מחקר ישראלי חדש חושף את האיומים שעומדים כיום בפני פטריות הבר בארץ. אז מה צריך לעשות כדי שגם בשנים הבאות נוכל לראות אותן צצות אחרי הגשם?

חוקרים מזהירים מפני תופעה לא מוכרת שעלולה לסכן חיים: נפילת ענפים בימי הקיץ

מחקר חדש מדגיש את החשיבות של נהרות, אגמים ובריכות טבעיות לבריאות של תושבי הערים הגדולות ברחבי העולם

עדר קטן וייחודי של פרות חופשיות רועה ברמת הגולן מאז 1967. הן הצליחו לשרוד מלחמות, מחלות ומבצעי חיסול מאורגנים. כעת, האישה שמלווה אותן במשך שנים מקווה שהן יקבלו הגנה רשמית מהמדינה  

אין ספק שישראל שילמה לאורך שנות קיומה מחיר כבד בעקבות העימותים הצבאיים עם שכנותיה, אך לא מספיק ידוע עדיין כיצד השפיעו המלחמות על הסביבה בישראל

בשבוע שבו ביידן (ונתניהו) מתחייבים להשקיע באנרגיות מתחדשות כחלק מהמאבק בשינוי האקלים העולמי, הבנים של שגרירת "זווית" בארה"ב מתלבטים האם להירשם למסלול "משרות ירוקות" בבית הספר החדש שלהם בניו יורק. האם מדובר במקריות או בגורל?

איך תצלום אחד העניק השראה לתנועה הסביבתית, ומה מדענים וחוקרות יכולים לעשות כדי לשחזר את ההצלחה הזאת?

במחקר חדש נמצא שבערים רבות קצב גידול האוכלוסייה גבוה מקצבי התרחבותם של השטחים הבנויים ופיתוחם של השטחים הירוקים. האם הממצאים רלוונטיים לישראל?

הסרט "איך ליצור הר", שהוצג בפסטיבל דוקאביב, מציץ אל אחורי הקלעים של התהליך הארוך והקשה של הקמת מבנה אדריכלי-סביבתי יוצא דופן בדנמרק: קופנהיל

מי היה מאמין שדווקא בניו יורק קיבוצניקית מחבקת עצים תתלהב מהטבע?

3,900 חברות ברחבי העולם קיבלו בשנים האחרונות את תו ה-B-Corp, שמוענק לעסקים ולארגונים שמתנהלים באופן חברתי ובר-קיימא – מתוכן רק ארבע הן חברות ישראליות. מדוע הן היחידות ומה הן צפויות להרוויח מהמהלך הזה בעתיד הקרוב?

NFT, יצירות אמנות דיגיטליות שמאומתות כמקוריות בטכנולוגיית בלוקצ'יין, הן הדבר החם החדש בשוק. עם זאת, הנזק הסביבתי שנגרם עקב השימוש בהן רחוק מלהיות וירטואלי

מחקר חדש מציע ללכוד את הלחות שבאוויר לצורך השקיית צמחים באמצעות ג'ל המורכב מפולימרים סופחי מים. האם הפיתוח המקורי עשוי לסייע לתמוך בחקלאות בתנאים הקשים שיוצר שינוי האקלים העולמי?

מחקר ישראלי חדש חושף כיצד מצליחות גפנים לשרוד היטב בתנאי היובש של הקיץ הישראלי – אך האם הן יצליחו לשגשג גם כשהתנאים יחמירו משמעותית בגלל משבר האקלים?

רגע לפני שהעולם כולו חוזר לטוס, הנה כמה רעיונות שיהפכו את הטיסה הבאה לחיובית יותר מבחינה סביבתית

מחקר חדש ומקיף מתריע בפני הסכנות הבריאותיות שכרוכות בחשיפה מתמשכת לפתלטים וקורא לחזק את האסדרה ואת האכיפה כדי למנוע את הפגיעה באוכלוסיות רגישות כגון ילדים צעירים ונשים בהריון. כיצד אפשר לצמצם את הסיכון?

יוזמה צרכנית הולנדית רוצה להציג בפני הלקוחות את העלות המלאה של המוצרים והשירותים שהם רוכשים. אין ספק שזה קצת ייקר לנו את השופינג, אבל זה גם יכול לגרום לשינוי אמיתי בדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות כצרכנים

הביאנלה לאמנות בהלסינקי שתיפתח ביוני 2021 התחייבה להיות ניטרלית מבחינה פחמנית ואחראית מבחינה אקולוגית. מה שאר עולם האמנות – ומוסדות התרבות בישראל – יכולים ללמוד מהמהלך הזה?

מארסק, אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם, הודיעה כי היא תשיק עד 2023 ספינת מטען ניטרלית פחמנית. האם זה צעד שבאמת יעזור להפחית באופן משמעותי את טביעת הרגל הסביבתית של ענף התובלה הימית?

לאחרונה אפשר למצוא יותר ויותר משפיעניות רשת בישראל ובחו"ל שמפרסמות סרטונים עם טיפים לניקיון הבית באמצעות חומרים שלא יפגעו בבריאות ובסביבה. אז מה אפשר ללמוד מהן לקראת החג?

מחקר ישראלי ראשון מסוגו בעולם בדק כיצד ניתן להציל את האתר הארכיאולוגי החשוב בבית שערים משורשי העצים שחודרים אליו – זאת מבלי לפגוע בעצים עצמם

הקורונה הגבירה משמעותית את הזמן שאנחנו מבלים בבית, אבל על פי דו"ח ישראלי רמות זיהום האוויר בתוך המבנים בישראל מסוכנות לבריאות והנושא לא זוכה לטיפול ראוי מהגורמים האחראים לכך

רובנו לא שמענו על המושג "ריחוק חברתי" עד לפני תקופת הקורונה, אבל מחקר חדש מוכיח שבעלי חיים בטבע נוקטים בבידוד בעת מחלה כאמצעי נפוץ למניעת התפשטותן של מגפות

הודו ממצבת את עצמה כמובילה עולמית בתחום האנרגיה המתחדשת ומציגה תכנית להקמת הפארק הגדול בעולם להפקת אנרגיית רוח ושמש. מה ישראל יכולה ללמוד ממנה?

מחקר ישראלי חדש מצא קשר בין ריבוי שיחים ביערות לבין עלייה בכמות הציפורים במקום. כיצד זה ישפיע על מדיניות דילול הצמחייה ביערות שלנו?

יוזמה חדשה של מדעני ים מאפשר לאזרחים לדווח על זיהומי הזפת בחופי ישראל ולהתעדכן באופן שוטף בהתפתחות האסון הסביבתי הקשה שפקד את הסביבה הימית שלנו

דו"ח חדש של האו"ם מתריע על ממדי בזבוז המזון בעולם: ב-2019 הושלכו לפח 931 מיליון טונות של מזון, מספר עצום, שלא רק מגלם הפסד כספי וחברתי אדיר, אלא גם מאיץ את שינוי האקלים העולמי. אז מה אפשר לעשות כדי לצמצם את הבזבוז המיותר והמזיק הזה?

מחקר חדש מצא שכלבי ים באנטארקטיקה משמיעים צלילים שנמצאים מחוץ לטווח השמיעה האנושי ומספק הזדמנות נדירה לגלות את עולם הצלילים החבוי מתחת לקרח

לאחרונה נחשף ששטחים נרחבים ביער האמזונס, חלקם אף מיושבים, נמכרים באין מפריע בפייסבוק. הרשת החברתית מתנערת מאחריות, הגורמים השלטוניים המקומיים משתפים פעולה, ויער הגשם  הולך ונעלם לו מן המפה

נשים מייצרות פחות אשפה, ממחזרות יותר ומשאירות טביעת רגל פחמנית קטנה יותר מזו של גברים, שרואים בסביבה "עיסוק בעל אופי נשי". הגיע הזמן שנשים ייקחו בעלות על כך, ינהיגו את התחום הסביבתי בישראל ובעולם וישפרו את מצב כדור הארץ וכל בני האדם שחיים בו

אין ספק שנשים הן כבר מזמן חלק בלתי נפרד מהמאבק הסביבתי בישראל ובעולם. לכבוד יום האישה קיבצנו את סיפוריהן של כמה מהנשים המובילות בתחום, שיוצרות שינוי החיובי למען הטבע והאדם

פיתוח חדש מאפשר להפוך שקיות פלסטיק מפסולת מזהמת לדבק - האם מדובר ברעיון שיצליח להפחית את הנזק הסביבתי המתמשך של הפלסטיק החד-פעמי?

