360 מעלות

מאיה פלח

זהירות, הקרח נשבר

מדף קרח עצום באנטרקטיקה הולך ונסדק בקצב מהיר בחודשים האחרונים והוא קרוב להישבר ולהתמוטט אל תוך הים. מומחים מזהירים ששבירתו תתחיל שרשרת אירועים שתשפיע משמעותית על גובה פני הים בכדור הארץ

22 בפברואר 2017

נאס״א, סוכנות החלל האמריקאית, הודיעה לאחרונה שגם שנת 2016 הצליחה לעמוד במשימה ולקטוף מ-2015 את התואר "השנה החמה ביותר עד כה". למרות מאמצים עולמיים להקטנת כמויות גזי החממה שאנו פולטים לאוויר בתהליכי שריפת דלקים פוסיליים – הגורמים להתחממות כדור הארץ – הטמפרטורה העולמית הממוצעת עדיין ממשיכה לעלות.

אחת ההשפעות הבולטות ביותר של התחממות זו היא המסת הקרח בקטבים, שצפויה לגרום לעליית פני הים (יש שמשערים שעלייה משמעותית תתרחש כבר במחציתה הראשונה של המאה הנוכחית) ובעקבותיה להיעלמות שטחים נרחבים מהיבשות, להרס של תשתיות, של אזורי מגורים ושל אתרי תיירות ולהיווצרות גל המוני של מאות מיליוני פליטים שבתיהם יאבדו מתחת לים העולה. דו״חות על מצב הקטבים שמתפרסמים בכל שנה ממשיכים בינתיים להצביע על קצב המסה גבוה בקטבים ובגרינלנד. לפני כמה ימים התפרסם שהקרח הצף בשני הקטבים הגיע כעת לשיא שלילי של כל הזמנים, זאת לאחר שהקטבים סבלו השנה מטמפרטורות חמות בהרבה מהרגיל בחורף.

חיצ האי שבו ממוקם מדף הקרח לארסן ג. תצלום: NASA
חיצ האי שבו ממוקם מדף הקרח לארסן ג. תצלום: NASA

סדק של 160 קילומטר

לארסן ג׳ (Larsen C) הוא מדף קרח גדול שממוקם בקצה היבשת האנטרקטית (לכיוון דרום אמריקה). בחודשים האחרונים הוא גורם דאגה למומחים, כיוון שסדק עצום שנפער בו הולך וגדל לאחרונה בקצב מהיר וצפוי להביא בקרוב מאוד לשבירת המדף.

מדפי הקרח הם משטחים  עבים של קרח שנוצרים מעל לפני המים בחלק הצמוד ליבשת הקפואה ומקורם במי הקרחונים ושל משטחי הקרח ובשלג שנערם עליהם. המדפים משמשים לקרחונים כמעין משענת שמצמידה אותם ליבשת ושמונעת מהם לגלוש אל הים וכך להעלות את מפלסו. מדפים כאלה קיימים כיום באנטרקטיקה, בקנדה, בצפון-מזרח רוסיה ובגרינלנד.

בשנים האחרונות, הולכים מדפי הקרח ונשברים לאטם. עקב ההתחממות כדור הארץ ומי הים, הקרח של המדפים מפשיר ויוצר סדקים במדף. ככל שסדקים אלה מעמיקים ומתארכים אחיזת המדף ביבשת נחלשת והוא נשבר ומתמוטט אל הים. בחודשיים האחרונים התארך הסדק שנפער בלארסן ג׳ בכ-30 קילומטר. הסדק העצום עומד כרגע על אורך של כ-160 קילומטר ומגיע בחלקים מסוימים עד לרוחב של יותר מ-3 קילומטרים. בנוסף, העומק של הסדק מגיע ממש עד לרצפת הקרחון, שעוביו כחצי קילומטר. על פי החוקרים, המדף צפוי לקרוס מהעומס, וחלק גדול ממנו צפוי להתמוטט אל תוך המים במהלך החודשים הבאים.

לארסן א׳ ו-ב׳, מדפי קרח אחרים קטנים יותר על אותו חצי-האי, נשברו כבר בשנות ה-90 ושנות ה-2000 המוקדמות. כיוון שמדפי הקרח מהווים מעין "שומרי סף" לקרחונים שצמודים אליהם, תשפיע התמוטטותו של המדף גם על משטח הקרח הצמוד אליו. המשטח הסמוך ללארסן ג׳ הוא אחד ממשטחי הקרח הגדולים שתועדו עד היום, ועל פי מומחים התמוטטות המדף תשחרר מעין "פקק" שמחזיק את הקרחון ותאפשר את גלישתו לים.

זה מה שמדאיג את המומחים, אף יותר מהתמוטטות המדף עצמו: גלישתו של משטח הקרח מהיבשת והיסחפותו אל תוך הים צפויה להשפיע מהותית על עליית פני הים, כיוון שגודל משטח הקרח ונפחו – שעד כה לא השפיעו על מפלס הים כיוון שהוא נמצא בחלקו הגדול מחוץ למים – בהחלט צפויים להשפיע על מפלס פני הים ולזרז את קצב עלייתו.

הסדק במדף הקרח לארסן ג. תצלום: NASA
הסדק במדף הקרח לארסן ג. תצלום: NASA

שינוי אקלים או שינוי התנהגות?

התחממות הטמפרטורה של כדור הארץ צפויה להמשיך ולעלות, ולהגיע עד לסוף המאה הנוכחית  לטווח של 1.5 עד 4 מעלות צלזיוס מעל ערכי הטמפרטורות ששררו על כדור הארץ בימי המהפכה התעשייתית. אם אכן התחממות זו תתרחש במלוא כוחה, הפשרת הקרחונים צפויה רק להחמיר, ואז תהיה עליית פני הים רק אחת ממגוון קטסטרופות הצפויות לאנושות במהלך המאה.

בדצמבר 2015 נחתם על ידי רוב גורף של מדינות העולם הסכם פריז, שמבקש להאט את קצב ההתחממות ולהגבילו ל-2-1.5 מעלות בלבד עד לסוף המאה. אם זה יקרה, יש לנו סיכוי להאט את ההתחממות. זה יקרה אך ורק אם מדינות העולם – ובעקר המעצמות הגדולות שאחראיות כיום למרבית פליטת גזי החממה בעולם – יכבדו את ההסכם וישקיעו מאמצים בגבולותיהן בהפחתת הפליטות.

האחריות לא מונחת רק על מנהיגי המדינות הגדולות. גם אנחנו יכולים לתרום את חלקנו להאטת שינוי האקלים. ״כל אחד ואחד מאתנו יכול לעשות דברים רבים שיביאו במצטבר לשינוי משמעותי לטובה״, אומר פרופ׳ יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. ״זה כרוך בשינוי אטי של אורחות החיים שלנו. זה מתחיל במודעות לחסכון באנרגיה – פחות בזבוז חשמל מביא לפחות זיהום ולפחות גזי חממה. עדיף לכבות את האור היכן שלא צריך ולסגור את המזגן כשיוצאים מהבית. זה נמשך דרך הפחתת הנסיעה ברכב פרטי – למשל אופניים או מעבר לתחבורה ציבורית, שמקטינה את זיהום האוויר וצריכת הדלק. כולנו מודעים כיום להפרדת פסולת ביתית ולמיחזור, אליהן יש להוסיף את הקטנת הצריכה והפחתה בבזבוז המזון (בממוצע, משקי הבית זורקים כ-50 אחוז מהמזון הנרכש).

״זו רשימה חלקית ולא מלאה,״ מוסיף פרופ' יאיר. "אפשר למצוא עוד מידע רב על מה כל אחד יכול לעשות. התרומה המצטברת היא עצומה ומשמעותית – אם כל אחד מאזרחי ישראל מפחית, לדוגמא, את פליטת הפחמן הדו-חמצני שלו במאה קילוגרם לשנה, השיעור הכולל יגיע למיליוני טונות, וזה כבר בהחלט משמעותי״.

 

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

חפשו מומחים נוספים בתחום