בעולם שהולך ומתחמם בקצב מהיר מהצפוי, מס פחמן הוא תמריץ שיועיל לנו גם לו הכסף היה נזרק לים. למרות הפשרות, מדובר בחקיקה הכרחית. דעה
מדינות החולקות נהרות ואגמים עם מדינות נוספות נתקלות באתגרים רבים. בניית שיתופי פעולה בנושא מים בצל משבר האקלים היא קריטית לביטחון המים של כולנו
מה האתגר הגדול של המעבר לאנרגיה מתחדשת, מהן הדרכים האפשריות לפעולה ואיך קיבוץ אליפז הקטן בערבה קשור לעניין
בזבוז מזון הוא תופעה שפוגעת בכיס של כולנו ובעיקר באלו שסובלים מאי-ביטחון תזונתי. מה הפתרון שמיזמים קהילתיים יכולים להציע?
מלוטרה ועד פרפרים, בישראל אפשר למצוא מגוון מדהים של בעלי חיים. למרבה הצער, רבים מהם בסכנת הכחדה. מה עושים בישראל כדי להגן על החיות במים, באוויר וביבשה?
מתכות כבדות נמצאו בביצים של צבי ים בריכוזים שוברי שיאים – כך עולה ממחקר ישראלי חדש שעשוי לספק לנו תמונה רחבה יותר לגבי זיהום של מתכות כבדות בים התיכון
המרה של פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה לדלק למכוניות שלנו היא תהליך מורכב. צוות חוקרים מנסה לייעל אותו ולעשות אותו לכדאי
בעולם שמחפש פתרונות "ירוקים" לשימוש בפלסטיק, לא פעם נשמעות הבטחות על חומרים חדשים ומתכלים שיחליפו את הפלסטיק המסורתי. מחקר חדש שבחן שקיקי תה מעלה תהיות על אחד מהתחליפים הנפוצים לפלסטיק
במים, בבגדים, באריזות ואפילו בחביתה שלכם: המקומות שבהם מסתתרים הכימיקלים העמידים מסוג PFAS, הסיבה שקשה לוותר עליהם ואיך בכל זאת אפשר להימנע מהסכנות הבריאותיות
הזנב הארוך מגיע לשוק החשמל בישראל. מה הקשר לרפורמת החשמל, איך זה משפיע על הסביבה, והאם אנחנו מוכנים?
פסולת היא מקור לזיהום ולריחות רעים, אבל זה לא חייב להיות ככה. איך בעזרת איסוף חכם של מידע אפשר לשפר את תהליך המחזור ואפילו לייצר אנרגיה לא מזהמת?
דו"ח חדש חושף מה כדאי שנאכל בעתיד, וכמה. ספוילר: אם אתם אוהבים סלט – אתם מסודרים
לאחר האסון הגרעיני שאירע ביפן ופגע קשות בכור הגרעיני שם, ממשלת יפן משחררת לאוקיינוס כמויות בלתי נתפסות של מים רדיואקטיביים – על הסכנה למגוון המערכות האקולוגיות ולאוכלוסיית נשים אחת מיוחדת במינה
בימים אלה מקודמת הקמתו של שדה תעופה ברמת דוד. אלא שמדובר באזור בעל חשיבות חקלאית, ושדה תעופה חדש עלול לפגוע בביטחון המזון של מדינת ישראל
מחקר ישראלי חדש חושף שאנחנו מעדיפים שלא לצאת לטייל כשהאוויר מחוץ לביתנו מזוהם – גם אם האוויר באתר הטבע המיועד דווקא צלול ונעים
מוועידת האקלים בבאקו ועד בחירתו של דונלד טראמפ: על אילו גורמים תפיסתיים נשענים מכחישי אקלים, ואיך הם משפיעים על העולם?
מחקר חדש מנתח צילומי לוויין על מצב הצומח בצפון הנגב באזורים שעלולים להפוך למדבר. המסקנה: יש תקווה, סכרים קטנים שתופסים את מי הגשם מייצרים חיים סביבם ויכולים למנוע את תהליך המדבור
אקוויפרים הם מקור מים חשוב עבורנו, ולמרות זאת אנחנו פוגעים בהם: מזיהומים ובנייה ועד התחממות כדור הארץ. אז מה קורה למי התהום, ואיך ישראל מתמודדת עם זה?