אחד מכל חמישה זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה מקורו במשק החי. זה קורה בעיקר משום שכ-75 אחוז מהאנטיביוטיקה בעולם משמשת לטיפול ולזירוז גדילה של בעלי חיים. דו"ח חדש של משרד הבריאות מציע כלים שונים להתמודדות עם הסכנה הזאת - החשוב שבהם: להתחיל לחשוב על בעלי חיים כמו על מטופלים שהולכים על שתיים

זיהום הזפת החמור בחופי ישראל הדגיש את הצורך באיתור מוקדם של זיהומים בים. האם חיישנים מתקדמים שימוקמו בים ובחוף יוכלו למנוע את הזיהום הגדול הבא?

בשעה שמומחים ומתנדבים מנקים את חופי ישראל משאריות הזפת שזיהמו אותם, מקבלי ההחלטות צריכים לעצור את היוזמה להעביר במפרץ אילת ובים התיכון צינור נפט חדש, שפגיעתו בכלכלה ובסביבה עלולה להיות חמורה פי כמה וכמה

לראשונה החל בארצות הברית סחר באופציות על מים בשוק המניות. האם סחר במים יסייע בהפחתת משברי מים עתידיים הנגרמים כתוצאה משינוי האקלים, או דווקא יגרום למחסור מלאכותי ומסוכן?

יישומון מבוסס-לוויין למניעת בירוא יערות הובילה לירידה בממדי התופעה ולחסכון של מאות מיליוני דולרים במדינות באפריקה

הזיהום החמור שהתרחש בימים האחרונים בים ובחופים שלנו צריך להוות תמריץ לרשויות להוציא לפועל תכניות לפיקוח ולאכיפה על תעשיות מזהמות ולזרז מעבר לגמילה מדלקי מאובנים ולהפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים

חוקרים מציעים לבדוק אפשרות להפקת כמויות אדירות של מים מתוקים מקרחונים שיגררו לאזורים שסובלים מבצורות. האם הפתרון רלוונטי לישראל?

הנה קצת מידע חשוב למקרה שגם הילד שלך ישאל איך הגיעה הזפת לחופי ישראל ואיך אפשר להבטיח שהיא לא תשוב לזהם אותו בעתיד

ישראל צריכה לנקות את קו החוף שלה מדליפת הנפט, אבל גם לטפל בנחישות בשורשי הבעיות שגרמו לאסון הסביבתי הכבד: התלות בנפט מזהם וצריכת היתר הפרועה שלנו

שני מחקרים חדשים חושפים את המחיר הכלכלי והבריאותי של זיהום האוויר במפרץ חיפה וגם ממפים את השכונות והאזורים הפגיעים ביותר לסיכון הסביבתי החמור הזה

שני חוקרים ישראלים אספו נתונים מרחבי העולם ומצאו קשר מדאיג בין רמות זיהום האוויר במדינות ה-OECD לרמת התחלואה והתמותה ממחלת הקורונה

טכנולוגיה חדשה עשויה לייעל את תהליך התפלת מי הים – וייתכן שגם להוזיל באופן משמעותי את המחיר הכלכלי והסביבתי של המים שאנחנו שותים

מחקר ישראלי חדש בדק האם חיות הבר אכן "השתלטו על העיר" בתקופת הקורונה

מיוחד ליום דרווין: 165 שנה לאחר שנהגתה בראשו של אבי תורת האבולוציה, מדענים הוכיחו סופסוף שהשערתו של דרווין על הסיבה שבגללה חרקים רבים הם חסרי כנפיים נכונה - לפחות ברובה

