דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית הודיע אתמול (חמישי) על כוונתו לפרוש מהסכם פריז לשינוי האקלים. לרגל האירוע הדרמטי הכנו כמה שאלות ותשובות בנוגע לתרחישים האפשריים:
מה זה בכלל הסכם פריז?
הסכם האקלים העולמי נחתם בפריז בדצמבר 2015, לאחר שנים של מאמצים עולמיים לגיבוש ההסכם (ועידה של האו"ם). זו היתה הפעם הראשונה שכל מדינות העולם הצליחו להסכים על הסכם משמעותי ובעל סיכוי לשנות את המציאות הסביבתית.
כל מדינה שחתמה התחייבה ליעדי הפחתת פליטות, אותם היא תעדכן במסגרת פסגה עולמית בנושא אחת לכמה שנים. לפי ההסכם, היעדים אינם מחייבים ואי-העמידה בהם לא תגרור סנקציות
התחייבות ארה״ב: להפחית 005 עד לשנת 2025 את הפליטות ב-28-26 אחוז מתחת לרמות שנמדדו ב-2005; העברה של עד 3 מיליארד דולר לקרן העולמית עד לשנת 2020 עבור תמיכה במדינות עניות המנסות להפחית פליטות (עד היום ארה״ב העבירה מיליארד דולר)
המדינות היחידות שלא חתומות על ההסכם הן סוריה וניקרגואה, אליהן ארה״ב תצטרף אם תפרוש.
ומהן ההתחייבות של ישראל להפחתת פליטות?
היעדים של ישראל לשנת 2030 מדברים אמנם על הפחתה של פליטות גזי החממה לנפש בישראל, אך עקב קצב הגידול המהיר של אוכלוסיית ישראל, מדובר הלכה למעשה בעלייה של 14 אחוז לעומת פליטת גזי החממה שלנו ב-2005. לשם ההשוואה, מדינות האיחוד האירופי הציבו יעדי הפחתה מוחלטים של גזי החממה ב-36 אחוז עד לשנת 2030. בינתיים אנחנו גם ממש לא בדרך לממש את היעדים האלה – ישראל התחייבה להתבסס על 17 אחוז אנרגיות מתחדשות עד 2030, היום היא עומדת על 4-2 אחוזים.
למה טראמפ רוצה לפרוש מההסכם?
טראמפ הצהיר פעמים רבות שהוא מתנגד להסכם פריז – בעיקר מגלל ההשפעה שלו על הכלכלה האמריקאית (מעבר לאנרגיות מתחדשות כרוך בהוצאות גדולות). נדמה שטראמפ מהמר על הצלחה כלכלית אמריקאית בטווח הקצר: חיזוק תעשיית כריית הפחם ותעשיית הנפט. הרווח? קולות עובדי תעשיית הפחם והנפט במדינות מתנדנדות והישגים כלכליים לטווח הקצר. עם זאת, נדמה שבטווח הארוך החתירה שלו נגד המגמה העולמית של מעבר לאנרגיות מתחדשות עלולה להתגלות בהימור מסוכן שיפגע בכלכלה האמריקאית ובכדור הארץ, כמובן.
כבר בקמפיין הבחירות שלו, טראמפ הבטיח לפרוש מהסכם פריז (כחלק מאג׳נדת ״אמריקה ראשונה״ שלו). אובמה מיהר לאשרר את חתימת ארה״ב על הסכם פריז בנובמבר 2016 וכך סייע להכניס אותו לתוקף לפני כניסת טראמפ לתפקיד, מה שהופך את הפרישה קשה וארוכה יותר עבור טראמפ (אם כי לא בלתי אפשרית):
במהלך הקמפיין שלו טראמפ הבטיח לבטל את התחייבות ארה״ב להסכם פריז – שנחתם בחודש דצמבר שעבר בידי רוב מדינות העולם, כולל כמובן ארה"ב – והכריז שהוא מתכוון למשוך את ידו מההסכם במהלך 100 הימים הראשונים של כהונתו, ולחדול מלהעביר את 800 מיליון הדולר בשנה שארה״ב התחייבה להעביר לקרן הייעודית של האו״ם למאבק בשינוי האקלים. אמירה זו היא שדחקה את הנשיא האמריקאי המכהן, ברק אובמה – תומך נלהב בהסכם פריז, שבמהלך כהונתו הונהגה בארה״ב תכנית להפחתת פליטות ומעבר לאנרגיה נקייה – לאשרר את ההסכם ברגע האחרון לפני הבחירות, ובכך סייע לדחוף מדינות נוספות לעשות כן, ולהכניס את ההסכם לתוקף חוקי
למעשה, טראמפ כבר החליש את המחויבות של ארה״ב להסכם, בכך שביטל את תכנית אנרגיה נקייה של אובמה. התכנית לאנרגיה נקייה היא המשמעותית ביותר בשורה של צעדי מדיניות שהנהיג אובמה במטרה להילחם בשינוי האקלים. התכנית כללה צעדים שנועדו להפחית פליטות גזי חממה בארה״ב (סגירה של מפעלים רבים של תעשיות מזהמות כתעשיית הנפט וכן מעבר לשימוש נרחב באנרגיות מתחדשות ממקורות כדוגמת רוח ושמש). ללא התכנית לאנרגיה נקייה, לא נראה שארה״ב תוכל לעמוד במחויבותה להסכם פריז. התכנית לבדה אמורה היתה להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני של ארה״ב בכ-650 מיליון מגה-טון עד לשנת 2025, כחצי מסך ההפחתה שנדרשת ממנה בהסכם״.
האם טראמפ באמת לא מאמין בשינוי האקלים?
תלוי איזה טראמפ שואלים (ומתי). טראמפ אמנם הגדיר בעבר באחד מציוציו בטוויטר את שינוי האקלים כ"הונאה סינית", אך אחרי שסערה חזקה הציפה את מגרש הגולף שלו באירלנד, טראמפ הגיש לממשל האירי בקשה לאישור תכנית לבניית קיר-ים שישתרע לאורכם של שני מייל מהחוף ויגן על הנכס שלו מהצפות דומות – או חמורות יותר – בעתיד.
הסיבה העיקרית שמצוינת בתצהיר הסביבתי שמלווה את הבקשה היא ש״התדירות הקיימת של ההצפות תמשיך ואף תחמיר עקב עליית פני הים בשנים הבאות, ותהווה סיכון ממשי ומידי למרביתה של חזית מגרש הגולף ונכסיו״. הדוגמה ממחישה היטב את הציניות ברטוריקה של טראמפ כלפי שינוי האקלים: שכשהדבר נוגע לנכסיו הפרטיים הוא יכול לחשוב שהנכס שלו זקוק להגנה מפני השפעות שינוי האקלים ואף להשקיע בהגנתו תקציב מנופח, אך בו בזמן להמשיך לאיים לחתוך את התקציבים להשקעות באנרגיה נקייה, לתמוך בחברות הפחם והנפט, לבטל רגולציה שמגבילה את התעשיות הללו ולאשר עוד קידוחים להפקת פצלי גז באמצעות פראקינג.
האם האמריקאים יכולים לפרוש מההסכם?
טראמפ יכול לפתוח כעת בהליך פרישה שיארך כמה שנים, ולהפסיק כבר כעת את השתתפות ארה״ב בדיונים עולמיים בנושא. על פי הסכם פריז, פרישה של ארה״ב מההסכם תימשך כ-4-3 שנים. על פי תנאי ההסכם מדינות שחתמו לא יוכלו לפרוש ממנו לפחות עד לשנת 2020.
מה משמעות של פרישת ארה״ב על סיכויי הסכם פריז להצליח?
ארה״ב היא הכלכלה הגדולה בעולם, והמזהמת השנייה בעולם אחרי סין (מבחינת פליטות גזי החממה), לכן לפרישה שלה מההסכם יש משמעות גדולה מאוד. לא רק שהנתח שלה בעוגת הפליטות גדול מאוד ובלעדיה יהיה בלתי אפשרי לעמוד ביעדי הסכם פריז, אלא שפרישה שלה מההסכם, מלאה או חלקית, עשויה לגרור אחריה עוד מדינות.
מה המשמעויות הכלכליות של הפרישה?
ארה״ב, יחד עם מדינות מפותחות אחרות התחייבו להעביר לקרן העולמית (Green Climate Fund) תמיכה כלכלית בסך 100 מיליארד דולר, כשארה״ב עצמה התחייבה על 3 מיליארד דולרים (מתוכם העבירה עד היום מיליארד). מדינות מתפתחות עניות כמו הודו (שהיא המזהמת השלישית בגודלה) חתמו על ההסכם רק לאחר שהצד הכלכלי הוסכם (הרעיון הוא שהמדינות המפותחות ייקחו על עצמן אחריות לזיהום ההיסטורי שלו הן אחראיות). אם ארה״ב לא תעביר את הכספים לקרן (ובעקבותיה אולי גם מדינות נוספות), יש חשש שהמדינות העניות לא ימלאו את חלקן בהסכם.