יישום של טכנולוגיות חכמות בחקלאות מדייקת מביא לגידול יעיל וחסכוני המתחשב יותר בסביבה, ובהתאם לכך – גם לצמיחה כלכלית
מהפצת מחלות ועד חוסר בביטחון מזון, משבר האקלים פוגע בבריאות האדם. לפי דו"ח של כתב העת הרפואי לאנסט הגיע הזמן לשיתוף פעולה רב-מערכתי
ישראל היא שיאנית בצריכת מוצרי פלסטיק חד-פעמיים. בסוף החודש עתיד להתקיים בדרום קוריאה מפגש שנועד לנסח אמנת פלסטיק בינלאומית, וגם ישראל צפויה להשתתף בו. מהי אותה אמנה ואיך היא תשפיע עלינו, אם בכלל?
דו"ח חדש של האו"ם קובע כי אוכלוסיית העולם תחל להצטמצם ב-2080. אוכלוסיית ישראל לעומת זאת תמשיך לגדול גם לאחר סיום המאה
עץ שמניב פרי, צורך מעט מים ולא מלכלך: על המשמעות האקולוגית של מיני העצים
שאנחנו שותלים בגינות הפרטיות ובפארקים
בינואר יושבע טראמפ כנשיא ארצות הברית בפעם השנייה. לנוכח משבר האקלים מדובר בסיבה ממשית לדאגה. אלא שייתכן שלצד נזק למאבק בשינוי האקלים, נזכה גם לראות איך עושים מהלימון לימונדה. ריאיון מיוחד עם החוקר ד"ר אורי שרון
הקשר בין סוכרת לצריכה של מזון מעובד ועתיר סוכר כבר מוכר לכול. כעת, מחקר ישראלי מראה שגם חשיפה כרונית לאוזון שמקורו בזיהום אוויר מכלי רכב קשורה למחלה
סטארטאפ ישראלי מציע להסתכל על 'סוף החיים של הבגד' מנקודת מבט אחרת. בתהליך פיתוח מהיר הצליחה חברת TextRe להראות פוטנציאל משמעותי לצמצום נזקי פסולת הטקסטיל, ואף להוכיח התכנות לרווחיות
העץ הזה כל כך נפוץ שקשה להאמין שהוא מזיק ולא מקומי; בעיית השיטה הכחלחלה – שבאופן מפתיע פורחת בצהוב ולא בכחול – מתרחבת, וייתכן שאפשר לפתור אותה בעזרת קרינת השמש
מסנאים ועד זאבים, ליונקים יש בעיה. מחקר חדש בדק מי מאיים עליהם יותר – פעולות ישירות של האדם, או שינוי האקלים
על החשיבות של החצר הפרטית שלי למערכת האקולוגית העירונית, ואיך פעולות תחזוקה בגינה הפרטית כמו ניכוש עשבים וגירוף עלים פוגעות במגוון הביולוגי
ועידת האקלים של האו"ם, שצפויה להתקיים בחודש הבא בבאקו, היא הזדמנות קריטית להעלות הילוך במאבק במשבר האקלים – במיוחד במקרה של ישראל, שיכולה לתרום רבות לעולם בתחום של החדשנות האקלימית. דעה
מניו יורק ועד גוש דן, הבנייה לגובה הופכת פופולרית יותר ויותר. מחקר ישראלי חדש בודק האם גורדי השחקים טובים לסביבה, לדיירים ולשכנים
עולמן המסתורי של הפטריות: כיצד הן משפיעות על האלרגיות שלנו ועל מגיפות בחקלאות, ואיך כל זה ישתנה בעולמנו המתחמם
ברמת הנגב נפתח מסלול טיול עם הגבלות כניסה למטיילים. איך זה משפיע על פעילות הצבאים והפראים? על הארנבת והשועל?
בינואר הקרוב תחל אכיפה בשמורת ים ראש כרמל – על מה השמורה מגינה ואיך שיתוף הפעולה בין חוקרים לפקחים מסייע בשמירה על החי והצומח מתחת למים?
איך פרויקט מיוחד בקריית שמונה הניע תושבים לקחת חלק בשיקום טבע עירוני נוסטלגי בעיר, ואיך הוא ממשיך להתקיים למרות הפינוי המתמשך
מסוף תחבורה חדש בצפון ירושלים כולל גג חי המתפרס על פני כ-20 אלף מ״ר. מה זה גג חי, ולמה זה טוב?