הכירו את בעלי החיים והצמחים שבשבילם כל יום זה פורים

התכנית החדשה לטיפול סביבתי בפסולת אלקטרונית תכלול גם אופניים חשמליים, קורקינטים ממונעים וסוללות שנהפכו לפסולת. היבואנים כבר התחילו לזעוק גוועלד ולאיים בהעלאת מחירים, אבל מדובר במסגור בעייתי וחסר מעוף של הזדמנות אמיתית - לכולם

דו"חות ותחזיות מזהים את המעבר לכלכלה ירוקה כזרז להזדמנויות עסקיות שנתיות בשווי 10 מיליארד דולר, שיכולים ליצור 395 מיליון מקומות עבודה בעולם עד 2030

מחקר מדעי חדש מצא דרך לאתר את זהותן האמיתית של חברות שמבצעות עבירות דיג במים הבינלאומיים ושפוגעות במערכות הטבעיות של האוקיינוסים

דו"ח חדש של האו"ם, שנכתב בעיצומה של מגפת הקורונה, מדגיש את החשיבות של הערים הגדולות ברחבי העולם מבחינה בריאותית וסביבתית, במיוחד בזמן משברים גדולים

מחקר חדש ממחיש את השפעתם של זיהומי רעש ואור על רבייתן של ציפורי שיר. מה אפשר ללמוד מכך על השפעות הגורמים האלה על בריאות האדם ואיך אפשר לצמצם את הנזק?

חוקרת אמריקאית חיברה מחושים של עש לרחפן וכך יצרה כלי מעופף שמסוגל לאתר ריחות בסביבתו – מה שיוכל בעתיד לסייע בזיהוי מוקשים וזיהומים סביבתיים מסוכנים

מחקר ישראלי חדש מצא שצפיפות נמוכה בחלקות היער מסייעת לעצים לקבע יותר פחמן דו-חמצני וכך לתרום למאבק במשבר האקלים

מזה 30 שנה שהעצים הוותיקים והמיוחדים של ישראל מתועדים במיזם שמסייע בשימורם ושמספק תשובות לחלק מהשאלות המסקרנות ביותר על העצים שלנו. אז האם אתם יודעים איפה נמצא העץ הגבוה ביותר בארץ?

במחקר חדש נחשף שבדומה לבני האדם, גם עטלפים משתמשים בריחוק חברתי כדי להאט את התפשטותן של מחלות – האם יש משהו שאנחנו יכולים ללמוד מהם כדי להתמודד עם משבר הקורונה?

שאריות לוויינים, חתיכות טילים ופיסות ציוד אחרות מרחפות כיום סביב כדור הארץ ועלולות לפגוע בחלליות ובמתקנים פעילים. חברה שוויצרית תתחיל בקרוב לנסות ולפנות את הפסולת הזאת במבצע הניקוי החללי הגדול ביותר עד כה

לאחר שורת הצלחות בשווי של יותר ממיליארד דולר בתחום המזון, היזמית האמריקאית ג'וליה קולינס מציגה חטיף ידידותי במיוחד מבחינה אקלימית (והוא אפילו כשר)

הגשם חוזר ואתו כנראה גם ההצפות והשיטפונות ברחובות הערים בישראל. מומחים מצביעים על הכשלים התכנוניים והביצועיים שגורמים למצב הזה ומציעים דרכים אפשריות לפתרון הבעיה

על פי הערכות, רוב מיני בעלי החיים שעדיין לא התגלו בעולם הם טפילים, שמהווים כ-50 אחוז מעולם החי. יוזמה מדעית חדשה מבקשת למפות בצורה יסודית יותר את הטפילים וכך גם לדעת יותר על השפעתם על האדם

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון חושף את הנזק המשני והמסוכן של סגרי הקורונה על חולי סוכרת ומזהיר גם מפני ההשפעות האפשריות של משבר האקלים על בריאותם

חוקרים גילו שקרחונים בקוטב הצפוני ובקוטב הדרומי העבירו ביניהם במשך עשרות אלפי שנים מסרים שמשפיעים על מפלס פני הים. כיצד שינוי האקלים שאנחנו נמצאים בעיצומו מושפע ומשפיע על התהליך הזה?

