שתפו‬        

יומן פריז: טיוטות אחרונות

המחלוקות סביב הנוסח הסופי של הסכם פריז הביאו לדחייה של 24 שעות במועד החתימה עליו. קריאה בטיוטת ההסכם מלמדת שנכון לעכשיו יש יותר סימני שאלה מאשר הסכמות בקרב המדינות המשתתפות. האם בסופו של דבר נקבל הסכם היסטורי שישנה את העולם?
11 בדצמבר 2015



 יום שישי, 11 בדצמבר

הגיע היום האחרון לוועידת האקלים בפריז. אז מה יצא לנו מזה? בעצם, מתברר שזהו לא היום האחרון. הוועידה היתה אמורה להנעל היום. אבל על מנת להגיע להסכם משמעותי יותר עם הסכמה רחבה, היה צורך בעוד זמן לדיונים. לכן, ההסכם צפוי להתקבל רק ביום שבת בבוקר.
אמש אמר שר החוץ הצרפתי לורן פביאוס שהממשלות קרובות לחתימה על הסכם, וכי יש התקדמות בכיוון הנכון. הוא קרא למרתון דיונים לילי נוסף, בהמשך למרתון הדיונים הלילי אשר התקיים בין רביעי לחמישי, על מנת להביא 20 שנה של עליות, מורדות, הישגים וכישלונות דיפלומטיים לסיום מוצלח.
הטיוטה המעודכנת האחרונה קוראת לפעול להגבלת ההתחממות הצפויה ל- 2oC מעלות לעומת הטמפ' הגלובלית הממוצעת שלפני המהפכה התעשייתית, וכן לחתור למהלכים אשר יגבילו את ההתחממות ל- 1.5oC מעלות בלבד. זהו שיפור לעומת הטיוטה הקודמת. עליה של 2oC מעלות טומנת בחובה נזקים הרסניים בלתי הפיכים למדינות איים (המלדיבים, למשל) ולמדינות נמוכות (בנגלדש, למשל) – כמו נטישת איים נמוכים והמלחת אדמות חקלאיות בסמוך לחופים. לכן התייחסות למאמצים להגביל את העלייה ל- 1.5oC מעלות נותנת תקווה למדינות אלה.
יחד עם זאת, היות והטמפרטורה מאז המהפכה התעשייתית כבר עלתה בכמעלה אחת, יהיה קשה מאוד לעצור ב- 1.5oC מעלות. כמו כן, עדיין אין התייחסות מספקת לנזקים בלתי הפיכים כמו אבדן אדמה עקב הצפות חופים והגירה עקב שינוי אקלים. הפערים הגדולים ביותר שעדיין קיימים הם מימון מדינות מתפתחות להתמודדות עם שינוי האקלים, שקיפות, ואיך לחלק את האחריות בין המדינות המפותחות ובין המדינות המתפתחות.
בסופו של דבר, כל הסכם שווה משהו רק אם הוא ממומש בפועל בשטח – ואת זה נדע רק בשנים הקרובות.

תצלום:cop paris
העולם מחכה להסכם. תצלום:cop paris

יום חמישי, 10 בדצמבר

נציגי מדינות העולם נמצאים בישרות האחרונה של המירוץ להגיע הסכם שיציל את העולם. בעוד פחות מ-24 שעות אמורה להיחתם אמנת שינוי האקלים בפריז. מטרת הוועידה, כזכור, היתה לעצור את המשך התחממות כדור הארץ, או לפחות לוודא שהוא לא יתחמם ביותר משתי מעלות – זאת כדי למנוע נזק בלתי הפיך לחיים ולטבע שמתקיימים עליו.

האם הוועידה תצליח להשיג את מטרתה? תלוי את מי שואלים. "ההתחייבויות הנוכחיות של המדינות להפחית בפליטות גזי חממה עלולות להביא להמשך התחממות של שלוש מעלות בטמפרטורה של כדור הארץ", אומר מוחמד אדוו, פעיל סביבה קנייתי מארגון Christian Aid, שדיבר במסיבת העיתונאים הרשמית של הוועידה שנערכה היום (חמישי) בצהריים. בניגוד לאדוו, יש הרבה קולות אופטימיים שמגיעים היום מפריז.

אתמול (רביעי) פורסמה טיוטת ההסכם שאמור לצאת מפריז. מדובר במסמך בן 23 עמודים, שמנוסח בצורה מוזרה למדי: רוב הטיוטה מנוסחת במבנה של מבחן אמריקאי – שלוש גרסאות שונות לכל סעיף, שמהן נציגי המדינות צריכים להחליט על הניסוח המועדף עליהם עד רגע החתימה, בצהרי יום שישי.

מקריאה בטיוטה נדמה שרב הנסתר על המוסכם. כך, למשל, לא ברור אם מטרת ההסכם המתגבש תהיה למנוע את התחממות כדור הארץ ב-2 מעלות צלזיוס או ב-1.5 מעלות. או שאולי כל התשובות נכונות. ההבדלים בין הגרסאות הם משמעותיים ביותר: מניעת התחממות של 1.5 מעלות היא יעד שאפתני יותר שמדינות רבות (כמו קנדה, נורווגיה ומדינות איים רבות, בעיקר בעולם השלישי) דחפו אליו במהלך הוועידה. הבעיה היא שהיעד האופטימי לא באמת לווה בדוגמאות של פעולות מעשיות ליישום.

לפי טיוטת ההסכם, כל החתומים מתחייבים ליישם את תרומתם להפחתת פליטות גזי חממה, או לפחות להשתדל. מוסכם שהמדינות המפותחות צריכות לפעול במהירות האפשרית להפחית את הפליטות שלהן ב-70 אחוז, בעוד שלמדינות מתפתחות תינתן הארכה. או שלא. הנקודה עליה יש מחלוקת רצינית היא האם המדינות המפותחות יפחיתו פליטות בצורה אבסולוטית בעוד שמדינות מתפתחות יפחיתו תוך פיתוח כלכלי בר קיימא, או שהמאמצים יהיו שווים לכולם. מחלוקת נוספת היא האם המימון להפחתת הפליטות על ידי המדינות העשירות יהיה מוגדר מראש, או שיסתמך על רצונן הטוב של המדינות לתרום לנושא.

מחאה בוועידה. מי ישלם על ההסכם? תצלום: cop paris
מחאה בוועידה. מי ישלם על ההסכם? תצלום: cop paris

אולם למרות כל המחלוקת ואי ההבנות, במסיבת העיתונאים שנערכה היום עבר מסר של תקווה: כל המדינות מסכימות להסכים, יש רצון טוב והעובדה ש-184 מדינות הגישו התחייבות להפחית בפליטות גזי החממה שלהם היא הישג מרשים. נושא נוסף שנדמה שכולם מסכימים עליו בוועידה הוא שצריך עוד ועידות. על פי מה שמסתמן, המדינות המשתתפות יחזרו לשולחן הדיונים עוד שנתיים, כדי לדווח על מה שהשיגו ולעדכן את היעדים שלהן, בתקווה שאלה יהיו שאפתניים יותר מדי כינוס, זאת גם בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והשתכללות המנגנונים המנהליים.

אחד הנושאים החמים שעדיין צריך להכריע לגביהם ביממה הקרובה הוא מי משלם על כל זה. כלומר, מי מתחייב לשלם על הפחתת פליטות, כמה ישלם ומתי. "קרן האקלים הירוקה" שהוקמה עוד ב-2010 נועדה לתמוך בפרויקטים, בתכניות ובמדיניות להפחתת פליטות במדינות המתפתחות. עד עכשו נאספו בקרן 10.2 מיליארד דולר, אבל ככל הנראה הסכום הזה יספיק רק לחמש השנים הקרובות, עד 2020. כדי שמדינות מתפתחות יוכלו ללכת בנתיב הירוק, הן צריכות לקבל אישור שהכסף יהיה שם לתמוך בהן. המשמעות של צעד זה היא אדירה: בלי שתהיה הסכמה על איך יממנו הפחתת פליטות להסכם שייחתם בפריז בעצם לא יהיו שיניים בפועל.

נושא כלכלי טעון נוסף הוא מי יתמוך בהפסדים ובנזקים של המדינות שסובלות מאסונות טבע שייגרמו משינוי האקלים. מאות אלפי אנשים ברחבי העולם איבדו את בתיהם, אדמותיהם ורכושם בשנים האחרונות כתוצאה משינוי  אקלים. המדינות הרגישות ביותר לתופעות אלו, איים קטנים למשל, הן בדרך כלל אחראיות פחות מכולם להתחממות הגלובאלית ממנה הן סובלות. לפי ההסכם המתגבש, המדינות המשתתפות בוועידת פריז אמורות להקים גוף בינלאומי שיהיה אחראי לטיפול בפליטים ומהגרים כתוצאה משינוי האקלים ולפתח כלים שיטפלו בכל הנזקים ששינוי האקלים מעשי ידי אדם יגרמו.

נציגי ערב הסעודית לוועידה. תוקעים מקלות בגלגלים. תצלום:cop paris
נציגי ערב הסעודית לוועידה. תוקעים מקלות בגלגלים. תצלום:cop paris

הדוברים והפרסומים הרשמיים לא הפנו אצבעות מאשימות אל המדינות שמסכלות את ההבנות, אבל ככל הנראה ערב הסעודית היא אחת המדינות ששמה הרבה מקלות בגלגלי ההסכם המסתמן. ואומנם, ענקית הנפט הגישה לקראת וועידה מסמך שבו היא מציעה להשתתף במאמצים למצוא מקורות אנרגיה חלופיים, אבל בלי שום התחייבות כמותית. לא הרבה יותר ממס שפתיים.

בעיה נוספת היא נושא האכיפה. ההסכם שייחתם מחר יהיה מחייב חוקית, תחת החוק הבינלאומי, אבל בלי מנגנון אכיפה. הפעולות האמיתיות שייעשו בשטח יתבצעו תחת הפיקוח של המדינות עצמן ונתונות לרצונן החופשי. בפריז מדברים הרבה על שקיפות, אבל מניסיון העבר אנחנו יודעים שתחת השקיפות אנחנו שומעים בעיקר על ההצלחות  – ופחות על כישלונות.

