ים וחופים

השונית בבת גלים היא לא רק מקום בילוי, אלא גם בית גידול ייחודי שמבוסס על מאקרו-אצות, כמו אלה שבסושי. בעזרת הנופשים והגולשים היא עשויה להפוך לשמורת טבע ימית

הרשת כבר מלאה בדיווחים מאיימים על נחילי מדוזות. אז האם באמת יש היום יותר מדוזות מאשר בעבר ומה כדאי לעשות כשפוגשים חוטית נודדת בים?

בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה" – שמו התלמודי של עוף החול המיתולוגי

מעבר למשמעויות הביטחוניות והכלכליות, לאיום החות'י על הים האדום עלולות להיות גם השלכות סביבתיות משמעותיות, שיגדילו עוד יותר את טביעת הרגל המזהמת של תעשיית התובלה הימית

ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת לנו למפות את התופעה, ולגלות מה מתרחש בים העזתי

מסתבר שחיידקים בעייתיים הם חובבי נחלים גדולים: מחקר ישראלי חדש מצא שנחלים מזוהמים עלולים להוות מוקד התפשטות לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

מחקר ישראלי חדש בדק את דפוסי ההעמקה – ירידה למים עמוקים וקרים יותר – של דגים שונים בים התיכון ומצא שהרכב חברות הדגים שלנו משתנה. מה זה אומר? משבר האקלים משנה עמוקות את הים – וכתוצאה מכך, גם את שוק הדגים הישראלי

פרס על מפעל חיים הוענק במסגרת הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה לפרופ' יוסי לויה. בריאיון חגיגי הוא מספר על את אהבתו למקצוע, לאלמוגים ולחוקרים שצמחו במעבדתו – וגם מזהיר: "אסור לנו לאבד את השוניות"

עם רדת הגשמים מתגלים עולמות נסתרים בבריכות החורף. סקר שנערך באגן הירקון חושף את המגוון הביולוגי הייחודי שבהן ואת הסכנות המאיימות עליו

נלחמים בזיהום הפלסטיק: טכנולוגיה שיוצרת בנתיבי מים "וילון" בועות – שמשנה את מסלולו של החומר ההרסני ומביא לאיסופו – הוכחה כיעילה למדי, ועתידה להתרחב ולהגיע למקומות שונים באירופה. האם בועות האוויר ינצחו את אחד החומרים המזהמים ביותר בעולם?

במדרונותיו התת-ימיים של ים סוף אפשר למצוא מרבדים של עשב ים הקרוי ימון הקשקשים. אבל לא מדובר בסתם "דשא", אלא בפוטנציאל למאבק במשבר האקלים

מחקר חדש מגלה: פוסטים ברשתות החברתיות יכולים לשמש לאיתור מדוזות בחופי ישראל – אז יש או אין מדוזות בחורף?

התקיפה במצר הורמוז והזינוק במחירי הנפט ממחישים בזמן אמת כיצד משבר גיאופוליטי הופך מייד למשבר כלכלי, משבר בריאותי ומשבר ביטחוני גם בישראל

בינואר הקרוב תחל אכיפה בשמורת ים ראש כרמל – על מה השמורה מגינה ואיך שיתוף הפעולה בין חוקרים לפקחים מסייע בשמירה על החי והצומח מתחת למים?

לאחר האסון הגרעיני שאירע ביפן ופגע קשות בכור הגרעיני שם, ממשלת יפן משחררת לאוקיינוס כמויות בלתי נתפסות של מים רדיואקטיביים – על הסכנה למגוון המערכות האקולוגיות ולאוכלוסיית נשים אחת מיוחדת במינה

הים התיכון התחמם בשלוש מעלות בשלושת העשורים האחרונים, כך קובע דו"ח חדש של המכון לחקר ימים ואגמים. איך משפיעה ההתחממות הזו על היצורים הימיים ועל החמצן שאנו נושמים?

