לטייל למען הטבע איך הטיול שלכם עזר לסביבה שבה הייתם? הכירו את התיירות המשקמת, שלא רק שלא מזיקה – אלא גם מסייעת לטבע ולקהילות מקומיות תוך כדי הטיול. חומר למחשבה לכבוד טיולי חול המועד
אתרוג בסכנה: האם בעתיד אי אפשר יהיה לגדל אתרוגים בישראל? האתרוג נמצא כיום בסיכון עקב עליית הטמפרטורות העולמית כחלק ממשבר האקלים, וייתכן שקרב היום שבו לא נוכל יותר לגדל בישראל אתרוגים – לראשונה מזה 2,500 שנה
מדבירה יעילה או טורף מזיק? סיפורה של אנפית הבקר הדברה יעילה מדי? מחקר ישראלי חדש מצא שציפור עם תיאבון בריא בשם אנפית הבקר, שתפוצתה בארצנו התרחבה בשני העשורים האחרונים – עלולה גם לפגוע במגוון הביולוגי המקומי
שקועים בבוץ? פעילי סביבה נגד פסטיבל ברנינג מן סערה בפסטיבל האמריקאי: בשנה שעברה, מעל ל-2,200 טיסות הנחיתו את משתתפי הברנינג מן בלב המדבר; והשנה, רגע לפני שהפסטיבל הוצף בוץ, פעילי סביבה ניסו לחסום את הגישה אליו במחאה על הנזק הסביבתי שהאירוע גורם לו. האם הפסטיבל האגדי – שחרת על דגלו שמירה על הפלנטה – איבד את דרכו?
הצמיג ששומר את הפלסטיק לעצמו פיתוח אמריקאי חדש מציג אפשרות לייצר צמיגים מחומר עמיד יותר בפני קרעים, שיפלוט עקב כך פחות פלסטיק מיקרוסקופי אל הסביבה בנסיעתם. האם עולם הצמיגים צפוי לחוות סיבוב של 180 מעלות?
העימות הגדול נגד בזבוז המזון: העלילה הסוחפת של עונת החגים מתרחשת אצלכם במטבח בשנים האחרונות, בין חג לחג, צמח והתחזק לו נבל מסוכן: בזבוז המזון. אך אל דאגה, עם קצת הכוונה מאיתנו, ילדינו יכולים להיות גיבורי העל שילחמו בו, ויצילו את האוכל! (וגם את הכסף ששילמנו עליו)
ממה מיוצר הדבש שאנחנו אוכלים? מאילו פרחים אוכלות דבורי הדבש של ישראל? מי הם חובבי דבש הבצל בארץ, ואיזה סוג של דבש יוקרתי נמכר למדינות ערב? למה דבש מיובא לישראל, למרות ריבוי הכוורות כחול-לבן? ומה נעשה כיום כדי להעשיר את תזונתן של הדבורים? מיוחד לראש השנה
ראשית דבורה: מהיכן הגיעו אלינו הדבורים? מחקר חדש מתחקה בשיטות גנטיות חדשניות אחרי מוצאן של הדבורים, וחושף שהן התפתחו לפני מעל 120 מיליון שנה ביבשת דרומית קדומה בשם גונדוואנה. חומר למחשבה לצד צנצנות הדבש המפתות של החג
לאחר 30 שנות מאמצי הגנה: העופות הדורסים בישראל עדיין בסכנת הכחדה סקירה חדשה חושפת שעל אף ש-30 שנות מאמצי ההגנה על העופות הדורסים בישראל מועילים רבות להתאוששותם, זה עדיין לא מספיק – ומינים שונים נמצאים בסיכון חמור. הפתרון: לעשות יותר
הצד הירוק של גוגל חברת גוגל פרסמה לאחרונה את הדו"ח הסביבתי שלה, שחושף חיסכון אנרגטי משמעותי בתפעולה, סיוע למשתמשיה לפעול באופן סביבתי יותר והשקעות במיזמים בני-קיימא. האם התמונה באמת כה אופטימית?
ניפגש ביער בין עצי אלון בני מאות שנים, נפגשה קבוצה מעורבת של יהודים וערבים. בשטח עשיר בצמחים ובבעלי חיים, שנמצא כיום בסכנת בנייה, הם מיפו את עצי היער, עשו מדיטציה מסביב למדורה – ובעיקר, עצרו לרגע ממרוץ החיים כדי למצוא יחד את שאיבדו בדרך
אִילו ציפורים היו גלויות למטוסים מחקר ישראלי חדש מציג פתרון לתאונות הרבות בין כלי טיס לבעלי כנף, ומצליח לראשונה לזהות בעזרת מכ"ם להקות של עופות גדולים, שעד כה נחשבו ל"בלתי נראים"
אופנהיימר למתקדמים: מה התחדש בתחום האנרגיה הגרעינית? האנרגיה הגרעינית חזרה לאחרונה לכותרות בזכות הסרט ״אופנהיימר״, אך מאז המצאת פצצת האטום בשנות ה-40 הטכנולוגיה הספיקה להשתנות ולהתפתח רבות – לטוב ולרע. מהם החידושים בתחום אנרגיית הגרעין, ואילו מהם עשויים להבטיח לנו חשמל בטוח ונקי יותר?