השאלה החשובה היא לא האם יהיה הסכם, אלא האם ייחתם הסכם פופולארי שרבים מוכנים לחתום עליו, אבל לא מחזיק מים, או הסכם יעיל, שבאמת יעניק תקווה לעתיד. את התשובה נקבל ככל הנראה מחר בצהריים.

יום שלישי, 8 בדצמבר

היום (שלישי) בפריז המשיכו נציגי ממשלות העולם להצהיר על ההתחייבויות שלהן להפחתת פליטות גזי חממה. זו אחר זו הציגו את עמדתן מדינות מערביות כגון צרפת, פורטוגל ונורבגיה כמו גם מדינות מתפתחות – קמרון, מיאנמר ואוגנדה, ומדינות שסועות מלחמה כמו דרום סודן, סוריה ועירק שבאו להציג את תרומתן לעצירת שינוי האקלים.

נציגי מדינות אלה הראו כיצד טרור ומלחמה מגבירים את השפעות השינויים האלה בשטחן, למשל בצורת ממושכת ומדבור שטחים נרחבים. נציגי סוריה ועירק הביעו את המחויבות של מדינותיהם למאמץ הבינלאומי להפחתת פליטות, וקראו למדינות העולם לתמיכה בהן לשם שיקום הנזקים הקשים עקב שינוי האקלים, ולטובת פיתוח טכנולוגיות חדשות להפחתת פליטות. גם ריאד מנסור, שגריר פלסטין באו"ם, הציג את עמדת מדינתו.

כסף חם

בצהריים נפגשו נציגים של 400 עסקים וחברות במטרה למצוא דרכים חדשניות למנוע את המשך שינוי האקלים. דרכים כאלה כוללות תמחור פחמן, השקעות והפחתת פליטות במפעלים כך שהטמפרטורה הגלובלית הממוצעת תעלה בלא יותר מ-2 מעלות צלסיוס.

יותר מ-450 מנכ"לים של חברות מ-65 מדינות, ששוויין המשותף 1.9 טריליון דולר, התחייבו לקבוע יעדים, לדווח על פליטות ולעבוד עם קובעי מדיניות למניעת שינוי אקלים. הם יעשו זאת בעזרת היוזמה העסקית של האו"ם "דואגים לאקלים" (Caring for Climate), ויפחיתו את פליטות גזי החממה שהמפעלים פולטים ויתמכו במאמצי ההסתגלות לשינוי האקלים. רבים מדברים על מימון גמיש ויצירתי להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות.

מזכ"ל האו"ם, באן-קי-מון, ושר החוץ של ארה"ב, ג'ון קארי, הצטרפו גם הם לפגישת החברות הפרטיות. ארנולד שוורצנגר, מושל קליפורניה לשעבר, הציג היום בוועידה את התכנית של ארגון R20 שהקים לעודד שלטון מקומי ברחבי העולם לקדם אנרגיה ירוקה ותחבורה נקייה. גם כריסטיאנה פיגוארס, מזכ"לית אמנת האו"ם לשינוי אקלים (UNFCC),  אן הידאלגו, ראשת עיריית פריז וג'רי בראון, המושל הנוכחי של קליפורניה, הציגו את פעילותם להפחתת פליטות.

היום הוקדש לנושא האנרגיה והתרכז במקורות מתחדשים לאנרגיה נקייה. תחום מרכזי הוא יצירת אנרגיה במקומות נידחים ומרוחקים שאינם מקושרים לרשת חשמלית מרכזית. השקעה בהקמת תחנות סולאריות בקהילות קטנות יכול לקדם את הכלכלה והקדמה שם, ומצד שני להפחית שריפת דלקים אחרים. ייצור ושימוש באנרגיה אחראים לכחצי מפליטות גזי החממה. חשיבותה של אנרגיה מתחדשת באפריקה נידונה בהרחבה, והוכרז על השקת תכנית של 5 מיליארד דולר עבור פיתוח התחום ביבשת. הנושא השלישי שבו דנו היה התייעלות אנרגטית והדרך שבה כדאי לקדם השקעות בנקאיות ופרטיות בניצול יעיל יותר של אנרגיה.

אחר הצהריים נפתחה ישיבה על חדשנות שתקדם דרכים טכנולוגיות וכלכליות חדשות להפחית בפליטות פחמן.

מרלין עוקבת אחרי האקלים

הסכם האקלים שייחתם בפריז יהיה על בסיס התנדבותי וכל מדינה תדווח בעצמה על הישגיה במאמצים להפחית פליטות. במקביל מדברים בוועידה על אמצעים לעקוב אחרי ההתקדמות של המדינות לקראת היעדים שהציבו לעצמן. אחד מגזי החממה שגורמים להתחממות הרבה ביותר הוא מתאן.