ממעקב אופטימי אחר בזים משוחררים ועד ירידה בהיקף הקינון עקב המלחמה, מרכז האקלום לחיות בר באגמון החולה מספק תמונת מצב של בעלי החיים בצפון
מינים שונים של עצים שגדלים אחד ליד השני יוצרים עץ חדש – מכלוא – שמשלב את היתרונות של שני המינים, ומסוגל להתמודד עם השינויים המהירים בסביבה. מחקר ישראלי חדש מעורר אופטימיות זהירה
מחקרים מהארץ ומחו״ל מצאו שציפורים לא מצייצות רק למטרות חיזור, ושיש להן שפה מורכבת שמשפיעה על הבחירה שלהן עם מי לתקשר וכיצד – גם בזמן הנדידה
בעימות של טראמפ והאריס עלתה סוגיית השימוש בסדיקה הידראולית להפקת נפט או גז מפצלי שמן. תמיכה בתעשייה זו משמעותה איום על הסביבה. דעה
אתרוג, לולב, הדס וערבה? לכבוד סוכות, קבלו ארבעה מינים מסוג אחר. חרקים, עופות, צמחים וחיידקים: איך הם שומרים על הטבע, ולמה חשוב לשמור עליהם בחזרה?
יתושים עלולים להעביר מחלות קטלניות, כמו קדחת מערב הנילוס. האם אפשר למנוע את זה באמצעות מטוסים ללא טייס שיפזרו באוויר יתושים נוספים?
בין העסקים הישראליים הרבים שנפגעו בעקבות המלחמה יש גם כאלו ששואפים לסייע לפלנטה שלנו. איך תומכים בכלכלה הישראלית וקונים מעסקים שהם לא רק מקומיים, אלא גם סביבתיים? מדריך למתנות לחג כחול-לבן וידידותיות לסביבה
בזמן שהוריקן 'הלין' והוריקן 'מילטון' בארצות הברית תופסים את הכותרות, מה קרה בשאר העולם? ומה צופה לנו החורף ההולך וקרב בצל משבר האקלים?
בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה שהתקיימה בסוף ספטמבר למרות המצב הביטחוני – חוקרות וחוקרים, נשות ואנשי ממשל ותעשייה, ואזרחיות ואזרחים התכנסו ליומיים של הרצאות ודיונים בנושאי מדע ומדיניות סביבתית בדגש על שיקום וחוסן
משבר האקלים כבר כאן. חברות הביטוח מוגבלות ביכולתיהן להתמודד איתו, אבל שינוי בתפיסה יכול להועיל גם לכלכלה וגם לסביבה. דעה
למה הסכמים בינלאומיים סביבתיים לא תמיד משיגים את מטרתם? איך מלחמת חרבות ברזל יכולה לשנות את היחס שלנו למשבר האקלים? ומה אנחנו האזרחים יכולים לעשות? ריאיון מיוחד עם פרופ׳ רונלד מיטשל מאוניברסיטת אורגון, מומחה לפוליטיקה סביבתית
הצמח שמשתלט על אגמי מים מתוקים ברחבי העולם, ופוגע בצמחייה ובבעלי החיים שבהם, יכול לשמש חומר גלם ירוק שיחליף פלסטיק
העורבים הפכו להיות חלק שגרתי מהנוף שלנו. עד כמה הם באמת חכמים, ולמה מין אחד מצליח יותר ממין אחר?
