שתפו‬        

שחר שלוח

זרעי קיץ

אם תראו בשולי שדות ודרכים אנשים שמבטם נעוץ באדמה, לא בטוח שהם מחפשים פוקימונים - ייתכן שהם פשוט מלקטים את הארוחה הבאה שלהם. ויש גם מתכון
7 באוגוסט 2016



לקנח את ארוחת הצהריים בשייק סברס צונן מפרי שאספתם בבוקר. להתרגש כשהילדה מזהה בעצמה עלים של גרגר הנחלים ולהוסיף אותם לכריכים שלקחתם אתכם לטיול. לקטוף תאנה בשלה שמחייכת אליכם מעץ לצד הדרך. את המחוות הקטנות האלו הקיץ מעניק למי שלא נרתע מיציאה לטיול וליקוט בעונה החמה.

"ליקוט מזון היא מסורת שמקורה בכורח המציאות של חיי עוני וחסך", מספרת ד"ר נוף עתאמנה אסמעיל, שזכתה בעבר בתכנית הבישול מאסטר-שף. "היא היתה נפוצה באזורים הכפריים דווקא. הכפריים, אף על פי שרובם גידלו מזון, היו זקוקים בכל זאת לארוחת החינם שמעניק הטבע. לעומת זאת, בערים, שתושביהן נהנו ממצב כלכלי-חברתי משופר, תרבות הליקוט לא היתה מפותחת כמו בכפרים (ולאו דווקא בגלל העדר שטחי בר סמוכים, הרי ביפו של לפני כמאה שנה שטחי הבר היו זמינים). מכיוון שליקוט נתפס כנוהג של עניים, רבים הפסיקו לצאת ללקט מחשש לפגיעה בתדמיתם. סיבה נוספת להיעלמות מסורת זו היא יציאתן של נשים, שהיו הלקטיות העיקריות, לשוק העבודה. כפועל יוצא מכך לא נותר להן זמן לליקוט".

ליקוט מזון בטבע, שבעבר היתה לו חשיבות הישרדותית, נהפך בשנים האחרונות בעיקר לבילוי בשעות הפנאי. הרי המרכולים וחנויות המזון מספקים ירקות ופירות שטופים וארוזים לכל אורך השנה ובמקביל השטחים הפתוחים שבהם אפשר ללקט צמחי בר למאכל ולמרפא הולכים ומצטמצמים. טלאור כהן, מורה למדעים בדגש על קיימות ומדריכת ליקוט, אומרת שיש עלייה בפופולריות של הליקוט ומייחסת אותה לזמינות רבה יותר של מדריכים בתחום ולהתפשטות הטבעונות. "רבים מבני המשפחות שמגיעות לסיורי הליקוט טבעונים ומשפחות אחרות פשוט מעוניינות ביציאה לטבע עם ערך מוסף", היא אומרת.

מבשלים בשטח. תצלום שימי רף
מבשלים בשטח. תצלום שימי רף

מה מלקטים?

יש שתי קטגוריות מרכזיות של צמחי ליקוט. הראשונה היא צמחי מורשת, שיחים ועצי פרי שנשארו בישובים נטושים: רימון, תאנה, גפנים וצבר. הקטגוריה השנייה היא צמחי בר: הצלף ,שאת ניצני הפריחה שלו ואת פירותיו, שנקראים אביונות, אפשר להחמיץ ולאכול; ירבוז על מיניו השונים וכף אווז הגינות, שניהם קרובי משפחה של הקינואה, שאפשר לאכול את העלים שלהם; שומר, שבעונה הזאת אפשר לאכול את הפרחים שלו ולהכין תה מהזרעים; זרעי חרדל לתיבול ולהכנת ממרח; זרעים של סרפד הכדורים שיכולים לשמש כתוספת לסלט; חרובים, ריג'לה (רגלת הגינה) שאפשר לאכול את עליה נאים או מבושלים; ואשחר ארצישראלי ואשחר רחב עלים, בעלי הפירות המתקתקים.

במשך כל השנה אפשר ללקט צמחי מים. כך, למשל, ניתן לבשל ולאכול את השורש העמילני של הסוף (זהירות, לא לעקור את כל הצמח, אלא רק את שלוחותיו) ולאכול את האבקנים שלו, שמהווים מקור טוב לחלבון שאותו ניתן להוסיף לבצקים. באזורים לחים צומחים גרגר נחלים וכרפס הביצות, שניהם בעלי עלים טעימים לסלט. בקיץ אפשר גם ללקט צמחי תבלין (רוב צמחי התבלין נמצאים ברשימת הצמחים המוגנים, מלבד זוטא לבנה ועוג הבורסקאים).

יש ארוחות חינם?

מי שמכניס את הליקוט לשגרה, יכול לחסוך כסף ולהרוויח מזון אורגני בחינם. במטבח של כהן, למשל, יש נוכחות מתמדת של שלל מלוקט, גם בקיץ. זרעי הסרפד נכנסים לסלטים, דייסות וקרקרים. פרי הצבר נאכל כמו שהוא או נכנס לגלידות ושייקים. את גבעולי הצבר (ה"כפות" הירוקות הבשרניות שלעתים מכונות עלים) אפשר לאכול נאים, מבושלים או צלויים, בסלט או כאנטיפסטי. כהן מציינת שהם מזינים יותר לפני הבשלת הפירות. מזרעי החרדל היא מכינה ממרחים או טוחנת ומשתמשת בהם לתיבול. פרחי השומר המתקתקים נכנסים לסלט.

