השונית בבת גלים היא לא רק מקום בילוי, אלא גם בית גידול ייחודי שמבוסס על מאקרו-אצות, כמו אלה שבסושי. בעזרת הנופשים והגולשים היא עשויה להפוך לשמורת טבע ימית

מעבר למשמעויות הביטחוניות והכלכליות, לאיום החות'י על הים האדום עלולות להיות גם השלכות סביבתיות משמעותיות, שיגדילו עוד יותר את טביעת הרגל המזהמת של תעשיית התובלה הימית

הרשת כבר מלאה בדיווחים מאיימים על נחילי מדוזות. אז האם באמת יש היום יותר מדוזות מאשר בעבר ומה כדאי לעשות כשפוגשים חוטית נודדת בים?

בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה" – שמו התלמודי של עוף החול המיתולוגי

ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת לנו למפות את התופעה, ולגלות מה מתרחש בים העזתי

מסתבר שחיידקים בעייתיים הם חובבי נחלים גדולים: מחקר ישראלי חדש מצא שנחלים מזוהמים עלולים להוות מוקד התפשטות לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

מחקר ישראלי חדש בדק את דפוסי ההעמקה – ירידה למים עמוקים וקרים יותר – של דגים שונים בים התיכון ומצא שהרכב חברות הדגים שלנו משתנה. מה זה אומר? משבר האקלים משנה עמוקות את הים – וכתוצאה מכך, גם את שוק הדגים הישראלי

פרס על מפעל חיים הוענק במסגרת הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה לפרופ' יוסי לויה. בריאיון חגיגי הוא מספר על את אהבתו למקצוע, לאלמוגים ולחוקרים שצמחו במעבדתו – וגם מזהיר: "אסור לנו לאבד את השוניות"

נלחמים בזיהום הפלסטיק: טכנולוגיה שיוצרת בנתיבי מים "וילון" בועות – שמשנה את מסלולו של החומר ההרסני ומביא לאיסופו – הוכחה כיעילה למדי, ועתידה להתרחב ולהגיע למקומות שונים באירופה. האם בועות האוויר ינצחו את אחד החומרים המזהמים ביותר בעולם?

במדרונותיו התת-ימיים של ים סוף אפשר למצוא מרבדים של עשב ים הקרוי ימון הקשקשים. אבל לא מדובר בסתם "דשא", אלא בפוטנציאל למאבק במשבר האקלים

בינואר הקרוב תחל אכיפה בשמורת ים ראש כרמל – על מה השמורה מגינה ואיך שיתוף הפעולה בין חוקרים לפקחים מסייע בשמירה על החי והצומח מתחת למים?

דור שלם של ישראלים התרגל לקרצף כתמי זפת מכפות הרגליים אחרי ביקור בים. מאיפה הגיעה הזפת ולאן היא נעלמה? סיפור שמתחיל בהפיכה באיראן ומסתיים בשאלות לגבי עתידו של הים התיכון

האם ידעתם שהאור החודר למים יכול לדכא את רביית האלמוגים או לפגוע במבנה שרשרת המזון? זכרו את זה בפעם הבאה שאתם צועדים על טיילת סמוך לים ונהנים מריצוד הפנסים על פני המים

הים התיכון התחמם בשלוש מעלות בשלושת העשורים האחרונים, כך קובע דו"ח חדש של המכון לחקר ימים ואגמים. איך משפיעה ההתחממות הזו על היצורים הימיים ועל החמצן שאנו נושמים?

חתיכות פלסטיק גדולות שמזהמות את הים יוצרות בעיות סביבתיות קשות, אך איום גדול עוד יותר לסביבה ולאדם מגיע דווקא מחלקיקי פלסטיק זעירים שמוצאים את דרכם גם לצלחת שלנו

 

אסדה שתוצב כעשרה קילומטר מערבית לחוף דור ושמיועדת לספק גז טבעי למשק הישראלי בעשורים הקרובים כבר נמצאת בשלבי פיתוח והקמה מתקדמים. האם היא בטוחה לבריאות ולסביבה? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על המאבק הסביבתי המרכזי של 2018

התרעת צונאמי בחופי אשדוד? בינתיים מדובר רק בתרגיל, אבל מומחים מסבירים שגלים ענקיים כבר התנפצו בעבר על חופי ישראל, וממליצים איך כדאי להתכונן לפעם הבאה שזה יקרה

