שתפו‬        

דור סנדלר

הסיבה לכך שהסופות חזקות יותר

מחקר חדש בדק את הקשר בין סופות מהסוג שגרמו לשיטפונות ההרסניים בנגב לבין הטמפרטורה בישראל, ומצא שבמזג אוויר חם יותר נצפו דווקא סופות עוצמתיות יותר. איך ייראו הסופות הללו בעקבות שינוי האקלים?
19 במאי 2018



 

לפני כשבועיים בלבד קיבלנו תזכורת כואבת ומוחשית לכוח הנורא של אירועי מזג אוויר קיצוני. הגשמים החזקים שהפכו לשיטפונות במדבר יהודה ובנגב גבו את חייהם של 13 בני אדם, בהם 10 בני נוער חברי המכינה הקדם-צבאית בני ציון. האירוע הוגדר כאסון טיול הטבע הקשה ביותר בישראל, ועוד טומן בחובו סימני שאלה רבים לגבי התנהלות האחראים וההיערכות שנדרשה.

אך לצד הגורמים האנושיים, חשוב לנסות ולהבין גם את תופעות מזג האוויר שיצרו את הסכנה. שיטפונות בזק (flash floods), כמו אלה שאירעו באחרונה בנגב, מאופיינים לרוב בפרקי זמן קצרים של גשם חזק. באזורים שבהם הקרקע לא מאפשרת חלחול יעיל (כמו באדמת הלס שנפוצה בנגב), הקרקע נאטמת מהר ומי הגשם זורמים במורד ומתנקזים לבסוף לתוואי נחל מרכזי ויוצרים בו זרימה שיטפונית. במקרים רבים, גשמים מסוג זה נופלים תחת ההגדרה של "גשמים קונבקטיביים" – אוויר חם ולח, שבשל אי יציבות באטמוספירה עולה למעלה במהירות באופן ספונטני ומתעבה לטיפות, ואז ניתך על הקרקע.

כעת, מחקר הידרו-מטאורולוגי חדש של מדענים מהאוניברסיטה העברית, משוויץ ומאוסטרליה שואף לשפר את ההבנה שלנו לגבי סוג הגשם החמקמק והמסוכן הזה, ולחשוף את הקשר שבין עוצמת הסופות הקונבקטיביות לבין הטמפרטורה בישראל.

שיטפונות בזק מאופיינים בפרקי זמן קצרים של גשם חזק. באזורים שבהם הקרקע לא מאפשרת חלחול. צילום: ilan molcho, Flickr

התראות מדויקות יותר

החוקרים השתמשו בנתוני מכ"ם גשם הממוקם בנתב"ג, וניתחו אלפי אירועי גשם שהתרחשו בארבעה אזורים שונים במדינה (מעל הים התיכון, הכרמל, צפון הנגב ומדבר יהודה) מתחילת שנות התשעים ועד ימינו.

ההידרולוג ד"ר נדב פלג, ממובילי המחקר, מסביר: "לרוב ניתן לאפיין את הגשם הקונבקטיבי כ'תא' גשם בעל עוצמות גבוהות, אשר ממטיר במשך דקות בודדות. לכן, במידה שהתא יחלוף מעל אגן היקוות וימטיר כמות גשם גבוהה בפרק זמן קצר, ייווצר שיטפון בזק בערוץ הנחל. מספר מחקרים שהתבצעו במעבדה להידרו-מטאורולוגיה באוניברסיטה העברית מצאו קשר ישיר בין המאפיינים של תאי הגשם הקונבקטיביים ליצירת שיטפונות. כך למשל, תאים קונבקטיביים שנעים לאט לאורך ערוץ, מהמעלה של הנחל למורדו, הם בעלי סיכוי גבוה יותר ליצור שיטפון".

על פי פלג, הבנה טובה יותר של תאי הגשם הקונבקטיביים יכולה לשפר את המודלים שבהם אנו משתמשים לחיזוי מזג אוויר, ותאפשר מתן התראות מדויקות יותר לקראת אירועי מזג אויר קיצוניים נקודתיים, לעתים שעות לפני התממשותם.

