מאיה פלח

הבום של הבמבוק

באינדונזיה חשבו על פתרון חדש להתמודדות עם שינוי האקלים וגם לשיקום קרקעות המדינה המדולדלות: לנטוע במבוק – המון במבוק!
13 בפברואר 2018

 

דובי הפנדה לא יודעים את נפשם מרוב התרגשות: פרויקט ענק באינדונזיה שואף לנטוע כ-70 מיליון שתילי במבוק (חזרן) ברחבי המדינה במהלך השנים הקרובות, בתקווה לסייע לשקם את הקרקעות המדולדלות הרבות במדינה, לשקם את הכלכלה המקומית וגם להפחית פליטות גזי חממה לאטמוספירה.

המיזם, שהוצג בוועידת האקלים השנתית COP23 בבון שבגרמניה, הוא יוזמה של ממשלת אינדונזיה, בשיתוף עם הארגון האינדונזי Environmental Bamboo Foundation, והוא שואף לשתול מטעי במבוק צעירים בלא פחות מאלף כפרים באינדונזיה.

צילום: Jonathan Meyer, Unsplash

מטר וחצי ביום

אינדונזיה היא מדינת איים שממוקמת באזור קו המשווה בין אסיה לאוסטרליה, ונמצאים בה כ-10 אחוזים מיערות הגשם בעולם. אך בירוא יערות מאסיבי שעברה בעשורים האחרונים, בשילוב עם חקלאות לא-מקיימת ושריפות על פני שטחים נרחבים, השאירו רבות מהקרקעות שלה מדולדלות ולא פוריות. כיום, קרוב לחצי משטחה של המדינה הם שטחים שאינם יכולים לשמש עוד לגידול רוב סוגי הצמחייה או לאפשר השתקמות של יערות הגשם.

וכאן הבמבוק נכנס לתמונה. הפתרון שהגו בממשלת אינדונזיה צפוי לא רק למצוא שימוש לקרקעות, אלא הרבה יותר מזה – זהו רעיון בעל פוטנציאל לעזור לבנות את הכלכלות הכפריות המקומיות של אינדונזיה, לסייע לצמיחת כלכלת המדינה כולה ולשים אותה על המפה כמעצמת ייצור מקיימת.

הבמבוק הוא צמח עמיד וחזק במיוחד, והוא יכול לגדול גם בקרקעות בלתי-פוריות יחסית, ואף לעזור לשקם ולייצב אותן ולמנוע סחף קרקע. יותר מ-1,500 מינים של במבוק קיימים כיום על פני כדור הארץ, והוא גדל בכל היבשות מלבד הקטבים – מה שמעיד על העמידות שלו ועל היכולת להתאים את עצמו למגוון תנאים סביבתיים. אבל זה לא הכול: היתרון הגדול והברור ביותר של הבמבוק הוא קצב הגידול שלו. צמח במבוק ממוצע גדל בקצב של עד 5 ס"מ בשעה, וקיימים מינים שמגיעים לקצב גדילה של כמטר וחצי ביום (!). לאור מגוון התעשיות העצום שבהן הבמבוק משמש – בהן טקסטיל, עץ, נייר ובנייה – קשה לפספס את הפוטנציאל האדיר שיש לצמח המופלא הזה.

פרויקט ענק באינדונזיה שואף לנטוע כ-70 מיליון שתילי במבוק ברחבי המדינה. צילום: Stale Grut, Unsplash

במבוק שותה פחמן

התכנית של ממשלת אינדונזיה היא להקים מטעי במבוק באלף כפרים ברחבי המדינה, בכל אחד מהם כ-70 אלף שתילים. פרט לשיקום הקרקע, בונים על הבמבוק באינדונזיה גם למטרה חשובה נוספת: מלחמה בשינוי האקלים. כידוע, יערות סופחים פחמן דו-חמצני מהאוויר, והם מאחסנים אותו ומשתמשים בו לבניית אבני הבניין של גופם. כך הם מסייעים בהפחתת ריכוז גזי החממה באטמוספירה, שנפלטים על ידי האדם בתהליך שריפת דלקי מאובנים.

מכיוון שבמבוק גדל במהירות אדירה, הוא סופח פחמן דו-חמצני בקצב גבוה: בממוצע, מטע במבוק בשטח של הקטר אחד (10 דונם) סופח כ-50 טון פחמן דו-חמצני בשנה. לפי הנתונים שהוצגו בוועידת בון, באינדונזיה יישתלו למעלה מ-2 מיליון הקטר של מטעי במבוק, וכך יתאפשר לספוח כ-100 מגה-טון פחמן דו-חמצני בשנה מהאטמוספירה כבר במהלך העשור הקרוב.

מכיוון שבמבוק אינו עץ אלא מין של עשב חזק ועמיד, הוא נבדל מעצים לתעשייה גם בכך שהוא מוכן לקציר ושימוש בתוך שלוש עד חמש שנים מנטיעתו (לשם השוואה, למטע ממוצע של עץ רך לתעשייה לוקח כ-10-20 שנה). בנוסף לכך, הוא גם אינו מת כאשר קוצרים אותו שלא מהשורש – אלא מוסיף לצמוח. לכן, מצפים באינדונזיה לקצור את פירות הפרויקט כבר בשנים הקרובות.

לפי התכנית, הכפרים ינהלו ויגדלו את מטעי הבמבוק באופן עצמאי, ויטפלו גם בעיבוד ובמכירה שלו, במטרה לייצר כלכלה מקומית מקיימת – בעזרת תמיכה וליווי מהממשל בכל שלבי הדרך. התעשיות העיקריות שלהן מיועד הבמבוק הן ייצור מוצרי נייר, למינציה וטקסטיל. בדיון בוועידת האקלים עלתה גם אפשרות לפתח את השימוש בבמבוק כדלק ביולוגי.

30 דונם בישראל כבר בשנה הבאה

וגם אצלנו בישראל כבר מגדלים במבוק, אך מדובר עדיין בענף צעיר מאוד. ״כיום כל מוצרי הבמבוק שאנחנו רואים בארץ הם מוצרים מיובאים, עדיין אין כאן ייצור מקומי״, מספר רן ליכטנר – מנהל מרכז הבמבוק בישראל, שמבקש לקדם את הגידול והשימוש בבמבוק בישראל ב-20 השנה האחרונות. ״גידול הבמבוק באופן מסחרי בישראל הוא עוד בשלב ניסיוני מאוד״.

לדברי ליכטנר, בישראל ישנם כיום כ-20 דונם של במבוק המגודל לשימוש מסחרי, ובשנה הקרובה מתוכננים להתווסף אליהם עוד עשרה. ״יש לנו חלקה אחת בת חמש שנים, ואחת נוספת קטנה יותר שנשתלה בשנה שעברה. החלקה הוותיקה יותר – ששטחה 15 דונם, אמורה לפי ההערכות להיכנס לייצור מסחרי בתוך כשנתיים. לשאר ייקח עוד קצת זמן״, הוא אומר.

אף על פי שבעולם קיימים כ-1,500 מינים של במבוק, לדברי ליכטנר רובם אינם מתאימים לשימוש מסחרי. ומתוך אלה שמתאימים – לא כולם מתאימים לתנאים בישראל. ״יש כמה מינים שמצאנו שמתאימים לתנאי האקלים והקרקע של ישראל, ואותם נטענו בחלקות. אבל זה עדיין בשלבים ניסיוניים, בינתיים החלקות צעירות, ואף אחת מהן עוד לא בשלב שהיא כבר מניבה. אנחנו עובדים על זה״, הוא מסכם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב וואלה!

שתפו‬