משבר האקלים – גרסת דור ה-Z הם הילדים של קיץ 2023: מחקר ישראלי חדש בחן מי הם בני הנוער הישראלים שבוחרים לקחת חלק בתנועות סביבתיות – ומצא אכפתיות לצד חרדה אקלימית ברמה גבוהה, וגם דרישה ברורה של אותם צעירים לתמיכה ממערכת החינוך
מעצבים לעתיד ירוק יותר בתערוכת הבוגרים.ות של האקדמיה בצלאל בלטו בנוכחותן עבודות הגמר שעוסקות בנושאים סביבתיים. אלו העידו על סטודנטים וסטודנטיות מלאים באמביציה וברעיונות חדשניים, שבאמצעותם הם מקווים להוביל שינוי מחשבתי ומעשי סביב סוגיית משבר האקלים
היער הנגיש פיקניק משפחתי, ריצה או מדיטציה – ליערות תפקיד חשוב בתרבות הפנאי שלנו, אך כיום הם נגישים כמעט אך ורק לבעלי רכבים פרטיים. בימים אלה מקודמת תוכנית שכוללת מערך היסעים ליערות ברחבי הארץ כדי לאפשר דרך ירוקה – ונגישה חברתית – להגיע לסביבה המיטיבה הזאת
תעשיית הנפט היא הרסנית ולממשלת ישראל זה לא מזיז דעה: על אף התנגדויות של מומחים ותושבים, בימים אלה משרד ראש הממשלה בוחן את הרחבת שינוע הנפט של קצא״א; לאור הסכנות שכרוכות במהלך מעין זה – נראה שלממשלה שלנו פשוט לא מספיק אכפת מנזקיה של אחת מהתעשיות הכי מזהמות בעולם
מְדדים במדדים: ישראל רחוקה מלהיות מדינה בת-קיימא לא עומדים בקצב: מחקר ישראלי חדש מצביע על כך שמדינתנו מדדה מאחור בהגשמת יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם. אז מה עושים? לפי מחבר המחקר, אי אפשר לחכות למהפך חקיקתי – והגיע הזמן לשינוי מלמטה
עוף החול של הים בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה" – שמו התלמודי של עוף החול המיתולוגי
השיקום הירוק של אוקראינה בימים אלה, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר
הצד הסביבתי של החרדים דעה: על אף הסברה הרווחת, לחברה החרדית יש הרבה יותר מאפיינים סביבתיים ממה שהיינו חושבים. בימים אלה של פילוג קשה בחברה הישראלית, הסתכלות על ההיבט הסביבתי עשויה להביא לקירוב בין המגזרים, ולאפשר לנו לבנות יחד עתיד מקיים יותר
המדבר סביבם מה קורה כשבני נוער יהודים וערבים נפגשים באמצע המדבר, ומחליטים לייצר סרטים? במיזם החדש "המדבר סביבי", תושבי המדבר הצעירים פגשו סוגיות מדבריות לוהטות – והתוצאות לפניכם
נתפסו ברשת: מה דגים בעזה? ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת לנו למפות את התופעה, ולגלות מה מתרחש בים העזתי
נקודת התורפה האסטרטגית של ישראל עבודה מדעית חדשה חושפת שרשת החשמל הישראלית פגיעה ושברירית עקב ריכוזיותה – ונזק נקודתי, למשל עקב מתקפת טרור, עלול להשבית אותה לזמן רב. הפתרון: מעבר לרשת חשמלית מבוזרת, מבוססת אנרגיות מתחדשות
אגירה על גלגלים? זה חוק אם לא ידעתם, מזה כמה שנים שרכבים חשמליים הם לא רק מכונות שמסיעות אותנו ממקום למקום – הם גם עשויים להיות מתקני אגירת אנרגיה ניידים. ובימים אלה, קליפורניה מקדמת חקיקה שתהפוך את התופעה החשובה הזאת – לחוק של ממש
סביבה שיתופית מחקר ניו-זילנדי חושף שאנשים שנוטים לשתף פעולה – נוטים גם להיות סביבתיים יותר. כולנו ביחד, למען הפלנטה?
