משבר המים העולמי הולך ומחריף, ולמעלה מ-2 מיליארד איש צפויים לסבול ממחסור במים עד שנת 2050. בינתיים, בישראל מצטברים ידע ומומחיות עצומים בנושא ניהול מים, לצד אקו-סיסטם משגשג של חברות התורמות לחדשנות בתחום. אז האם מישראל תבוא בשורת המים לעולם?
האנרגיה הגרעינית חזרה לאחרונה לכותרות בזכות הסרט ״אופנהיימר״, אך מאז המצאת פצצת האטום בשנות ה-40 הטכנולוגיה הספיקה להשתנות ולהתפתח רבות – לטוב ולרע. מהם החידושים בתחום אנרגיית הגרעין, ואילו מהם עשויים להבטיח לנו חשמל בטוח ונקי יותר?
בלב המדבר הלוהט של ערב הסעודית עתיד לקום מיזם חממות שיספק יבולים לתושבי המדינה. פרויקט ביטחון תזונתי מבטיח או עוד מהלך בזבזני ומזהם מבית היוצר של סעודיה?
הכירו את "רטרופיט ירוק", השיפוץ הייחודי שמטרתו להפוך בניינים קיימים לידידותיים יותר לסביבה – וגם לדיירים עצמם. בימים אלה, הבריטים לוקחים את המגמה הזאת ברצינות יתרה, ותוכנית ממשלתית חדשה עתידה להכשיר אלפי אנשי מקצוע בתחום. בקרוב אצלנו?
מומחים ממליצים שהבתים שישוקמו בעוטף ייבנו בטכניקות סביבתיות ומקיימות. זאת כדי שהתושבים ייהנו מבתים יעילים יותר, נעימים יותר – ומוגנים יותר מפני איומים ביטחוניים
עבודה מדעית חדשה חושפת שרשת החשמל הישראלית פגיעה ושברירית עקב ריכוזיותה – ונזק נקודתי, למשל עקב מתקפת טרור, עלול להשבית אותה לזמן רב. הפתרון: מעבר לרשת חשמלית מבוזרת, מבוססת אנרגיות מתחדשות
חברת גוגל פרסמה לאחרונה את הדו"ח הסביבתי שלה, שחושף חיסכון אנרגטי משמעותי בתפעולה, סיוע למשתמשיה לפעול באופן סביבתי יותר והשקעות במיזמים בני-קיימא. האם התמונה באמת כה אופטימית?
החרם הטורקי מדגיש את הצורך של ישראל בחוסן כלכלי. כשדנים בייצוב מעמדנו הכלכלי, אחד הנושאים ששבים ועולים הוא תרומת ייצוא הגז הטבעי לכלכלה. אחת הדרכים להגדיל את הייצוא היא הקמה של מתקן להנזלת גז טבעי. אולם, מדובר בצעד לא פחות ממסוכן (דעה)
אם לא ידעתם, מזה כמה שנים שרכבים חשמליים הם לא רק מכונות שמסיעות אותנו ממקום למקום – הם גם עשויים להיות מתקני אגירת אנרגיה ניידים. ובימים אלה, קליפורניה מקדמת חקיקה שתהפוך את התופעה החשובה הזאת – לחוק של ממש
בימים אלה, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר
דעה: על אף התנגדויות של מומחים ותושבים, בימים אלה משרד ראש הממשלה בוחן את הרחבת שינוע הנפט של קצא״א; לאור הסכנות שכרוכות במהלך מעין זה – נראה שלממשלה שלנו פשוט לא מספיק אכפת מנזקיה של אחת מהתעשיות הכי מזהמות בעולם
בשנים האחרונות, מרוץ חדש יצא לדרך: לא רק מהי המכונית המהירה בשוק, אלא גם מהו הרכב שמזהם בכמות הפחותה מכולם. אז שוחחנו עם מומחים, בדקנו והשווינו – ומסתבר שבהקשר הזה, הסביבתי ביותר הוא גם החשמלי ביותר
כשאנחנו (או הנינים שלנו) נגור על הירח, כנראה שנצטרך חשמל. אך אל דאגה: חברת Blue Origin פיתחה טכנולוגיה לייצור פאנלים סולאריים מאדמת הירח בלבד (ויש בה פוטנציאל לייעל את תהליכי ייצורם גם בכדור הארץ)
זה הקטן – גדול יהיה? לאחרונה הוצבו ברחבי קופנהגן 15 פביליונים שעוסקים ביעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם – ושלושה מהם עשויים לשמש כאבי טיפוס לבנייני מגורים ירוקים בגודל "אמיתי". האם כך ייראו מבני העתיד?
סכנת התנגשות: בעקבות תוכנית להקמת תשתיות גבוהות למדי בים התיכון, מדענים מתריעים מפני הפגיעות השונות שצפויות להיגרם לעופות שעוברים דרכנו, באחד מצירי הנדידה העמוסים בעולם. אז איך שומרים על הציפורים?
דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל
איך התקנת פאנלים סולאריים על בתי רשת וחממות תשפיע כלכלית על החקלאי, על הציבור ועל הסביבה? מחקר ישראלי חדש מנסה לענות על שאלה זו
בהאקתון לפיתוח פתרונות בנייה חדשניים לשיקום יישובי העוטף זכה פרויקט המציע לבנות את בתי המגורים שנהרסו בנגב המערבי באופן סביבתי ויעיל יותר, שיגרום לתחושת ביטחון גבוהה בקרב הקהילה
אם חשבתם ש"קיימות" זה לחבק עצים ולמחזר בקבוקים, אז כדאי לכם לחשוב שוב: דאגה לסביבה היא גם דאגה לכיס של כל אחד ואחת מאיתנו. כן, כשאתם מפחיתים את צריכת החשמל שלכם אתם שומרים על העולם – ועל חשבון הבנק שלכם – יציבים ומאוזנים יותר. אז לקראת הקיץ, הכנו לכם רשימת דרכים פשוטות ויעילות לחסוך באנרגיה; לגזור ולשמור
לטייל במצפון שקט? אתר נופש יוקרתי שייבנה בקרוב באחת משמורות הטבע בדרום אפריקה – מתוכנן באופן בר-קיימא, שיספק לאורחים את צורכי החשמל והמים שלהם בעזרת אנרגיה מתחדשת
שומרים על הבית: משרד אדריכלים יפני תכנן בית פרטי שעתיד להישאר יציב ולשמור על דייריו – גם אם השיטפונות יכו בו בעוצמה
מניו יורק ועד גוש דן, הבנייה לגובה הופכת פופולרית יותר ויותר. מחקר ישראלי חדש בודק האם גורדי השחקים טובים לסביבה, לדיירים ולשכנים
מסוף תחבורה חדש בצפון ירושלים כולל גג חי המתפרס על פני כ-20 אלף מ״ר. מה זה גג חי, ולמה זה טוב?
בעימות של טראמפ והאריס עלתה סוגיית השימוש בסדיקה הידראולית להפקת נפט או גז מפצלי שמן. תמיכה בתעשייה זו משמעותה איום על הסביבה. דעה
בשבוע שבו ביידן (ונתניהו) מתחייבים להשקיע באנרגיות מתחדשות כחלק מהמאבק בשינוי האקלים העולמי, הבנים של שגרירת "זווית" בארה"ב מתלבטים האם להירשם למסלול "משרות ירוקות" בבית הספר החדש שלהם בניו יורק. האם מדובר במקריות או בגורל?
אקוויפרים הם מקור מים חשוב עבורנו, ולמרות זאת אנחנו פוגעים בהם: מזיהומים ובנייה ועד התחממות כדור הארץ. אז מה קורה למי התהום, ואיך ישראל מתמודדת עם זה?
מה האתגר הגדול של המעבר לאנרגיה מתחדשת, מהן הדרכים האפשריות לפעולה ואיך קיבוץ אליפז הקטן בערבה קשור לעניין
דור שלם של ישראלים התרגל לקרצף כתמי זפת מכפות הרגליים אחרי ביקור בים. מאיפה הגיעה הזפת ולאן היא נעלמה? סיפור שמתחיל בהפיכה באיראן ומסתיים בשאלות לגבי עתידו של הים התיכון
הזנב הארוך מגיע לשוק החשמל בישראל. מה הקשר לרפורמת החשמל, איך זה משפיע על הסביבה, והאם אנחנו מוכנים?
המרה של פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה לדלק למכוניות שלנו היא תהליך מורכב. צוות חוקרים מנסה לייעל אותו ולעשות אותו לכדאי
שני מחקרים חדשים חושפים את המחיר הכלכלי והבריאותי של זיהום האוויר במפרץ חיפה וגם ממפים את השכונות והאזורים הפגיעים ביותר לסיכון הסביבתי החמור הזה
על פי מחקר ישראלי חדש, אם מדינת ישראל תנקוט בצעדים הנכונים, נוכל להגיע למצב שבו עד 100 אחוז מהחשמל במדינה יופק ממקורות מתחדשים בלבד עד 2030
הגז הטבעי נתפס בציבור הרחב כפתרון אנרגטי מצוין לבעיות סביבתיות, אך עשרות מחקרים מעידים על כך שמעבר לשימוש בגז דווקא יאיץ את שינוי האקלים, ולא ימנע אותו
בדיקה של המשרד להגנת הסביבה גילתה שהמערכות להשבת אדי דלק בתחנות הדלק בישראל מתפקדות כמו שצריך, אבל לא מונעות לחלוטין פליטת חומרים מסוכנים לאוויר. אז מה אפשר לעשות כדי לצמצם את החשיפה בזמן התדלוק?
ועידת פריז לשינוי אקלים הסתיימה בחתימה על הסכם היסטורי שבמסגרתו מדינות העולם מצהירות על התחייבותן להתמודד על השינויים הצפויים ולדאוג שהמצב לא יגיע לנקודת האל חזור
אסדה שתוצב כעשרה קילומטר מערבית לחוף דור ושמיועדת לספק גז טבעי למשק הישראלי בעשורים הקרובים כבר נמצאת בשלבי פיתוח והקמה מתקדמים. האם היא בטוחה לבריאות ולסביבה? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על המאבק הסביבתי המרכזי של 2018
בשקט בשקט, המועצה המקומית הערבית הקטנה ג'לג'וליה עוקפת ערים גדולות בסיבוב והופכת למעצמת אנרגיה מתחדשת. כך קורם עור וגידים המיזם האנרגטי השאפתני של המועצה, שיניב לה רווחים יפים – מבלי שהיא תשקיע בכך אפילו שקל
בזמן שבתל אביב מחכים בחרדה לעבודות ממושכות על הרכבת הקלה, המצרים השלימו תוך פחות משנה פרויקט בניה ענק שזכה לשם תעלת סואץ החדשה. הבעיה היא שבדרך לשיקום מעמדה של מצרים בעולם, התעלמו המצרים מהפצרות המדענים למזער את הנזק הסביבתי שהמיזם החדש עלול לגרום לים התיכון
כיצד תיראה דליפת נפט מול חופי ישראל? צוות חוקרים מיפה את מסלולי ההתפשטות האפשריים של כתם הנפט, וגילה שישראל לא תהיה הנפגעת היחידה
על פי ההתחייבויות של מדינת ישראל, בשנה הבאה נשב על המרפסת ונפיק 10 אחוזים מהחשמל שלנו ממקורות מתחדשים. האם אנחנו קרובים לעמוד ביעד הזה וכמה הוא רחוק מהמצב במדינות אחרות בעולם?
סדרת הטלוויזיה החדשה על אסון צ'רנוביל החזירה לשיח הציבורי את סכנות השימוש באנרגיה גרעינית לייצור אנרגיה. עם זאת, לצד הסכנות יש גם יתרונות לא מבוטלים לשיטה. האם נראה כורים לייצור חשמל גם בישראל?
בני אדם ובעלי חיים רבים נפגעים היום כתוצאה מעודף תאורה מלאכותית. ועדת מומחים מנסה לגבש המלצות לתכנית פעולה בנושא
מדענים מזהירים: פליטה מוגברת לאטמוספרה של גזי חממה דחתה את עידן הקרח הבא ב-50 אלף שנה
לרגל 70 שנה להטלת פצצות הגרעין על יפן, ארבע שנים לאסון פוקושימה ו-29 שנים לאסון צ'רנוביל - מהם היתרונות והחסרונות של אנרגיה גרעינית והאם יש לה מקום גם בישראל
בזמן שיד אחת של ממשל ביידן מקדמת יוזמות של אנרגיה מתחדשת, היד השנייה מעניקה שפע של היתרי קידוח לדלקי מאובנים. האם מדובר בצביעות, או רק בזנבות של התחייבויות משפטיות קודמות, שלא יפגעו בנחישות האמריקאית להוביל את המאבק העולמי במשבר האקלים?
סופות הוריקן, רעידות אדמה והתפרצויות הרי געש גבו השנה את חייהם של אלפי בני אדם וגרמו לנזקים בשווי עשרות מיליארדי דולרים בעולם. לרגל היום הבינלאומי לצמצום אסונות טבע, מזהירים מומחים מפני אירועים קיצוניים יותר בשל שינוי האקלים, ומזכירים שבישראל כדאי קודם כל להיערך לרעידת האדמה הבאה
יש גזים שמזיקים לאוזון, אבל לא גורמים לשינוי האקלים ויש כאלה שלא לא פוגעים באוזון, אבל מזרזים את ההתחממות הגלובלית. מבולבלים? כבו את המזגן ותתחילו לקרוא
דעה: הפסקת ההשקעה באנרגיה הגרעינית לאחר אסון צ'רנוביל הגדילה את התלות של מדינות אירופה בדלקי מאובנים מרוסיה. מצב זה איפשר לרוסיה לפלוש לאוקראינה באין-מפריע ואף עלול להוביל דווקא לאסון גרעיני כעת, כשרוסיה כובשת כורים גרעיניים פעילים ומושבתים
לצד היתרונות שמספקת התאורה המלאכותית לבני האדם, מחקרים שופכים אור חדש על השפעותיה השליליות עבור מגוון מינים של בעלי חיים – בהם עטלפים. מדוע השפעתה על אוכלוסיות של מיני עטלפים צריכה להדליק לנו נורת אזהרה?
מודל "שלם כפי שתזרוק", על פיו המשתמשים מחויבים על פי כמות הפסולת הביתית אותה הם הוציאו לאיסוף בפועל, מיושם כבר באירופה, בארצות הברית ובאסיה. האם צריך לאמץ אותו גם בישראל?