תכנית החילוץ הירוקה, שאותה יזמו והכינו יחד ארגוני סביבה וחברה, הגיעה לוועדת הכלכלה בכנסת. האם הרשויות בישראל יאמצו אותה?

מצב רוח ירוד, תחושת חוסר אונים, כעס וחוסר שינה. סקר חדש שנערך בקרב פסיכיאטרים מצא שיותר ממחצית מהם טיפלו במהלך השנה החולפת במטופלים צעירים שחוו מצוקה רגשית בגלל נושאים סביבתיים. איך אפשר לעזור להם?

בעוד כמה שבועות יצאו לדרך העבודות על פרויקט הזרמת הנפט הגדול ביותר באפריקה, שעתיד לחצות בתי גידול של בעלי חיים נדירים ושעלול לגרום לנזק עצום לשמורות טבע יבשתיות וימיות במקרה של תקלה או דליפה 

חברה ישראלית משווקת בקרב ארגונים גדולים ומשרדי ממשלה כלי טכנולוגי שמפחית את השימוש בנייר ומעודד תרבות ארגונית סביבתית יותר במשרדים. מה עוד אפשר לעשות כדי לצמצם את כמות ההדפסות המיותרות במקום העבודה?

לא רק ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם יותר מקרי הצפות בערים. מה עושים במדינות אחרות כדי לפתור את הבעיה הזאת ומה ישראל יכולה ללמוד מהן?

נדמה שהקורונה השתלטה על כל חלקה טובה השנה, אבל במקביל למשבר הזה התרחשו עוד הרבה סיפורים סביבתיים קטנים וגדולים ב-12 החודשים האחרונים 

הצפות הנחלים אחרי הגשם גורמות לכך שבעלי חיים רבים מוצאים מפלט מהזרם החזק בשלוליות חורף עונתיות. אלא ששם הם חשופים לפגיעה קטלנית מגלגלים של ג'יפים וכלי רכב אחרים. אז איך אפשר לשמור עליהם?

דו"ח חדש מזהיר מפני דליפת נפט הרסנית בים סוף, זאת בגלל ההזנחה המתמשכת והחמורה של מכלית הנפט Safer, שעליה השתלטו מורדים חות'ים לפני חמש שנים. האם ניתן לעצור את האסון האקולוגי והכלכלי הזה לפני שיהיה מאוחר מדי?

ההצפות והשיטפונות שמביאים אתם אירועי הגשם החזקים גורמים לפגיעה בשטחים חקלאיים רבים. מומחים מתחומים שונים מנסים למצוא דרכים לצמצם את ממדי הבעיה, אבל מה עושים כאשר הפתרון נמצא מחוץ לשדה?

חברות ביו-טכנולוגיה מנסות ליצר חלב אם המיוצר במעבדה, שיהיה דומה ככל הניתן לדבר האמיתי. אך האם מדובר בפתרון טוב מספיק מבחינה בריאותית וסביבתית? 

במחקר חדש, שהתמקד בילדים, נחשף שהשפעתם של חלק מהכימיקלים שנמצאים בבית שלנו משמעותית יותר משהיה ידוע עד כה, ושהיא מגיעה גם אל היצורים המיקרוסקופיים שחיים במעמקי המעיים שלנו

מומחים מתחומי הכלכלה, המדיניות והסביבה מציגים תכנית מפורטת שכוללת צעדים שנועדו לחלץ את כלכלת ישראל ממשבר הקורונה, ליצור מקומות עבודה ולהגביר את הצמיחה והיציבות במשק בטווח הארוך – דרך השקעה בהפחתת נזקיו של משבר האקלים ובהגנה על הסביבה בישראל

פיטר דירמן, ממציא בריטי עצמאי ללא הכשרה מדעית מסודרת, פיתח מערכת לאגירת אנרגיה המבוססת על הקפאת אוויר נוזלי. האם הרעיון שלו יחולל מהפכה בתחום האנרגיות המתחדשות?

שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון לחברת מיחזור פורטוגלית אמור לפתח פתרון טכנולוגי מקורי לבעיית הפלסטיק החד-פעמי: להאכיל בו חיידקים

מחקר חדש בדק כיצד אכילת מזון חם בכלי פלסטיק חד-פעמיים, שהתגברה משמעותית בימי משבר הקורונה, משפיעה על הבריאות של נשים בהריון

משחק סלולרי חדש מאפשר להעביר מידע אמין וחשוב על הקורונה לתושבי קהילות רחוקות במדינות מתפתחות באסיה ובאפריקה, במטרה לסייע לשטח את עקומת המגפה

מחקר חדש הראה שהשימוש בקולחים בחקלאות לא רק חוסך מים, אלא גם מוביל לתוצרת חקלאית משופרת. אז למה בישראל, שנחשבת למובילה עולמית בשימוש במים מטוהרים, עדיין משקים עגבניות במי שתייה?

אייר קומפני, חברה שהתמחתה בייצור וודקה מפחמן דו-חמצני, החליטה לפני כמה שנים ליישם את הטכנולוגיה שלה בשוק אחר. התוצאה: חומר שיכול לשמש כדלק טילים ירוק ובטוח יותר

כשהקניות המקוונות שלנו יוצאות מהמחסן על גבי משאיות בדרך לבתינו, הן יוצרות פקקים, זיהום אוויר ופולטות גזי חממה המזרזים את שינוי האקלים. ONO, סטארט-אפ גרמני, פיתח רכב שליחויות קטן וחכם שמנסה לצמצם את ממדי הבעיה

משבר הקורונה גרם לאנשים רבים ברחבי העולם להתחיל לגדל חלזונות (ולתעד אותם ברשתות החברתיות, כמובן). אז מה כדאי לדעת על היצורים הקטנים האלה לפני שמכניסים אותם הביתה?

היא גדלה בגרמניה והוא בישראל, הוא צפר והיא אגרו-אקולוגית, אבל האהבה לטבע חיברה ביניהם. המחקר המשותף החדש של ד"ר ג'סיקה שקרמן ונועם וייס עוסק בדרך שבה ציפורים נודדות מסייעות לחקלאים לבצע הדברה ביולוגית של מזיקים

אמזון החלה לאחרונה להשתמש באלגוריתמים מתחום למידת המכונה כדי לצמצם את היקף השימוש בחומרי אריזה לצורך שילוח מוצריה – האם זה יספיק כדי להפחית את טביעת הרגל הסביבתית השלילית העצומה שלה?

ההזדמנויות של נשים בתימן להתפרנס באופן עצמאי הן מועטות. קבוצה אחת של נשים מצאה תעסוקה מתמשכת באמצעות בניית מיקרו-רשת סולארית שמספקת אנרגיה לקהילה הכפרית שלהן. מה ישראל יכולה ללמוד מהמיזם פורץ הדרך הזה?

דעה: משבר האקלים העולמי משפיע באופן דרמטי גם על הדרך שבה מתנהלים צבאות ומערכות ביטחוניות אחרות. ישראל צריכה להיערך למציאות החדשה הזאת עוד היום

כלכלנים טוענים שההערכות המקובלות על הנזק העצום ששינוי האקלים צפוי לגרום לכלכלה העולמית היו למעשה מתונות מדי ושהפגיעה צפויה להיות קשה הרבה יותר. אז איך אפשר בכל זאת לשמור על אופטימיות ולנצל את ההזדמנות (לפני שיהיה מאוחר מדי)?

ג'ו ביידן הציג במרכז הקמפיין הבחירות שלו תכנית כלכלית שאפתנית שאמורה להציב את הממשל שלו בחזית המאבק במשבר האקלים - ורכב עליה לבית הלבן. האם גם הפוליטיקאים בישראל יכולים ללמוד משהו מהמהלך האסטרטגי הזה?