מאילת, דרך הנגב ועד אשקלון: הזרמת יותר נפט תגדיל את הסיכון לשונית האלמוגים, לשמורות הטבע בנגב ולמי השתייה שלנו

אסדה שתוצב כעשרה קילומטר מערבית לחוף דור ושמיועדת לספק גז טבעי למשק הישראלי בעשורים הקרובים כבר נמצאת בשלבי פיתוח והקמה מתקדמים. האם היא בטוחה לבריאות ולסביבה? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על המאבק הסביבתי המרכזי של 2018

הקרבות אולי נרגעו אבל הזיהום, הדיג והפגיעה בים נמשכים. מחקר שעקב אחר הכרישים ודגים אחרים ברצועת עזה מזכיר שלבעלי החיים הימיים אין גבולות

מתקנים להתיישבות בעלי חיים הוצבו בעומק הים מול חופי ישראל. הם מלמדים על תנאי חיים ייחודיים שכמעט לא נחקרו

כשיורד גשם בישראל, כולנו שמחים; אבל הגשם הזה "מנקה" את הרחובות ושוטף אל הים זיהום רב. בעמותת צלול מציעים פתרון: מתקן אגירה שיקלוט את הזיהום

חתיכות פלסטיק גדולות שמזהמות את הים יוצרות בעיות סביבתיות קשות, אך איום גדול עוד יותר לסביבה ולאדם מגיע דווקא מחלקיקי פלסטיק זעירים שמוצאים את דרכם גם לצלחת שלנו

 

על רקע נסיגתו והוויכוח סביב עתידו של ים המלח, פרויקט מהטכניון מציע להשתמש בנוף הדרמטי כמרחב לתהליכי ריפוי ושיקום

החמצת האוקיינוסים גורמת לשינוי ההרכב הכימי של המים ולהיעלמות של בעלי חיים ימיים. חוקרים ישראלים מנסים לבדוק מה הנזק שייגרם לחיים בים התיכון ולמצוא דרכים לשפר את המצב

סרט המציאות המדומה "פירוא" לוקח את הצופים אל העבר המפואר של הירדן, כשעוד היו שם נמרים ודובים. בעזרת טכנולוגיה מתקדמת, מדע ורגש, הסרט מבקש לעורר אמפתיה ולהניע לפעולה לשקם את הנהר

למה ההשלכות המדאיגות מהפשרת הקרחונים עשויות לעניין פתאום את טראמפ?

מחקר חדש חושף תמונה מדאיגה: השטח הימי של ישראל מחזיק בכמות שקיות הפלסטיק מהגבוהות בעולם. מה הפתרון?

דור שלם של ישראלים התרגל לקרצף כתמי זפת מכפות הרגליים אחרי ביקור בים. מאיפה הגיעה הזפת ולאן היא נעלמה? סיפור שמתחיל בהפיכה באיראן ומסתיים בשאלות לגבי עתידו של הים התיכון

מחקר ישראלי גילה כי הנחלים העונתיים מזרימים כמויות של מיקרו-פלסטיק לים התיכון. בקיץ חלקיקי הפלסטיק מצטברים, ובגשמים הם משתחררים בגל גדול לים

נחיל המדוזות הרציני הראשון של 2019 כבר הגיע לחופי ישראל. האם יש סיבה של ממש לדאגה ומה אפשר לעשות כדי לעזור למדענים לעזור לנו להתמודד עם היצורים המסקרנים והצורבים האלה?

במעבדה של פרופ' אורי להב בטכניון מפתחים שיטות שיאפשרו להתפיל מי ים בצורה יעילה וחסכונית יותר. ביקור מעבדה: כתבה ראשונה בסדרה

מחקר חדש חישב את הערך הכלכלי של שמורת הטבע המוכרת ומצא שהתמיכה בהגנה עליה חוצה מגזרים

אילו יצורים חיים אצלנו בנהרות ובנחלים? כדי לענות על השאלה הזו, חוקרים השתמשו עד היום בעיקר בשיטות שפוגעות בדגים ובבתי הגידול המימיים; מחקר שנעשה בישראל בחן שיטה שתאפשר לצמצם את הנזקים הללו

בזמן שבתל אביב מחכים בחרדה לעבודות ממושכות על הרכבת הקלה, המצרים השלימו תוך פחות משנה פרויקט בניה ענק שזכה לשם תעלת סואץ החדשה. הבעיה היא שבדרך לשיקום מעמדה של מצרים בעולם, התעלמו המצרים מהפצרות המדענים למזער את הנזק הסביבתי שהמיזם החדש עלול לגרום לים התיכון