היום הודיעו סוכנויות החלל של גרמניה ושל צרפת על פרויקט חלל שהן משיקות יחד – MERLIN

(Methan Remote Sensing Lidar Mission). זהו לוויין שימדוד מהחלל  את פליטות המתאן ברחבי העולם באמצעות לייזר.

על מה מדברים

נראה שכמה הסכמות מתגבשות בוועידה: היעד המקורי היה לוודא שהטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ לא תעלה ביותר מ-2 מעלות צלסיוס, יעד שמעבר לו השפעות האקלים יהיו בלתי הפיכות והרות אסון. אלא שיותר ויותר מדינות, בין השאר הודו וגוש מדינות שהיא הובילה אחריה, תומכות בהגדרת יעד מאתגר יותר לוועידה – הורדת הסף המקסימלי ל-1.5 מעלות צלסיוס בממוצע העולם האקלימי. עם זאת, רבים מדגישים שחשוב לוודא שיעד כזה או אחרים לא יישארו מילים על הנייר, אלא יגובו בתכנית פעולה ברורה והתחייבות אמיתית של המדינות.

נושא חם נוסף הוא איך לתמוך למדינות שחוות אובדן ונזקים של שינוי אקלים. 13 מיליון אנשים כבר איבדו את בתיהם בגלל עלייה בפני הים והצפות, או איבדו את אדמותיהם בגלל מדבור ובצורות מתמשכות. במקום מושגים כגון "התחייבויות" ו"פיצויים" למדינות מתפתחות, השפה בדיונים משתנה ל"סולידריות בינלאומית". ברוח זו כל המדינות עוזרות זו לזו במקרה אסון.

נושא נוסף שעלה הוא הייצוג של גושי מדינות. למשל, נראה שערב הסעודית מדברת בשם כל מדינות ערב ובכך מהווה חסם להתקדמות להסכם. הבעיה היא שמדינות ערב רבות מראות נכונות לשינוי, למשל מרוקו שהציגה יעד שאפתני של 42% אנרגיה ממקורות מתחדשים, מצרים הציבה מטרה של הפחתת פליטות ב-15% וירדן מובילה באנרגיה סולארית – אך קולן של מדינות אלה נבלע בקול הדומיננטי של ערב הסעודית שאינה משתפת פעולה.

נראה שמתגבשת הסכמה שמדינות מפותחות הן אלה שצריכות להוביל את מהלך הפחתת הפליטות.

* * *

יום שני, 7 בדצמבר

אחרי יום מנוחה ביום ראשון, התחדשו ביום שני בוועידת פריז לשינוי האקלים הדיונים, כאשר השרים וראשי המדינות התכנסו במטרה לשאת ולתת על טיוטת ההסכם בת 48 העמודים שהועברה אליהם ביום שבת לאחר הדיונים המקדימים של השבוע שעבר, בתקווה שתבשיל בימים הקרובים להסכם כולל.
במהלך היום התקיימה פגישה ששודרה לקהל הרחב, בה שרי הסביבה מכל מדינה הצהירו על התחייבויות מדינותיהם. במקביל להצהרות המדינאים במהלך היום, התקיימו לכל אורך היום פגישות ודיונים בנושא האנרגיה, תוך התמקדות בנושא החשוב של אנרגיה מתחדשת – אחד היעדים המרכזיים שאותו נדרשה להציב כל מדינה כמנגנון להפחתת פליטות, וכן בנושאים של יעילות אנרגטית והבטחת אנרגיה זמינה.

אנרגיה מתחדשת להמונים

במסיבת עיתונאים שהתרחשה בפתיחת היום, סיפר עדנן אמין מארגון IRENA לאנרגיה מתחדשת כי הם "מרוצים מהמקום המרכזי שאנרגיה מתחדשת תופסת בשיחות על צמצום הפליטות. זהו אלמנט המאפיין את הוועידה השנה, שנותן לנו מקום לתקווה".

אמין סיפר שבהכנה לוועידה הכין הארגון ניתוח של 30 המדינות בעלות צריכת האנרגיה הגבוהה בעולם, כדי להעריך אם בכלל אפשרי להגיע לרמת שימוש באנרגיה מתחדשת שתיקח אותנו בכיוון הנכון להפחתת התלות באנרגיות מאובנים. "היו לנו ממצאים חיוביים מאוד: מצאנו שאפשרי להכפיל את רמת השימוש באנרגיה מתחדשת עד לשנת 2030, מה שיאפשר לנו להפחית חצי מכמות הפליטות הנדרשת. יחד עם נושא ההתייעלות האנרגטית אנו מאמינים כי זוהי הדרך האפקטיבית, הפוליטית והכלכלית ביותר שתאפשר לנו לא לעבור את רף ה-2 מעלות".

עוד סיפר אמין שבמהלך היום יציג הארגון פלטפורמה להשקעה באנרגיות מתחדשות (sustainable energy marketplace), שתכליתה להוות מעין "פלטפורמת שידוכים" שתחבר בין מיזמי אנרגיה מתחדשת למפתחים, משקיעים, וחברות טכנולוגיות. השירות כבר נמצא באוויר, ומציג פרויקטים הנמצאים באפריקה ובמדינות האיים הקטנות. אמין אמר כי הם "מצפים לארח באתר עד סוף 2016 כ-100 פרויקטים של אנרגיה מתחדשת. אנו מצפים להעביר בדרך זו לשוק האנרגיה המתחדשת השקעות כלכליות בסך של כ-10 מיליארד דולר במהלך השלוש השנים הקרובות".

"שינוי האקלים לא מחזיק דרכון"

מאוחר יותר, בצהרי היום, נשא מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, נאום מעורר השראה:

"בפריז יש לנו הזדמנות פז להגדיר מחדש את עתידנו", אמר. "אנו נמצאים על סף אחד ההסכמים החשובים ביותר של זמננו – ההזדמנות לעשות שלום עם כדור הארץ שלנו. מחוץ לכותלי אולמות המשא ומתן מתרחשת גאות עולמית של תמיכה ורצון בהסכם אוניברסלי חזק ומהותי להתמודדות עם שינוי האקלים. מלאגוס ללוס אנג'לס, מברלין לבייג'ינג – אנשים מבקשים אוויר נקי ועתיד שלו ומשגשג לילדיהם ולדורות הבאים, ולכדור ארץ בריא.

באן קי-מון וברק אובמה בוועידת האקלים בפריז. צילום: COP PARIS, Flickr
באן קי-מון וברק אובמה בוועידת האקלים בפריז. צילום: COP PARIS, Flickr

"האינטרס הלאומי של כל אחת מהמדינות יקודם בצורה הטובה ביותר אם נעבוד יחד לטובת אותה מטרה משותפת – לטובת הכלל. שינוי האקלים לא מחזיק דרכון, הוא אינו מכבד את הגבולות המדיניים. עלינו לתמוך בחזון מתוך ראייה גלובלית ולהפגין סולידריות. התרמוסטט הגלובלי מוסיף לעלות. השנה החולפת הייתה החמה ביותר בהיסטוריה המתועדת. אין לנו זמן לאבד – המדע מזהיר אותנו שהחלון לפעולה אפשרית שתמנע שינוי בלתי הפיך עלול להיסגר בקרוב.

על התקדמות הועידה, אמר המזכ"ל: "אני חש מעודד מההתקדמות שראינו עד כה. אך יש לנו רק עוד ארבעה ימים עד לסיום המשא ומתן, ויש נושאים קשים שעדיין צריך לדון בהם ולהסכים עליהם. מומנטום פוליטי כזה עלול שלא לשוב עוד. אני קורא לכל המדינאים שלנו שהתאספו כאן שלא לבזבז את ההזדמנות הזו: פריז יכולה להיות נקודת מפנה בהיסטוריה שלנו לעתיד נקי בריא יותר, מקיים יותר ומשגשג יותר.

"אף שבטקסט שהתקבל (טיוטת ההסכם – מ"פ) עדיין יש פערים רבים, הוא בהחלט יכול להיחשב כמאמץ הטוב ביותר עד כה", הוסיף, "ועם זאת עדיין החלטות רבות לפנינו. נשיא הוועידה אמר לי היום שעד יום רביעי יהיה טקסט חדש, ויש לקוות שביום שישי הקרוב יהיה מונח לפנינו הסכם חדש – שאפתני, אוניברסלי וחזק, שיכסה את החששות והשאיפות של כולם".

זיהום אוויר בסין. צילום: World Bank Photo Collection, Flickr
זיהום אוויר בסין. צילום: World Bank Photo Collection, Flickr

דגל אדום בבייג'ינג

ובזמן שבפריז הוועידה ממשיכה להתנהל במרץ, הוציאה היום עיריית בייג'ינג בשעות הבוקר אזהרת דגל אדום על זיהום אוויר – האזהרה החמורה ביותר שקיימת. בייג'ינג הודיעה שבתי הספר ייסגרו ושיוטלו מגבלות על פעילות ב"אוויר הפתוח". האזהרה תיכנס לתוקף מחר (שלישי) בבוקר ותימשך עד ליום רביעי בצהריים.

זיהום האוויר בסין עומד כרגע על קרוב ל-300 מק"ג חלקיקים למ"ק – מאות אחוזים מעל הרמה המוגדרת כבטוחה על ידי ארגון הבריאות העולמי. זו הפעם הראשונה שבייג'ינג מוציאה אזהרה שכזו לאזרחיה, על אף שבשבוע שעבר עמד הזיהום על 666 מק"ג למ"ק. יכול להיות הסינים שואבים השראה ומוטיבציה מהשיחות בוועידה?

* * *

ביום ראשון לא התקיימו דיונים במסגרת הוועידה. ביום שני מתחיל השבוע השני – מה מצפה לנו שם?

 ימים שני-שלישי, 8-7 בדצמבר

דרג בכיר: ביום שני יחלו ראשי המשלחות הלאומיות והשרים במסירת הצהרות המדינות המשתתפות בוועידה. השר להגנת הסביבה אבי גבאי יישא דברים בשם ממשלת ישראל בשעות 14:00-13:00 שעון ישראל, בערך חמש דקות אחרי שר הנפט של ערב הסעודית.

נוסף עליהם יישאו דברים ראשי ארגונים בין לאומיים (OECD, האיחוד האירופי וכדומה) וארגונים חוץ-ממשלתיים. הצגת הצהרות אלה תימשך גם ביום שלישי. יימשכו גם ההתייעצויות הבלתי רשמיות של המשלחות. התייעצויות אלה הן המקום והזמן להשגת התקדמות בהסכם המתגבש.

יום רביעי, 9 בדצמבר 

דרג בכיר: יום רביעי יוקדש כולו להתייעצויות בלתי רשמיות של המדינות והמשלחות.

 ימים חמישי-שישי, 11-10 בדצמבר

דרג בכיר: במהלך יומיים אלה יתקיימו דיונים על אימוץ וניסוח ההחלטות הסופיות והמסקנות של הוועידה. בסופם יוצג הסכם האקלים הסופי, אם יושג.

אירועים נוספים:

במקביל לאירועי הדרג הגבוה, יתקיימו דיונים המפגישים את נציגי המדינות ונציגי גופים שאינם ממשלתיים (חברות, NGO's וכדומה) בנושא אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית, שינוי אקלים ברמת העיר והמחוז וחדשנות. יערכו דיונים בתחום כלי רכב חשמליים, איך עושים עסקים באקלים משתנה, מימון אקלימי, מינוף התמודדות עם שינוי אקלים לחילוץ אזרחים ומדינות מעוני, ותקשורת של שינוי אקלים.

* * *

למרות האופטימיות השוררת בוועידה משום שיש סיכוי טוב להגיע להסכם אקלים, מומחים סבורים שגם אם יושג הסכם, הוא יהיה הסכם "פרווה". מעט מדי ומאוחר מדי.

אחד הדוברים הנחרצים הוא ג'יימס הנסן, לשעבר ראש מרכז גודארד של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, שהעלה את המודעות העולמית לנושא שינוי האקלים בשימוע בסנאט האמריקאי ב-1988. הוא טוען שניסוח הסכם המנסה לתחום את ההתחממות הגלובלית בשתי מעלות, כלומר כזה שיאפשר היקף פליטות עתידיות שיגרמו לעלייה של עד שתי מעלות בממוצע העולמי, הוא שגיאה גסה משום שעלייה כזו היא מסוכנת בכל מקרה.

הנסן אומר שההסכם הנוכחי יקרא למדינות להפחית פליטות בלי לייצר מנגנונים אמיתיים שיבטיחו זאת, הרי גם באמנת קיוטו שנחתמה בשנת 1997 הוסכם על צמצום פליטות, אך מאז הכמות שלהן רק עלתה. לכן המדינות הגדולות צריכות לכפות תמחור פחמן הולך ועולה, שישקלל עלויות חיצוניות של שינוי אקלים עם מחירי השירותים והמוצרים. עליית מחירים משמעותית של שירותים ומוצרים הפולטים גזי חממה תוריד את השימוש בהם ותאיץ קידום פתרונות אחרים.

מיגל אריאס קנטה, ראש תחום אקלים באיחוד האירופי, טען ביום שישי שלמרות התחייבויות ראשי המדינות להגעה להסכם אקלים, אין התקדמות רבה בדיונים הטכניים בין המשלחות. במקום שהעניינים הטכניים ייסגרו לפני הוועידה בכל משלחת, הנציגים השאירו את הנושאים העיקריים פתוחים. מדינות מתפתחות שהוגדרו כך בשנת 1992 לא מוכנות להגבלות רציניות על פליטות גזי החממה, ומצפות לסיוע מהמדינות המפותחות. העניין הוא שרבות מהן כבר לא נחשבות באמת מדינות מתפתחות (ישראל של לפני 20 שנים היא לא ישראל של היום). מצד שני, מדינות גדולות כמו ארה"ב וסין אינן מוכנות להתחייב על יעדים מספיק משמעותיים. קנטה העריך שההסכם יושג רק ברגע האחרון, ביום שישי.

* * *

סיכום השבוע הראשון של ועידת האקלים

יום שבת, 5 בדצמבר

אפשר לומר שיום שבת, לעומת היום שקדם לו, היה יום של תקווה, גם אם התחיל בצורה קצת צולעת.

בבוקר, היו אמורים נציגי המשלחות להתכנס לסיום השלב הראשון, על מנת לגבש ולאשר את הטיוטה הסופית של ההסכם עד לשעת הצהריים, לטובת הגשתו לדיון לראשי המדינות במהלך השבוע הבא. עם זאת, במסיבת עיתונאים שנערכה לפני הצהריים התברר שהפגישה המסכמת לאישור טיוטת ההסכם, שאמורה הייתה להתחיל שעתיים קודם כן, טרם החלה. אך לא הכול נראה שחור.