שימי רף, לקט ותיק שעוסק בהכשרת מדריכי ליקוט, מספר שאצלו שלל הליקוט מהווה 20-5 אחוז מהתפריט. "כל צמחי הבר עשירים מאוד בחומרי הזנה וגם כמות קטנה יכולה ליצור שינוי גדול בבריאות שלנו. יש בהם צפיפות תזונתית גדולה יותר משל פירות", הוא אומר.

איפה כדאי ללקט?

יש מה  ללקט גם בתוך העיר (גם אם מתאפקים לא לקטוף פירות מהחצרות של השכנים). כך, למשל, פיקוס השדרות ועצי השקמה, שניהם מהמשפחה של התאנה והתות, מספקים בקיץ פירות אכילים. "יש צמחי נוי שלא כולם מודעים לפוטנציאל האכיל שלהם: קריסה גדולה, צמח נוי קוצני בעל פירות אדומים עסיסיים; פירות של דקל קוקוס לנוי, שאפשר לאכול את הקליפה החיצונית הכתומה של הפירות שלו ואת הגרעין, שהוא בעצם קוקוס קטן; אפשר לאכול גם את הפיטנגו, שגדל בערים כצמח נוי", אומר רף.

כרפס הביצות. תצלום: שימי רף
כרפס הביצות. תצלום: שימי רף

עם זאת, ליקוט עשבים בעיר יהיה מאתגר יותר. "רוב העיריות מורידות בקיץ צמחים יבשים מחשש לשרפות," מסבירה כהן. "אם ללקט בעיר, אז בעיקר בשולי היישוב". בתוך העיר אפשר גם ללקט בקרבת גינות קהילתיות, שם יש עשבייה לא מרוססת. בשולי כבישים, לעומת זאת, לא מומלץ ללקט, זאת משתי סיבות: החשיפה לזיהום והנטייה של רשויות מקומיות וארציות לרסס את הצמחייה שם בקוטלי עשבים. יש לציין שהשפעות הריסוס על הצמח לא תמיד ניכרות לעין מיד לאחר היישום, אבל צמחים עם הפרעות בצבע, משטחים שקמלו בבת אחת והעדר חרקים הם סימני אזהרה חשובים מפני צמחים מרוססים. בנוסף, יש עיריות שמציבות שלטים ליד גינות לא-מרוססות.

"אני מלקטת בשולי שדות, אבל ממליצה להימנע מליקוט באזורים של גידולים שמקבלים הדברה אינטנסיבית כמו פרדסים, כותנה וחמניות", אומרת כהן. שטחים חקלאיים בטוחים יותר הם מטעי אבוקדו ומקשות של אבטיחים, דלועים ומלונים.

מתי יוצאים ללקט?

רוב היציאות לליקוט מתרכזות בעונה הקרה, "בעיקר משום שבחורף יש המון צמחים ירוקים שניתן ללקט, כי זו העונה שבה כל החד-שנתיים צומחים", כפי שמסבירה כהן. "אבל גם בקיץ יש המון מה ללקט, אם יודעים מה צריך לחפש – אם בחורף נתמקד בעלים, לדוגמה, אז בקיץ נחפש דווקא אחר זרעים, שיש בהם מאסה גדולה של אנרגיה".

הדרך הטובה ביותר ליהנות מליקוט בקיץ היא לצאת מוקדם בבוקר, לפני השעות החמות, או אחר הצהריים, כדי ללקט את המזון. אחר כך אפשר לחזור הביתה (או לאוהל) עם מרכיבים לארוחת בוקר או לארוחת ערב.

לא כל מסע ליקוט חייב להיות מוגדר ככזה. אם אתם ממילא בחוץ, בקמפינג, בפיקניק, או בטיול, אפשר פשוט לצאת לסיבוב ליקוט קצר. אם רוצים לברוח קצת מהשמש, אפשר, למשל, להסתובב בצל עצים ולמצוא שפע של צנוברים אכילים – "לא רק של אורן הצנובר, אלא גם של אורן ירושלים, שניהם נפוצים מאוד ביערות בארץ," מזכיר רף, שמציין גם שלפני יציאה לליקוט כדאי להצטייד במדריך צמחים ולזכור את הכלל החשוב ביותר בליקוט: מה שלא מכירים, לא מלקטים ובטח לא אוכלים.

להיות חלק מהטבע

ליקוט הוא יותר מהזדמנות לבילוי בטבע. הוא יכול להיות פעילות מעשירה, מלמדת ומשולבת בחילוץ עצמות באוויר הפתוח לילדים ולמבוגרים. מי שמלקט כמה פעמים לאורך השנה יכול לחוות את כל הדקויות של חילופי העונות, ומי שמלקט באופן קבוע יכול לשים לב לשינויים בסדר גודל גדול יותר של דפוסי גשמים, שכיחויות של בצורות ושינויים בצומח. הליקוט, אפוא, הוא דרך לא רק לבקר בטבע אלא גם להיות חלק ממנו.

"הליקוט הוא כלי רב ערך לשרידות", מסכמת אסמעיל, "וכפי שאני ספגתי את הידע מאמי ומסבתא שלי, כך גם אני מתעקשת לצאת עם ילדיי וללמד אותם ללקט".

 

מתכון של טלאור כהן לסלט קיצי מלוקט

מצרכים: זרעי חרדל, פירות צבר (סברס), תאנים, ריג'לה, מלח, שמן זית וחומץ בן יין.

אופן ההכנה: קוצצים את הריג'לה, את התאנים קורעים או חותכים לרבעים, את פירות הצבר חותכים לעיגולים או לקוביות.

מערבבים הכול בקערה גדולה.

כותשים את זרעי החרדל בעזרת מכתש ועלי או מטחנת תבלינים.

הכנת הרוטב: מערבבים אבקת זרעי חרדל, מלח שמן זית וחומץ בן יין לפי הטעם.

שופכים מעל הסלט.

בתיאבון.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