משבר המים העולמי הולך ומחריף, ולמעלה מ-2 מיליארד איש צפויים לסבול ממחסור במים עד שנת 2050. בינתיים, בישראל מצטברים ידע ומומחיות עצומים בנושא ניהול מים, לצד אקו-סיסטם משגשג של חברות התורמות לחדשנות בתחום. אז האם מישראל תבוא בשורת המים לעולם?
האנרגיה הגרעינית חזרה לאחרונה לכותרות בזכות הסרט ״אופנהיימר״, אך מאז המצאת פצצת האטום בשנות ה-40 הטכנולוגיה הספיקה להשתנות ולהתפתח רבות – לטוב ולרע. מהם החידושים בתחום אנרגיית הגרעין, ואילו מהם עשויים להבטיח לנו חשמל בטוח ונקי יותר?
הכירו את "רטרופיט ירוק", השיפוץ הייחודי שמטרתו להפוך בניינים קיימים לידידותיים יותר לסביבה – וגם לדיירים עצמם. בימים אלה, הבריטים לוקחים את המגמה הזאת ברצינות יתרה, ותוכנית ממשלתית חדשה עתידה להכשיר אלפי אנשי מקצוע בתחום. בקרוב אצלנו?
עבודה מדעית חדשה חושפת שרשת החשמל הישראלית פגיעה ושברירית עקב ריכוזיותה – ונזק נקודתי, למשל עקב מתקפת טרור, עלול להשבית אותה לזמן רב. הפתרון: מעבר לרשת חשמלית מבוזרת, מבוססת אנרגיות מתחדשות
החרם הטורקי מדגיש את הצורך של ישראל בחוסן כלכלי. כשדנים בייצוב מעמדנו הכלכלי, אחד הנושאים ששבים ועולים הוא תרומת ייצוא הגז הטבעי לכלכלה. אחת הדרכים להגדיל את הייצוא היא הקמה של מתקן להנזלת גז טבעי. אולם, מדובר בצעד לא פחות ממסוכן (דעה)
מומחים ממליצים שהבתים שישוקמו בעוטף ייבנו בטכניקות סביבתיות ומקיימות. זאת כדי שהתושבים ייהנו מבתים יעילים יותר, נעימים יותר – ומוגנים יותר מפני איומים ביטחוניים
בלב המדבר הלוהט של ערב הסעודית עתיד לקום מיזם חממות שיספק יבולים לתושבי המדינה. פרויקט ביטחון תזונתי מבטיח או עוד מהלך בזבזני ומזהם מבית היוצר של סעודיה?
חברת גוגל פרסמה לאחרונה את הדו"ח הסביבתי שלה, שחושף חיסכון אנרגטי משמעותי בתפעולה, סיוע למשתמשיה לפעול באופן סביבתי יותר והשקעות במיזמים בני-קיימא. האם התמונה באמת כה אופטימית?
אם לא ידעתם, מזה כמה שנים שרכבים חשמליים הם לא רק מכונות שמסיעות אותנו ממקום למקום – הם גם עשויים להיות מתקני אגירת אנרגיה ניידים. ובימים אלה, קליפורניה מקדמת חקיקה שתהפוך את התופעה החשובה הזאת – לחוק של ממש
דעה: על אף התנגדויות של מומחים ותושבים, בימים אלה משרד ראש הממשלה בוחן את הרחבת שינוע הנפט של קצא״א; לאור הסכנות שכרוכות במהלך מעין זה – נראה שלממשלה שלנו פשוט לא מספיק אכפת מנזקיה של אחת מהתעשיות הכי מזהמות בעולם
בשנים האחרונות, מרוץ חדש יצא לדרך: לא רק מהי המכונית המהירה בשוק, אלא גם מהו הרכב שמזהם בכמות הפחותה מכולם. אז שוחחנו עם מומחים, בדקנו והשווינו – ומסתבר שבהקשר הזה, הסביבתי ביותר הוא גם החשמלי ביותר
בימים אלה, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר
כשאנחנו (או הנינים שלנו) נגור על הירח, כנראה שנצטרך חשמל. אך אל דאגה: חברת Blue Origin פיתחה טכנולוגיה לייצור פאנלים סולאריים מאדמת הירח בלבד (ויש בה פוטנציאל לייעל את תהליכי ייצורם גם בכדור הארץ)
סכנת התנגשות: בעקבות תוכנית להקמת תשתיות גבוהות למדי בים התיכון, מדענים מתריעים מפני הפגיעות השונות שצפויות להיגרם לעופות שעוברים דרכנו, באחד מצירי הנדידה העמוסים בעולם. אז איך שומרים על הציפורים?
זה הקטן – גדול יהיה? לאחרונה הוצבו ברחבי קופנהגן 15 פביליונים שעוסקים ביעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם – ושלושה מהם עשויים לשמש כאבי טיפוס לבנייני מגורים ירוקים בגודל "אמיתי". האם כך ייראו מבני העתיד?
דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל
בהאקתון לפיתוח פתרונות בנייה חדשניים לשיקום יישובי העוטף זכה פרויקט המציע לבנות את בתי המגורים שנהרסו בנגב המערבי באופן סביבתי ויעיל יותר, שיגרום לתחושת ביטחון גבוהה בקרב הקהילה
איך התקנת פאנלים סולאריים על בתי רשת וחממות תשפיע כלכלית על החקלאי, על הציבור ועל הסביבה? מחקר ישראלי חדש מנסה לענות על שאלה זו
אם חשבתם ש"קיימות" זה לחבק עצים ולמחזר בקבוקים, אז כדאי לכם לחשוב שוב: דאגה לסביבה היא גם דאגה לכיס של כל אחד ואחת מאיתנו. כן, כשאתם מפחיתים את צריכת החשמל שלכם אתם שומרים על העולם – ועל חשבון הבנק שלכם – יציבים ומאוזנים יותר. אז לקראת הקיץ, הכנו לכם רשימת דרכים פשוטות ויעילות לחסוך באנרגיה; לגזור ולשמור
מה האתגר הגדול של המעבר לאנרגיה מתחדשת, מהן הדרכים האפשריות לפעולה ואיך קיבוץ אליפז הקטן בערבה קשור לעניין
המרה של פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה לדלק למכוניות שלנו היא תהליך מורכב. צוות חוקרים מנסה לייעל אותו ולעשות אותו לכדאי
מניו יורק ועד גוש דן, הבנייה לגובה הופכת פופולרית יותר ויותר. מחקר ישראלי חדש בודק האם גורדי השחקים טובים לסביבה, לדיירים ולשכנים
המעבר לאנרגיה מתחדשת מקושר במשך שנים לנושאי סביבה ומשבר האקלים. אולם כיום המציאות מאלצת אותנו להבין שלאנרגיה מתחדשת יש חשיבות ביטחונית דחופה ומשמעותית
הזנב הארוך מגיע לשוק החשמל בישראל. מה הקשר לרפורמת החשמל, איך זה משפיע על הסביבה, והאם אנחנו מוכנים?
לטייל במצפון שקט? אתר נופש יוקרתי שייבנה בקרוב באחת משמורות הטבע בדרום אפריקה – מתוכנן באופן בר-קיימא, שיספק לאורחים את צורכי החשמל והמים שלהם בעזרת אנרגיה מתחדשת
אקוויפרים הם מקור מים חשוב עבורנו, ולמרות זאת אנחנו פוגעים בהם: מזיהומים ובנייה ועד התחממות כדור הארץ. אז מה קורה למי התהום, ואיך ישראל מתמודדת עם זה?
מסוף תחבורה חדש בצפון ירושלים כולל גג חי המתפרס על פני כ-20 אלף מ״ר. מה זה גג חי, ולמה זה טוב?
מאילת, דרך הנגב ועד אשקלון: הזרמת יותר נפט תגדיל את הסיכון לשונית האלמוגים, לשמורות הטבע בנגב ולמי השתייה שלנו
שומרים על הבית: משרד אדריכלים יפני תכנן בית פרטי שעתיד להישאר יציב ולשמור על דייריו – גם אם השיטפונות יכו בו בעוצמה
איך תכנון עירוני לקוי מגביר את החום בערים בישראל, ומה ניתן לעשות כדי לשנות את זה? חולון כמקרה בוחן
בעימות של טראמפ והאריס עלתה סוגיית השימוש בסדיקה הידראולית להפקת נפט או גז מפצלי שמן. תמיכה בתעשייה זו משמעותה איום על הסביבה. דעה
אסדה שתוצב כעשרה קילומטר מערבית לחוף דור ושמיועדת לספק גז טבעי למשק הישראלי בעשורים הקרובים כבר נמצאת בשלבי פיתוח והקמה מתקדמים. האם היא בטוחה לבריאות ולסביבה? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על המאבק הסביבתי המרכזי של 2018
לא צריך פצצות, טילים, רקטות, כטב"מים, צוללות או צוללנים כדי לשתק את מדינת ישראל. אם לא תקודם תוכנית אסטרטגית לחוסן אנרגטי לאומי אנחנו עלולים להיות בצרה. פרשנות
שני מחקרים חדשים חושפים את המחיר הכלכלי והבריאותי של זיהום האוויר במפרץ חיפה וגם ממפים את השכונות והאזורים הפגיעים ביותר לסיכון הסביבתי החמור הזה
המדינות האחרונות באיחוד האירופי שעדיין היו מחוברות לרשת החשמל הרוסית מתנתקות מרוסיה ומבלארוס ומתחילות דף חדש ונקי יותר
היעדר דיווח והערכות חסר – מדו"ח חדש עולה השאלה, למה אנחנו לא יודעים את האמת על הזיהום מסקטור הגז?
ישראל נמצאת בעמדה ייחודית לפיתוח כלכלת מימן. הקמה של פארקי שמש-מימן תוכל לגשר בין המחקר ליישום מסחרי. דעה
ועידת פריז לשינוי אקלים הסתיימה בחתימה על הסכם היסטורי שבמסגרתו מדינות העולם מצהירות על התחייבותן להתמודד על השינויים הצפויים ולדאוג שהמצב לא יגיע לנקודת האל חזור
דור שלם של ישראלים התרגל לקרצף כתמי זפת מכפות הרגליים אחרי ביקור בים. מאיפה הגיעה הזפת ולאן היא נעלמה? סיפור שמתחיל בהפיכה באיראן ומסתיים בשאלות לגבי עתידו של הים התיכון
בשבוע שבו ביידן (ונתניהו) מתחייבים להשקיע באנרגיות מתחדשות כחלק מהמאבק בשינוי האקלים העולמי, הבנים של שגרירת "זווית" בארה"ב מתלבטים האם להירשם למסלול "משרות ירוקות" בבית הספר החדש שלהם בניו יורק. האם מדובר במקריות או בגורל?
שפע אירועי החירום שחווינו בשנתיים האחרונות בישראל מבהיר את הצורך במנגנונים שיבטיחו אספקת חשמל ליישובים במצבי חירום, בדגש על יישובי ספר. פתרון סביבתי עשוי לאפשר להם להתבסס על מערכת עצמאית, שתספק להם חשמל בחירום וגם בשגרה
הגז הטבעי נתפס בציבור הרחב כפתרון אנרגטי מצוין לבעיות סביבתיות, אך עשרות מחקרים מעידים על כך שמעבר לשימוש בגז דווקא יאיץ את שינוי האקלים, ולא ימנע אותו
כשמדרכות ותחנות אוטובוס חשופות לשמש היוקדת, ההליכה והרכיבה הופכות לבלתי נסבלות. כך ההיעדר של תשתית הצללה מרחיק אותנו מהאוטובוס ומהרכבת, ודוחף אותנו בחזרה לרכב הפרטי, לפקקים ולזיהום
בדיקה של המשרד להגנת הסביבה גילתה שהמערכות להשבת אדי דלק בתחנות הדלק בישראל מתפקדות כמו שצריך, אבל לא מונעות לחלוטין פליטת חומרים מסוכנים לאוויר. אז מה אפשר לעשות כדי לצמצם את החשיפה בזמן התדלוק?
המשק מתפקד כאילו החשמל מובן מאליו, אבל גלי החום שוברים שיאי ביקוש, קווי המתח מתחממים, והסולארי נעלם בשעות הקריטיות. מה שנראה כתקלה טכנית עלול להפוך למשבר כלכלי וחברתי שיתומחר במיליארדים. זה הזמן להשקיע באגירה ובהתייעלות אנרגטית. דעה
דו"ח מבקר המדינה מתריע על ליקויים חמורים בבניית המטרו שעלולים להביא לעיכוב משמעותי בהפעלתו. מה יהיה המחיר הסביבתי של עיכוב כזה?
סדרת הטלוויזיה החדשה על אסון צ'רנוביל החזירה לשיח הציבורי את סכנות השימוש באנרגיה גרעינית לייצור אנרגיה. עם זאת, לצד הסכנות יש גם יתרונות לא מבוטלים לשיטה. האם נראה כורים לייצור חשמל גם בישראל?
בזמן שבתל אביב מחכים בחרדה לעבודות ממושכות על הרכבת הקלה, המצרים השלימו תוך פחות משנה פרויקט בניה ענק שזכה לשם תעלת סואץ החדשה. הבעיה היא שבדרך לשיקום מעמדה של מצרים בעולם, התעלמו המצרים מהפצרות המדענים למזער את הנזק הסביבתי שהמיזם החדש עלול לגרום לים התיכון
על פי מחקר ישראלי חדש, אם מדינת ישראל תנקוט בצעדים הנכונים, נוכל להגיע למצב שבו עד 100 אחוז מהחשמל במדינה יופק ממקורות מתחדשים בלבד עד 2030
סופות הוריקן, רעידות אדמה והתפרצויות הרי געש גבו השנה את חייהם של אלפי בני אדם וגרמו לנזקים בשווי עשרות מיליארדי דולרים בעולם. לרגל היום הבינלאומי לצמצום אסונות טבע, מזהירים מומחים מפני אירועים קיצוניים יותר בשל שינוי האקלים, ומזכירים שבישראל כדאי קודם כל להיערך לרעידת האדמה הבאה