שתפו‬        

מאיה פלח

זהירות על הקרן

הציד הבלתי חוקי של קרנפים באפריקה זינק בשנה שעברה למספרים חסרי תקדים מאז החלו מאמצי שימור החיה ביבשת. מה אפשר לעשות כדי להציל אותם?
30 במרץ 2016



בשנת 2015 הגיע מספר הקרנפים שניצודו באפריקה למספר חסר תקדים והרשויות ביבשת מנסות למצוא פתרון לבעיה החמורה. צילום: Yathin S Krishnapp, ויקימדיה
בשנת 2015 הגיע מספר הקרנפים שניצודו באפריקה למספר חסר תקדים והרשויות ביבשת מנסות למצוא פתרון לבעיה החמורה. צילום: Yathin S Krishnapp, ויקימדיה

 

בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת הצליחו מאמצי שימור נרחבים לשקם את מצב הקרנפים באפריקה, ולהרחיק את בעל החיים הגדול מסיפה של הכחדה. אלא שבשנים האחרונות זינק שוב מספר הקרנפים הניצודים באופן בלתי חוקי ביבשת, וכך בעוד שבשנת 2011 ניצודו באפריקה "רק" 500 קרנפים – מספר גבוה כשלעצמו ביחס למספר הפריטים שנותרו בטבע – הוסיף המספר לטפס בהתמדה בכל שנה עד שב-2015 זינק ל-1,315 קרנפים ניצודים.

באפריקה שני מיני קרנפים: קרנף לבן (קרנף רחב שפה) וקרנף שחור (קרנף צר שפה). בניגוד למה שנרמז משמותיהם, לשניהם צבע אפרפר זהה; לקרנף הלבן והנפוץ יותר מביניהם שפה עליונה רחבה והוא ניזון מרעיית עשבים, ואילו קרוב משפחתו השחור, הקטן ממנו, הוא בעל שפה עליונה בצורת קרס וניזון מליחוך שיחים.

מרבית הקרנפים (98 אחוז מהם) מרוכזים כיום בארבע מדינות באפריקה: רובם המכריע בדרום אפריקה והאחרים בזימבבווה, נמיביה וקניה. הקרנף השחור מצוי כיום במספרים קטנים בהרבה מהלבן, ולמרות התאוששות ועלייה במספרו בעשרים השנים האחרונות המין מוגדר עדיין בסיכון גבוה ביותר להכחדה בטבע (Critically Endangered).

ממשבר לשיקום ובחזרה

עד לפני פחות מ-200 שנים התהלכו יותר ממיליון קרנפים בערבות אפריקה. בשנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים התבצע ציד מסיבי שצמצם את מספר הקרנפים השחורים לשיא שלילי של 2,410 פריטים בלבד ב-1995, אך בשנות ה-90 מאמצי השימור נשאו פרי והמין החל להשתקם כך שבשנת 2012 אוכלוסיית המין כבר הצליחה לכפיל עצמה לכ-5,000 פריטים.

הקרנף הלבן הגיע אף קרוב יותר להכחדה: במאה ה-19 צדו המתיישבים הלבנים באפריקה את החיה בכמויות כאלה עד שב-1895 הוערך שנותרו בטבע כ-50 קרנפים לבנים בלבד. המין השתקם ומונה כיום כ-20 אלף פריטים, והוא כבר אינו מוגדר כמין בסכנת הכחדה אלא כ"כמעט מאוים" (Near Threatened).

קרנף לבן (בתמונה) גדול יותר מהקרנף השחור, והוא ניזון מעשבים לעומת השחור שאוכל שיחים. צילום: PROBernard-DUPONT
קרנף לבן (בתמונה) גדול יותר מהקרנף השחור, והוא ניזון מעשבים לעומת השחור שאוכל שיחים. צילום: PROBernard-DUPONT

ציד קרנפים באפריקה דורש אישורים מיוחדים הניתנים במסגרת ציד ספורטיבי (Trophy Hunting) בלבד, ופיקוח ואכיפה נרחבים הביאו לכך שבמשך יותר מ-10 שנים ניצודו ביבשת קרנפים בודדים: מאמצע שנות ה-90 ועד 2007 ניצודו בכל שנה רק כ-13 קרנפים.

אבל בשנים האחרונות יש יותר ביקוש לקרני קרנף בשוק השחור באסיה – בעיקר בווייטנאם ובסין, והוא שהביא ככל הנראה לעלייה החדה בציד. מאז שנת 2008 עלה מספר החיות הניצודות בדרום אפריקה, ששם מצויים יותר מ-90 אחוז מהקרנפים של אפריקה, עד שהגיע לשיא של 1,215 בשנת 2014. זוהי עלייה של יותר מ-9,000 אחוז, נתון שמטריד מאוד את מנוחתם של ארגוני שמירת הטבע העולמיים.