הטכנולוגיה שהולכת לתפוס (את הפחמן) ברחבי העולם, תפיסת וקיבוע פחמן דו-חמצני הוא תחום טכנולוגי הולך ומתפתח, שמעבר לתפקידו החשוב במאבק במשבר האקלים – טומן בחובו גם פוטנציאל כלכלי גדול. כאומת ההיי-טק, ישראל יכולה וצריכה להוביל את העולם הצומח הזה
"הסביבה לא מבדילה בין ימין לשמאל, בין חילונים לדתיים או בין נשים לגברים" בוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה, שנערכה בשבוע שעבר, השתתפו אנשי ממשל, אקדמיה, חברה אזרחית ואוהבי סביבה שבאו לשמוע ולקחת חלק בפורום הישראלי הרחב ביותר לדיונים בנושאי מדע ומדיניות סביבתית
כשזה עמוק (וחם) – מה עושים הדגים? מחקר ישראלי חדש בדק את דפוסי ההעמקה – ירידה למים עמוקים וקרים יותר – של דגים שונים בים התיכון ומצא שהרכב חברות הדגים שלנו משתנה. מה זה אומר? משבר האקלים משנה עמוקות את הים – וכתוצאה מכך, גם את שוק הדגים הישראלי
החוקר שהתאהב בשוניות האלמוגים – והפך ללוחם עבור שמירתן פרס על מפעל חיים הוענק במסגרת הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה לפרופ' יוסי לויה. בריאיון חגיגי הוא מספר על את אהבתו למקצוע, לאלמוגים ולחוקרים שצמחו במעבדתו – וגם מזהיר: "אסור לנו לאבד את השוניות"
"אני לא שופט מאמצים של אנשים, אני שופט אנשים שלא עושים מאמץ" עבר מעל לעשור מאז שילד הפלא של הספרות האמריקאית החל לעסוק במשבר האקלים; כיום, הוא רוצה שגם אתם תעשו את זה: ג'ונתן ספרן פויר, שפרסם עד כה שני ספרי עיון שעוסקים במשבר העולמי – מאמין שהכוח הוא (גם) בידיים שלנו. לרגל השתתפותו בוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה – ריאיון בלעדי (ודי אופטימי)
זו רק אדמת הירח כשאנחנו (או הנינים שלנו) נגור על הירח, כנראה שנצטרך חשמל. אך אל דאגה: חברת Blue Origin פיתחה טכנולוגיה לייצור פאנלים סולאריים מאדמת הירח בלבד (ויש בה פוטנציאל לייעל את תהליכי ייצורם גם בכדור הארץ)
כל הנחלים הולכים אל הים – והים מלא (חיידקים) מסתבר שחיידקים בעייתיים הם חובבי נחלים גדולים: מחקר ישראלי חדש מצא שנחלים מזוהמים עלולים להוות מוקד התפשטות לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה
לאן הציפורים עפות כשיש מתקנים בים? סכנת התנגשות: בעקבות תוכנית להקמת תשתיות גבוהות למדי בים התיכון, מדענים מתריעים מפני הפגיעות השונות שצפויות להיגרם לעופות שעוברים דרכנו, באחד מצירי הנדידה העמוסים בעולם. אז איך שומרים על הציפורים?
לנקות את חשבון הבנק רובנו לא יודעים זאת, אבל הכסף שבחשבון הבנק, בקרן הפנסיה ובתיק ההשקעות שלנו מממן חברות וגופים שמזיקים לסביבה. בימים אלה, אגודת האשראי ״אופק״ בדרכה להפוך לגוף הראשון בישראל שבו נוכל לנהל חשבון בנק מבלי שהכסף שלנו ישמש למטרות שפוגעות בסביבה – וכך גם בנו
חשיבותה של גינה: כשהירוק שווה יותר מסתבר שלפעמים שינוי תפיסתי שווה כסף: מחקר ישראלי חדש, שבוצע בהולנד, מצא שאנחנו מעריכים יותר את השטחים הירוקים שלנו – ולשינוי הזה יש ערך נדל"ני גבוה
פרוטקציה מן הצומח מחקר ישראלי חדש חושף שהרכפתן המדברי, צמח נפוץ בארץ, משחרר חריפות שמונעת מבעלי חיים רבים לאכול ממנו – אך מעניק לציפורי הבולבול "תרופה" שמסייעת להן לעכל את פירותיו. וגם: איך כל זה קשור למניעת סרטן?
אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל
מוצרים למען עתיד טוב יותר מלבנים מקליפות ביצים ועד לחומר להעשרת אדמה שעשוי משיער אדם: הוכרזו הזוכים בתחרות הבינלאומית Make it Circular Challenge שאתגרה את המשתתפים להפיק מוצרים שגורמים נזק סביבתי מצומצם ככל האפשר. בין הזוכים: כפכפים ישראליים
כבו את האור (מעל השונית) לפעמים לא טוב לראות את האור: מחקר חדש ונרחב למדי מצא שזיהום אור פוגע ברבייתם של אלמוגים ובכך מקטין את הסיכוי להישרדות השוניות ברחבי העולם
כשהמצב בזבל: הפסולת שלנו מחריפה את משבר האקלים לכבוד יום הסביבה הבינלאומי – כמה מילים על זבל: כמויות הפסולת שאנחנו מייצרים מחריפות את משבר האקלים; זאת עובדה. וכשאנחנו זורקים על הסביבה – אנחנו פוגעים בעצמנו, בבעלי החיים ובכדור הארץ כולו
חשבון החשמל קפץ? ככה זה כשמשבר אקלים אנחנו משלמים על זה: מחקר ישראלי חדש מצא שגלי חום מובילים לעליית מחירי החשמל. אז איך מתכוננים לקיץ הקרוב?
חוקרים בחליפות: המדענים שמגנים על הסביבה בממשלה בין שלל העיסוקים של משרדי הממשלה, השיקולים הסביבתיים נדחקים פעמים רבות לשוליים – על אף חשיבותם האדירה לבריאות ולאיכות החיים של כולנו. תוכנית "ממשק" מתמודדת עם הקושי הזה, ומחברת בין המדע לממשל דרך שילוב בוגרי דוקטורט כיועצים סביבתיים במשרדי הממשלה
מי אמיצה יותר, ציפור העיר או ציפור הכפר? מחקר ישראלי חדש בחן את הסיקסק, מין נפוץ של ציפור – וגילה שסיקסקים עירוניים הם אמיצים יותר מאחיהם הכפריים. על אף שבדרך כלל כולנו מעריכים את התכונה היפה הזאת, ייתכן ששינוי ההתנהגות המדובר הוא דווקא לא חיובי כל כך עבור הציפורים הללו
מעשה ב-29 מינים שיצאו מסכנת הכחדה בזמנים שבהם מינים של בעלי חיים נכחדים בקצב מטריד, מחקר אוסטרלי חדש נותן סיבה לתקווה, וחושף ש-29 מינים מקומיים השתקמו לחלוטין – וזאת, בזכות פעולות אנושיות
כשזיהום האוויר עולה – תאונות העבודה מתרבות תופעת תאונות העבודה באתרי בנייה בישראל כבר הפכה למגפה, ומחקר ישראלי חדש חושף זווית מטרידה נוספת שלה – מסתבר שזיהום אוויר גורם ליותר תאונות מעין אלה. לצד הנתונים המדאיגים, החוקרים מציעים גם פתרונות – אך האם מישהו בממשלה ירים את הכפפה?
מובילים שינוי: האנשים ששמים את הסביבה במרכז מיוחד: הכירו כמה מהגברים והנשים מהעולם שפעילותם המיוחדת למען הסביבה משנה את הפלנטה שלנו לטובה. ומי יהיו "אנשי הסביבה" הישראליים?
מי מפחד מהרכב ההיברידי? ישראלים רבים חוששים מנזקים בריאותיים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מקרינה שנפלטת בזמן הנסיעה ברכבים היברידיים – למרות שאלה ידועים כבטוחים לחלוטין. מה צריך לעשות כדי שהציבור יפסיק לפחד ויתחיל לאמץ את הרכבים החסכוניים והסביבתיים-יותר הללו?
הפולש שנלחם בפולשים איטס קומפליקייטד: מחקר ישראלי חדש מוכיח שגם מערכות יחסים בטבע עשויות להפתיע. הלגינון המוארך, דג פולש שנחשב לבעייתי עבור אוכלוסיית הדגים המקורית של חופי ישראל – התגלה דווקא כידידם של המקומיים ואויבם של פולשים אחרים
עתידות: בקרוב יהיה חם ומלא מדוזות עולות על גל החום: מחקר ישראלי חדש מצא ששלבי חייה הצעירים של המדוזה הנפוצה ביותר בישראל משגשגים בתנאי חום, שעתידים רק להחריף לאור עליית הטמפרטורות העולמית. ואם חשבתם שתוכלו להתחמק ממנה באזורים אחרים וקרירים יותר של הים התיכון – תתאכזבו לגלות שכנראה גם לים של ספרד היא עתידה להגיע
קצת יותר ממה שביקשת בצלחת דו"ח מבקר המדינה מעיד: היקף השימוש בחומרי הדברה, שנועדו להתגבר על בעיית המזיקים, עולה משמעותית – ופוגע בבריאותם של הצרכנים הישראלים. אז מה עושים? לומדים לרסס אחרת
חיסכון בחשמל? זה בכיס שלכם אם חשבתם ש"קיימות" זה לחבק עצים ולמחזר בקבוקים, אז כדאי לכם לחשוב שוב: דאגה לסביבה היא גם דאגה לכיס של כל אחד ואחת מאיתנו. כן, כשאתם מפחיתים את צריכת החשמל שלכם אתם שומרים על העולם – ועל חשבון הבנק שלכם – יציבים ומאוזנים יותר. אז לקראת הקיץ, הכנו לכם רשימת דרכים פשוטות ויעילות לחסוך באנרגיה; לגזור ולשמור
לחסום את המזהמים: הטכנולוגיה שמציפה את בעיית הפלסטיק נלחמים בזיהום הפלסטיק: טכנולוגיה שיוצרת בנתיבי מים "וילון" בועות – שמשנה את מסלולו של החומר ההרסני ומביא לאיסופו – הוכחה כיעילה למדי, ועתידה להתרחב ולהגיע למקומות שונים באירופה. האם בועות האוויר ינצחו את אחד החומרים המזהמים ביותר בעולם?
פריחה פרהיסטורית הכחוליות (ציאנובקטריה) מוכרות היטב לישראלים רבים מהפעמים שבהן הן צובעות את הכינרת בחום-ירוק. כעת, מסתבר שפעולות בני האדם השפיעו על התרבותם עוד לפני אלפי שנים
נפתחה ההרשמה: מי יהיו "אנשי הסביבה" לשנת 2023? לראשונה בישראל: יוזמת "אנשי הסביבה" יוצאת לדרך, ומחפשת את היזמים, הפעילים והחוקרים הסביבתיים והאקלימיים הייחודיים של ישראל. תיארנו אתכם? אתם מכירים אנשים כאלה? ההרשמה פתוחה
האם רשב"י היה רוצה שנדליק רבבות מדורות? לאורך קיומה, הטבע והחקלאות היו חלק משמעותי מהמסורת היהודית. חשוב לזכור זאת כשאנחנו מחליטים כיצד לחגוג את ל"ג בעומר הקרב ובא
לדווש לעתיד ירוק יותר? האופניים של היום הם לא האופניים של פעם: צר לנו לבשר, אבל אחד מכלי הרכב הסביבתיים ביותר עובר גם הוא תהליך שהופך אותו למזהם יותר מבעבר. אז מה עושים? ממשיכים לדווש, ובוחרים את האופניים שלכם טוב יותר
השתלת איברים – גרסת הטבע כשאיבר אנושי "מתקלקל" – אפשר לעיתים להחליף אותו באחר, אך האם אפשר להחליף אדמה מזוהמת, בקרקע אחרת? מסתבר שכן: לשיטה הזאת קוראים "השתלת קרקעות", ומחקר בינלאומי חדש מצביע על יעילותה המרשימה – אך גם על מגבלותיה
סופו של המהלך המלוכלך: אירופה משנה את חוקי המיחזור שלה הדשא של השכן ירוק יותר? רק אם נשמור עליו כך: מזה שנים רבות שמדינות עשירות "זורקות" את האשפה שלהן ב"חצר" של מדינות אחרות ועניות יותר; אך לאחרונה האיחוד האירופי לקח פנייה סביבתית-חברתית והחל לקדם חקיקה שתגביל את ייצוא הפלסטיק של המדינות שבשטחו. האם יש לישראל מה ללמוד מאירופה בנושא זה?
מילד שמגדל ראשנים לחתן פרס ישראל לסביבה חלוץ סביבתי אמיתי: פרופ' אביטל גזית, חוקר מוביל בתחום גופי המים המתוקים – הוא חתן פרס ישראל למדעי הסביבה והקיימות, שמוענק השנה לראשונה. "אני לא מקבל את הפרס על היותי מדען מבריק, אלא על התרומה שהייתה לי לשמירה על הסביבה – שאותה ימשיכו תלמידיי, ובתקווה, גם תלמידיהם"
כשנצטרך לסרטט מחדש את הגלובוס יום כדור הארץ, שחל ב-22.4, הוא הזדמנות להסתכל על הפלנטה שלנו כפי שהיא היום – כי בקרוב מאוד, היא תיראה אחרת לגמרי. הצצה לאופן שבו הגלובוסים של ילדינו ונכדינו ייראו בעוד שנים לא-כה-רבות
עצים נגד האש ידעתם שעצים יכולים להיות יעילים מאוד במניעת שרפות? כן כן, זאת לא סתירה: במאמר ישראלי חדש מוצע להשתמש בבוסתנים ככלי נגד האש המתפשטת. איך המהלך הזה אפשרי והאם בקרוב נראה עוד ועוד גני פרי ש"נלחמים" בשרפות ברחבי הארץ?