החמצת האוקיינוסים גורמת לשינוי ההרכב הכימי של המים ולהיעלמות של בעלי חיים ימיים. חוקרים ישראלים מנסים לבדוק מה הנזק שייגרם לחיים בים התיכון ולמצוא דרכים לשפר את המצב

המטיילים הרבים שגודשים את שמורת נחל אלכסנדר מבלים ליד תעלת ניקוז של ביוב שמקורו בשכם ובטול כרם. שלושה חוקרים מודאגים מנסים להחזיר את הטבע לנחל

לאחר האסון הגרעיני שאירע ביפן ופגע קשות בכור הגרעיני שם, ממשלת יפן משחררת לאוקיינוס כמויות בלתי נתפסות של מים רדיואקטיביים – על הסכנה למגוון המערכות האקולוגיות ולאוכלוסיית נשים אחת מיוחדת במינה

כיצד תיראה דליפת נפט מול חופי ישראל? צוות חוקרים מיפה את מסלולי ההתפשטות האפשריים של כתם הנפט, וגילה שישראל לא תהיה הנפגעת היחידה

בזמן שבתל אביב מחכים בחרדה לעבודות ממושכות על הרכבת הקלה, המצרים השלימו תוך פחות משנה פרויקט בניה ענק שזכה לשם תעלת סואץ החדשה. הבעיה היא שבדרך לשיקום מעמדה של מצרים בעולם, התעלמו המצרים מהפצרות המדענים למזער את הנזק הסביבתי שהמיזם החדש עלול לגרום לים התיכון

במעבדה של פרופ' אורי להב בטכניון מפתחים שיטות שיאפשרו להתפיל מי ים בצורה יעילה וחסכונית יותר. ביקור מעבדה: כתבה ראשונה בסדרה

דו"ח חדש של האו"ם חושף נתונים מעוררי דאגה על ממדיה האדירים של פסולת הפלסטיק בים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה? (רמז: לא פלסטיק מתכלה)

הקיץ הגיע, ואתו הפרסומות לתכשירי הגנה מפני השמש. כולנו שמענו על הסכנות שבחשיפה לקרינה, אבל מה עם הסכנות שבמריחת קרם הגנה?

גולשים וחובבי ים אחרים היזהרו - בימים אלה מגיעות אל חופי ישראל מדוזות, והן צורבות בדיוק כמו בקיץ

מחקר ישראלי מראה שצבי ים בוחרים לא להטיל ביצים בחופים שחשופים לתאורה מלאכותית, ומציע כלי שיכול לסייע במאמצי השימור שלהם

לאחר שלוש שנים של דיונים, אישרה בשבוע שעבר ועדת התכנון לתשתיות לאומיות את תכנית קציר המלח מהאגן הדרומי של ים המלח. מה המשמעות הסביבתית והכלכלית של התכנית, וכיצד היא תשפיע על האגם ההולך ונעלם?

תחשבו טוב לפני הכביסה הבאה: מעילי פליס ובגדים סינתטיים אחרים פולטים סיבי פלסטיק מיקרוסקופיים שנשטפים לים, פוגעים בדגים ומגיעים בסופו של דבר גם לצלחת שלנו

מיזם אקולוגי חדש מציע קווים מנחים לשימור אוכלוסיות הכרישים וחתולי הים בישראל, שנמצאות בסיכון. על הפרק: סימון כרישים במשדרים, מלחמה בדיג לא חוקי והגדרת שמורות ימיות

 

את קיפוד הים השחור כפות הרגליים שלנו מכירות היטב ממפגשים לא נעימים בים סוף, אבל בקרוב נצטרך להישמר מלדרוך עליו גם בחופי הים התיכון. איך הוא הגיע לכאן ומה הנזק הסביבתי והכלכלי שהוא עלול לגרום באזורנו?

עורבים הודים חמי מזג, חיפושיות ענק שנוברות בעצי תאנה וחסרי חוליות ימיים הגיעו כנוסעים סמויים לישראל בעשורים האחרונים. פתיחת נתיבי מים חדשים באזור עלולה להגביר את הפצת המינים הבלתי מכוונת ולפגוע במגוון הביולוגי המקומי

רעש שמקורו בפעילות האדם גורם להשפעה מזיקה אצל בעלי חיים בים וביבשה. הכירו את זיהום הרעש: מפגע סביבתי שההתמודדות איתו רק בתחילת דרכה

ריכוז המלחים במי הכנרת עולה, דבר שעלול לפגוע בשימוש במים להשקיה ולשתייה. איך ניתן לפתור את הבעיה?

