שתפו‬        

יוני וייץ

כמה שווה השדה שלכם?

הדרך שבה החקלאי מעבד את השדה משפיעה לא רק על היבול, אלא גם על עמידות הקרקע בפני שיטפונות ואפילו על אגירת מי התהום. לראשונה בישראל נעשתה הערכה כלכלית של שדות חקלאיים שמביאה בחשבון את כלל שירותי המערכת האקולוגית
23 בדצמבר 2015



 

מה ערכו של דונם אדמה שעליו צומח שדה חיטה? לפי הגישה המסורתית, ערכו של השדה נובע מערך היבול שגדל בו. לעומת זאת, לפי גישת שירותי המערכת האקולוגית, הוא שווה הרבה יותר ממחירו הרשמי בשוק. גישה זו זוכה לתשומת לב בשנים האחרונות, וייחודיותה בכך שהיא אינה מודדת את תועלת הטבע רק ברווחיו המידיים של האדם, אלא מדובר בהתבוננות מאוזנת המאפשרת לראות את התמונה המלאה, שבה האדם נתמך על ידי הסביבה שבה הוא חי.

שירותי המערכת האקולוגית הם שירותים, ובעצם תועלות, שאנו מקבלים מהטבע בחינם. אלו הם תהליכים בעלי חשיבות לקיום האדם ולרווחתו, שנובעים מהמערכת האקולוגית – מרחב פיזי הכולל את בעלי החיים, הצמחים וכלל גורמי הסביבה באותו אזור. בדרך כלל מדובר במערכות אקולוגיות "טבעיות" – יער, חורש, מדבר או אפילו שונית אלמוגים בים, אולם ניתן בהחלט למצוא תועלות גם במערכות שבהן האדם פועל – שטחים חקלאיים ואזורים עירוניים.

שירותי המערכת יכולים להיות שירותי אספקה (תוצרים הנלקחים ישירות מהמערכת האקולוגית כמו מזון, מים או עץ לבנייה); שירותי ויסות תנאי הסביבה (כמו מניעת שיטפונות או מניעת סחף) ושירותי תרבות (ערכי טבע שמעשירים את התרבות והמורשת ואף משמשים לפנאי ונופש).

במחקר חלוצי בארץ, במרחב שקמה, צוות משולב של חוקרים ואנשי מקצוע ניסו להעריך מהם שירותי המערכת האקולוגית בשטחי חקלאות, כמה באמת שווה לנו דונם אדמה וכיצד ערכו משתנה כאשר הוא מנוהל בדרכים שונות. התוצאות הוצגו בוועידה השנתית של האגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

שדות חיטה במרחב שקמה. צילם: אורי רמון
שדות חיטה במרחב שקמה. צילם: אורי רמון

לעבד או לא לעבד?

נוף שדות החיטה במרחב שקמה, בצפון-מערב הנגב, מוכר ואהוב בזכות פריחת "הדרום האדום" החורפית: שדות מוריקים שלצדם פריחה עשירה של שלל מיני פרחים. המרחב כולל כ-100,000 דונם של שדות, שמחולקים בין קיבוצים ומושבים. בשנים האחרונות מושבים וקיבוצים רבים בחרו להחליף את שיטות העיבוד ה"רגילות" ולעבור ל"חקלאות משמרת", הכוללת הפחתה של עיבוד הקרקע, השארת הקש בשדה אחרי הקציר, העשרת השדה בחומר אורגני המייצב את הקרקע ושילוב נכון (או אי שילוב) של רעייה בשדה.

הילה שגיא, רכזת המחקר במכון דש"א (דמותה של ארץ – מכון מחקר לשטחים פתוחים), מספרת על הפרויקט. "בתחילה, בחרנו את שירותי המערכת המשמעותיים ביותר לנושא, לאחר מכן ניסינו להעריך בעזרת אנשי מקצוע, חקלאים ומדריכי חקלאות מהו הערך של הפעילות החקלאית בממשק חקלאי 'רגיל' לעומת ממשק 'משמר', וכן מהן התועלות או ההפסדים הנגרמים לשירותי המערכת האקולוגית בכל אחת מהחלופות".

שירות המערכת שאליו ניתנת לרוב מרב תשומת הלב בשדות חקלאיים הוא היבול. למרות כמות הגשם הנמוכה יחסית במרחב שקמה (בין 200 ל-400 מ"מ גשם בשנה), הגידולים באזור עולים יפה מדי שנה. אולם, לצד שירות זה, ישנם גם שירותים נוספים בעלי משמעות כלכלית, סביבתית וחברתית. דוגמה טובה לכך הוא ויסות של סחף הקרקע – וההבדלים בין סחף הקרקע בממשק ה"רגיל" לעומת ה"משמר".

התחתרות נחל וסחף קרקע במרחב שקמה בעקבות שיטפון ב-2013. צילם: אסף טור-ציון
התחתרות נחל וסחף קרקע במרחב שקמה בעקבות שיטפון ב-2013. צילם: אסף טור-ציון

לעתים, בזמן אירועי שיטפון, המים מציפים את השדות ויוצרים סחף הגורם לאבדן של שכבת הקרקע ופגיעה בפוריות השדה בטווח הארוך. כאשר השיטפון פוגע בשדה מעובד, אבדן הקרקע רב ביותר. לעומת זאת, כאשר החקלאי נמנע מחריש עמוק או מעיבוד תכוף של הקרקע, שכבת הקרקע העליונה יציבה יותר, וכך נמנע אבדן של קרקע בזמן שיטפון. להפחתת העיבוד יתרונות נוספים: היא תורמת לאגירת מי תהום באמצעות שינוי מרקם פני הקרקע המאפשר חדירה מיטבית של מי גשם, ומאפשרת הצטברות חומר אורגני בשכבת הקרקע לטווח ארוך.

לעומת יתרונות אלה, להפחתת העיבוד גם חסרונות: העיבוד מונע כניסת עשבים רעים ומזיקים, ולכן הפחתה שלו מאלצת לעשות שימוש רב יותר בחומרי הדברה, ולעתים אף דורשת דישון רב יותר.

חקלאות ידידותית לסביבה

תוצאות ההערכה נמצאו מורכבות ולעתים ללא תשובה חד-משמעית, אולם לדברי שגיא, "הדיון בהן מעמיק ומרחיב את נקודת המבט של בעלי העניין והחקלאים מעבר לשירותי האספקה הרגילים, לשירותים שלרוב לא מקבלים התייחסות". ההערכה היא שהפחתה בעיבוד והשארת חלק מהקש בשדה תביא להפחתה בסחף קרקע ותעודד חדירת מים לשכבת הקרקע ולמי תהום, ותגדיל במידה קטנה את מאגר הפחמן הקרקעי ואף תעלה את מגוון המינים המקומי. אולם במקביל – הפחתת הפליחה עשויה להביא להתגברות עשבים מזיקים לחקלאות שידרשו שימוש רב יותר בהדברה. הערכת ההשפעה של הממשקים השונים על  שירות המערכת העיקרי – אספקת תבואה וקש, עוד נמצאת בסימן שאלה וזו תיבחן בשנים הבאות כשאלת מפתח.

שילוב התובנות מהכרת שירותי המערכת האקולוגיים יכול להיות יסוד לבניית תמרוץ לפעילות משמרת וידידותית לסביבה ולאדם וליצירת שיתופי פעולה בין גופים וממסדים שונים שמתעסקים בשימור קרקע, חקלאות וסביבה.




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית