שתפו‬        

רון גובזנסקי

הבתים יוצאים מהמינוס

מבנים הם צרכני אנרגיה בזבזניים שמשפיעים על התחממות כדור הארץ. כעת, גן ילדים שהוקם בחדרה מצטרף לשורה של מיזמים חדשים שהם מאופסים מבחינה אנרגטית ואף מייצרים אנרגיה עבור עצמם. וגם: איך אפשר להתחיל להתייעל ולחסוך כבר היום?

26 בינואר 2019



כשחושבים על הדרכים השונות שבהן האדם גורם לשינוי האקלים, עולות בדמיון לרוב ארובות של תחנות כוח ואגזוזים מעשנים של מכוניות שתקועות בפקק. אבל התמונה האמיתית של השפעת האדם על האקלים העולמי היא למעשה בנאלית הרבה יותר, וכוללת אנשים ישנים בבתיהם, או לחילופין מתגודדים סביב מכונת הקפה במשרד.

ההשפעה של מבנים על צריכת אנרגיה ועל פליטת גזי חממה האנושית היא אדירה, וממדיה עשויים להפתיע. ברחבי העולם כיום, ענף הבנייה (בתים, משרדים מפעלי תעשייה ועוד) הוא אחד מהענפים המייצרים את הפליטות הגבוהות ביותר של פחמן דו-חמצני מסך הפליטות שקשורות בשימוש באנרגיה (כאשר כוללים את האנרגיה המשמשת לבנייה, את הפליטות של התעשייה להפקת חומרי הגלם כגון בטון, ברזל וזכוכית וגם את צריכת האנרגיה בעקבות השימוש במבנים והפליטות הכרוכות בה). הענף אחראי לכ-40 אחוז מסך פליטות הפחמן הדו חמצני בעולם הקשורות לשימוש באנרגיה – יותר מענף התעשייה (30 אחוז) והתחבורה (22 אחוז). לפי משרד האנרגיה האמריקאי, ענף הבנייה בארה"ב פולט לבדו יותר גזי חממה מכל מדינה בעולם, למעט סין.

השפעה זו צפויה רק לעלות בעתיד. בשנת 2050, מעל לשני שלישים מאוכלוסיית העולם צפויה לחיות בערים, ובכמה מהגדולות שבהן המבנים יהיו אחראים ל-70 אחוז מכלל פליטות הפחמן הדו-חמצני של העיר. מצב זה עלול להחמיר ולזרז עוד יותר את קצב שינוי האקלים, אם לא תתבצע בהקדם מהפכה של התייעלות אנרגטית ושינוי בטביעת הרגל הפחמנית של סקטור הזה.

שילוב בין טכנולוגיה להתנהגות אנושית

כל מבנה צורך אנרגיה לשימוש התקין של מערכותיו (מיזוג אוויר, תאורה, מעליות וכו'). אם אנרגיה זו מגיעה מחברת החשמל, שמייצרת חשמל מפחם או מגז, המבנה תורם לייצור של אנרגיה ובכך לפליטות של חומרים מזהמים ושל גזי חממה שמשפיעים על שינוי האקלים. מנגד, מבנים מאופסי פחמן (ידועים גם כמאופסי אנרגיה) הם מבנים אשר לא רק חוסכים משמעותית את השימוש האנרגטי עקב התייעלות, אלא גם מייצרים לעצמם את האנרגיה ממקורות מתחדשים דוגמת פאנלים סולאריים. בזכות כך, כמות הפחמן הדו-חמצני שהם פולטים יכולה להיות שווה (או אף פחותה) לכמות שהם חוסכים.

בהקמת מבנה מאופס יש שימוש משולב בשלושה סוגי אמצעים: פאסיביים, אקטיביים, וייצור אנרגיה לשימוש עצמי ממקורות מתחדשים. אמצעים פאסיביים הם אמצעי תכנון אשר אינם דורשים כל השקעת אנרגיה בכדי לייצר נוחות אקלימית בתוך הבניין, למשל באמצעות מיקום המבנה, ארגון החללים הפנימיים והתקנת אמצעי הצללה. אמצעים אקטיביים הם אמצעי מיזוג ואוורור אשר מייצרים סביבה בעלת נוחות תרמית באופן מלאכותי ותוך שימוש באנרגיה. המרכיב השלישי, של ייצור אנרגיה במבנים, נוסף כחלק מהתפתחות תפיסת הבנייה הבת-קיימא, ששואפת לא רק לייצר מבנה שמפחית את שימוש בחשמל, אלא גם כזה שמגדיל את היצע האנרגיה הזמינה.

"כדי להגיע לאיפוס פחמן, השימוש באנרגיה של מבנים צריך לרדת ב-50 עד 85 אחוז – לכן נדרשת התייעלות בכל המערכות. חימום, קירור, מים חמים ותאורה מהווים את העומסים העיקריים במרבית המבנים", מסביר אדריכל רוני דניאל, מצוות המחקר והפיתוח של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. "כמו כן, התייעלות אנרגטית היא לא רק עניין של מציאת טכנולוגיה חדשה או ציוד מתוחכם, אלא תמונה הוליסטית שמורכבת מהיבטים רבים, ביניהם גם עיצוב מעטפת בניין טובה ומבודדת, התנהגות הדייר ועוד".

לפני כמה חודשים הכריזו ראשיהן של 19 ערים בעולם – ביניהן ניו יורק, לונדון, פריז, שטוקהולם, לוס אנג'לס, טוקיו ויוהנסבורג – כי יקבעו תקנות וחוקים שיהפכו כל המבנים החדשים בתחומיהן למאופסי פחמן עד שנת 2030, ואת כלל העיר למאופסת פחמן עד 2050. ערים אלו, שבהן חיים כ-130 מיליון איש, מקושרות דרך ארגון C40, שמחבר 90 ערים ברחבי העולם (כולל תל אביב) המייצגות 35 אחוז מהכלכלה העולמית, שמחויבות להילחם בשינוי האקלים.

מבנה גן ילדים מאופס אנרגיה בחדרה. השקעה שתחזיר את עצמה תודות לחיסכון שנתי של כ-2,000 ש"ח. צילום: שי אפשטיין

גן הילדים שלא צריך מזגן

במקביל לתכנית הממשלתית לצמצום פליטות והתייעלות אנרגטית, החלה לגבור בישראל גם התעניינות במבנים מאופסי אנרגיה. בחדרה פועל מתחם גני ילדים מאופס אנרגיה – הפרויקט הראשון מסוגו בישראל, שקם בשנת 2016. לא רק שהוא מאופס, אלא אף חיובי אנרגטית – בשנה האחרונה, המבנה ייצר כ-24 אחוז יותר אנרגיה ממה שהוא צרך. המבנה קיבל החודש הסמכה מטעם הגוף היוקרתי Living Building Challenge והוא גן הילדים הראשון בעולם שזכה בכבוד.

הפרויקט הושג בעלות נוספת של 7-8 אחוז יותר מתקציב בנייה של גן ילדים סטנדרטי, השקעה שתחזיר את עצמה תודות לחיסכון שנתי של כ-2,000 ₪ בעלויות חשמל. חשוב לציין כי העלות הנוספת שמושקעת במבנה כזה צפויה לרדת משמעותית ככל שפרקטיקה זו תהיה נפוצה יותר, עד לרמה של 2-3 אחוזים בלבד, כפי שקרה בעולם.

חברת אלפא פרויקטים ירוקים היא שהובילה את תהליך תכנון המבנה, ואדריכלית הפרויקט היא היידי ארד. אדריכל חן שליטא, מייסד ומנכ"ל החברה, מספר: "את הקונספט גיבשתי עם היידי כשתכננו מבנה מגורים מאופס אנרגיה לקראת תחרות בנייה ירוקה. הרעיון של הגנים עלה בפגישה עם מנכ"ל החברה הכלכלית בעיר, והתחבר לחזון העיר כ'עיר האנרגיה'".

"תכנון המבנה הוא יחסית סטנדרטי – אבל תכנון פאסיבי סולארי טוב לא עולה גרוש ומייעל את המבנה מבחינת שימוש אנרגטי. מדובר במבנה סטנדרטי מבטון עם בידוד תרמי פנימי פשוט, וללא בידוד חיצוני. הרצפה הפכה למסה תרמית (שכבה שקולטת את החום ומשנה טמפרטורה באטיות ובהדרגתיות) באמצעות האדמה שמתחממת מהשמש. היידי ארד תכננה מבנה בעל מאפיינים פאסיביים סולאריים מעולים, הפונה לכיוון דרום, כך שהוא מקבל שמש באיזון המתאים. המבנה ללא וילונות כי יש מענה מלא לצורכי ההצללה. מעבר לזה, יש חשיבה גם על הבריאות והרווחה של ילדים: יש מאווררי תקרה, דבר שלא רואים לרוב בגנים, וכך ניתן לאוורר ללא צורך במיזוג, ופותחים הרבה יותר את החלונות". הקמת המבנה נעשתה ללא קשר למדיניות הממשלה בנושא, שטרם גובשה. "אני סבור שהצלחת הפרויקט מעודדת את השיח הקיים היום בנושא מבנים מאופסי אנרגיה", מציין שליטא.

להתנהגות הצרכן יש השפעה על רמת היעילות האנרגטית במבנה. "הגעה למאזן אנרגיה חיובי תלויה לא רק בתכנון הגן, אלא במידה רבה גם בתפעולו על ידי גורמי האחזקה של העיריה והצוות החינוכי", מוסיף שליטא. "פה העירייה עשתה עבודה טובה בכך שהוציאה מכרז מיוחד שכוון לגננות בעלות עניין בגנים ירוקים. הגננת, מורן לוי, משלבת חינוך ומודעות לסביבה בקרב ילדי הגן והוריהם. עם זאת, נרשמו בהתחלה קשיים בתפעול המבנה, משום שנדרשת לרשות עקומת למידה בכל הנוגע לתחזוק בניין מתקדם. למשל, כל כמה זמן צריך לנקות את הגג הסולארי או לבדוק את מערכות ניטור הפחמן בתוך המבנה".

אמנם הגן הוא המבנה המאופס הראשון, אך הוא כבר לא לבד. בשנתיים האחרונות תוכננו ואף בוצעו עוד מספר פרויקטים, בהם מבנה מפקדה בבסיס נבטים, בית משפט בחדרה ווילה פרטית ביישוב ארסוף.

לעצור את דליפת החשמל

גם ללא איפוס אנרגטי בבית, ניתן לפעול להתייעלות אנרגטית ולצמצום פליטות הפחמן הד-חמצני על ידי מספר פעולות ושינויי הרגלים פשוטים. להלן כמה המלצות:

  • בידוד תרמי – שיפוץ חד-פעמי בבית אמנם יקר, אך יכול להשתלם בזכות חיסכון בחשבונות החשמל למיזוג הבית בטווח הארוך.
  • תאורה חסכונית – מעבר לנורות LED (עדיף לכאלה שמאירות בטווח האור הצהוב, פחות מ-3,000 מעלות קלווין) וכיבוי אורות מיותרים בבית חוסכים כ-10 אחוזים מצריכת החשמל הביתית.
  • מכשירי חשמל חסכוניים – מכשירי חשמל ביתיים נושאים את תווית הדירוג האנרגטי שלהם, בין האותיות G ועד A היעיל ביותר. חשוב לבחור מכשירים יעילים, ביניהם מזגן (צורך האנרגיה העיקרי בבית), מקרר (שני בצריכה), תנור, מדיח כלים ומכונת כביסה.
  • ניתוק מכשירי חשמל שאינם בשימוש – מכשירי חשמל צורכים חשמל כל זמן שהם מחוברים לשקע, אפילו אם הם כבויים. כתוצאה מכך, כ-10 אחוז מצריכת החשמל בעולם היא למכשירים שאינם בשימוש אלא במצב המתנה. בישראל, העלות המצטברת לבזבוז זה היא עד 250 ₪ בשנה למכשיר. כך למשל, מיקרוגל ממוצע צורך במהלך חייו פי שלושה יותר חשמל בשביל השעון הדיגיטלי שלו מאשר לחימום מזון, אפילו אם חימום צורך נקודתית פי מאה יותר חשמל, וזה עקב חיבור לשקע ברוב המוחלט של חיי המכשיר. המיקרוגל אינו לבדו, ויש מכשירים רבים שמחוברים לחשמל ללא קשר לשימוש: טלוויזיות, ממירים, מחשבים, נתבים, טלפון אלחוטי, מטעני טלפון נייד ועוד. פתרון פשוט הוא לחבר כמה מכשירים למפצל עם מתג, ולכבות את המתג בתום השימוש.
  • הוספת פאנלים סולאריים לגג הבית – כיום מקדמת מדינת ישראל באמצעות רשות החשמל תוכנית תמריצים גדולה מאוד להקמה של גגות סולאריים. כל בעל גג יכול להקים מתקן סולארי, לצרוך את החשמל המיוצר על ידי המתקן, ולמכור את העודפים לחברת החשמל בתעריף קבוע מראש ומסובסד. גם הוספת דוד שמש לחימום מים חוסכת כ-7 אחוזים מצריכת החשמל בבית.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית