שתפו‬        

דניאל מאייר

איך מצילים לווייתנים?

מאות לווייתנים עלו לחוף בניו זילנד והפכו את אתר הבילוי לבית קברות המוני. מדוע היונקים הימיים הגדולים האלה מתעקשים לעלות על החוף? כיצד אפשר לעזור להם? ומה עושים אם רואים לוויתן על החוף?

17 בפברואר 2017



מה הייתם עושים לו הייתם נתקלים בחוף הים בלווייתן ששרוי במצוקה? 1) עושים סלפי ומעלים לרשתות החברתיות! 2) מדווחים במהירות לגורם המתאים, בשיחת טלפון או באפליקציה ייעודית. 3) לא עושים כלום, בטבע החזק שורד.

החידון התיאורטי הזה נהפך למציאות השבוע כש-650 לווייתני נתב (Long-finned pilot whales) עלו השבוע על חופי גולדן ביי, ניו זילנד. תופעה זו, שנקראת החפה, היא השלישית בגודלה שאירעה אי פעם בניו זילנד. ההחפה הגדולה ביותר בניו זילנד היתה של כ-1,000 פרטים והתרחשה ב-1918. בארבעת הימים האחרונים מאות מתנדבים התגייסו לעזרת הלווייתנים שנתקעו על החוף. הם הרטיבו את הלווייתנים בשעות השפל, הרחיקו לווייתנים אחרים מהחוף, שמרו על הלווייתנים מפני כרישים רעבים, חתכו את גופות הלווייתנים המתים על מנת שגזים בגופם לא יגרמו לפיצוץ ודחפו את הלווייתנים בחזרה לים בעת הגאות. למרות המאמצים האדירים של המתנדבים יותר מ-400 לווייתנים לא הצליחו לשרוד את ההחפה השלישית בגודלה בניו זילנד.

החפת לווייתנים בניו זילנד. צילום: Richard Walker, Flickr
החפת לווייתנים בניו זילנד. צילום: Richard Walker, Flickr

לוויתן הנתב שייך למעשה למשפחת הדולפינים. הוא נקרא בשפה עממית "לווייתן" משום שמדובר בבעל חיים בגודל של מעל ארבעה מטרים. לווייתן הנתב הוא טורף שניזון במעמקים ומגיע לגודל של 6 מטרים ומשקל של כחצי טון ובעל תפוצה קוסמופוליטית (מצוי בכל העולם), כולל האגן המערבי של הים התיכון. כמו כן, לווייתן הנתב הוא יצור חברתי שנע בלהקות גדולות של עשרות עד מאות פרטים.

ד"ר אביעד שיינין, מנהל מרכז הדולפין והים של עמותת מחמל"י ופרויקט טורפי-על במרכז לחקר הים ע"ש מוריס קאהן של אוניברסיטת חיפה, מספר שחוף גולדן ביי, בו עלו הלווייתנים הוא חוף שידוע כחוף בעייתי ללווייתנים. "כבר לפני 25 שנה, כשביקרתי בחוף זה, סיפרו לי על הלווייתנים שנתקעים שם בשל מבנה החוף החולי שפתוח לים וטווח הגאות והשפל הגדול".

הסיבה לעליית הלווייתנים לחוף אינה ברורה לחלוטין, מוסיף שיינין. "יש לכך שתי סברות: הראשונה היא פגיעה של הפרטים הדומיננטיים בלהקה על ידי טפיל או מחלה – ברגע שפרט חש ברע מלווים אותו שאר חברי הלהקה אל החוף ולא עוזבים אותו כל עוד נשמעות קריאות לעזרה. הסברה השנייה היא בריחה מטורפים גדולים כדוגמת הלווייתן הקטלן".

כך או כך, מרגע שהלווייתנים מגיעים לחוף הם חשופים לבעיה חדשה ומסוכנת. לווייתנים מתקשרים זה עם זה בעזרת קולות ומתמצאים בסביבה בעזרת סונאר, בשיטה הנקראת אקולוקציה. אולם, בחופים חוליים כמו המפרץ בניו זילנד השיפוע המתון של הים והתשתית של החוף החולי מפזרים את שידור הסונאר של הלוויתן, משבשים את החזרת האותות אליו, וכך יכולת ההתמצאות שלו נפגעת.

אחדות הלהקה מעל הכול

"אם מספיקים להגיע אליהם בזמן לפני שיא השפל, ניתן להרחיק אותם למים עמוקים ולהציל אותם", אומר שיינין. "הבעיה היא למעשה בשעת השפל, כאשר הלווייתן שוכב על החוף ללא תמיכה של מי הים, הוא חשוף להתייבשות ולקרינת שמש חזקה, ובעיקר ללחץ העצום על הריאות של הלווייתן שנובע ממשקל גופו ומבנה הצלעות שיכול לגרום לחנק".

"תמיד שואלים אותי 'מדוע הלווייתנים בכלל נשארים במקום שמסוכן להם?' או 'למה הם מתאבדים?' אלה שאלות שקשה לענות עליהן. ראשית, צריך להבין שהלווייתנים לא מגיעים לחוף כדי למות", אומר שיינין, "אם ננסה להיכנס לראש של היונק הימי אפשר להגיד שהלווייתנים מהמין הזה הם יצורים מאוד חברתיים – הלהקה שלהם מקנה להם ביטחון ושמאפשרת להם לשרוד בים הפתוח. לכן, האינסטינקט שלהם הוא לשמר את התלות בין חברי הלהקה בכל מחיר. אפילו כאשר הם רואים את חבריהם במצוקה הם שואפים להישאר איתם, גם במחיר אישי טרגי. אחדות הלהקה מעל הכול, אפילו מעל חייהם".

האבירות שבה הלווייתנים עולים בזה אחר זה לחוף כדי להציל את חיי חבריהם מנוגדת ליצר ההישרדות החזק שאותו אנו מכירים בקרב בני האדם ובעלי חיים אחרים, ומלמדת אותנו עד כמה חזקים הקשרים החברתיים בקרב היונקים הימיים המרשימים האלה.

מסיבה זו, מאות המתנדבים שהגיעו לאזור האסון בניו זילנד בשעת השפל לא רק טיפלו בלווייתנים על החוף (באמצעות שמיכות רטובות, שהגנו עליהם מפני קרינת השמש), אלא יצרו שורה עצומה של אנשים שהרחיקו לווייתנים מהמים הרדודים אל עבר הים הפתוח. על מנת למנוע חזרה של הלווייתנים לחוף, בעקבות קריאות עזרה של חבריהם התקועים, המשיכו המתנדבים לנסות לגרש ולהרחיק את הלווייתנים עמוק יותר לים.

גורמים אחרים להחפה של לווייתנים כוללות חיפושי גז ונפט, פיצוצים מתחת לים, פעילויות צבאיות, זיהום ים ועוד השפעות אחרות של פעילות אנושית בים, שמרחיקות את הלווייתנים מאזורי המחייה הרגילים שלהם, אך שיינין מסביר שגורמים אלה סבירים פחות במקרה זה. "תקנות ההגנה על היונקים הימיים בעת חיפוש גז ונפט בניו זילנד הן מהמתקדמות והמחמירות ביותר בעולם, כך שאם היה סיכוי קטן לכך, כבר היינו שומעים על זה", הוא אומר.

החפה בישראל

עמותת מחמל"י (מרכז חקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל) תיעדה עד היום כ-400 יונקים ימיים שנסחפו לחופי ישראל ב-23 שנים האחרונות. בין היונקים הימיים ניתן למצוא בעיקר דולפינים מסוג דולפינן מצוי ומעט לווייתנים. עד כה לא אירועו בישראל מקרים של אירועי החפה של יותר משני פרטים בבת אחת. "אם אתם נתקלים ביונק ימי במצוקה אסור לדחוף אותו בחזרה לים", מבהיר שיינין. "יש להחזיק אותו במידת האפשר בתוך המים ולקרוא לצוות מחמל"י, שישלח וטרינר מוסמך שיכול לקבוע באיזה מין מדובר, לבצע הערכה רפואית ולהחליט בשטח מה הטיפול המתאים בשבילו, זאת בתיאום עם וטרינר רשות הטבע והגנים".

 

אז מה עושים אם נתקלים בחיית בר במצוקה?

דיווח על חיות בר במצוקה:

מוקד להצלת חיות הבר של רשות הטבע והגנים: 3639*

דיווח על חיות בר במצוקה ומפגעים בים:

ניתן לדווח באפליקציית SEA WATCH של החברה להגנת הטבע

דיווח על יונקים ימיים במצוקה:

מנהל פרויקט הדולפינים באוניברסיטת חיפה – ד"ר עוז גופמן: 050-6241663

מנהל המרכז החינוכי "הדולפין והים" באשדוד – ד"ר אביעד שיינין: 052-3571193

 

 


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