יותר חם – יותר עוצמתי

המסקנה המרכזית שעולה מהניתוח שערכו החוקרים היא שכאשר האוויר חם יותר, הגשם הקונבקטיבי מתחזק. אנו אמנם רגילים לקשר גשמים למזג אוויר קר, אך אוויר חם יכול להכיל יותר לחות והוא רגיש לאי-יציבות אטמוספרית. בעבור הגשם הקונבקטיבי בישראל, התגלה כי הוא מתחזק בכשלושה אחוזים בממוצע לכל מעלה של התחממות, בין אם בכרמל הקריר או במדבר יהודה הצחיח. אולי מדאיג יותר הוא הממצא שקובע שבימים חמים, גשמים קיצוניים הופכים לקיצוניים עוד יותר – העוצמה של אירוע גשם טיפוסי מהאחוזון העליון (כלומר, גשם חזק יותר מ-99 אחוז מהמדגם) תגדל גם היא בכ-1.3-2.4 אחוז לכל מעלה.

בעוד שתאים נקודתיים מתחזקים, כמות הגשם הכוללת באזורים שנבדקו דווקא ירדה. כלומר, עלייה בטמפרטורה מקטינה את זמינות המשקעים, ואלו שכן מומטרים נוטים לעשות זאת בעוצמה גבוהה יותר. לטענת פלג, הדבר עלול להשפיע על משאבי המים שלנו, וייתכן שגם על תדירותם ועוצמתם של שיטפונות עתידיים.

כאשר האוויר חם יותר, הגשם הקונבקטיבי מתחזק. צילום: Topdog1, Flickr

סופות בעולם מתחמם

המסקנות הללו מתיישבות היטב עם הקונצנזוס המדעי ביחס לשינויי האקלים שצפויים להתרחש בכדור הארץ במאה ה-21. לפי ההערכה הרווחת, העלייה החזויה בטמפרטורה הגלובלית (בעקבות פליטות של גזי חממה בידי האדם) תלווה בתכיפות גוברת של אירועי מזג אוויר קיצוני. במזרח התיכון בפרט, צפויה הפחתה של כמות המשקעים הכוללת, אך במקביל גם עלייה בעוצמה של אירועי גשם קיצוניים. לנוכח המחקר החדש, האם העלייה החזויה בטמפרטורות תגדיל גם את עוצמתן של הסופות הקונבקטיביות?

לפי פלג, הניתוח שבוצע במחקר מבוסס על האקלים הנוכחי, וקשה להסיק ממנו מה תהיה המגמה בעתיד. "בשביל לתת הערכה טובה יותר של השינויים הצפויים בסקאלות של הגשם הקונבקטיבי, בהתחשב באי-הודאות הקשורה לשינויי האקלים, דרוש מודל אקלימי היכול לדמות את האקלים ברזולוציית זמן ומרחב גבוהה במיוחד – של דקות ומאות מטרים", הוא מסביר.

דוגמה לאי-הוודאות האקלימית היא הלחות באטמוספירה. ההתחממות החזויה אמנם מעודדת הקצנה של הגשם הקונבקטיבי, אך הלחות באזורנו צפויה אף היא להשתנות ולהשפיע עליו. כך למעשה, ייתכן שלא יהיו מספיק מים זמינים "לתדלק" את התעצמות הסופות לפי היחס שנמדד כיום, ושההקצנה עצמה תתמתן. זהו מקרה נדיר שבו צחיחות האזור שלנו מהווה דווקא יתרון מסוים. במחקרים דומים שנעשו על גשמים במערב אירופה, נמצא שעוצמת הגשם גדלה בין 7 ל-14 אחוז לכל מעלה, בעיקר תודות למים הזמינים שם בשפע.

המבט לעתיד אמנם אינו מרגיע, אך אפשר לקוות שמחקרים נוספים (כמו אלה שממשיכים להתקיים כיום במעבדה להידרו-מטאורולוגיה בירושלים) יוכלו לעזור לנו להבין טוב יותר את אירועי הקיצון, להיערך לקראתם ולהימנע מאסון. אולי אף חשוב מכך, אם העולם ישכיל להילחם במשבר האקלים עוד היום, יתכן שנוכל גם להיערך מבעוד מועד ולצמצם את היקף הנזק הצפוי.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב ynet

שתפו‬