מה יש בבטן הלווייתן? פחמן מסתבר שבעל החיים הגדול ביותר בעולם הוא גם "פעיל" משמעותי במאבק הסביבתי: מחקר חדש ממחיש את התפקיד החשוב של הלווייתנים בהפחתת הפחמן הדו-חמצני שבאטמוספרה, שנוכחותו מחריפה את המשבר האקלים
העץ הפולש: מאבק המדענים שמגיע עד אילת גרימת אלרגיה, לכלוך ופגיעה במינים אחרים: במאה השנים האחרונות עץ פולש בשם ינבוט הכה שורשים בישראל, ובקרוב הוא עתיד להישתל בטיילת החדשה באילת. מאמר חדש – שלו מתווסף מכתב של מדענים מוטרדים – קורא לעצור את שתילתו לפני שהוא יפגע בתיירים, בשכניו העצים וגם באלמוגים
פוליש לכדור הארץ מיוחד לחג: אלו סיפוריהם של כמה מהמקומות המזוהמים ביותר בפלנטה שלנו, שלא יזיק להם "ניקיון פסח". טיול מלוכלך מסביב לעולם
עבדים היינו לנמלה ולפרפר מיוחד לפסח: מסתבר שהעבדות לא מוגבלת לבני האדם, וחרקים שונים שורדים ומתרבים בטבע בזכות "שיעבוד" של מינים אחרים. אז מה משותף לצבא של נמלים קטנות ולספרטה? מה היו מספרות פרות משה רבנו לפסיכולוג שלהן? ומי שורדים בזכות צבא של מאבטחות מסוממות?
המדען שמוביל את הצלת האמזונס מהפך מתחולל כיום ביער האמזונס, ומאחוריו עומד חוקר: פרופ' פאולו ארטקסו, מהמדענים החשובים בעולם, חיבר את התוכנית שמיושמת כיום בברזיל כדי לשקם ולפאר מחדש את יער הגשם הפצוע. לרגל ביקורו בישראל הוא מספר כיצד עושים שינוי, מסביר מדוע כריתת היערות שביצעה ממשלת בולסונארו הייתה מנוגדת לחוקה – ולמעשה מיותרת, ומשמיע מסר ברור כשמש ביער: "עדיין לא מאוחר מדי"
עכבישים למען עגבניות חיזוק חיובי למוניטין העכבישי: מחקר חדש מצא שמין של עכביש – שמצוי גם בישראל – יכול להגן על עגבניות מפני מזיקים נפוצים
דולפין, אוהב דייגים? מזה כמה עשרות שנים שדולפינים ודייגים צדים יחד בחופיה של דרום ברזיל. מחקר בינלאומי חדש חושף כיצד שיתוף פעולה זה תורם לסיכויי ההישרדות של היונקים הימיים ומה עלינו לעשות כדי שהוא לא ייעלם מהעולם
להקדים בנייה להצפה שומרים על הבית: משרד אדריכלים יפני תכנן בית פרטי שעתיד להישאר יציב ולשמור על דייריו – גם אם השיטפונות יכו בו בעוצמה
זיהום אוויר על לוח השח מחקר חדש חושף ששחקני שחמט מקצועיים מבצעים טעויות רבות יותר במשחקיהם כשהם נחשפים לזיהום אוויר גבוה יותר. ממצאיו מציעים שהמזהמים שבאוויר סביבנו עלולים לפגוע גם בכושר השיפוט של מי שהחלטותיהם מסכנות הרבה יותר מאשר מלכה או צריח
התפלה, גרסת הננו-רובוטים טיהור מים עתידני? חברה ישראלית מפתחת שיטת התפלה חדשה שבה ננו-רובוטים ינקו את מי הים ממלחים בעייתיים; זאת, מבלי להוציא מהם חומרים שחשובים לבריאותנו
נופש בראש ירוק לטייל במצפון שקט? אתר נופש יוקרתי שייבנה בקרוב באחת משמורות הטבע בדרום אפריקה – מתוכנן באופן בר-קיימא, שיספק לאורחים את צורכי החשמל והמים שלהם בעזרת אנרגיה מתחדשת
מה שיותר צפוף יותר ירוק? בשורות משמחות לעירוניים שבינינו: מחקר אמריקאי חדש מצא שערים צפופות יותר הן לא בהכרח ירוקות פחות. איך זה הגיוני, ומה מצבו של הטבע במרחבים האורבניים שלנו בישראל?
זה הזמן להתעורר: אב כל התרנגולים נמצא בסכנה קריאת השכמה: מחקר בינלאומי חדש מצא ש"האב הקדמון" של התרנגול שכולנו מכירים – עלול להעלם לחלוטין. מדוע זה צריך לעניין את כולנו?
הזיקית שהתחפשה מיוחד לחג: פורים מגיע להתארח פעם בשנה, אך בטבע יש בעלי חיים שחוגגים אותו באופן יומיומי – כמו הזיקיות. למעשה, התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג הצבעוני ביותר שלנו
ללכת בעקבות האף: כלבים למען החקלאות מיהו ידידו הטוב ביותר של החקלאי? מסתבר שזהו הכלב: בשנים האחרונות כלבים מתגלים כאמצעי יעיל ביותר לזיהוי מזיקים שונים בחקלאות. איך הם עושים את זה ולמה מדובר במצב שבו כולם יוצאים מורווחים?
הדרך עודנה נפקחת לאורך – ועכשיו גם לרכבים חשמליים רשת הכבישים הגדולה ביותר בעולם שמתוכננת מראש עבור רכבים חשמליים מוקמת כיום באוסטרליה: 6,600 קילומטר של כבישים רצופי עמדות טעינה, שיאפשרו לנהגי הרכבים הללו לנהוג בבטחה – ללא חשש היתקעות בצד הדרך
כשהמשרד הופך לבית כשהעובדים נשארים לעבוד מהבית, המשרדים נותרים ריקים: כדי למנוע את בזבוז השטח, אלגוריתם חדש מאתר את המרחבים הנטושים הללו, במטרה להפוך אותם לאזורי מגורים
פטרייה קטנה ורעילה הרעלות בישראל – כפטריות אחרי הגשם? מחקר חדש חושף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארצנו. הקורבנות העיקריים: ילדים עד גיל 6, וגם גברים. ומהו המרחב שבו מתרחשות מרבית ההרעלות? לא, לא מדובר ביערות צפופים – אלא דווקא במדשאות שכולנו מכירים
רגליים קרות: סוד ההליכה על הקרח של דובי הקוטב מיוחד ליום דוב הקוטב: חוקרים אמריקאים גילו את הסיבה שדובי קוטב צועדים ללא קושי על משטחי קרח ושלג שהיו גורמים לכל אחד ואחת מאיתנו להחליק – בליטות מיקרוסקופיות שמרפדות את כפות הרגליים הפרוותיות שלהם
לייצר מים ממים פיתוח קנדי חדש תופס גל על הגלים, ומתפיל מים בעזרת תנועת האוקיינוס הטבעית. האם בקרוב נראה אותו בפעולה גם בים התיכון?
להפיק חשמל מהחלל צעד נוסף לאנרגיה הסולארית – צעד גדול לאדם: לאחרונה שוגרה חללית אמריקאית כדי לחקור את האפשרות לקלוט אנרגיה סולארית בחלל – ולשגרה לשימוש בכדור הארץ. האם נזכה לצרוך אנרגיה שהופקה בתחנות כוח בחלל החיצון עוד בימי חיינו?
חוב לסביבה דעה: היחס האנושי לאקלים ולסביבה דומה ללקיחת הלוואות אינטנסיבית – רק שאין לנו כל כוונה להחזיר את שלווינו. עלינו לשנות את דרכי הפעולה שלנו מול ה"בנק" – כי אחרת, נשקע ב"פשיטת רגל" שלא נוכל לקום ממנה
להחליף נורה ולחסוך מיליונים התייעלות אנרגטית היא תחום שתופס תאוצה בעולם, ושמאפשר חיסכון משמעותי בחשמל – ובכסף. מדריך חדש מכווין רשויות מקומיות כיצד ליישם את עקרונותיו בתחומן. אז מה עושות עיריות ומועצות מקומיות שונות בישראל? איפה אנחנו בהשוואה לעולם? ואיך אנחנו, האנשים הפרטיים, יכולים לקחת חלק?
עוד תחנה ירוקה בדרך בקופנהגן שבדנמרק נבנית בימים אלה תחנת מטרו ידידותית לסביבה. חסכון במשאבים, חומרים ממוחזרים ושימוש באור טבעי עתידים להפוך את האתר הזה ליותר מסתם מקום שממנו עולים לרכבת: הוא עשוי להיות מודל לחיקוי עבור אתרים נוספים ברחבי העולם – כולל בישראל
ארכאולוגיה סולארית: מה מסתתר מתחת לרעפים בפומפיי? העיר העתיקה המודרנית ביותר בעולם: פומפיי שבאיטליה אומנם נחרבה לפני 2,000 שנה והפכה לאתר ארכאולוגי, אך כיום היא מתפקדת כ"עיר ירוקה" בזכות רעפים שמכסים את גגותיה – שהם למעשה פאנלים סולאריים מוסווים
דרווין נותן בראש משוגעים על תורת האבולוציה? מתים על המגוון הביולוגי? אז האלבום המוזיקלי הבא הוא בדיוק בשבילכם: Endless Forms Most Beautiful, של להקת המטאל הפינית Nightwish הוא הפסקול המושלם לחגוג איתו את יום דרווין הבינלאומי, שחל ב-12.2
חניונים ונהנים (מאנרגיה סולארית) בצרפת חוקקו חוק חדש וירוק: בעלי חניונים גדולים יידרשו להתקין בהם פאנלים סולאריים. גם לנו יש קרינת שמש – ואחת חזקה במיוחד, וגם לנו יש חניונים – ולא מעט מהם, אז... בקרוב אצלנו?