ליז גאלאגר מארגון E3G סיפרה כי במהלך השיחות השתנו הדינמיקות בין גושי המדינות, וכי במקרים רבים מתחילים לראות גמישות מסוימת בעמדותיהן של חלק מהמדינות. החלוקה ההתחלתית, לדוגמה, למדינות הצפון הגלובלי אל מול מדינות הדרום הגלובלי, סיפרה גאלאגר, כבר אינה באה לידי ביטוי באף נושא מלבד הנושא הכלכלי. לדבריה, בעוד המדינות הערביות מוסיפות להוות גוש התנגדות לרבים מהסעיפים, דווקא הודו מפתיעה לטובה ומשתפת פעולה מעבר לצפוי.

הכנות לפתיחת ועידת פריז. צילום: Ministerio del Ambiente, Flickr
הכנות לפתיחת ועידת פריז. צילום: Ministerio del Ambiente, Flickr

על נושא מנגנון הראטצ'ט (מנגנון הדיווח העתידי על עמידה ביעדי הפליטות) אמרה גאלאגר כי "כפי שפייסבוק היה מגדיר זאת – 'It’s Complicated'. זהו התחום הכי פחות 'בשל' בין נושאי הדיון, זהו נושא חדש יחסית שאנו מנסים לקדם והרעיון מאחוריו הוא שוועידת פריז תהווה מעין דחיפה לפעולה, ומה שאנחנו רואים כרגע הוא שמדינות מפותחות בעיקר – אך גם מעצמות מתפתחות – מסתכלות על הוועידה כהזדמנות לרטרוספקטיבה, כהתכנסות שמטרתה לראות מה כבר נעשה ולהעריך היכן אנחנו נמצאים, ולאו דווקא כדי להביט קדימה ולוודא כי ועידת פריז תהווה קרקע למאמץ להפחתת הפליטות ולניטור ומעקב קבועים ומתמשכים. בכל זאת, אנחנו מתחילים לראות קצת אלמנטים של גמישות – התקדמנו כברת דרך ארוכה, ומה שיקרה מעכשיו עם ההתקדמות הזו תלוי בראשי המדינות".

ברנדון וו מארגון ActionAid חזר והדגיש כי נושא הסיוע הכלכלי עדיין נמצא במחלוקת. "המדינות המפותחות עדיין אינן מספקות התחייבות בנוגע לסכומי הכסף שיעבירו לקרן הגלובלית, כמו גם תכנית ברורה כיצד הן מתכוונות לגייס את הסכומים הללו", אמר וו. "חשוב להדגיש שהפרשת הסכומים לקרן גלובלית הינה אחד הסעיפים שבהם נדרשת פשרה מצד המדינות המפותחות לטובת המשא ומתן. נושא הסיוע הכלכלי הינו תנאי מרכזי בתכנית הפעולה של האו"ם, אשר יכריע את תוצאות הוועידה. ללא קרן מימון, לא ניתן יהיה לספק ביטחונות למדינות המתפתחות כי ההתחייבויות שהן מתבקשות לתת במסגרת ההסכם אכן יוכלו לצאת לפועל".

סנט לוסיה. עד סוף המאה יהיה האי מתחת למים? צילום: jerry dohnal, Flickr
סנט לוסיה. עד סוף המאה יהיה האי מתחת למים? צילום: jerry dohnal, Flickr

רוח חיובית החלה לנשוב לקראת שעות הצהרים, אז פורסם כי דווקא בנושא שנוי במחלוקת זה כן נרשמה התקדמות: הצדדים הגיעו להסכמות לגבי הפיצויים למדינות הצפויות להיפגע משינוי אקלים באופן החמור ביותר. מדובר בעיקר במדינות האיים וחלק מהמדינות המתפתחות, שעומדות לסבול רבות משינוי האקלים, ואם לא יגיעו הצדדים להסכם סביר שעד סוף המאה ימצאו את עצמן מתחת לפני הים. המחלוקת היא, מעבר להפחתת הפליטות, היא על הפיצויים שצריכות המדינות המפותחות – שנזקי הפליטות שלהן משפיעים קשות על מדינות האיים – לספק לקרן הגלובלית לטובת מנגנון הפיצוי. "אני חושב שאנחנו קרובים יותר כעת לפתרון", אמר השר להגנת הסביבה של סנט לוסיה, אחת ממדינות האיים הקאריביים, שנכח בדיונים ביום שישי. "ראיתי בדיונים שימוש בשפה משותפת, שמשמעה שיכול להיות שלמעשה כבר הגענו לפתרון בנושא".

בשעות הצהרים ננעלה הפגישה המסכמת של השלב הראשון, וטיוטה סופית, עליה יישאו וייתנו ראשי המדינות במהלך השבוע הבא בוועידה, אושרה על ידי נציגי המדינות.

ההסכם כולל אפשרויות שונות בכל אחד מהנושאים שעומדים לדיון, מתוכן יצטרכו ראשי המדינות לבחור ולהסכים על התחייבויות אשר יתגבשו להסכם כולל בנושא שינוי האקלים, עליו יחתמו כל 195 המדינות הנוכחות.