ראשת העיר של שטוקהולם מציעה לאמץ טקטיקות שבהן נעשה שימוש במסגרת ההתמודדות עם הקורונה כדי להיאבק במשבר עומסי התנועה בערים גדולות בעולם – האם הרעיון הזה מתאים גם לישראל?   

חוקרים הצליחו לראשונה להשתמש בטכנולוגיה של הקפאה קריוגנית כדי לשמר שני מינים של אבוקדו לאורך זמן. הפיתוח החדש יוכל לסייע לשמור על הפרי המבוקש הזה גם בתנאי האקלים המשתנים שמאיימים עליו

הם תזזיתיים, הם אגרסיביים, הם מחסלים יריבים ומשבשים את המערכת הטבעית ביערות שאליהם הם מגיעים. הכירו את שלשולי האמינתאס, הסכנה המיניאטורית של עולם הטבע. האם הם יגיעו גם לישראל?

חברת ON מציעה שירות מנוי המבוסס על עקרונות הכלכלה המעגלית, שבמסגרתו לקוחות יכולים לקבל בכל פעם שירצו נעלי ריצה חדשות שייוצרו מנעליהם הישנות. נשמע טוב, אך האם הנעליים, והמודל הכלכלי, באמת יכולים להיחשב לידידותיים לסביבה?

דו"ח חדש חושף שהפערים בין עשירים לעניים בעולם מתבטאים גם בתרומתם להחרפתו של משבר האקלים – ושכמות פליטות הפחמן הדו-חמצני שלה אחראי המאיון העליון גדולה פי שניים מהכמות שמיוצרת על ידי כל המחצית הענייה יותר של אוכלוסיית העולם

מדענים הצליחו ליצור מכשיר שמבצע פוטוסינתזה באופן מלאכותי – ושממיר פחמן דו-חמצני ומים באמצעות אור השמש לדלק ידידותי לסביבה

המשרד להגנת הסביבה מכין תכנית חדשה לטיפול בפסולת בישראל, זאת אחרי שכמה תכניות להתמודדות עם בעיית הפסולת אושרו ובוטלו בכל פעם ששר חדש מונה לתפקיד. האם המיזמים להקמת מתקנים לשריפת פסולת לשם השבת אנרגיה שהשרה גמליאל עיכבה שוב ייצאו לפועל, או שאולי יימצא פתרון מקיף יותר לבעיה?

מיזם חדש של חברות בינלאומיות קורא לציבור לקחת אחריות על משבר האקלים ולשנות את הרגלי הצריכה שלו. אולם, האם האזרח הקטן הוא באמת מי שצריך לחולל את השינוי הגדול, או שאולי התאגידים רק מנסים לגלגל מעליהם את האחריות למצב?

המעצבת הישראלית אנאי גרין מספרת על Lumiweave, פיתוח חדשני שיכול לספק צל ואור למרחב הציבורי ושזיכה אותה בפרס הראשון בתחרות טכנולוגית מקיימת בינלאומית יוקרתית. האם בקרוב גם נראה אותו בתל אביב?

על שמו של פרופ' יורם (יוריק) אבנימלך רשומים שישה עשורים של פעילות מחקרית וציבורית בתחום מדעי הסביבה בישראל. בשבוע שעבר הוענק לו פרס על מפעל חיים על העשייה המתמשכת שלו

פרופ' ג'נט פליטווד, מומחית אמריקאית לבריאות הציבור, מודאגת מהדרכים השונות שבהן הקורונה יצרה וממשיכה ליצור חוסר-ביטחון תזונתי בעולם (וגם בישראל) ומציעה לשלב מדענים בתהליך קבלת ההחלטות כדי להתמודד עם הבעיה

היא כמעט בלתי נראית, הנשיכות שלה כואבות וממושכות והכי גרוע - היא נמצאת עכשיו כמעט בכל מקום. נמלת האש היא בין המינים הפולשים המזיקים ביותר בישראל, אך כעת תוכנית פעולה חדשה של המשרד להגנת הסביבה אמורה להפוך את הקערה על פיה