פינצטה

שחר שלוח

פטפוטי דגים

מה קורה כשדג דרומי פוגש בת זוג פוטנציאלית מהצפון שלא מבינה מה הוא רוצה להגיד לה? במקרה של דגי הבקלה, שנודדים צפונה בגלל שינוי האקלים, קצרים בתקשורת עלולים לפגוע ביכולת שלהם להתרבות

15 במרץ 2017

אתם בים, קצת אחרי שקיעה, שותים עוד לגימה כדי לאזור אומץ ולהתחיל לדבר עם מישהי ששוחה לידכם בחינניות רבה. אתם מנסים עליה את שורת הפתיחה המוצלחת ביותר שלכם, אבל למרבה הצער כל ניסיונות החיזור הנלהבים שלכם נתקלים בשתיקה – מקסימום בכמה בועות אוויר. לא קל להיות דג ששוחה מחוץ למים הרגילים שלו.
דגים נחשבים לשתקנים גדולים, אבל דגי הבקלה (Gadus, שמוכרים גם בשמות שיבוטה וקוד) מתקשרים ביניהם באמצעות צלילים שהם מפיקים בעזרת שלפוחית השחייה שלהם (שק מלא בגזים המצוי בבטנם של מיני דגים מסוימים ושמסייע להם לשלוט בציפה שלהם). הקולות שמשמיעים הדגים עוזרים להם, בין השאר, למשוך בני זוג להזדווגות.
על פי מחקר חדש, לדגי הבקלה יש יכולת לשנות את דפוסי הצלילים ולהשמיע קולות חבטה ונהמות בתדרים שונים – עובדה זו גורמת לכך שלדגים מאזורים שונים יש ניבים (דיאלקטים) שונים. פרופ' סטיב סימפסון מאוניברסיטת אקסטר, שחוקר את אוכלוסיית דגי הבקלה, אומר שקולותיהם של דגי בקלה אמריקאים שונים מאוד מקולותיהם של בני דודיהם האירופאים. בעקבות זאת, עלה חשש שאם זכר בקלה לא יצליח "לפטפט" עם נקבות בקלה (משום שהם דוברים ניבים שונים), הרי שהיכולת שלו להתרבות נמצאת בסכנה.

דג בקלה. תצלום: August Linnman
דג בקלה. מתקשרים באמצעות צלילים. תצלום: August Linnman

 

בעיית התקשורת התעוררה בשל שינוי האקלים. כאשר טמפרטורת הימים עולה, יצורים ימיים שחיים במים קרים, ביניהם דגי הבקלה, נודדים צפונה. כאשר אוכלוסיות מאזורי מוצא שונים באות במגע בפעם הראשונה, אין להן רפרטואר קולי משותף והן עלולות להתקשות להשתלב זו בזו, לחלוק טריטוריה ולהתרבות.
אבל כאן לא נגמרות הצרות של הדגים המדברים. סימפסון, שחקר דגים בשוניות אלמוגים, גילה שהם פגיעים גם לזיהום רעש, ומחקר חדש שואף לגלות מה קורה במי הים של בריטניה אצל דגים כמו בקלה והדוק (haddock, Melanogrammus aeglefinus), מין נוסף שמשתמש בקולו לצורך תקשורת. מאחר שהתקשורת הקולית הכרחית להישרדותם של הדגים, זיהום הקול הוא איום חמור עליהם. אולם, סימפסון אומר שאת זיהום הקול קל יחסית לפתור בהשוואה לנזקי סביבה אחרים: אם סירות יימנעו משיט באזורי ההשרצה של דגי הקוד וההדוק בתקופות מפתח (עונת הרבייה, למשל), נזקי זיהום הקול יצטמצמו.

הרעש בים מתגבר

פרופ' נדב ששר, מומחה להתנהגות בעלי חיים ימיים מהפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן גוריון, מציין שתקשורת בין דגים היא בתדרים נמוכים של 0 עד 10 קילוהרץ וגם רוב הרעשים של מכונות, כמו מנועי ספינות, תחנות כוח ומשאבות, הם בתדרים אלה. לכן, יש היגיון בהצעתו של סימפסון, אבל היא פותרת רק חלק מהבעיה.
"אנחנו יודעים שהרעש בים הולך ומתגבר, בעיקר במקומות שיש בהם פעילות אנושית כמו נמלים ותחנות התפלה, ואז אנחנו רואים שינוי בהתנהגות בעלי החיים," אומר ששר. "השאלה היא עד כמה הרעש מפריע והאם יש לבעלי החיים יכולת הסתגלות למצב החדש. לא ידוע הרבה על תקשורת קולית בין דגים. ידוע שהיא משמשת בעיקר לחיזור ותוקפנות, אך תקשורת לשם שמירה על הלהקה, למשל, לא כל כך מוכרת".
גם בתדרים הגבוהים
הרעש בים משפיע לא רק על דגים והוא חורג גם מעבר להשפעה של התדרים הנמוכים עליהם. "רוב המחקר כיום מסתכל על השפעת רעש על יונקים ימיים שעובדים בתדרים גבוהים יותר", מסביר ששר. "יש, למשל, תוצאות שמראות שלווייתנים מתרחקים מאזורי אימונים של הצי האמריקאי משום שהוא משתמש בסונארים לחיפוש צוללות".
ששר מוסיף שלדגים יש כמה אסטרטגיות התמודדות עם זיהום הרעש, כמו שינויי מסלול והגברת עוצמת הקולות שהם מפיקים. עם זאת, הגברת עוצמת הקול שלהם מתאימה רק לחלק מהפונקציות והיא אפשרית רק עבור חלק מבעלי החיים – יונקים ימיים, למשל, יכולים להגביר את עוצמת הקול שלהם אך דגים לא. כך או כך, לא ידוע הרבה על הסתגלות בעלי חיים ימיים לרעש. תחום המחקר הזה קיים בעולם רק 15 שנה ובישראל הוא חדש לגמרי. חדש, אך רלוונטי בעיקר לנוכח קידוחי הגז בים התיכון, שלדברי ששר עלולים להשפיע לרעה על היונקים הימיים שחיים במימיו.

חפשו מומחים נוספים בתחום