ים של נפט

כיצד תיראה דליפת נפט מול חופי ישראל? צוות חוקרים מיפה את מסלולי ההתפשטות האפשריים של כתם הנפט, וגילה שישראל לא תהיה הנפגעת היחידה
1 באפריל 2015

החתירה הבלתי פוסקת לעצמאות אנרגטית הניעה בשנים האחרונות פעילות רחבת היקף של חיפושי גז ונפט בים התיכון. החל משנות ה-80, פיתוחים טכנולוגיים אפשרו קידוחי גז ונפט במים עמוקים, שהבשילו בעשור הראשון של שנות האלפיים לגילויים של מאגרי גז גדולים ב"מים הכלכליים" של ישראל – רצועה מול חופי ישראל, שמדינת ישראל רשאית לנצל את המשאבים בה. הקידוחים, יחד עם פעילות ענפה של הנחת צינורות גז ותנועת מכליות נפט אל חופי הארץ, מגבירים מאוד את הסיכוי לדליפת נפט שתזהם את מי הים ואת חופי הארץ.

ניקוי כתם הנפט במפרץ מקסיקו, אפריל 2010. צילום:  Office of Response and Restoration, Flickr
ניקוי כתם הנפט במפרץ מקסיקו, אפריל 2010. צילום: Office of Response and Restoration, Flickr

פיצוץ צינור הנפט אילת-אשקלון בחודש דצמבר 2014 חשף שוב את ההשלכות הסביבתיות החמורות של זיהום נפט ואת הצורך בהיערכות לקראת אירועים כאלה בסביבות שונות. הים התיכון עשיר במגוון נרחב של מינים, ומהווה מקור חיים למדינות רבות השוכנות לחופיו. לכן, אירוע דליפת נפט במי הים התיכון הוא אירוע בעל השלכות סביבתיות, כלכליות ופוליטיות משמעותיות, שאסור לקובעי המדיניות להתעלם מהן. צוות חוקרים ישראלים פרסם לאחרונה בכתב העת "אקולוגיה וסביבה" את תוצאותיו של מחקר שערך הדמיה של מקרי דליפה ממקורות שונים ומיפה את מסלולי ההתפשטות האפשריים של כתם הנפט. המחקר יכול לסייע ביצירת מדיניות להתמודדות עם אסונות כאלה.

לא הנפגעת היחידה

החוקרים בדקו את ההשפעה האפשרית של אירועי דליפת נפט באמצעות מודל ייעודי לשפכי נפט (MEDSLIK). המודל הוא למעשה תוכנת מחשב שמייצרת הדמיה של התפשטות הנפט במי הים. החוקרים הזינו למודל את המקורות האפשריים לדליפת הנפט (מכליות, צינורות נפט ובארות קידוח) ונתונים הנוגעים לרוחות ולזרמים הימיים במזרח הים התיכון לפי עונות השנה. או אז "הריצו" החוקרים את המודל וקיבלו – באופן וירטואלי – את התוצאות הצפויות של דליפת הנפט בתנאים שונים. "חשיבות המחקר היא שבפעם הראשונה מכניסים למודל נתונים אמיתיים של מזג האוויר שהיה בשנה שלפני הרצת המודל", מסביר ד"ר ערן ברוקוביץ' מהאגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, וחבר בצוות המחקר. "הכנסת נתונים כאלה מאפשרת לקבל מודל מדויק יותר מאשר מודל המבוסס על תחזיות".

המחקר מראה שברוב ימות השנה, זיהום מרוחק מן החוף (כמו למשל מקידוחי הגז "תמר" או "לווייתן", שמרוחקים יותר מ-100 ק"מ מהחוף) לא יגיע כלל אל החוף, זאת בגלל ההשפעה החזקה של הזרם הימי האורכי שעובר לאורך קו החוף מדרום לצפון. במקרה של דליפה כזאת, הזיהום יפגע בעיקר במים הכלכליים של ישראל ופחות בחופים עצמם. כמו כן, הזרם האורכי יסיע חלק מהנפט צפונה למים של שכנותינו מצפון – לבנון, ואולי אף סוריה.

לעומת זאת, דליפה קרובה יותר לחוף (20-30 ק"מ מהחוף) היא בעלת הסתברות גבוהה יותר לגרימת זיהום בחופי ישראל. דליפה כזאת יכולה להגיע ממכליות שנעות לאורך החוף או מאסדות הפקה כמו האסדה "מרי-בי", שמוצבת בסמוך לחופי ישראל. הזרם האורכי ישפיע גם במקרה זה, ויגרום לכך שהחופים שייפגעו במיוחד הם החופים שמצפון לנקודת הדליפה. בעונות המעבר, שבהן הים שקט יחסית והזרם האורכי חלש יחסית, זיהום הנפט יגיע בקלות רבה יותר אל החוף.

זיהום בחופי לואיזיאנה. צילום: Louisiana GOHSEP, Flickr
זיהום בחופי לואיזיאנה. צילום: Louisiana GOHSEP, Flickr

מיפוי לקביעת מדיניות

ממצאי המודל יכולים לסייע בתכנון של אסטרטגיות להתמודדות עם אירועי דליפת נפט במים הכלכליים של ישראל. "התוצאות מראות את ההסתברות לזיהום, והן יכולות להוות כלי תכנוני לפריסת משאבים במרחב", מציין ד"ר ברוקוביץ'. המודל מסייע להבין איזה אזורים ייפגעו ראשונים, ומפנה את הזרקור לכך שדליפה במים של ישראל יכולה להשפיע גם על מדינות שכנות. הדבר מעלה את הצורך בשיתוף פעולה אזורי להתמודדות עם אירועי דליפה. כמו כן, ניתן לשלב את התובנות העולות מהמודל בתכנון ארוך טווח של שמירת הסביבה הימית, ובפרט באשר למינים ולבתי גידול הנמצאים במורד הזרם יחסית למקורות הזיהום הפוטנציאליים.

מודלים מרחביים כמו אלה ששימשו במחקר מאפשרים להתכונן טוב יותר לאירועי דליפה של נפט ומזהמים אחרים בים, ולסייע בחלוקה מיטבית של משאבים למניעת התפשטות זיהום ולהכנת המדינה לפעולות תגובה מהירות ויעילות.

 

לקריאת המחקר המלא ב"Marine Pollution Bulletin" לחצו כאן.

 



שתפו‬