דו"ח חדש חושף פערים בין היעדים של הפחתת פליטות גזי החממה בארצות הברית לתוצאות בפועל. למרות המאמצים הנרחבים של ביידן, נראה כי התמונה מורכבת בהרבה
לקראת פתיחת שנת הלימודים, למה כדאי לשלוח את הילדים לגן יער? מחקר ראשון בישראל מראה את הקשר בין חינוך במרחב הפתוח לקהילתיות, ואיך שהייה ממושכת וחזרתית בטבע משפרת מיומנויות מגוונת
הדגים הגדולים ביותר בעולם בסכנת הכחדה: מחקר בינלאומי חדש יצא לעזרת הכרישים הלווייתניים ומנסה לשנות את נתיבי הספינות בים
המעבר לאנרגיה מתחדשת מקושר במשך שנים לנושאי סביבה ומשבר האקלים. אולם כיום המציאות מאלצת אותנו להבין שלאנרגיה מתחדשת יש חשיבות ביטחונית דחופה ומשמעותית
להורדת הדירוג הפיננסי של ישראל על ידי פיץ' והסוכנויות האחרות יש השלכות בכל היבט כלכלי. למרות גיוס מוצלח בשנה שעברה לאג"ח ירוקות, המלחמה וחוסר היציבות הכלכלית מאיימים על השקעות למען הסביבה. דעה
הרחבת שינוע הנפט על ידי קצא"א שבה ועלתה לדיונים בממשלה בשבועות האחרונים. אולם, החששות לא מוגבלים רק לעתידה של שונית האלמוגים באילת. גם מסלולי טיול מוכרים ואהובים בארץ נמצאים בסכנה של דליפת נפט ודלקים מהצינורות של קצא"א
הבוגרים והבוגרות של האקדמיה לעיצוב בצלאל הוכיחו שגם בשנת מלחמה יש מקום לפרויקטים סביבתיים, וחלק ניכר מהעבודות עסק בשאלות קיומיות סביב מחזור החיים והמוות של חומרים והפלנטה שלנו
חוקרים ישראלים בדקו את ההשפעות שיש לזיהום אור על דגי שונית ומצאו שהפרעות בשינה הן לא בעיה ששמורה רק לבני אדם
כשמדברים על זיהום פלסטיק, פעמים רבות מתייחסים לפגיעה בבעלי חיים ימיים. אבל חשוב לזכור גם את בתי הגידול ואת חיות הבר ביבשה. דוגמה נהדרת לכך היא קופים ופרימטים אחרים שחיים ביערות. דעה
כשמדברים על בנייה ירוקה בישראל, ציבור הרוכשים זקוק לתמריץ. רגולציה על הבנקים ועל חברות הביטוח לעידוד משכנתאות ירוקות יכולה לשפר את הסביבה של כולנו. דעה
מחקר ישראלי חדש בדק כיצד נוכחות זאבים משפיעה על פעילות יונקים גדולים. הממצאים מחזקים את חשיבותו של הטורף בשמירה על תקינות המערכת האקולוגית
במדרונותיו התת-ימיים של ים סוף אפשר למצוא מרבדים של עשב ים הקרוי ימון הקשקשים. אבל לא מדובר בסתם "דשא", אלא בפוטנציאל למאבק במשבר האקלים
מגורים ליד שטח חקלאי נחשבו בעבר למצב לא רצוי, אלא שנראה שהנחה זו כבר לא בהכרח נכונה. מחקר ישראלי חדש שם זרקור על ההעדפות המשתנות של ישראלים בעזרת ניתוח שוק הנדל"ן
לאורך השנים יער בארי ניזוק רבות בשל המתקפות בדרום. כעת קק״ל מקדמת תוכנית שמטרתה היא שיקום אקולוגי והגדרת אזורים שמיועדים לקליטת קהל
סקר שנערך בפסטיבל דרום אדום 2023 ממחיש את הפער שבין עמדות המטיילים להתנהגותם בשטח, ומנסה לאמוד את הפגיעה בטבע ובשטחים החקלאיים. האם יש פתרון?
איך התקנת פאנלים סולאריים על בתי רשת וחממות תשפיע כלכלית על החקלאי, על הציבור ועל הסביבה? מחקר ישראלי חדש מנסה לענות על שאלה זו
פרופ׳ משה שחק מספר כיצד התגלגל להיות חוקר מדבר ואיך השבלולים שחקר הפכו לחלק חשוב בחייו – ריאיון חגיגי עם זוכה פרס מפעל חיים
מעצב תעשייתי ישראלי פיתח קן חכם שמונע התפתחות של ביצי מיינות ללא פגיעה בציפור –האם נמצא הפתרון למיגור הציפור הפולשת הידועה לשמצה?
צוות חוקרים מדרום הארץ מוביל מחקר שמטרתו לבחון כיצד יכולה הבטטה להפוך למזון העל של העתיד. מה הם האתגרים שבדרך ולמה דווקא היא?
דו"ח מצב האוויר העולמי חושף כי זיהום אוויר גרם למוות של יותר מ-8 מיליון בני אדם בשנה אחת. מי נמצאים בסיכון גבוה, מה המצב בישראל ומה אפשר לעשות?
בעקבות השריפות הקשות בצפון נפגעו גם כוורות הדבורים – מה עלול להיות מחיר הפגיעה והאם יש מה לעשות כדי לשקמן?
המקרה המצער האחרון של האמבה אוכלת המוח בארץ הוא אכן מבהיל מאוד, אך ההידבקות באמבות מהמין הזה היא עדיין נדירה. אולם, עם האקלים המשתנה, ומי הכנרת המתחממים, עלולה גם לעלות שכיחותן של האמבות הקטלניות. דעה
בבנק הגנים הישראלי מתמקדים באיסוף זרעים של כמה שיותר צמחים שגדלו בשטחי הנגב המערבי ומחכים ליום שבו יוכלו לחזור ולשתול אותם
בהאקתון לפיתוח פתרונות בנייה חדשניים לשיקום יישובי העוטף זכה פרויקט המציע לבנות את בתי המגורים שנהרסו בנגב המערבי באופן סביבתי ויעיל יותר, שיגרום לתחושת ביטחון גבוהה בקרב הקהילה
דו״ח מצב הטבע של המארג מצביע על התדרדרות במצב הזוחלים בארץ. מי הם המינים שנמצאים בסכנה, ואיך אפשר לשנות את המגמה לפני שיהיה מאוחר מדי?
האיקליפטוסים הרבים שניטעו באזור הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף בעוטף עזה. מחקר חדש בחן את השפעתם על הכלניות ועל צמחים ייחודים נוספים באזור ומציע לשקול מחדש את נטיעותיהם, כחלק ממאמצי השיקום
מחקר ישראלי חדש בחן כיצד שיטות שונות של חקלאות משפיעות על הסביבה והנוף מול התועלת עבור החקלאי. מהממצאים עולה שיש שיטה שמאפשרת גם לייצר רווח כלכלי וגם לשמור על הטבע
אזורי המעבר שבין השטחים הפתוחים לשטחים הבנויים, כמו אלה שמסביב לקריית שמונה, נחשבים לפגיעים ביותר משריפות. שיקומם יהיה מאתגר במיוחד, אך האם זאת הזדמנות לעתיד ירוק יותר?
אימוץ המודל הפיננסי שבו נעשה שימוש בתקופת הקמת המדינה יכול לסייע במימון פיתוח בר-קיימא של העוטף והצפון ובשיקום כלכלת ישראל. דעה
חוקרים ישראלים פיתחו כלי חדש שמנטר מרחוק את מצב השיקום של יערות קק״ל שנפגעו משריפה – ובעזרתו מתאפשר מעקב אחר נזקי המלחמה באזורים שכיום אין אליהם גישה
גם באירוויזיון וגם במט גאלה נצצו התלבושות המוגזמות. אבל בעוד שהאירוויזיון הוא חד-פעמי במהותו, מהמט גאלה ציפיתי לפחות פלסטיק וליותר קיימות (דעה)
אנחנו תלויים בהן, ולא רק בשביל הדבש. יום הדבורה הבינלאומי הוא הזדמנות נהדרת לעשות קצת באזז לדבורים, מבעלי החיים החשובים ביותר על פני כדור הארץ.
החרם הטורקי מדגיש את הצורך של ישראל בחוסן כלכלי. כשדנים בייצוב מעמדנו הכלכלי, אחד הנושאים ששבים ועולים הוא תרומת ייצוא הגז הטבעי לכלכלה. אחת הדרכים להגדיל את הייצוא היא הקמה של מתקן להנזלת גז טבעי. אולם, מדובר בצעד לא פחות ממסוכן (דעה)
היא פוגעת בבריאות, בטבע ובכיס שלנו: השלכת פסולת שלא כדין היא בעיה נפוצה בישראל שמשפיעה לרעה על הסביבה והכלכלה. איך מתמודדים איתה והאם יש לכך פיתרון?
מיליוני טונות של אוכל נזרקים בישראל בכל שנה, דבר שמשפיע על ביטחון המזון – במיוחד בתקופות משבר כמו מלחמה. אז איך מייצרים חוסן תזונתי? מפסיקים את בזבוז המזון
משבר המים העולמי הולך ומחריף, ולמעלה מ-2 מיליארד איש צפויים לסבול ממחסור במים עד שנת 2050. בינתיים, בישראל מצטברים ידע ומומחיות עצומים בנושא ניהול מים, לצד אקו-סיסטם משגשג של חברות התורמות לחדשנות בתחום. אז האם מישראל תבוא בשורת המים לעולם?
מחקרים הראו כבר מזמן שלטבע יתרונות רבים המשפיעים על בריאותינו הפיזית והמנטלית. כעת מחקר ישראלי חדש מצא שחשיפה גבוהה לסביבה ירוקה עשויה להפחית את הסיכוי לתחלואה בסוגי סרטן שונים
מיהן ומיהם הצעירות והצעירים שפועלים למען האקלים והסביבה בישראל? אם לפני 7 באוקטובר גרטה טונברג הייתה מפעילות האקלים הצעירות המוערכות בעולם, לאחר התבטאויותיה המסיתות נגד ישראל והמלחמה בעזה היא הפכה לאחד השמות הידועים לשמצה בישראל.
מומחים קוראים לבצע את תהליך השיקום הארוך והמשמעותי של החקלאות בעוטף באופן סביבתי, כך שיטיב הן עם החקלאים והן עם תושבי המדינה
הכירו את "רטרופיט ירוק", השיפוץ הייחודי שמטרתו להפוך בניינים קיימים לידידותיים יותר לסביבה – וגם לדיירים עצמם. בימים אלה, הבריטים לוקחים את המגמה הזאת ברצינות יתרה, ותוכנית ממשלתית חדשה עתידה להכשיר אלפי אנשי מקצוע בתחום. בקרוב אצלנו?
הם מקדישים את חייהם לסביבה, מתוך אמונה בצדקת הדרך, ונאבקים על הבית של כולנו, על כדור הארץ: הכירו את 22 הנבחרות והנבחרים של מיזם "אנשי הסביבה" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה – האנשים שהופכים את המדינה שלנו, ואת הפלנטה בכלל, למקום טוב וירוק יותר
בשנים האחרונות, מרוץ חדש יצא לדרך: לא רק מהי המכונית המהירה בשוק, אלא גם מהו הרכב שמזהם בכמות הפחותה מכולם. אז שוחחנו עם מומחים, בדקנו והשווינו – ומסתבר שבהקשר הזה, הסביבתי ביותר הוא גם החשמלי ביותר
זה הקטן – גדול יהיה? לאחרונה הוצבו ברחבי קופנהגן 15 פביליונים שעוסקים ביעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם – ושלושה מהם עשויים לשמש כאבי טיפוס לבנייני מגורים ירוקים בגודל "אמיתי". האם כך ייראו מבני העתיד?
היום – יותר מאי פעם – אנחנו נדרשים ללמד את תלמידינו ותלמידותינו על משבר האקלים, ובכך להפוך אותם למנהיגים בתחום, לפני שיהיה מאוחר מדי. דעה
מחקר חדש חושף שכמחצית מהאמריקאים חוששים לחסן את הכלבים שלהם, ובכך מסתכנים בהפצת כלבת ומחלות אחרות שעלולות לפגוע בבעל החיים – ובבני אדם. ומה המצב בישראל?
סקר חדש חושף שאמירותיהם של גרטה ושל פעילי אקלים בעולם כנגד ישראל השפיעו לרעה על עמדתו של כרבע מהציבור הישראלי בנושא משבר האקלים
דעה: הדרך להתגבר על הקשיים הכלכליים שמביאה המלחמה עוברת דרך ההייטק הסביבתי הישראלי. החדשנות האקלימית שלנו, והמענה שהיא מציעה להחלטות שהתקבלו בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, יכולים לחזק את הכלכלה – ולמתג מחדש את ישראל
יוזמות שצמחו בזמן המלחמה מספקות לגדודים בשטח כלים רב-פעמיים – וכך מאפשרות לצמצם את השימוש הנרחב בכלי פלסטיק חד-פעמיים ומקלות על החיילים
2023 הייתה שנה סביבתית מטלטלת, שנעה בין חדשות מדאיגות לנקודות קטנות של נחת. והחל מה-7 באוקטובר, גם הסביבה שיקפה את השינוי הקשה שחל במדינה. רגע לפני סיום, כך נראתה השנה האזרחית בסביבה
מומחים ממליצים שהבתים שישוקמו בעוטף ייבנו בטכניקות סביבתיות ומקיימות. זאת כדי שהתושבים ייהנו מבתים יעילים יותר, נעימים יותר – ומוגנים יותר מפני איומים ביטחוניים
הערים האירופאיות מלאות כיום ברוכבי אופני משא, שמסיעים את ילדיהם או סחורה ממקום למקום בקלות, בזול ובצורה סביבתית. מדובר בפתרון אידיאלי להפחתת העומס בכבישים, להפחתת מצוקת החניה – וזה גם בריא, ואפילו כיף. דעה