קרן קיימת

קרן הקרנף משמשת במסורת הסינית כבר אלפי שנים בטכניקות ריפוי שונות – לא להגברת כוח הגברא כפי שנהוג לחשוב, כי אם לטיפול במחלות שונות ובכאבי ראש (2,3). בשנים האחרונות החלו באסיה (בעיקר בווייטנאם ובסין) להשתמש בקרן לריפוי חמרמורת (hangover) וכטיפול נגד מחלת הסרטן. קרן הקרנף משמשת גם כקישוט, בעיקר לנדנים של סכינים מסורתיות, והחזקת קרן שלמה נחשבת במזרח לסמל סטטוס.

על פי דו"ח של ארגון Traffic משנת 2012, לעלייה החדה בביקוש לקרני הקרנפים בווייטנאם בעשור האחרון אחראים כמה גורמים, בהם מדיניות רופסת בנוגע לחוקי הציד והסחר במוצריו כמו גם שינוי בדפוסי הצריכה של הדור הצעיר (שמהווה את רוב אוכלוסיית המדינה: 65 אחוז מתושבי וייטנאם הם מתחת לגיל 30) שיצרו במדינה שוק משגשג של מוצרי מותרות. וייטנאם היא אחת מהמדינות שבה חיו עד לאחרונה קרנפים ממין אסייתי, קרנף ג'אווה – אך החיה האחרונה ניצודה לטובת הקרן שלה ב-2010, מה שגורם לווייטנאמים לייבא קרניים ממקורות רחוקים יותר.

הנתונים הללו מביאים לכך שבשנים האחרונות גדל הביקוש לקרניים והוא גורם עליית מחירים שמספקת מוטיבציה לכנופיות אפריקאיות לצוד קרנפים במספרים העולים בהתמדה. הכנופיות משתמשות באמצעים יקרים ומתוחכמים כמסוקים, אמצעי ראיית לילה וחצי הרדמה, וארגוני השימור מתקשים להילחם בתופעה.

כחלק ממאמצי שימור החיה, ומכיוון שהפארקים הלאומיים כבר הגיעו לקצה כושר הנשיאה שלהם להכלת החיה הטריטוריאלית, כ-25 אחוז מהקרנפים באפריקה נמצאים כיום בשטחיהן של קהילות מקומיות ושל בעלי קרקעות ונחשבים בבעלותם.

בעלי הקרקע יכולים לבקש אישורים מיוחדים, המצריכים ביורוקרטיה סבוכה, ולאפשר ציד של קרנף הנמצא בשטחם תמורת סכומים גבוהים המגיעים לעשרות ומאות אלפי דולרים. כספי הציד של הקרנף אמורים להיות מועברים בחלקם לקרנות לשימור בעל החיים ולשמש משאבים למחקר, לפיקוח ולאכיפה. בשנים האחרונות, עם העלייה החדה בממדי הציד הלא חוקי של קרנפים הגורם להפסד כספי כבד לבעלי הקרנף, מעוניינים רבים מבעלי הקרקעות – שאינם יכולים להרשות לעצמם לשלם על האמצעים להתגונן נגד הכנופיות – לוותר על הקרנפים שבבעלותם.

זה רק ספורט?

תמונה משנת 1895 של קרנף ג'אווה שניצוד בג'אווה. היום הוא נכחד בווייטנאם, מה שגורם למקומיים לחפש קרניים של קרנף במקומות אחרים כמו דרום אפריקה. צילום: Charles te Mechelen, ויקימדיה
תמונה משנת 1895 של קרנף ג'אווה שניצוד בג'אווה. היום הוא נכחד בווייטנאם, מה שגורם למקומיים לחפש קרניים של קרנף במקומות אחרים כמו דרום אפריקה. צילום: Charles te Mechelen, ויקימדיה

נושא הציד הספורטיבי השנוי במחלוקת עלה לכותרת לפני כשנה בעקבות מקרה ססיל, אריה שנחשב לסמלה הלאומי של זימבבווה וניצוד תמורת 55 אלף דולרים בידי רופא שיניים אמריקאי.

הטענה העיקרית בעד הציד החוקי כיום היא שהוא מסייע לגיוס כספים למאמצי השימור של בעלי החיים באפריקה ולמניעת הציד הבלתי חוקי, אך מנגד טוענים מחקרים שדווקא באזורים שבהם התקיים ציד ספורטיבי היו תוצאות מאמצי השימור אפקטיביות פחות, ושבפועל אחוזים בודדים מכספי הציד אכן מועברים למטרות אלה.

בפגישה של הוועדה לסחר בינלאומי במינים בסיכון (CITES) שתתקיים השנה בספטמבר, אחד הנושאים העיקריים שאמורים לעלות לדיון הוא הקרנפים והעלייה החדה בציד הבלתי חוקי של החיה בשנים האחרונות. הוועדה המקדימה כבר התכנסה וגיבשה המלצות לחיזוק הפיקוח והאכיפה במדינות הרלוונטיות.

נקווה שהמילים יהפכו למעשים, ושמלחמה בציד הבלתי חוקי ובחינה מחדש של הציד הספורטיבי יסייעו להחזיר שוב את הקרנפים לשנים הטובות שלהם, ויאפשרו להם לחזור וללחך עשב ושיחים בשלווה.

 




שתפו‬