלל תחומי ידע רלוונטיים – נקטו בעמדה חד-משמעית כנגד מימוש ההסכם. דו"ח זה מתלווה לשורה של חוות דעת נוספות, לרבות אלו של משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, משרד התיירות, איגוד רופאי בריאות הציבור והמכון למחקרי ביטחון לאומי: כל אלו שותפים לקביעה שהסיכונים שהסכם קצא"א טומן בחובו עולים באופן ניכר על התועלות שעשויות להיות לו.

לאור בהירותן של הקביעות באשר לסיכונים שטמונים בהסכם קצא"א, ולאור היותן מנומקות ומגובות במחקרים עדכניים, כבר לא יהיה אפשר לפטור את מימושו כסימפטום של שאננות גרידא. לפי דו"ח ועדת המומחים של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, הרשויות הרלוונטיות בישראל טרם אימצו מנגנוני בטיחות ופיקוח שמשקפים נכונה את מחירו הכבד של אירוע שפך נפט. למעשה – הן משתרכות הרחק מאחור. בתנאים אלו, מימוש ההסכם איננו אלא התעלמות בוטה מהסיכונים; התעלמות שמונעת מאותה תחושת ביטחון כוזבת שהובילה לאסונות האדירים שכבר התרחשו. לאור הדברים הללו, וכפי שממליצים המומחים השותפים לדו"ח, יש לפעול לעדכון הליך מיפוי הסיכונים הקיים, כך שיעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים ביותר – ומעל לכול, יש לבטל את הסכם קצא"א לאלתר.

ד"ר בן בלק הוא עורך דו"ח ועדת המומחים בנושא הסכם קצא"א – Med-Red באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית