ליאור ונטורה

20 מיליגרם זמן איכות בטבע

צאו לטבע או לפארק וקחו אתכם את הילדים – מחקרים רבים מראים שלשהייה בסביבה טבעית השפעה חיובית על הבריאות הגופנית, המצב הנפשי ויכולות הלמידה והריכוז

5 באפריל 2016

 

אתם הולכים לרופא כי יש לכם סוכרת, או מיגרנות, או כי אתם סובלים מהפרעות קשב וריכוז. אולי נתקפתם דיכאון, ואולי אתן בהריון. הרופא מזין את המלצתו למחשב ומדפיס מרשם – זמן איכות בטבע. פעמיים בשבוע, שעה וחצי בכל פעם.

התרחיש הזה לא לגמרי בדיוני, ובארצות הברית הוא הולך ונעשה נפוץ בשנים האחרונות. הסיבה לכך היא שעדויות רבות ממחקרים שונים מראות שלחשיפה לסביבה טבעית יש השפעה חיובית על בריאותנו הגופנית והנפשית. הבעיה היא שאנחנו מבלים פחות ופחות זמן בחוץ, ויותר זמן בבית מול המחשב והטלוויזיה, במשרד ובקניון.

אחד המחקרים הרציניים הראשונים בנושא, שנערך בפנסילבניה עוד בשנת 1984, הראה שחולים החלימו מניתוח מהר יותר וסבלו פחות כאבים וסיבוכים אם מחלון חדר בית החולים שבו אושפזו נשקף נוף לעצים, מאשר אם הוא השקיף אל קיר לבנים. מאז נערכו עוד מחקרים רבים על הקשר שבין חשיפה לטבע לבין בריאות האדם.

הילדים מעדיפים לשבת מול המחשב? חבל. מערכת החיסון שלהם תתפקד טוב יותר אם הם יצאו מהבית. צילום: Joel Kiraly, flickr
הילדים מעדיפים לשבת מול המחשב? חבל. מערכת החיסון שלהם תתפקד טוב יותר אם הם יצאו מהבית. צילום: Joel Kiraly, flickr

ד"ר קרן אגאי-שי, כיום עמיתת מחקר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן, חקרה בעבודת הפוסט-דוקטורט שלה את הקשר שבין שטחים ירוקים בסביבת המגורים של נשים בהריון לבין משקל התינוק בלידה. העבודה נעשתה במכון המחקר CREAL בברצלונה בשיתוף עם חוקרים מישראל ומספרד, והתייחס לסביבת מגוריהן של נשים ביותר מ-30 אלף לידות שהתרחשו בעיר תל אביב בלבד.

"מצאתי שאצל מי שהיו הכי חשופות לסביבה ירוקה הילדים נולדו במשקל גבוה יותר", מספרת ד"ר אגאי-שי. אפשר היה לחשוב שהסיבה לכך תהיה מעמד סוציו-אקונומי גבוה משום שאזורים ירוקים בעיר הם לרוב גם יקרים יותר למגורים, אלא שד"ר אגאי-שי מסבירה: "זו הסיבה שבודקים את ההשפעה עבור כל מעמד סוציו-אקונומי בנפרד. מצאנו שלא רק שלסביבה הירוקה יש השפעה חיובית על משקל הלידה גם במעמד סוציו-אקונומי נמוך, אלא שאצל נשים במעמד נמוך האפקט הזה כפול".

לגבי הגורם לתופעה, ד"ר אגאי-שי מבהירה שהמנגנון המדויק טרם התגלה אך יש לה כמה השערות: "עלייה בפעילות הגופנית הידועה כמשפרת את הבריאות, הורדה של גורמים מזיקים כמו רעש, טמפרטורה גבוהה וכמובן זיהום אוויר, ומנגנונים פסיכולוגיים הקשורים בחידוש המאגרים הנפשיים, כמו אנחת הרווחה שמרגישים כשמגיעים לטבע, וביצירת קשרים חברתיים המתאפשרת כשיוצאים לפארק".

לחזק את מערכת החיסון

מאמר שהתפרסם השנה בכתב העת Frontiers in Psychology סקר עשרות מחקרים שעסקו כולם בהשפעה של סביבה טבעית או סביבה ירוקה על שלל גורמים הקשורים לבריאות – מחרדה, אלימות והפרעות קשב וריכוז, ועד סוכרת, מחלות זיהומיות וסרטן.

חשיפה לסביבה ירוקה מועילה לכל שכבות האוכלוסייה. צילום: fabcom, flickr
חשיפה לסביבה ירוקה מועילה לכל שכבות האוכלוסייה. צילום: fabcom, flickr

מחברת המאמר, פרופ' מינג קוּ מהמחלקה למשאבי טבע ומדעי הסביבה באוניברסיטת אילינוי שבארצות הברית, ניסתה לזהות במחקרים הללו את המנגנונים שמובילים לשיפור במצב הבריאותי ולמצוא מכנה משותף ביניהם. היא מצאה שאפשר להסביר חלק גדול מהממצאים בכך ששהייה בטבע משפרת את תפקוד מערכת החיסון שלנו.

למערכת החיסון יש השפעה נרחבת על מחלות שונות, זיהומיות ולא זיהומיות, ואפילו על חרדה ודיכאון – ולכן תפקוד משופר שלה יכול למנוע או לסייע בהחלמה ממגוון רחב מאוד של בעיות בריאות. יש עדויות ישירות לכך שמרכיבים שונים של מערכת החיסון אכן מתפקדים טוב יותר בעקבות שהייה בטבע. למשל, בכמה מחקרים נמצאה עלייה בכמות תאי הרג טבעי (NK) המגנים על הגוף מפני סרטן ונגיפים, וירידה בכמות ציטוקינים דלקתיים – שהם חלבונים המופרשים כאשר יש זיהום בגוף, אך רמות גבוהות מדי שלהם מופיעות כשחולים במחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם ודיכאון.

זה לא רק ספורט

האם ייתכן שכאשר אנחנו קמים מהספה או מכיסא המחשב ויוצאים אל הטבע או אל הפארק יש לכך השפעה חיובית על בריאותנו פשוט כי אנחנו פעילים יותר? דווקא לא: אחת התוצאות המפתיעות ביותר, שחזרה על עצמה בכמה מחקרים, היא שזה לא קשור לפעילות גופנית בהכרח. הפעילות הגופנית כבודה במקומה מונח, כמובן, אבל גם לעצם השהייה בטבע יש השפעה שעומדת בפני עצמה.

בכמה מהמחקרים שסוקרת קוּ נבדקה ההשפעה של טיול ביער לעומת טיול בעיר על לחץ הדם, רמת הסוכר בדם, מדדים של מערכת החיסון ועוד. ברוב המקרים נמצא שיפור בעקבות הליכה ביער, אך לא בעקבות הליכה בסביבה עירונית. כלומר, הפעילות הגופנית כשלעצמה לא יכולה להסביר את השיפור. מחקר אחר הראה שאנשים שהתעמלו בסביבה טבעית הרגישו פחות כעס, עייפות ומתח מאשר אנשים שהתעמלו במקום סגור.

לא רק הבריאות שלנו תשתפר אם נבלה יותר זמן בטבע, אלא גם היכולות הקוגניטיביות (הלמידה, הריכוז והזיכרון). כך, למשל, נמצא בשני מחקרים שהתפרסמו השנה ובשנה שעברה – אחד נערך בספרד ואחד בארה"ב – שבדקו את ההשפעה של סביבה ירוקה בבית ובבית הספר על השיפור בהישגים של תלמידי כיתות ב'-ד' משנה לשנה. בשני המקרים החוקרים נלקחו בחשבון המעמד הכלכלי-חברתי של ההורים. ועדיין, בשני המחקרים נמצא שתלמידים שלמדו בבתי ספר עם סביבה ירוקה יותר ושהבתים שלהם היו בסביבה ירוקה יותר הצליחו יותר, גם אם לא היו הבדלים כלכליים.

במחקר שנערך בספרד, החוקרים בדקו גם את זיכרון העבודה של התלמידים (זיכרון לטווח קצר המשמש לביצוע משימות) ואת הריכוז שלהם. בשני המדדים היה שיפור גדול יותר ביכולותיהם של תלמידים עם חשיפה גבוהה לסביבה ירוקה.

טיול במדבר יהודה או פיקניק בפארק הירקון?

בין המחקרים היו כאלה שבדקו רק השפעה של סביבה ירוקה, אחרים חקרו איך מתבטאת חשיפה לקולות ולמראות טבעיים, חלק התמקדו בשהייה בפארקים ציבוריים וחלק אחר בשהייה ביער או בשמורת טבע. אז מספיק ללכת לסיבוב בגינה הציבורית, או שצריך לארוז אוהל ושק שינה?

תכנון מתאים של העיר יכלול אדמה, צמחים ומים זורמים. צילום: Rain0975, flickr
תכנון מתאים של העיר יכלול אדמה, צמחים ומים זורמים. צילום: Rain0975, flickr

התשובה איננה חד משמעית, אבל נראה שיש חשיבות לכל חשיפה לסביבה טבעית: אדמה, צמחים (בייחוד עצים) ומים, רצוי זורמים. אפשר למצוא סביבה כזאת גם בעיר – בגנים בוטניים, בכיסי טבע הקיימים בתוך העיר או בקרבתה, וגם בפארקים המתוכננים בצורה טבעית יותר מאשר כמה מתקני שעשועים וקצת דשא.

נראה שחלק נכבד מההשפעות החיוביות, המתוארות בשלל המחקרים האלה, יכולות להיות מושגות רק על ידי הבחירה לבלות את שעות הפנאי שלנו במקומות ירוקים וטבעיים, אפילו בתוך העיר. ובכל זאת, תכנון מתאים של הסביבה העירונית יכול לסייע לתושבים להיחשף לטבע בתדירות גבוהה יותר ובקלות רבה יותר, במיוחד כשמדובר בתלמידים שנמצאים שעות רבות בבית הספר או בחולים המאושפזים בבתי חולים. וכדי שנוכל מדי פעם גם לצאת לטיול ארוך בטבע, צריך לשמור על קיומו של טבע פראי – שטחים טבעיים רחבי ידיים, כמו שמורות טבע.

מקובל לדבר בשנים האחרונות על התועלות שבני האדם מפיקים מהטבע כעל שירותים שמספקת המערכת האקולוגית. כאלה הם למשל האבקת גידולים חקלאיים, סינון מזהמים מהמים שבקרקע, עצירת סחף ושימור הקרקע על ידי צמחייה, ועוד שירותים רבים. נראה שלרשימה הארוכה אפשר עכשיו להוסיף גם שירותי בריאות.

חפשו מומחים נוספים בתחום