הים לא מכיר בגבולות מדיניים – וכשמדינה אחת שופכת פסולת תעשייתית או ביוב גולמי לים, זו לא רק הבעיה שלה. בים התיכון, שבו ישראל חולקת גבול ימי עם לבנון, מצרים, קפריסין ועוד – כל החלטה מזהמת עלולה להתגלגל אלינו בגל הבא

את קיפוד הים השחור כפות הרגליים שלנו מכירות היטב ממפגשים לא נעימים בים סוף, אבל בקרוב נצטרך להישמר מלדרוך עליו גם בחופי הים התיכון. איך הוא הגיע לכאן ומה הנזק הסביבתי והכלכלי שהוא עלול לגרום באזורנו?

האם ידעתם שהאור החודר למים יכול לדכא את רביית האלמוגים או לפגוע במבנה שרשרת המזון? זכרו את זה בפעם הבאה שאתם צועדים על טיילת סמוך לים ונהנים מריצוד הפנסים על פני המים

בים התיכון הוא פולש קטלני וביום סוף הוא מין מוגן. מי אתה, זהרון הדור? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות

ההרס של שוניות האלמוגים הוא לא רק איום על הטבע, אלא איום על הפרנסה ועל הבריאות של מאות מיליוני בני אדם

הזהרון ההדור הוא דג שהגיע בשנים האחרונות לים התיכון דרך תעלת סואץ והתחיל לסכן את הדגה המקומית. חוקרים מישראל ומקפריסין משלבים פעולה כדי למצוא דרכים לצמצם את הפגיעה שלו במערכת הימית

מיזם אקולוגי חדש מציע קווים מנחים לשימור אוכלוסיות הכרישים וחתולי הים בישראל, שנמצאות בסיכון. על הפרק: סימון כרישים במשדרים, מלחמה בדיג לא חוקי והגדרת שמורות ימיות

 

אירועי קיצון בכינרת הופכים תדירים יותר עקב משבר האקלים וגורמים לנזקים רבים. האם מערכת חיזוי חדשה תסייע לשנות את התוצאות של אירועים כאלה, ותעזור להציל חיים?

הקיץ הגיע, ואתו הפרסומות לתכשירי הגנה מפני השמש. כולנו שמענו על הסכנות שבחשיפה לקרינה, אבל מה עם הסכנות שבמריחת קרם הגנה?

הכירו את "מדוזות בעם", אפליקציה חדשה שתעזור לכם להימנע ממפגש צורב עם חוטית נודדת בחוף הים וגם לסייע למחקר מדעי מרתק וחשוב

בים העמוק עוד רב עדיין הנסתר על הגלוי, אבל בשנים האחרונות מתגלים שם בתי גידול ייחודיים ובעלי חיים מרתקים. החברה להגנת הטבע הובילה מהלך להגנה עליו

בחגים נוהגים לפקוד את אילת המוני תיירים, אבל מי אחראי לכך שהם יוכלו ליהנות מהעולם הימי המופלא שלה לצד הבילויים ביבשה? אילת מתמודדת עם האתגר שבתכנון חכם תוך שמירה על הטבע הייחודי שלה

התרעת צונאמי בחופי אשדוד? בינתיים מדובר רק בתרגיל, אבל מומחים מסבירים שגלים ענקיים כבר התנפצו בעבר על חופי ישראל, וממליצים איך כדאי להתכונן לפעם הבאה שזה יקרה

שילוב חריג של תנאים קיצוניים שהתרחש השנה גורם למומחים לדאגה מיוחדת לעתיד הכנרת. האם הגיע הזמן להגיד לה שלום כמקור למי שתייה?

המטיילים הרבים שגודשים את שמורת נחל אלכסנדר מבלים ליד תעלת ניקוז של ביוב שמקורו בשכם ובטול כרם. שלושה חוקרים מודאגים מנסים להחזיר את הטבע לנחל

רעש שמקורו בפעילות האדם גורם להשפעה מזיקה אצל בעלי חיים בים וביבשה. הכירו את זיהום הרעש: מפגע סביבתי שההתמודדות איתו רק בתחילת דרכה