לורנס טוביאנה, נציגת המשלחת הצרפתית לשיחות, אמרה בסיום הדיון: "הטקסט הזה מסמל את הרצון המשותף להגיע להסכמות, אך עוד לא הגענו לסוף הדרך. נושאים פוליטיים מהותיים טרם הגיעו לפתרון".

יום שישי, 4 בדצמבר

יום שישי היה יום לא קל בוועידת האקלים, שבו עדיין היה קשה לראות את האור בקצה הוועידה.

במסיבת עיתונאים שנערכה לקראת סיום יום שישי אמר לו לאונרד, סגן נשיא World Willdlife Foundation: "אנו נמצאים לאחר בערך 50 אחוז מהזמן הוועידה, וסיימנו רק כ-25 אחוז מהעבודה. כך שזמננו קצר ויש עוד הרבה עבודה לפנינו, וצריך לזרז את התהליך כך שמחר נצליח להגיש לראשי המדינות טקסט ברור ומסודר – שיאפשר להם לקבל את ההחלטות הקשות העומדות בפניהם". לאונרד כיוון את דבריו לטיוטת ההסכם, שאמורה להיות מוגשת לראשי המדינות בשבת. נקודת מחלוקת ספציפית בטקסט נוגעת למנגנון ה"ראטצ׳ט": "הרעיון במנגנון הוא שבכל חמש שנים תדווח כל מדינה על התקדמותה אל יעד הפליטות שהציבה בפני עצמה (INDC), ותציב יעד מחודש ומוגדל. אחת מנקודות המחלוקת העיקריות כרגע היא מתי יתחיל פרק הזמן הזה: האם המדינות יתכנסו שוב על מנת להגדיל את היעדים שלהן בעוד 5 שנים או רק בעוד 10 שנים? כרגע אין על כך הסכמה".

פרט לאי ההסכמה על מנגנון הראטצ׳ט, נקודה מהותית נוספת להצלחת ההסכם היא גישור על הפער בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות, ויצירת שיתוף פעולה ביניהן. כרגע, לטענת לאונרד, מה שמעכב את העבודה על ההסכם הוא בעיקר הדיונים על הצד הכלכלי שלו, ולדבריו מצופה מראשי הממשלות של המדינות המפותחות להציע סיוע כלכלי גדול ממה שהציעו עד כה.

יום חמישי, 3 בדצמבר

יום חמישי נחתם בהאשמות של גושי המדינות המתפתחות כלפי המדינות המפותחות בדבר ניסיונות להתחמק מאחריותן ההיסטורית לפליטות גזי החממה, ו"זריקת" האחריות על המדינות המתפתחות.

ראש המשלחת הסינית, סו ווי, אמר אתמול בסיום היום שהמדינות המפותחות כדוגמת ארה"ב, בריטניה וגרמניה חייבות להכיר באחריותן ההיסטורית לשינוי האקלים ולהתחממות הגלובלית, ולכמויות גזי החממה שפלטו בשנים עברו: "העובדה נותרת בעינה, שהבעיה נגרמה במקור ע"י המדינות המפותחות. עליהן לקחת על עצמן את האחריות ההיסטורית למצב, ולהנהיג את מגמת הפחתת פליטות גזי החממה".

במהלך הדיונים ביום חמישי הוצג למשלחות דו"ח שהמליץ לכוון את יעדי הפחתת הפליטות להגבלת העלייה בטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד מאז העידן הטרום-תעשייתי, ולא ב-2 מעלות כפי שהוגדר מראש במטרות הוועידה. הטענה היא שהיעדים להגבלת העלייה ל-2 מעלות בלבד אינם מספיקים על מנת למנוע פגיעה קטלנית בחלק מהמדינות – למשל מדינות האיים, שצפויות להיעלם מתחת למים עם עליית פני הים. בעקבות כך המטרה בדיונים היא לכוון את היעדים בהתאם – נקודה שעליה מסכימות למעלה מ-100 כעת. בנקודה הזו התגלעו מחלוקות קשות, כיוון שקבוצה של מדינות, ובמיוחד גוש המדינות הערביות בהובלתה של ערב הסעודית, מתנגדת ליעדים שמטרה כזו מחייבת.

מחלוקת נוספת התגלעה בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות – גם בנוגע להפחתת הפליטות, אך יותר מכך, על היקף הסיוע הכלכלי שהמדינות המפותחות ישקיעו בקרן הסיוע העולמית (GCF) כדי לסייע למדינות המתפתחות לעמוד ביעדי הפליטות, להשקיע באנרגיה מתחדשת וכן להקים מנגנון פיצוי למדינות עניות שצפויות להינזק במיוחד משינוי האקלים. "אנחנו מוכרחים לראות נכונות מצד המדינות המפותחות לעשות ולתת יותר", אמרה קלי דנט מארגון Oxfam הבריטי למלחמה בעוני. "מדינות מתפתחות לא יכולות להתחייב להשקיע כספים עד שהמדינות העשירות יעשו זאת".




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית