שתפו‬        

רחלי ווקס

האם קרם ההגנה של העתיד מתחבא באצות?

חוקרים בריטים הצליחו לייצר קרם הגנה טבעי מאצות. האם נמצא התחליף למסנן הקרינה שבשימוש כיום, אשר פוגע באלמוגים ומזיק גם לאדם?

11 בינואר 2018



בואו לא נשקר לעצמנו: עכשיו לא ממש חורף. נכון, ירדו גשמים פה ושם, היו קצת סערות, אבל היו גם הרבה ימים קיציים אמתיים, שבהם כמויות המתרחצים בחופי הים הזכירו יותר את יולי מאשר את דצמבר. גם אם עכשיו קר לנו לפעמים, הימים כבר התחילו להתארך שוב, כך שכמות הזמן שבה אפשר לשבת על חוף הים, למרוח קרם הגנה, להשתכשך במים ולאכול ארטיק הולכת רק לעלות.

כעת, הבילוי הזה עשוי להפוך לידידותי יותר לבריאות שלנו ולסביבה בזכות ממצאים שעשויים להוביל לפיתוח קרם הגנה יעיל, שבניגוד לקרמים שקיימים כיום בשוק, לא יפגע במערכות אקולוגיות ימיות. זאת בזכות המקור הייחודי שלו: אצות.

מסנן קרינה טבעי

במחקר שפורסם לאחרונה הפיקו חוקרים חומר בשם פליתין (Palythine) מהאצה האדומה האכילה Chrondus yendoi, ובדקו את השפעותיו על תרבית תאי עור אנושיים שנחשפה לקרינת UV – קרינת השמש המזיקה, שמפניה מגנים קרמי הגנה. פליתין הוא סוג של MAA (Mycosporine-like amino acid) – תרכובות טבעיות שמפיקים יצורים שחיים באזורי מים רדודים. MAA פועלים נגד קרינת השמש המזיקה בכך שהם קולטים ישירות את הפוטונים (חלקיקי האור) של קרינת ה-UV, בדומה לקרמי ההגנה שקיימים בשוק כיום. החוקרים מצאו שאפילו ריכוזים נמוכים מאוד של פליתין יכולים להגן מפני השמש ביעילות, לספוג את קרינת ה-UV המזיקה ולהגן מפני נזקיה.

בנוסף, החוקרים מצאו גם שפליתין הוא נוגד חמצון רב עוצמה שיכול להגן על העור האנושי מפני עקה חמצונית – מצב שבו תגובה כימית של חמצון יוצרת רדיקלים חופשיים, שבתורם מתחילים תגובת שרשרת שגורמת לנזק לתאים ולהזדקנות של העור. כמויות גדולות של קרינת שמש גורמות לעקה חמצונית גבוהה, והחומרים שבהם נעשה שימוש כיום בקרמי הגנה אינם מספקים הגנה נגד תופעה זו. השפעת הפליתין על החמצון נמצאה כשנעשה בו שימוש לפני החשיפה לקרינת ה-UV, ואפילו כשנעשה בו שימוש מיד לאחריה.

השמש, כידוע, חשובה מאוד לחי ולצומח על פני כדור הארץ, ובאופן ספציפי למינים כמו אצות, שקיומם נשען על פוטוסינתזה – שימוש באנרגיית אור השמש על מנת להפוך פחמן דו-חמצני לפחמימות ולחומרים שמהם היצור בונה את גופו. עם זאת, כמו בני האדם, גם האצות יכולות להיפגע מכמויות גדולות מדי של קרינת שמש. למשל, הן עלולות לסבול מנזקים לדי-אן-איי, תופעה שמתרחשת אצל בני אדם עקב חשיפת יתר לקרינת UV, ומובילה אצלנו לכוויות שמש ולעתים אף לסרטן העור. לכן אצל מינים כמו אצות, שחיים במים רדודים שעשירים מטבעם בקרינת UV, התפתחו ה-MAA, שמשמשים כ"קרם הגנה" טבעי.

פוגע באדם ובאלמוגים

"מסנני הקרינה קיימים כבר הרבה מאוד זמן, אבל בשנים האחרונות מצטברות עדויות לגבי הבעייתיות שלהם לנו ולסביבה", אומר ד"ר עמרי ברונשטיין, פוסט-דוקטורנט ב-Natural History Museum בווינה וחוקר במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. החומר הבעייתי העיקרי בקרמי ההגנה שבשוק כיום הוא אוקסיבנזון, שהוגדר על ידי הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב כ"מזהם שקיים חשד להיותו מסוכן". מחקרים הראו שבקרב יונקים ודגים האוקסיבנזון מתנהג כמשבש הורמונלי, כלומר, רכיב חיצוני שיכול לשבש פעילות פיזיולוגית התלויה בהורמונים הקיימים בגוף באופן טבעי. בעכברים ובחולדות שנחשפו לאוקסיבנזון חלה ירידה בפעילות המערכת החיסונית וירידה במשקל גוף. החומר גם נמצא רעיל למערכת הרבייה ברבים מבעלי החיים שנבדקו.

אוקסיבנזון גורם לנזק משמעותי ליצורים ימיים רגישים, כמו אלמוגים, דגים ומיקרואורגניזמים. מדענים מעריכים שבין 6,000 ל-14 אלף טון של קרם הגנה מגיעים לשוניות האלמוגים בעולם מדי שנה, דרך המתרחצים בחופים וכן דרך השפכים שמגיעים לים. ריכוז מזערי של אוקסיבנזון מספיק כדי לגרום לפגיעה בדי-אן-איי של האלמוגים, שגורמת לעיוותים מבניים קשים. לצד פגיעה זו, נגרמות להם הפרעות הורמונליות שמשבשות את מנגנוני בניית השלד, וגורמות לאלמוגים להיקבר בשלד שהם עצמם מייצרים. עוברי האלמוגים הם הנפגעים העיקריים, כשאלה שנפגעו מאוקסיבנזון אינם מסוגלים עוד להתיישב בשוניות ולשמור על רצף החיות שלהן. פגיעה כזו באלמוגים הצעירים מטילה בספק את יכולתן של שוניות שנפגעו ממגוון רחב של גורמים להשתקם.

כמובן, סביר להניח שיעבור עוד זמן לפני שתוכלו לקנות קרם הגנה מבוסס-אצות בחנות הקרובה לביתכם, והנושא דורש עוד מחקר ופיתוח רבים. למשל, יש צורך להוכיח שהפליתין מגן על העור האנושי גם מחוץ למעבדה הסטרילית. "יש פער בין מאמר ובין ישימות כמוצר", אומר ברונשטיין. "יש אתגרים, למשל הצורך שיהיה למוצר אורך חיי מדף רלוונטי. צריך גם לדעת מהי מידת הרעילות של ה-MAA בשימוש מסחרי".

עם זאת, הקשיים האלה לא מפחיתים מחשיבותו של המחקר החדש. אחת הנקודות החשובות בו היא העובדה שהוא נערך על תאים אנושיים, גם אם בתנאי מעבדה. "אחד הדברים שחסרים בתחום הוא מאמרים שנותנים דגש על הזווית הישירה של בני אדם", אומר ברונשטיין.

אצות. עדיין צריך להוכיח שהפליתין מגן על העור האנושי גם מחוץ למעבדה הסטרילית. תצלום: Gugulethu Mhlanga

"לחץ ציבורי יכול להשפיע"

הממצאים החדשים גם מצטרפים לטרנד שהולך וצובר תאוצה. "יש מגמה שהולכת ומתרחבת, לשמחתנו, של מציאת פתרונות חלופיים לאלה שיש לנו היום מבחינת מסנני קרינה", אומר ברונשטיין. "עם זאת, בישראל החשיפה לנושא הזה היא עדיין מאוד מצומצמת, אפילו שזה רלוונטי בארץ שמשית כמו שלנו".

בינתיים, כמובן שחשוב מאוד להיזהר מקרינת השמש המזיקה. שימוש בקרם הגנה עדיף על הנזקים שקרינת UV עלולה לגרום להם, כמו הזדקנות של העור, נזק לדי-אן-איי וכמובן סרטן העור. עם זאת, קרם ההגנה הוא לא הדרך היחידה להתגונן. "המפתח הוא הגנה פסיבית: לא להיחשף לשמש אם אפשר, וללבוש ביגוד ארוך, גם על החוף", אומר ברונשטיין.

מעבר לכך, לדברי ברונשטיין, לחץ ציבורי יכול לגרום לחברות הקוסמטיקה להשקיע יותר בפיתוח קרמי הגנה ידידותיים לסביבה. "כתלות בדעת הקהל, התאגידים הגדולים יתחרו ביניהם מי יוצא עם מוצרים ללא אוקסיבנזון", הוא אומר. "בחו"ל כבר יש מוצרים כאלה. נקווה שזה ימשיך לתפוס תאוצה", הוא מסכם.

 


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

שתפו‬