שתפו‬        

ד"ר דניאל מדר

הצד האפל של הגז

הגז הטבעי נתפס בציבור הרחב כפתרון אנרגטי מצוין לבעיות סביבתיות, אך עשרות מחקרים מעידים על כך שמעבר לשימוש בגז דווקא יאיץ את שינוי האקלים, ולא ימנע אותו
10 באוקטובר 2015



 

בזמן האחרון נערכים בישראל כינוסים שונים שמבקשים להיערך לקראת ועידת האקלים הבינלאומית פריז 2015. כך, למשל, נערך כנס "היערכות ישראל לשינוי אקלים",  שדן בדרכים להתמודדות עם שינוי האקלים בארץ ובעולם ו"כנס חדשנות וקיימות בתחום שינוי אקלים", בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה ובמעמד השרים להגנת הסביבה של ישראל וגרמניה, שמטרתו היתה לדון בפתרונות חדשניים ובני קיימא להפחתת פליטות גזי חממה, כדי להקטין או למנוע את שינוי האקלים, ובגיבוש יעד לאומי להפחתת פליטת גזי חממה.

השר להגנת הסביבה אבי גבאי טען בכנס החדשנות שיש להסיר מחסומים ביורוקרטיים כדי להאיץ את חיבור המדינה לתשתיות הגז, זאת כדי להפחית את פליטות גזי החממה. השר אף קידם באופן אישי חיבור מספר מפעלים לצנרת הגז במפרץ חיפה. גם נואמים נכבדים אחרים בכנס טענו שמעבר לשימוש בגז יפחית את פליטות גזי החממה של ישראל ושזהו כלי מרכזי בתכנית הלאומית לצמצום פליטות גזי חממה.

ואכן, המעבר לשימוש בגז טבעי להפקת חשמל, לחימום בתעשייה ולהפקת תחליפי דלקים לתחבורה הוא ספינת הדגל של ישראל בתכניות לצמיחה ירוקה, אך האם זהו בהכרח הכיוון הנכון? נתונים מהעולם מגלים שייתכן שצעדים אלה לא רק שלא יקטינו את פליטות גזי החממה, אלא אף צפויים להגדיל אותן.

קונספציית גשר הגז

מאז סוף שנות ה-80 של המאה שעברה החלו להצטבר עדויות משכנעות לכך שבעולם מתרחשים שינויי אקלים. הנתונים הצביעו על כך שהסיבה לכך היא פליטות יתר של גזי חממה, בעיקר עקב שריפת דלקים על ידי האדם. לכן, מושקעים מאז מאמצים רבים לקדם טכנולוגיות להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, שלא פולטים גזי חממה. עם זאת, במהרה התברר שייקח זמן עד שטכנולוגיות אלו, כמו טורבינות רוח ותאים פוטו-וולטאים, יהיו זמינות, זולות ויעילות מספיק כדי להחליף את הנפט והפחם.

אז איך אפשר לצמצם את פליטות גזי החממה עד שנעבור לאנרגיות מתחדשות? אפשרות אחת היא התייעלות אנרגטית – שימוש במנועים ובטורבינות אשר מבזבזים פחות אנרגיה ומייצרים יותר כוח, שימוש במכשירים אשר צורכים פחות חשמל וכדומה. פתרון שני שהוצע הוא רעיון "גשר הגז" – מעבר לשימוש בגז עד שטכנולוגיות האנרגיות המתחדשות יבשילו וישתכללו.

אין ספק ששריפה של גז טבעי נקייה יותר מאשר שריפה של נפט או של פחם. שריפת גז פולטת פחות מגז החממה פחמן דו-חמצני וגם פחות זיהום אוויר, שפוגע בבריאות ובסביבה. לכן, הוצע שגז יחליף את הפחם והנפט בתחנות כוח לייצור חשמל, בחימום בתעשייה, ואף כתחליף דלק לתחבורה. כאמור, אנו רואים מעבר בארץ ובעולם לשימוש בגז טבעי לכל אותן מטרות שהוזכרו, חלק מכך גם הודות לזמינותו הרבה ולמחירו הנמוך יחסית. בארה"ב אפילו פורסם כי בשנים 2013-2007 נרשמה ירידה ניכרת בפליטות הפחמן הדו-חמצני, בשל המעבר לשימוש מפחם ונפט לגז טבעי.

היום ברור לכאורה לרוב מוחץ של הישראלים כי הגז הטבעי הוא ירוק וזול, ושכדאי להשתמש בו במקום בנפט ובפחם. בשנים האחרונות התעצם הדיון והמאבק הציבורי לגבי עתידו של משק הגז בארץ. יוחלט מה שיוחלט לגבי המיסוי, הייצוא או המונופול בשוק הגז – לכולם ברור כי יש לעבור במהירות לשימוש בגז טבעי ולחבר כמה שיותר תחנות כוח ומפעלים לרשת הגז.

עם זאת, מתברר שיש סדקים בגשר הגז. מחקר חדש מגלה כי הירידה בפליטות הפחמן הדו-חמצני בארה"ב אשר הוזכרה קודם לכן, מקורה בהאטה בצמיחה בעקבות המשבר הכלכלי שהחל ב- 2008, ולא במעבר לשימוש בגז טבעי.

קידוח גז בסמוך לחופי אנגליה. תצלום: David Merrett.flickr
קידוח גז בסמוך לחופי אנגליה. תצלום: David Merrett.flickr

במחקר כלכלי-סביבתי חדש, שהתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי Nature, בנו חמש קבוצות חוקרים שונות חמישה מודלים לחיזוי השימוש הצפוי בגז טבעי בעשורים הקרובים. המודלים התחשבו בהיקף מאגרי הגז שהתגלו, בטכנולוגיות החדשות המאפשרות הפקה של גז שבעבר לא היתה אפשרית ובקצבי ההפקה. החוקרים בדקו איך כל אלה משפיעים על מחיר הגז, ואיך המחיר וההיצע משפיעים על היקף השימוש בגז. בנוסף, החוקרים השתמשו במידע הזה כדי לחשב איך ישתנו פליטות גזי החממה בשל המעבר לשימוש גז.

והתוצאות? לא רק שאף אחד מהמודלים לא חזה שמעבר לשימוש בגז טבעי יקטין את פליטות גזי החממה, אלא שבארבעה מהם אפילו נחזתה עלייה בפליטות. כיצד? בשל שפע הגז הטבעי שהתגלה בעולם, טכנולוגיות ההפקה החדשות והיקף ההפקה שעולה בשנים האחרונות, מחיר הגז נשאר נמוך מאוד. כלומר, השילוב של מחיר נמוך, גידול אוכלוסין, גידול ברמת החיים הממוצעת בעולם ותדמית ירוקה צפוי להגביר את השימוש בגז בתחנות כוח, בתעשייה ואף בתחבורה. הדבר יקטין את ההשקעות בתוכניות התייעלות אנרגטית וכן באנרגיות מתחדשות. בסופו של דבר, כל זה יביא לצמיחה כלכלית, להגברת השימוש בגז ולעלייה בפליטות גזי החממה.

זה לא נעצר כאן. גז טבעי מורכב כמעט כולו ממתאן, גז דליק שמהווה בעצמו גז חממה. למעשה, לא מדובר בסתם גז חממה, אלא בכזה שיש לו השפעה של פי 90 מפחמן דו-חמצני על התחממות האטמוספרה. כאשר בוחנים את מחזור חייו של הגז הטבעי – משלב החיפוש, דרך קידוחי ניסיון, ההפקה משכבות הסלע, הולכת הגז לצרכנים, השימוש בגז ועד נטישת בארות גז שכבר לא כלכלי להפיק מהן גז – מתגלה כי לא כל המתאן מגיע לתחנות הכוח, וכי הרבה ממנו דולף לאטמוספרה.

עשרות מחקרים משש השנים האחרונות מראים שכמות המתאן שנפלטת לאטמוספרה במחזור חייו של הגז הטבעי עצומה. מחקר אחד חשף דליפות מתאן בהיקף של פי 1,000 מהערכות הרשות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) בשלבי הקידוח של הבארות, עוד לפני שהמקדחים הגיעו למאגר הגז, בשל פגיעה בכיסי מתאן בדרך. מחקר אחר, שבדק שדות גז גדולים בארה”ב בעזרת לוויינים, זיהה פליטות של ענני מתאן עצומים הגדולים בשטחם עד פי שלושה משטח מדינת ישראל (!). מחקרים בערים בוסטון ווושינגטון זיהו אלפי דליפות ממערך חלוקת הגז עם ריכוזי מתאן של עד פי 25 אלף מהנורמה. בדיקה של עשרות בארות גז נטושות העלתה כי הן פולטות בממוצע פי 60 אלף מתאן מקצב ייצורו בטבע. היות ורבות מהבארות שנבדקו במחקר זה נטושות כבר עשרות שנים, מדובר בפליטת מתאן בכמות אדירה (חלק מאותן פליטות היו מבארות שלכאורה כבר נסתמו).

מחקרים שסיכמו את כל הפליטות הללו, לאורך כל מחזור החיים של הגז הטבעי, הגיעו למסקנה שבין חמישה ל-20 אחוז מהגז שנשאב מהבארות נפלט לאטמוספרה. רמת דליפות כזאת מעמידה את הגז הטבעי במקום גרוע יותר מפחם או נפט מבחינת השפעתו על שינוי האקלים.

איך לא ידענו?

זיהום אוויר. תצלום: Jeff Coles.flickr
זיהום אוויר. תצלום: Jeff Coles.flickr

לאור כל זאת, איך ייתכן שלא שמענו על הצד הזה של הגז? אמנם, יש כמה מחקרים ודו"חות ששוללים את הקו שגז גרוע מפחם ומנפט. עם זאת, חלק ניכר מאותם מחקרים וחוקרים משתמשים בנתונים לא עדכניים מלפני 2011, חלקם אינם מאמרים מדעיים שעמדו בביקורת חיצונית, חלקם מומנו על ידי תעשיית הגז, חלקם השתמשו בציוד מדידה שידוע ככזה שנותן מדידות נמוכות ושגויות של פליטות מתאן, או שאתרי הניסויים שלהם נבחרו על ידי תעשיית הגז (למשל, הזמינו חוקרים לבצע מחקר בתשתית גז שבה ידעו מראש כי יש מעט דליפות). ייתכן שחלק ממחקרים אלה אכן משקפים חלקים בתעשיית הגז שיש בהם פחות דליפות, אבל רוב מובהק של מחקרים מהשנים האחרונות מצביע כי הגז גרוע כמו פחם ונפט מבחינת שינוי אקלים, לפחות.

בעיה גדולה נוספת היא שבישראל, כמו בשאר העולם, הממשל ואף מדענים רבים משתמשים בנתונים לא מעודכנים מדו"ח ה-IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינוי אקלים) הרביעי משנת 2007 כדי לחשב את פליטות גזי החממה. בשמונה השנים שחלפו מ-2007, המחקר בתחום התקדם שנות דור ונערכו פי חמישה מחקרים בתחום שינוי אקלים והתחממות גלובלית לעומת עשרות השנים שקדמו לכך. הנתונים מדו"ח ה-IPCC החמישי מ-2013 מראים שהשפעת המתאן גדולה בהרבה ממה שהוערך קודם.

כיום, לא ברור מהו היקף פליטות המתאן מתעשיית הגז בישראל, משום שאין ממש מחקרים בתחום. מכיוון שתעשייה זו חדשה יחסית, והיות שכיום עדיין אין מערך צינורות נרחב מאוד, כנראה שיש פחות דליפות מאשר בארה"ב, למשל. עם זאת, השימוש בגז בארץ הולך וגובר בתחנות כוח ובתעשייה. מתוכננות לקום מאות תחנות תדלוק בגז טבעי דחוס (CNG) ויש אפילו תכניות לרשת את ירושלים בצנרת גז לחימום בתי התושבים. לכן, גם אם דליפות המתאן עדיין לא נרחבות, הרי שהן בהחלט צפויות להתרחב.

חמישה מיליון מכוניות בשנה

הצעד הראשון בדרך לפתרון הבעיה הוא להכיר בה, ולא לנפנף בגז הטבעי כפתרון הירוק לכל בעיותינו עלי אדמות, כמו שנעשה על ידי כמעט כל מי שמתבטא בנושא. בארה"ב הממשל מכיר בבעיה, לפחות באופן חלקי. למרות שה-EPA נרתע (כנראה משיקולים פוליטיים) מלאמץ את עמדת עשרות המחקרים על ההיקף העצום של דליפות המתאן, לפחות החלו שם בהליכים לפיקוח ולתיקון דליפות מתאן ממערך הגז הטבעי.

בארץ, יש לבצע מחקרים שיבדקו את היקף דליפות המתאן בתעשיית הגז הטבעי. הערכה שמרנית מאוד של היקף פליטות המתאן מתעשיית הגז בארץ מעלה כי מדובר בכמות השווה לגזי החממה הנפלטים מחמש מיליון מכוניות בשנה! יש לנטרל את הדליפות ולהקים מערך ניטור בזמן אמת. פעולות אלו קלות מאוד לביצוע, לא יקרות ואף צריכות להיות אינטרס של חברות הגז (פחות גז דולף משמעו יותר גז שהן יכולות למכור). לפעולות פשוטות אלו תהיה השפעה עצומה לטובה על פליטות גזי החממה.

אבל אם רוצים להפחית באמת את פליטות גזי החממה, ולא רק לצמצם את העלייה בפליטות, דרוש שינוי דרסטי. כדי לעצור את שינוי האקלים, חייבים לקדם מעבר לשימוש באנרגיות דלות בפליטות גזי חממה כמו אנרגיית הרוח, אנרגיה סולארית ואפילו לבחון אנרגיה גרעינית. מי שטוען שאנרגיות מתחדשות אינן כלכליות עדיין ולכן אין להשתמש בהן צריך לדעת שכיום סבסוד ישיר של דלקי מאובנים גדול פי שבעה מסבסוד של אנרגיות מתחדשות (700 מיליארד דולר בשנה אל מול 100 מיליארד!). בישראל, הסבסוד הזה מתבטא באבטחה צבאית של אסדות קידוח הגז, הנחת צינור גז על חשבון המדינה, הקלות במסים ועוד. אם לוקחים בחשבון את העלויות העקיפות של שימוש בדלקי מאובנים (השפעות על הבריאות, שינוי אקלים וכו'), אנו מגיעים לסבסוד של דלקי מאובנים בשיעור של פי 30-20 לעומת הסבסוד הנוכחי של אנרגיות מתחדשות (2-3 טריליון דולר בשנה אל מול 100 מיליארד!). וכן, בשנה האחרונה, פרסומים כי סין מתקינה כל שנה יותר מתקני אנרגיה מתחדשת מאשר מתקנים פוסיליים, וכי דנמרק וגרמניה הצליחו לייצר 140 אחוז ו-80 אחוז מצריכת החשמל שלהן מאנרגיות מתחדשות, בהתאמה – מוכיחים שאנרגיות מתחדשות הן לא העתיד, אלא ההווה.

בנוסף, יש לקדם כלכלה אשר תיקח בחשבון את העלות הסביבתית של פליטת גזי חממה, תגלם במחיר הדלק את השפעתו על הסביבה – אם בצורת מס פחמן, או בצורת תמחור פחמן. כמה שזה נשמע קשה או מופרך עלינו להגביל הפקה ושימוש בגז טבעי.

המחקר יוצג בוועידה השנתית למדע וסביבה שתתקיים ב-12-13-14 באוקטובר בירושלים




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית