הזדקנות בעולם מזוהם

בריאות ומזון |
תוחלת החיים הממוצעת בישראל עלתה בעשר שנים מאז שנות השישים. אבל כמות לא בהכרח מעידה על איכות: מחקרים מראים שחשיפה לזיהום אוויר מאיצה את ההזדקנות וגורמת למחלות כרוניות

 

כששאלו את האישה הקשישה בעולם עד לא מזמן – סוזנה מושט ג׳ונס, שנולדה בשנת 1899 והלכה לעולמה בחודש מאי בשנה שעברה והיא בת 116 שנים – מהו הסוד שלה לאריכות ימים, היא השיבה בפשטות: ״שינה״. ג׳ונס לא רק שהקפידה לישון בכל לילה כעשר שעות ולחטוף עוד נמנום פה ושם גם במהלך היום, אלא גם דאגה לאכול בכל בוקר ארוחת בוקר עשירה המכילה בייקון, ביצה מקושקשת ותפוחי אדמה. לא ממש מה שהיינו מגדירים כיום כארוחת בריאות.

אף שג׳ונס נחשבת חריגה מבחינת הגיל המופלג שהגיעה אליו, ניכר שהאוכלוסייה בעולם המערבי הולכת ומאריכה שנים ככל שחולף הזמן: לפי נתוני הבנק העולמי, תוחלת החיים הממוצעת בישראל נכון לשנת 2014 עמדה על 82.1 שנים, זאת לעומת שנת 1961, אז הייתה נמוכה בעשור שלם. באופן טבעי, המשמעות היא שאחוז הקשישים באוכלוסייה הולך ועולה. בישראל, בשנת 2014, עמדה כמות הקשישים באוכלוסייה (אנשים שגילם עולה על 65) על 900 אלף, שהם כ-11 אחוז מכלל האוכלוסייה. לפי נתוני הלמ״ס, צפוי מספרם בשנת 2035 לגדול ל-1.66 מיליון – שהם כמעט 15 אחוז מכלל האוכלוסייה.

כולם רוצים להאמין ולקוות שלא רק יאריכו ימים, אלא גם יצליחו להזדקן בכבוד; אבל למרות שהרפואה המודרנית מסייעת  להאריך ימים, את גיל הזקנה מלוות לרוב מחלות שונות כגון מחלות לב, דמנציה, לחץ דם גבוה וסוכרת. בשנים האחרונות הולכת ומתגבשת הבנה שהרבה מהמחלות האלה, והנטייה שלנו לפתח אותן (במיוחד אצל אנשים מבוגרים), מושפעות ככל הנראה לא מעט מהסביבה בה אנחנו חיים: סביבה שמשופעת כיום בחומרי הדברה, זיהומי קרקע ומים וזיהום אוויר.

חשיפה לזיהום אוויר כרוני שווה לשנתיים של הזדקנות מואצת מבחינת היכולת הקוגניטיבית. צילום: Wiebrig Krakau

חשיפה לזיהום אוויר – שנתיים של הזדקנות

זיהום האוויר לא רק שגורם למותם של יותר מ-2,000 איש בישראל בלבד בכל שנה, אלא שהוא גורם גם לשלל בעיות בריאות בקרב האוכלוסייה כמו מחלות לב, מחלות נשימתיות וסרטן. ואם לא די בכך, מחקרים מצביעים על כך שהוא מגדיל ככל הנראה את הסיכון לאוטיזם בעוברים ובתינוקות וכך גם את הסיכון להפרעות נפשיות אצל ילדים ונוער. לאור כל זאת, אולי לא מפתיע לשמוע שבמחקרים מן השנים האחרונות בתחום בריאות הציבור הולכות ומצטברות עוד ועוד ראיות שזיהום האוויר משחק תפקיד משמעותי גם בקביעת קצב ואופן ההזדקנות של האוכלוסייה.

מחקר שערכו חוקרים סינים וגרמנים מצא שלחשיפה כרונית לזיהום אוויר השפעה על הזדקנות העור: החוקרים מצאו שחשיפה לחנקן דו-פחמני (NO2) – גז שמקורו בעיקר בפליטות מתחבורה – גורמת להופעת כתמי גיל על העור, בעיקר בפנים. מחקר נוסף, שנערך על אוכלוסייה של קרוב ל-20,000 נשים בארצות הברית בגילאי 70-81, מצא שהיכולות הקוגניטיביות של נשים שגרו באזורים שבהם זיהום האוויר החלקיקי (PM) היה גבוה הידרדרו מהר יותר מהממוצע בכלל האוכלוסייה. במחקר נמצא שהנשים באזורים אלה תפקדו בממוצע בהתאם לתוצאות המקבילות לנשים המבוגרות מהן בשנתיים – כלומר, לפי ממצאים אלה אפשר לומר שחשיפה לזיהום אוויר כרוני שווה לשנתיים של הזדקנות מואצת מבחינת היכולת הקוגניטיבית.

מחקר אחר שבדק גם הוא את השפעת זיהום האוויר חלקיקי, עסק הפעם בהשפעתו על אנשים המגיעים לגיל מופלג (כלומר, עוברים את גיל 85). במחקר רחב היקף זה נבחנה אוכלוסייה של כ-28 מיליון איש ברחבי ארצות הברית. החוקרים ניתחו נתונים על האוכלוסייה הזו החל משנות השמונים ועד לשנת 2010, כדי לבדוק כמה מהם הגיעו נכון לשנת 2010 לגילאים 85-94 ו-100-104, והאם לחשיפתם לזיהום אוויר הייתה השפעה על כך. נתוני המחקר הראו באופן גורף כי באוכלוסייה שנחשפה לזיהום אוויר גבוה, שרדו פחות אנשים משתי קבוצות הגיל עד גיל מופלג.

אנשים שבריריים פגיעים יותר

במאמר חדש שהתפרסם לאחרונה סוקרים הדוקטורנטית גלי כהן ופרופ' יריב גרבר מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב את הקשר בין זיהום אוויר והזדקנות. במחקרם הם בדקו לא רק האם זיהום האוויר גורם לקיצור תוחלת החיים, אלא גם כיצד האוכלוסייה שחיה בסביבה שבה זיהום האוויר הוא גבוה מזדקנת – האם, לדוגמה, היא נוטה יותר לסבול ממחלות שונות בגיל המבוגר?

״במאמר התמקדנו ב׳הזדקנות מוצלחת׳״, מספרת כהן, ״שזה מונח שמתייחס לאיך מזדקנים, ולא רק לאיזה גיל מגיעים. השאלה ששאלנו היא האם יש קשר בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר לבין הזדקנות מוצלחת, או יותר נכון – להזדקנות לא מוצלחת. יש המון עדויות היום בספרות על כך שחשיפה ממושכת לזיהום אוויר גורמת לתחלואה כרונית, וכיוון שכך שאלנו את עצמנו האם יכול להיות שזיהום האוויר קשור גם לסוגיה של הזדקנות מוצלחת.

״כמובן שהשאלה המתבקשת בהקשר זה היא איך מגדירים ׳הזדקנות מוצלחת׳?״ ממשיכה כהן. ״בדקנו בספרות מה ההגדרה, וגילינו שזו הגדרה גמישה מאוד – קשה היה למצוא מדד ספציפי שמגדיר את זה. רוב המחקרים מדברים על הזדקנות מוצלחת בהקשר של הימנעות מתחלואה כרונית והמגבלות שקשורות בה, של שימור היכולת הקוגניטיבית, של אריכות ימים, ועוד מדדים שונים; אך כל אלה הם לא מדדים כמותיים בהכרח, ולכן קשה יחסית לבדוק אותם ולשייך אותם להזדקנות מוצלחת או לא מוצלחת״.

המדד שאותו בחרו החוקרים לבסוף כמתאים ביותר כדי להגדיר מהי הזדקנות מוצלחת הוא מדד השבריריות. ״סינדרום השבריריות ברפואה משמש כמדד כמותי, המשקף את מידת שימור הרזרבות במערכות הגוף השונות״, מסבירה כהן, ״ולוקח בחשבון משתנים כמו מחלות כרוניות, הגבלות בתפקוד היומיומי, ירידה במשקל ועוד. זוהי בעצם סקאלה מוגדרת שככל שהציון בה גבוה יותר, האדם נחשב שברירי יותר, והוא נמצא כמנבא תמותה בגיל המבוגר.

״בין המחקרים שסקרנו נמצא קשר בין שני האלמנטים – חשיפה כרונית לזיהום אוויר והימצאות סינדרום השבריריות״, היא מוסיפה, ״ולא רק שנמצא קשר ביניהם, אלא שמחקרים מצאו גם שאנשים ׳שבריריים׳ הם פגיעים יותר להשפעות השונות שמייחסים לזיהום אוויר: מחקר שנעשה בארצות הברית, לדוגמה, מצא שירידה ביכולת של מערכת הנשימה שקשורה בזיהום אוויר היא שכיחה יותר בקרב אנשים שמדד השבריריות שלהם הוא גבוה. מחקר אחר של פרופ' גרבר הראה גם שהתמותה של אנשים שבריריים שחשופים לזיהום אוויר היא גבוהה יותר״.

את גיל הזקנה מלוות לרוב מחלות שונות, והרבה מהן מושפעות מהסביבה. צילום: The Other Dan, Flickr

זו לא הכמות

כדי לחיות לא רק באריכות ימים אלא גם באיכות חיים טובה, חשוב למצוא פתרונות להפחתת זיהום האוויר: למשל הפחתת השימוש בתחבורה פרטית ומעבר לתחבורה ציבורית, הפחתת השימוש בדלקי מאובנים ומעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות.

גם מעבר לכלי תחבורה חשמליים על חשבון מנועי השריפה הפנימית יכול להפחית דרמטית את כמות החלקיקים הנשימים והתחמוצות הנפלטים כיום ברחובות הערים "בגובה האף", ולהפוך את אותן פליטות לנקודתיות בגובה מאות מטרים בארובות תחנות הכוח. גם בשימוש בדלקי מאובנים ישנה עדיפות לגז על פני סולר, מזוט ופחם, אשר פולטים יותר פחמן דו-חמצני וחלקיקים רבים יותר – וזאת רק כתחנה בדרך לאנרגיות מתחדשות.



אולי יעניין אותך