מחקרים גילו שבאזורים בארצות הברית שבהם חיים מינים רבים יותר של ציפורים, למשל באזורים מיוערים, יש פחות מקרים של קדחת הנילוס המערבי מאשר בסביבה עירונית. נוכחות מינים אחרים יכולה להוריד את הסיכוי להידבק במחלות מכיוון שהם טורפים את הנשא, או מתחרים בטפיל, או מפריעים למנגנון ההדבקה שלו.

אותה תופעה קיימת גם במחלות של חיות משק וחיות בית, בטפילים ובמזיקים התוקפים צמחים בחקלאות. כך, שדות שבהם יש כמה מיני גידולים נדבקים פחות בפטריות התוקפות צמחים. גם כאן, מגוון גדול של מינים בשדה מוריד את הסיכוי של כל אחד מהם להידבק במחלה. התוצאה היא שמגוון מינים לא רק מגן על בריאותנו, אלא גם שומר על מקורות המזון שלנו – מערכות אקולוגיות מגוונות יותר מורידות את שכיחות המחלות בקרב צאן ובקר ומקטינות הדבקה של גידולים חקלאיים במזיקים שונים.

הגנה מושלמת

המחקר של סיביטלו ועמיתיו סקר 61 מינים גורמי מחלות. הם הסיקו שההגנה שמינים אחרים של בעלי חיים מעניקים לנו בפני מחלות היא חד משמעית: המגוון הביולוגי שומר עלינו בלי קשר לסוג הטפיל, למחזור החיים שלו או למנגנון ההדבקה.

מהתוצאות אפשר ללמוד שהפגיעה שאנחנו גורמים למגוון הביולוגי יכולה להגביר את שכיחות המחלות המועברות לאדם מבעלי חיים (מחלות זואונוטיות) ולהגדיל את הסיכון להידבקות במחלות המועברות באמצעות יתושים וקרציות.

המנגנון המדויק שבאמצעותו המגוון הביולוגי מגן עלינו בפני מחלות עדיין לא מובן לגמרי. מה שכן ברור הוא שלמחקר זה יש השלכות חשובות לקביעת מדיניות: תוצאותיו מצביעות על כך ששמירת הטבע כבר אינה עניין רק לקומץ ארגוני סביבה. הגנה על מינים – חקיקה מתאימה, הגנה על בתי הגידול באמצעות שמירה על שטחים פתוחים ופיתוח מפוקח ובר-קיימא, ושיקום שטחים טבעיים – היא דרך להגן על החקלאות ממזיקים ודרך להגן על עצמנו ממחלות מידבקות.