הכירו את מתקן המילוט לצבי ים, שעשוי להציל מאות צבים שנתפסים ברשתות דיג של ספינות מכמורת בישראל מדי שנה

הכירו את "מדוזות בעם", אפליקציה חדשה שתעזור לכם להימנע ממפגש צורב עם חוטית נודדת בחוף הים וגם לסייע למחקר מדעי מרתק וחשוב

מחקר חדש, שבדק את מצב שוניות האלמוגים מאז 1980 מצייר תמונה עגומה מאוד: אירועי הלבנה של אלמוגים מתרחשים בתכיפות הולכת וגדלה ובניגוד לעבר, השוניות מתקשות להתאושש מהם. האם כבר מאוחר מדי לשנות את גורל האלמוגים ואולי הפתרון מסתתר דווקא במפרץ אילת?

לא רק אצל בני האדם: במחקר חדש נחשף שדולפינים משתמשים ב"שמות" שייחודיים לכל דולפין כדי לאסוף את חבריהם לפעילות משותפת

האלמוגים באילת מגלים חסינות מפתיעה מפני השפעות שינוי האקלים, לעומת שוניות האלמוגים ברחבי העולם שסובלות מתופעות של הלבנה ומוות. אבל זו לא סיבה להפסיק לדאוג להם

דג השמש יכול לשקול למעלה מ-2 טון והוא אורח די נדיר באגן המזרחי של הים התיכון, אבל בשבוע שעבר הוא נקלט ליד אשקלון בפוזה אופיינית

מחקר חדש: האלמוגים באילת מצליחים להישמר מנזקים ואף ממשיכים להתרבות גם תחת תנאי מחייה קשים, המדמים את שינוי האקלים הצפוי לקראת סוף המאה ה-21

איך למדתי להתפעל מדגי הזהרון, לחשוש מהתפשטותם בים על חשבון מינים אחרים ולבסוף גם קצת לרחם עליהם

 

מיזם ישראלי חדש מבקש לטפל בשתי בעיות גדולות שמחכות לנו בים: מדוזות ומיקרופלסטיק

כיצד הסערה הגדולה פוגעת בחופי ישראל החוליים? ד"ר דב צביאלי מסביר ומזהיר מהמשך בנייה על קו החוף של ישראל

שלל הדיג בים התיכון הולך ופוחת. מה צריך לעשות כדי שגם בשנה הבאה נוכל לאכול דג בערב החג, וגם יישארו מספיק דגים בים?

למה לדגים שמהגרים לים התיכון יש עיניים קטנות יותר מבני משפחתם המקומיים? מחקר ישראלי שנערך בימים אלה מגלה שלעיניים קטנות יש לפעמים חשיבות גדולה

טבלאות הגידוד לחופי ישראל הן בית גידול ייחודי ועשיר למינים שונים של בעלי חיים ימיים. אחרי שהצינורן, חילזון קטן שהיה אחראי על התחזוק השוטף של הטבלאות, כמעט ונכחד, עלה צורך למצוא פתרונות לפגיעה בהן. ועדת מומחים מיוחדת התכנסה כדי למצוא פתרון לבעיה, לפני שיהיה מאוחר מדי

הזהרון ההדור הוא דג שהגיע בשנים האחרונות לים התיכון דרך תעלת סואץ והתחיל לסכן את הדגה המקומית. חוקרים מישראל ומקפריסין משלבים פעולה כדי למצוא דרכים לצמצם את הפגיעה שלו במערכת הימית

פיתוח קנדי חדש תופס גל על הגלים, ומתפיל מים בעזרת תנועת האוקיינוס הטבעית. האם בקרוב נראה אותו בפעולה גם בים התיכון?

סקר פסולת שנערך בחודש יוני האחרון בחופי הארץ מגלה שחלה ירידה של כמעט 50 אחוז בפסולת שקיות הפלסטיק. האם זה סימן שחוק השקיות עובד?