שריפות בקליפורניה? מנכ"לים ומנכ"ליות, זה הזמן לנקוט בפעולה

מדיניות וחברה |
השריפה האיומה בלוס אנג'לס מדגישה את ההמלצות שעולות בדו"ח חדש של הפורום הכלכלי העולמי – עסקים חייבים להיערך למשבר האקלים. פרשנות
לוחמי אש מכבים שריפה. צילום: pixabay

ככל ששינויי האקלים מתגברים, אירועי מזג אוויר קיצוניים נעשים תכופים יותר, והצורך של עסקים להתמודד עם סיכונים אלה נעשה דחוף. צילום: pixabay

שריפת הענק המשתוללת בימים אלה בלוס אנג'לס, קליפורניה, מראה בצורה הגרפית ביותר כיצד סיכוני הטבע הופכים לאסון בקנה מידה חסר תקדים. להבות אדירות מכלות שטחים עצומים, פוגעות באלפי מבנים ובתי מגורים, ומשאירות עשרות אלפי תושבים ללא קורת גג. נוסף על הנזק לאדם ולרכוש, הנזק הכלכלי הוא עצום. לפי הערכה ראשונית של חברת AccuWeather, עלות הנזקים מוערכת בין 250 ל-275 מיליארד דולר.

השריפה בקליפורניה הצליחה להשכיח מעט מסופת החורף בלייר בארצות הברית שפגעה רק לאחרונה בכמעט מחצית מאוכלוסיית המדינה, עם שלגים כבדים, תנאי קרח וטמפרטורות נמוכות, שהובילו להפסקות חשמל לכ-350,000 לקוחות, ביטולי טיסות ושיבושי תחבורה. בעוד שעדיין מוקדם להעריך את עלויותיה הכלכליות של הסופה בלייר, העלות הממוצעת של אירועי סופות חורף בארצות הברית עומדת על כ-4.1 מיליארד דולר. עלויות אלו כוללות את הנזקים הישירים, שיבושים בשרשרת האספקה, אובדן תפוקה וימי תעסוקה ועלויות עקיפות נוספות. ככל ששינויי האקלים מתגברים, אירועי מזג אוויר קיצוניים נעשים תכופים יותר, והצורך של עסקים להתמודד עם סיכונים אלה נעשה דחוף.

הדו"ח "עלות אי העשייה: מדריך מנכ"לים להתמודדות עם סיכוני אקלים" של הפורום הכלכלי העולמי בשיתוף עם קבוצת הייעוץ של בוסטון (BCG) מציג את הבעיה ומפציר בעסקים להיערך להשלכות הכלכליות הנובעות ממשבר האקלים.

מה לעסקים ולמשבר האקלים

באופן כללי, סיכוני האקלים מתחלקים לסיכונים פיזיים, כמו שיטפונות, הוריקנים ועליית מפלס פני הים, ולסיכוני מעבר, הנובעים משינויים רגולטוריים וטכנולוגיים ומהעדפות צרכנים במעבר לכלכלה דלת פחמן. עסקים שלא ייערכו עלולים למצוא את עצמם עם נכסים תקועים או נטושים, או עם פגיעה פיננסית משמעותית אחרת.

נוכח ההשלכות הכלכליות של שינוי האקלים הן בהיבט הפיזי והן במעבר לכלכלה דלת פחמן, העלות הכלכלית של אי העשייה היא משמעותית. סיכונים פיזיים כבר היום מעלים את עלויות התפעול של עסקים רבים ברחבי העולם. פגיעה בתשתיות ושיבושי שרשרת האספקה – בין אם כתוצאה מגלי חום ממושכים שפוגעים בתפוקה, מסופות שמשביתות נמלים או מבצורות המשפיעות על החקלאות – גורמים לעיכובים יקרים ולמחסור במלאי. אירועי הקיצון משנים את דפוסי הצריכה של הציבור, דבר אשר יכול לפגוע בפדיון עסקים רבים. נוסף על כך, שוק הסחורות מתאפיין בתנודתיות גבוהה בעקבות שיבושים הקשורים לאירועי קיצון, דבר הדורש אסטרטגיית גידור מותאמת להשלכות משבר האקלים. בתחום הביטוח ניתן לראות מגמה לפיה פרמיות הביטוח מזנקות באזורים המועדים לאסונות אקלים, מה שמוסיף עול כלכלי נוסף.

לפי הדו"ח של הפורום הכלכלי העולמי, עסקים שאינם מוכנים לשינויי האקלים עלולים לאבד עד 25 אחוז מהרווחיות התפעולית (EBITDA) שלהם בתוך שני עשורים עקב סיכוני אקלים פיזיים. עבור תעשיות עתירות אנרגיה ממקורות מאובנים (כמו נפט, פחם וגז "טבעי"), אי הפחתת פליטות בעקבות רגולציה מתקדמת עלולה לצמצם את הרווחיות התפעולית שלהן ב-50 אחוז עד שנת 2030.

הערכת נתונים. צילום: pexels

חברות שלא יפעלו כדי להתייחס לסיכוני האקלים צפויות להתמודד לא רק עם עלויות גוברות. צילום: pexels

מלכודת השאננות האקלימית

סיכוני האקלים אינם מתחלקים באופן שוויוני בין מדינות או בין עסקים. לפי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), חברות הפועלות בשווקים מתפתחים צפויות להיות מושפעות בצורה לא פרופורציונלית יותר בשל המשאבים המוגבלים של המדינות המתפתחות. עם זאת, עסקים באזורים עם סיכוני אקלים נמוכים אינם יכולים להרשות לעצמם להיות שאננים. בכלכלה גלובלית, הפגיעוּת של אזור או של מגזר אחד משפיעה על אזורים או מגזרים אחרים. דוגמה לכך היא אסון פוקושימה ביפן בשנת 2011, שגרם להשפעות כלכליות גלובליות ולשיבוש שרשראות האספקה, כולל סגירתם הזמנית של מפעלי חברת השבבים רנסאס אלקטרוניקה. השבתה זו הובילה למחסור ברכיבים לייצור מוצרי אפל ומוצרים טכנולוגיים אחרים.

יתרה מכך, אנחנו עדים לכך ששינויי האקלים בפועל עוקפים את התחזיות שנקבעו בתרחישים שונים, מה שהופך אירועים פתאומיים וקיצוניים לאיומים פוטנציאליים גם עבור אלה שממוקמים באזורים הנחשבים לבטוחים באופן יחסי. אני מכנה זאת "מלכודת השאננות האקלימית" (the climate complacency trap) – תחושת הביטחון הכוזבת הנובעת ממיקום באזורים מסוכנים פחות. שאננות זו משאירה לא רק מדינות ורשויות, אלא גם עסקים חשופים לאסונות בלתי צפויים ולהשפעות מתגלגלות של שיבושי אקלים גלובליים.

על אף שהמדע ממקם את ישראל באזור מועד לפגיעות אקלימית  מה שהופך את ההסתגלות וההיערכות לאסונות לצורך חיוני – המסגרות החוקיות והרגולטוריות הלקויות בתחום האקלים בישראל מאותתות לציבור ולתעשייה שאין דחיפות לפעול בתחום האקלימי, בטח אל מול הסיכונים הביטחוניים הקלאסיים הניצבים בפני ישראל.

אסור לעסקים להתמהמה

הדו"ח של הפורום הכלכלי העולמי בא לגשר בדיוק על הפער הקיים בין המדע ובין תפיסת המציאות השגויה. הוא מבהיר שאין לעסקים אפשרות להתמהמה. חברות שלא יפעלו כדי להתייחס לסיכוני האקלים צפויות להתמודד לא רק עם עלויות גוברות אלא גם עם שחיקה באמון המשקיעים והצרכנים או עם רגולציות מתהוות באזורים אחרים בעולם שישפיעו בסופו של דבר על הנעשה במדינתם.

כך ממליץ הפורום הכלכלי העולמי להטמיע את סיכוני האקלים באסטרטגיות ארגוניות:

  1. תכנון על סמך תרחישים והערכת סיכונים: עסקים חייבים לבצע ניתוחי תרחישים מעמיקים ולכמת את ההשלכות של הסיכונים הפיזיים וסיכוני המעבר עבור כל נכס של החברה. ניתוחים אלה צריכים להנחות אסטרטגיות ארוכות טווח ומתוכננות.
  2. ביצוע ניהול סיכונים בעסקי החברה ובפורטפוליו העסקי: לאחר ביצוע הערכת הסיכונים, החברות צריכות לבצע פעולות לבניית חוסן אקלימי והסתגלות לשינויי אקלים ברמה האסטרטגית, התפעולית והפיננסית. פעולות אלו דורשות דה-קרבוניזציה (הפחתת פליטות פחמן דו-חמצני) של הנכסים, של התפעול, ושל שרשרת הערך שלהן.
  3. ניצול הזדמנויות משינוי האקלים: חברות עם אסטרטגיות הסתגלות חזקות יכולות לפתח יתרון מול המתחרים ולנצל הזדמנויות עסקיות שכן חברות עם חוסן אקלימי צפויות להתאושש מהר יותר מאירועי קיצון ולמשוך יותר לקוחות תוך הגברת הנאמנות של בעלי העניין השונים.
  4. מעקב אחר סיכוני האקלים ודיווח על ביצועים: לאור העובדה שסיכוני האקלים הם דינמיים, חשוב לפתח כלים למעקב אחר התפתחותם של סיכוני האקלים. יש גם חשיבות לדיווח שקוף על הנעשה בתחומי ההיערכות והסתגלות למשבר האקלים.

שינוי מחשבתי

כדי להבטיח התייחסות הולמת לסיכוני האקלים, הדו"ח מבקש להדגיש את הצורך להטמיע את נושא האקלים באסטרטגיה ובכל מחלקות החברה שכן ניהול סיכוני אקלים לא יכול להיות יוזמה עצמאית (בגישת הסילו, לפיה כל סיכון מנוהל בנפרד), אלא חייב להיות מוטמע בתהליכי קבלת החלטות ובעשייה בכל המחלקות. התהליך כולל יצירת תרבות של מודעות לסיכוני אקלים.

הדו"ח מציג נקודות חשובות שעל כל ארגון לקחת בחשבון. יחד עם זאת, הוא שם דגש רב מדי על פעולות היערכות והסתגלות ולא מתייחס לכל השלבים הקשורים לאירועי קיצון: על חברות לפעול בתחומי המניעה, ההיערכות, התגובה וההתאוששות לאירועי קיצון. עסקים הבונים חוסן עסקי בכל השלבים כעת יובילו בעמידות ובקיימות, וימצבו את עצמם להצלחה ארוכת טווח בעתיד. מדובר בניצול הזדמנויות שכן עסקים שיקדמו פרואקטיבית חוסן אקלימי או תוכניות הסתגלות חזקות יהפכו למוקדי משיכה להשקעות ויבלטו כמובילים בתחומם.

כל זה דורש שינוי מחשבתי. עסקים רבים עדיין מעריכים בחסר את ההשלכות הכלכליות והתפעוליות המלאות של סיכוני אקלים. הערכת חסר זו יוצרת נקודות עיוורון באסטרטגיה ובביצוע, שהיא חלק מאותה מלכודת השאננות האקלימית. מנהלים צריכים להכיר במציאות המשתנה בעקבות משבר האקלים. על ידי הטמעת סיכוני אקלים באסטרטגיה והתייחסות להסתגלות לשינויי אקלים כיתרון תחרותי, חברות יכולות להבטיח את עתידן בצורה המיטבית. אם נחזור לשריפה בלוס אנג'לס או לסופה בלייר, הן אומנם התרחשו בארצות הברית, אך גם להן יש השפעה על עסקים ישראלים שיש להם פעילות מול גורמים באזורים הנפגעים. בין אם אלה לקוחות, ספקים, גופים פיננסיים הפועלים באזורים אלה, או סתם שימוש באמצעי התחבורה בשטחים הנפגעים כדי להגיע לשווקים אחרים, בסוף, לכל סערה יש גלים שמגיעים רחוק – כולל לישראל – ויש להיערך אליה כראוי. 

גלית פלצור היא כלכלנית מומחית לניהול סיכוני אקלים, קיימות, אסונות טבע ואירועי קיצון.



אולי יעניין אותך