כמה משלמות מדינות מפותחות אחרות? יפן התחייבה לשלם מיליארד דולר וחצי. בריטניה כ-1.2 מיליארד דולר, גרמניה כמיליארד דולר, שבדיה וצרפת – קרוב ל-600 מיליון דולר כל אחת.
מה ההשלכות של צעד כזה בזירה הדיפלומטית?
יש חשש שיציאה מההסכם תחליש את כוחה של ארה״ב לנהל משא ומתן עולמי ולהכריע בסוגיות בינ״ל גם בתחומים אחרים – כמסחר בינ״ל ומלחמה בטרוריזם עקב פגיעה קשה באמינות שלה (לא מכבדת הסכמים).
מה יעשו מדינות אחרות אם ארה"ב תפרוש מההסכם?
אף על פי שפרישה של ארה״ב תפגע במאמצים להאט את שינוי האקלים, היא לא תבטל אותם לחלוטין. מדינות האיחוד האירופי, סין והודו (שלושתן מהפולטות הגדולים ביותר) הודיעו שימשיכו להיאבק בהתחממות גם ללא ארה״ב. עם זאת, יש החוזים שמדינות אחרות עלולות למשוך את היעדים שהציבו אל מול פרישה של ארה״ב. אמנם סין – המזהמת הגדולה ביותר כיום – מראה כוונות להמשיך ולעמוד ביעדיה (הרבה מכיוון שהיא מושקעת באנרגיה מתחדשת), אבל חוששים שללא ארה״ב יחסר אלמנט הלחץ על מדינות אחרות שהצטרפו להסכם תוך הסתייגות.
כיום, ללא ארה״ב ולפי ההתחייבויות הנוכחיות, העולם צפוי להתחמם עד סוף המאה בלפחות 3 מעלות צלזיוס מעל לערכי המהפכה התעשייתית, מה שצפוי לגרום להמסה מאסיבית של הקרחונים בגרינלנד ובקטבים ולעלייה משמעותית בפני הים, יחד עם אובדן מערכות אקולוגיות שלמות (שוניות האלמוגים למשל) ומינים רבים של בע״ח ברחבי העולם.
מי בארה״ב מתנגד לפרישה?
מזכיר המדינה רקס טילרסון (ספקן אקלים בעצמו) מפציר בטראמפ להישאר בהסכם על מנת למנוע הידרדרות היחסים עם מדינות העולם ובעקר מדינות אירופה. גם איוונקה טראמפ, בתו של הנשיא, הצהירה כי היא נגד פרישה מההסכם
גם בעולם העסקים מתנגדים ליציאה מההסכם. אפילו אקסון מובייל, ענקית הנפט, מפצירים בטראמפ להישאר בהסכם. טים קוק, מנכ״ל אפל אמר שפרישה מההסכם תהיה טעות לעסקים, לכלכלה ולסביבה. היזם הטכנולוגי אילון מאסק אף איים לפרוש משתי ועדות ייעוץ של בכירים לבית הלבן בהן הוא חבר אם טראמפ יחליט לפרוש.
בין התומכים הבולטים ביציאה מההסכם נמצא ראש הסוכנות להגנת הסביבה, סקוט פרואיט, שהכתיר את ההסכם כ״עסקה גרועה״ עבור ארה״ב, בטענה כי ההסכם יפגע בצמיחה הכלכלית שלה.
אז האם זה אומר שהמאבק בשינוי האקלים אבוד?
פרישת ארה״ב תשפיע כמובן על המאמץ לבלום את שינוי האקלים, אבל לא הכול אבוד: ניתוח עכשווי מראה שגם עם כל צעדי טראמפ צפויה הפחתת פליטות לארה״ב, אם כי פחותה בהרבה – 15-19% מתחת במקום הפחתה של 26-28% כפי שהתחייבה בהסכם פריז.
בנוסף, כל ממשל אמריקאי עתידי שירצה להצטרף חזרה להסכם – יוכל לעשות זאת.