לא עולים על גדותינו: הפיתוח שימנע הצפות פיתוח ישראלי חדש שמבוסס על מכלי אגירת מי גשם שמוצבים בבנייני מגורים ושנשלטים על ידי מערכת ממוחשבת – עשוי להפחית את העומס על מערכות הניקוז בערים, ובכך לעזור למזער את ההצפות המסוכנות שחזינו בהן בחורפים האחרונים
להרים כוסית למען הסביבה? מזקקה אמריקאית מייצרת ויסקי ממין של סרטן פולש – ובכך מציפה דיון על פתרונות ראויים לנזקי האדם. "אקטיביזם אקלימי" בגרסה האלכוהולית, או מהלך שיגרום יותר נזק מתועלת?
על גגות רוטרדם משהו קורה. ועל גגות תל אביב? ברוטרדם שבהולנד הגגות רחוקים מלהיות רק כיסויים משעממים לבניינים, ועל גביהם מתקיימים מופעי תרבות מגוונים, מטופחות גינות קהילתיות ואף נוצרת אומנות רחוב מרהיבה. מתי גם ישראל תנצל יותר את הפוטנציאל שטמון בגגותיה השטוחים והריקים?
כשקרקעית הים מתכסה בפלסטיק הפלסטיק ממשיך להשתלט על כל חלקה טובה: מחקר חדש חושף שכמות הפלסטיק המיקרוסקופי בקרקעית האוקיינוס גדלה פי שלושה בתוך 20 שנה בלבד. זאת ועוד, המיקרופלסטיק שבתחתית הים כמעט שלא התפורר או התפרק גם לאחר עשורים
יין ישמח לבב אנגלי העולם מתחמם, והכרמים צצים בבריטניה: בסתיו האחרון מחוז יין חדש הנץ באנגליה, והשמועה אומרת שהיין משובח. אבל רגע לפני שנרים כוס לחיי הכרמים החדשים, כדאי שנשאל את עצמנו איך ולמה הם הגיעו למדינה המעוננת הזאת
המלחמה על האנרגיה בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, האירופאים פונים לשמש ולרוח: לפי הערכותיו של דו"ח חדש, ב-2022 התרחשה עלייה מובהקת בהקמה של מערכות לייצור אנרגיה מתחדשת באירופה, בעקבות משבר האנרגיה שיצרה המלחמה. מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?
כימיקלים הם (לא) לנצח פיתוח חדש מאפשר את השמדתם של PFAS – חומרים מזיקים שמצויים באינספור מוצרים סביבנו ושכמעט שלא מתפרקים בסביבה. האם בעזרת מימן ואורות אולטרה-סגולים נצליח להיאבק בחומרים שזכו לכינוי "כימיקלי נצח"?
המייקאובר הירוק של נמל עקבה מהפך בירדן: נמל עקבה יעבור שיפוץ שעשוי למצב אותו כנמל הסביבתי ביותר באזורנו. אך האם הצעד הזה מספיק כדי "לנקות" את תעשיית הסחר הימי של שכנתנו ממזרח, ולהפוך אותה למקיימת?
התפלה רוחנית המצאה ישראלית חדשה מאפשרת להתפיל מים בעזרת טורבינת רוח ייחודית שציר הסיבוב שלה אנכי, שפועלת ללא כל שימוש בחשמל. זאת כדי להתמודד עם בעיית צריכת האנרגיה האדירה של תהליך ההתפלה, ולאפשר גם לתושבי אזורים נידחים ליהנות ממים נקיים
לא נוגסים בפיתיון: המכשיר שיגן על הכרישים זורקים להם חכה: כרישים רבים מתים כתוצאה מלכידתם ברשתות ובפיתיונות הדיג שיועדו לתפיסתם של מיני דגים אחרים; פיתוח חדש משתמש בחוש ייחודי של אותם בעלי-סנפיר, במטרה להרחיק אותם מאזורי הסכנה
אין כניסה לחד-פעמי (בוויילס) בעוד אצלנו מבטלים את המיסוי על כלי פלסטיק חד-פעמיים – המאבק העולמי בתופעה מתרחב: גם ויילס שבבריטניה הצטרפה למדינות שאוסרות על שימוש במוצרים אלה; וכך, האיסור על החד"פ מתברר כמהלך לא חד-פעמי בכלל
