אחד מתוך ארבעה מקרי מוות בעולם נגרם בגלל זיהום אוויר, כך על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי. בדו״ח שהוציא הארגון בחודש מרץ האחרון, הוערך שזיהום האוויר גורם לכ-12.6 מיליון מקרי מוות בשנה. אם נוסיף לכך את מספר האנשים שזיהום האוויר פוגע באיכות החיים שלהם וגורם להם לפתח בעיות בריאות שונות, נגיע למספרים גדולים בהרבה: מחקרים הוכיחו זה כבר קשר בין זיהום אוויר לבין מחלות שונות כמו עליה בתחלואת לב, מקרי שבץ מוחי, עליה בשכיחות של מחלות נשימתיות ומקרי סרטן. כשזה מגיע לתינוקות וילדים, עושה רושם שהסיכונים רק גדלים: מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על קשר אפשרי לסכנות כמו אוטיזם בעוברים ותינוקות, סיכון מוגבר של העובר לפתח אסטמה כאשר האם נחשפת לזיהום אוויר במהלך ההיריון, וגם קשר בין משקל גוף נמוך יחסית וירידה בהיקף הראש אצל התינוק.
זיהום אוויר ומחלות נפש
אם לא היה די בכך שזיהום האוויר מאיים על בריאות הגוף שלנו, הרי שמחקר חדש מראה שיתכן שהוא גם מסוגל לפגוע גם בבריאות הנפש – לפחות כשמדובר בילדים. המחקר, שנערך בשבדיה, מצא קשר אפשרי בין זיהום אוויר לצריכת תרופות לטיפול בהפרעות נפשיות בילדים ונוער. חוקרים מאוניברסיטת אומאו בדקו את השימוש בתרופות מרשם בקרב כ-500 אלף צעירים מתחת לגיל 18 בשבדיה, ומצאו שבאזורים שבהם קיים זיהום אוויר, עלה באופן משמעותי אחוז הילדים המשתמשים בתרופות שמיועדות להתמודדות עם הפרעות נפשיות.
החוקרים השתמשו במאגר מרשם האוכלוסין הלאומי של שבדיה, שבו מופיעים פרטים על אזור המגורים של האזרחים, על מצבם הסוציו-אקונומי וגם על השימוש שלהם בתרופות מרשם, כדי לברר האם יש עליה בשימוש בתרופות המיוחסות לטיפול בהפרעות נפשיות באזורים מסוימים. החוקרים בחנו נתונים של יותר מחצי מיליון צעירים (מתחת לגיל 18) בארבעה מחוזות נפרדים בשבדיה והצליבו אותם עם רמות זיהום האוויר בחלקיקים נשימים (PM2.5 ו-PM10) ובחנקן דו-חמצני (NO2 – המקושר במיוחד לזיהום שמקורו בתחבורה) באותם אזורים.
ילדים הם בין האוכלוסיות הרגישות ביותר לזיהום האוויר. תצלום אילוסטרציה: Annie Spratt
החוקרים ביצעו מעקב על הנתונים לאורך שלוש שנים וחצי, ומצאו שהשימוש בתרופות להפרעות נפשיות שונות – החל מכדורי שינה והרגעה ועד לתרופות פסיכיאטריות – עלה משמעותית גם באזורים שבהם זיהום האוויר היה גבוה רק מעט יחסית. על אף שארגון הבריאות העולמי מתיר רמות זיהום אוויר בממוצע שנתי של עד 40 מיקרוגרם חנקן דו-חמצני וחלקיקים נשימים בערים, החוקרים גילו שעליה של 10 מיקרוגרם NO2 בלבד מגבירה את השימוש בתרופות ב-9 אחוזים. עלייה זהה ברמת החלקיקים הנשימים הגבירה אותו ב-4 אחוזים. הנתון הזה מטריד מאוד משום שבערים גדולות מגיע זיהום האוויר לעתים תכופות לרמות גבוהות בהרבה, בעיקר באזורים שבהם ריכוזי תחבורה ציבורית גבוהים. בתחנת ניטור שנמצאת באזור התחנה המרכזית בתל אביב, למשל, הערך הממוצע שנמדד בשנת 2014 היה של 89 מיקרוגרם חנקן דו-חמצני.
ילדים בסיכון גבוה
ילדים הם בין האוכלוסיות הרגישות ביותר לזיהום האוויר. בסיס גדל והולך של מחקרים מהשנים האחרונות מצביע על כך שילדים שנחשפים לזיהום אוויר גבוה, בעיקר חשיפה ממושכת, חשופים למגוון של בעיות בריאותיות והתפתחותיות. ״יש כמה סיבות מדוע ילדים הם רגישים יותר לזיהום האוויר״, אומר ד״ר רענן רז מביה״ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית – הדסה. ״ילדים חשופים יותר לקליטת זיהום האוויר ממבוגרים, כיוון שהם פעילים יותר גופנית ביחס למבוגרים (חילוף חומרים גבוה יותר, נשימה מוגברת, זרימת דם מוגברת). בנוסף, לרוב הם שוהים יותר בחוץ ולכן חשופים יותר לזיהום אוויר ממקורות חיצוניים כמו כלי תחבורה, תחנות כוח, מפעלים ואבק מורחף. ילדים גם נושמים מהר יותר מהמבוגרים באופן טבעי, וכך מכניסים לגופם יותר מזהמי אוויר ביחס למשקל גופם. בנוסף, כאשר הם קולטים את זיהום האוויר, הגוף שלהם פגיע יותר משלנו המבוגרים: ילדים מתפתחים, ולכן איברים ותפקודים שונים בגופם נמצאים בשלבים בהם הרגישות שלהם למזהמים סביבתיים עלולה להשפיע לא רק על התפקוד הנוכחי, אלא גם על התפתחות עתידית. הקשר הזה הוכח בעבר בכל מה שקשור להתפתחות הריאות, וכמות גדלה והולכת של מחקרים תומכת בכך שזה נכון גם לגבי התפתחות המוח״.
ד"ר רז מוביל מחקר שנערך בישראל בשנים האחרונות ועוסק בקשר בין חשיפה לזיהום אוויר לבין התפתחות אוטיזם בילדים. בדומה למחקר השבדי, גם רז ועמיתיו התבססו על מאגר נתוני האוכלוסייה בישראל (ביטוח לאומי) והשתמשו בשיטה של הצלבת נתוני זיהום האוויר עם מקרי האוטיזם. גם במחקרם הנתונים הצביעו על קשר בין חשיפה גבוהה לזיהום אוויר ממקור תחבורתי לבין סיכון להפרעת רצף האוטיזם. ״ההערכה הרווחת כיום היא שהקשר בין התפתחות לא תקינה של המוח לבין זיהום אוויר מתווך ע"י תהליכי דלקת בשלבי ההתפתחות המוקדמים״, מסביר רז. ״אנחנו יודעים היטב שזיהום אוויר יכול לגרום לתהליכי דלקת שונים במוח, וממחקרים אחרים אנחנו יודעים שתהליכים כאלו מגבירים את הסיכון להופעת בעיות נוירופסיכיאטריות שונות (כמו אוטיזם ומחלות נפש)".
לחוקרים אין עדיין הוכחה ישירה לכך שזיהום אוויר אכן גורם להפרעות נוירופסיכיאטריות בבני אדם. "זה תחום מסובך מאוד למחקר", מסביר רז, "אי אפשר, ואנחנו לא רוצים, לחשוף בני אדם באופן מכוון לגורמים שעלולים להזיק להם, ולכן לא ניתן לעשות ניסויים שיראו את הקשר הזה באופן חד-משמעי. כמו כן, קשה מאוד למדוד מה קורה בתוך המוח, בוודאי על מספר גדול של נבדקים הדרוש לצורך הסקה סטטיסטית מהימנה. לכן, הידע בתחום הזה מתקדם על ידי שילוב של שיטות אפידמיולגיות (שעיקרן ניתוח סטטיסטי של זיהום ותחלואה בבני אדם) ושיטות טוקסיקולוגיות (שעיקרן בדיקה של השפעת חשיפות רעילות בבעלי חיים)״.
נושמים חלקיקים
החודש התפרסם דו״ח חדש של ארגון הבריאות העולמי, שהראה שמצבנו בישראל רחוק מלהיות מזהיר בכל הנוגע לזיהום אוויר. הדו״ח בחן נתונים מ-3,000 ערים ברחבי העולם, ומתוכן נמצאת ישראל במקום ה-40 והמפוקפק מבין המדינות בה הערים בעלות זיהום האוויר הגבוה בעולם. ישראל מדורגת לצד מדינות מתפתחות כמו ניגריה, אפגניסטן, ערב הסעודית והודו, בעוד מרבית המדינות המערביות נמצאות הרבה מאחוריה ברשימה.
״יש הרבה דברים שאפשר וצריך לעשות ברמה הציבורית כדי לצמצם את החשיפה לזיהום האוויר״, אומר רז. ״ניתן לפתח מערך יעיל של תחבורה ציבורית, לבצע תקינה ואכיפה מחמירה יותר לגבי כלי רכב מזהמים ולהגביל את תנועתם, להקפיד על תכנון עירוני התומך בהליכה, רכיבה על אופניים או תחבורה ציבורית, ולעבור להפקת חשמל על ידי גז טבעי ובעדיפות באנרגיות מתחדשות, במקום שריפת פחם".
"יש גם דברים שאנחנו יכולים לעשות ברמה האישית כדי לצמצם את החשיפה שלנו ושל ילדינו לזיהום", מוסיף רז, "למשל, לצמצם למינימום את זמן פעולת מנוע הרכב לפני תחילת נסיעה או לאחר סיום הנסיעה, בעיקר בבוקר, כשהמנוע קר ומנגנוני מניעת הזיהום של הרכב אינם עובדים ביעילות. ניתן לראות ילדים רבים החשופים לרמה גבוהה של זיהום בישראל רק מכיוון שהם עומדים מחוץ לרכב מונע לפני או אחרי הנסיעה, או הורים שממתינים ליד גנים או בתי ספר כשמנוע הרכב פועל.
