הים שקט, ומלא בנפט

חי וצומח | ים וחופים | כלכלה וצרכנות |
שש שנים אחרי דליפת הנפט הגדולה בהיסטוריה של ארצות הברית, נדמה שהחיים חזרו למסלולם במפרץ מקסיקו. אבל מחקרים חדשים מראים שחלק מהנפט נשאר בים ובעלי החיים עדיין סובלים

 

ארבעה שבועות לאחר הפיצוץ באסדת הקידוח "דיפווטר הורייזון" החל הנפט להגיע לחופי מפרץ מקסיקו שבדרום-מזרח ארצות הברית. מאזור שוקק חיים, עשיר בתיירים ומפרנס ענף דיג משגשג, הפך החוף לאזור אסון, שאליו נשטפים גופות בעלי חיים ימיים מכוסות בנפט. לפי הערכות, מאות אלפי בעלי חיים ימיים וציפורים מתו כתוצאה ישירה מהדליפה.

שש שנים חלפו מאז אירע אסון דליפת הנפט החמור בהיסטוריה של ארצות הברית, שבו נהרגו 11 בני אדם ונשפכו לים 3.19 מיליון חביות נפט. אווירה של פחד ודאגה על רקע חופים מוכי אסון הביאו את הציבור לדרוש תשובות, ולהשגתן גויסו טובי המדענים, שיצאו למשימה הקשה והמאתגרת של חקר ממדי האסון ומתן מענה לשאלות – כמה נפט נשפך לים? האם ניתן להסיק מהיעלמותו של כתם הנפט כי מאמצי השיקום הצליחו? ומה ניתן ללמוד מהדליפה הזו כדי שבדליפה הבאה, שלדברי פעילי סביבה נמצאת מעבר לאופק, התגובה תהיה מהירה, נחושה ויעילה יותר?

מאמצי כיבוי השריפה באסדת הקידוח. צילום: Florida Sea Grant, Flickr
מאמצי כיבוי השריפה באסדת הקידוח. צילום: Florida Sea Grant, Flickr

גודל הדליפה כגודל הפיצויים

דליפת הנפט במפרץ מקסיקו החלה ב-20 באפריל 2010 בעקבות פיצוץ שאירע בראש הבאר בקידוח של אסדת חיפוש הנפט "דיפווטר הורייזון", שפעלה עבור תאגיד הדלק בי-פי. הפיצוץ התת-מימי גרם לפיצוץ גם מעל פני המים, שהביא למותם של 11 אנשים ולשריפת האסדה עצמה. הדליפה נמשכה 87 ימים, שבמהלכם נכשלו בזה אחר זה האמצעים השונים שהיו אמורים לאטום את הבאר במקרה של דליפה. הדליפה האדירה, שהתרחשה 64 ק"מ דרומית לחופי מדינת לואיזיאנה שבדרום-מזרח ארצות הברית, השפיעה על שטח ימי של כ-180 אלף קילומטרים רבועים, שהם כמעט פי תשעה משטחה של מדינת ישראל.

להערכת כמות הנפט שנשפך לים יש השפעה כלכלית עצומה על תאגיד בי-פי, והיא זו שקבעה את גודל הפיצוי אותו נדרש התאגיד לשלם. בית משפט פדרלי בארה"ב הכריע בנושא וקבע את האומדן על 3.19 מיליון חביות – לאחר שקלול הערכות של גיאולוגים שנעו בין 2.4 ל-6 מיליון חביות.

בהסדר הפשרה, שאושר בתחילת אפריל האחרון, נקבע שתאגיד בי-פי ישלם סכום חסר תקדים של 20 מיליארד דולרים – מה שהופך את הסדר הפשרה לגדול ביותר שהתקבל בהיסטוריה של ארה"ב בסוגיות סביבתיות. ההסדר כולל קנס של 5.5 מיליארד דולרים, ומיליארדים רבים נוספים לכיסוי הנזקים הסביבתיים ופיצוי לחמש המדינות שהושפעו מהדליפה במידה החמורה ביותר. הפיצויים ישולמו בתשלומים בפרק זמן של 16 שנים. מתוך סכום הקנס, לפחות חמישה אחוזים יוקדשו למחקר – כך לפי החלטת הממשל.

נזק אורך טווח לדגים

בסצנת הפתיחה של הסרט התיעודי "Dispatches from the Gulf" שיצא לרשת בימים האחרונים, ומלווה בקריינות של מאט דיימון, נראים חופיה של לואיזיאנה כאזור מוכה אסון בזמן שפועלים, לבושים חליפות מגן, מנסים לנקות את כתמי הנפט האדירים שנשטפו לחוף. הסרט עוקב אחר מאמצי המחקר שמטרתם לבחון את היקף הפגיעה ומידת השיקום של האזור, שבהם לוקחים חלק מאות מדענים מעשרות אוניברסיטאות בארה"ב. הקהילה המדעית שהתגבשה לחקר המפרץ כוללת מגוון מדענים מתחומים שונים, בהם מיקרוביולוגיה, גיאולוגיה, חקר ימים, ביולוגיה, כימיה והנדסה. עם תקציב עתק של 500 מיליון דולר שנתרמו על ידי בי-פי מיד לאחר האסון, הם חייבים להביא תוצאות.

הדליפה כיסתה שטח הגדול פי תשעה משטחה של מדינת ישראל. צילום: Florida Fish and Wildlife, Flickr
הדליפה כיסתה שטח הגדול פי תשעה משטחה של מדינת ישראל. צילום: Florida Fish and Wildlife, Flickr

נראה שאחת הקביעות שמפחידות מכל את המדענים שחוקרים את המפרץ היא ש"לא נגרם נזק" (No harm done), שכן לעתים, גם כאשר נראה שהאזור שוקם, יכולות להתגלות בדיעבד בעיות חמורות. כך קרה למשל בדרום אלסקה, שם נפט שדלף ממכלית הנפט אקסון-ואלדז ב-1989 גרם לאחד האסונות האקולוגיים החמורים בהיסטוריה. ארבע שנים לאחר הדליפה, ולאחר שנדמה היה שנסתיימו וצלחו מאמצי השיקום, נעלמו לפתע דגי ההרינג, שהיוו מקור עיקרי לדיג באזור. הסיבה לכך היא שהנפגעים העיקריים מהדליפה היו הדגיגים הצעירים, אשר רגישים הרבה יותר למפגעים סביבתיים. לכן, ההשלכות של הזיהום במקרה זה הופיעו שנים לאחר שהוא כבר לא נראה בשטח, כאשר הדור הצעיר שספג את הפגיעה החמורה מכול פשוט נעלם.

דגי המאהי-מאהי מוכרים באזור מפרץ מקסיקו כאטרקציה תיירותית בעיקר בשל היותם דגים "דמויי דולפין", שלעתים מלווים כלי שיט בדומה לדולפינים. חוקרים מאוניברסיטת מיאמי יצאו ללב ים כדי לבחון כיצד השפיעה החשיפה לנפט על יכולות השחייה של הדגים. ליכולת השחייה חשיבות עליונה, שכן היא קובעת את מידת יכולתם לצוד ואת סיכוייהם לחמוק מסכנה. החוקרים מצאו שאצל דגים שנחשפו לנפט בשלב מסוים בחייהם נמדדה ירידה של עד 37 אחוז ביכולות השחייה. בנוסף, מצאו החוקרים שהחשיפה לנפט באסון הדליפה השפיעה על פעילות הלב של הדגים. "דבר כזה לא ניתן היה לראות בעין", הדגישו החוקרים, ולמרות שנדמה שהדגים בריאים, למעשה אצל רבים זהו לא המצב.

נפט על קרקעית הים

מה קרה לכל אותן מיליוני חביות נפט שדלפו לים? לפי הערכות, רק רבע מהנפט שדלף נשאב כחלק ממאמצי השיקום, או שנשרף בפיצוץ שגרם לדליפה. קרוב לרבע נוסף הגיע לחופים. יתר הנפט, כמחצית מזה שדלף, התאדה לאוויר או שקע במי הים.

כדי למוסס את כתמי הנפט, פוזרו במים דיספרסנטים – כימיקלים המשמשים להעלמת כתמי נפט.  הדיספרסנטים גורמים לשבירת הדלק לטיפות זעירות, וכך הופכים את הנפט למסיס יותר במים ואת פירוקו לקל יותר. אך השימוש בדיספרסנטים שנוי במחלוקת, שכן מדובר בכימיקלים שיש הטוענים שמהווים זיהום בפני עצמם. בנוסף, המשמעות של הפיכת הנפט למסיס יותר היא שהוא זמין יותר גם לפגיעה בדגים ובאורגניזימים ימיים, ואולי יותר גרוע – השימוש בו מהווה עדות לנטישת הפתרון הנכון ביותר מבחינה סביבתית, והוא שאיבת הדלק מפני הים.

מאמצים לניקוי הנפט. צילום: DVIDSHUB, Flickr
מאמצים לניקוי הנפט. צילום: DVIDSHUB, Flickr

אך כפי שהתברר מאוחר יותר, באסון מפרץ מקסיקו חלק גדול מהנפט לא הגיע לפני המים כלל – ולכן לא ניתן היה לשאוב או למוסס אותו. למרות השימוש המסיבי בדיספרסנטים, כולל בהזרקה לתוך הבאר הדולפת, כמויות נכבדות של נפט שקעו וכיסו שטחים נרחבים בקרקעית הים. במחקר שנערך באוניברסיטת ג'ורג'יה השתמשו מדענים בצוללת מים עמוקים כדי לבחון את מצב בעלי החיים והאורגניזמים בקרקעית. ד"ר סמנתה ג'ונס, העומדת בראש צוות המחקר, מעידה על המראות שנחשפו לפניה בקרקעית, שלדבריה "אינם מלבבים". "לצד גופות רבות של בעלי חיים ימיים, נמצא נפט – והרבה ממנו". להערכת החוקרים, כעשרה אחוזים מהנפט שדלף נמצא כיום בקרקעית הים, והוא עלול להגיע, דרך שרשרת המזון, גם לדגה.

עד הפעם הבאה?

כיום, שש שנים לאחר אסון הדליפה במפרץ, נדמה ששום דבר לא יכול להפר את הפסטורליות של המקום. אסדות הנפט כבר חזרו למפרץ בחיפושם אחר הזהב השחור, התיירות פורחת והחופים מלאים. גם הדיג התחדש, ומאכלי ים שמקורם במפרץ הוכרזו בטוחים למאכל.

הסרט "Dispatches From the Gulf" מסתיים בנימה אופטימית שמדגישה את כוחו של הים לשקם את עצמו גם לאחר דליפה חסרת תקדים. עם זאת, לא ניתן להפריז בחשיבות שבנקיטת צעדים למניעת הדליפה הבאה ולהיערכות למקרה של דליפה כזו, אם חלילה תקרה.



אולי יעניין אותך