שתפו‬        

ליאור ממון

מה המצב, טבע?

ישראל קיבלה דו״ח חדש: תמונת מצב עדכנית ומקיפה של מצב המגוון הביולוגי, המערכות האקולוגיות השונות והשטחים הפתוחים במדינה. מה צריך להדאיג אותנו? איפה המציאות בשטח דווקא השתפרה? ומה כדאי לעשות בעתיד?

14 ביוני 2017



האדם המודרני, כחלק מהתפתחויות ותחלואי המאה ה-21, לא מחובר לטבע. רובנו מכירים כמה שמות של צמחים (המגעיל הזה שדורכים על הפירות שלו זה פיקוס? ואיך ייבשו את הביצות- אקליפטוס?), ציפור או שתיים (דרור או נחליאלי, אבל לא מי זה מי), או התגלגלנו בדיונה אבל רק באתרי בניה. למעשה הטבע, לפי הגדרת מילון אוקספורד, הוא ״התופעה הקולקטיבית של העולם הפיזי, כולל צמחים, בעלי חיים, נוף ומאפיינים ותוצרים אחרים שאינם מעשה ידי אדם״. כיום, הסביבה הטבעית הולכת ומצטמצמת ונותרו מעט מאוד אזורים שאינם נתונים כלל להשפעה אנושית. מבוצרים בין ארבע קירות ביתנו, איך נדע מה מטריד את החולד הארצישראלי, לאן נעלמו הנשרים המקראיים, האם חולות החוף הנודדים עדיין נודדים, או עד כמה אנחנו משפיעים עליהם

על מנת לענות שאלות בוערות אלה ואחרות, פורסם לאחרונה דו״ח מצב הטבע בישראל 2016, שמציע תמונת מצב עדכנית של מצב המגוון הביולוגי, מערכות אקולוגיות והשטחים הפתוחים בישראל. הדו״ח פורסם על ידי המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל. מדובר בהמשך לדו״ח קודם שפורסם ב-2010, במטרה לשמור על מעקב תקופתי אחר המגמות והשינויים במצב הטבע בישראל.

מלבד לשמור אותנו מעודכנים, החוקרים שהשתתפו בכתיבת הדו״ח מקווים שהוא יביא להעלאת המודעות בציבור לצורך בשמירה על הסביבה הטבעית והמגוון הביולוגי, ועל תועלותיו החיוניות של הטבע לאדם. לדברי השר להגנת הסביבה, שמירה על תפקוד המערכות האקולוגיות תבטיח את המשך אספקת השירותים והתועלות לרווחת האדם לאורך זמן. לשם כך, הדו״ח המעודכן ישמש ככלי עזר לקבלת החלטות בקרב קובעי מדיניות ויספק בסיס למעקב אחר השלכות של פעילות האדם על הסביבה.

Rick J. Pelleg
Rick J. Pelleg

חופש התנועה של החולד

מהדו״ח עולה שאחת הבעיות הבוערות ביותר בטבע הישראלי היא פגיעה בשטחים פתוחים, כלומר: צמצום שטחי טבעיים מיוערים או חקלאיים והפיכתם לשטחים בנויים. השטחים הפתוחים הולכים ומצטמצמים בקצב של 13-10 קמ״ר בשנה ולתהליך זה יש השפעה שלילית על המגוון הביולוגי. המגמה בולטת במיוחד בגוש דן, באזור השרון ובירושלים, במאופיינים בפריסה צפופה של בינוי ותשתיות שמותירה רק כתמים מבודדים של שטחים פתוחים ללא חיבור ממשי ביניהם. בנוסף, קיטוע רצף השטחים הפתוחים, בעיקר על ידי תשתיות ובינוי, מפריע לתנועה של בעלי חיים. סלילת כביש, למשל, מגבילה את תנועתו של החולד הארצישראלי, אזרח מקומי ותיק, כיוון שהוא לא יכול לחפור תחתיו מסילה תת קרקעית, ולכן הוא נאלץ להתקדם במקביל אליו.

הבולבול הממושקף משגשג

אך יש מי שמפיקים תועלת מהגידול בשטחי יישובים, חקלאות ותשתיות. כך , למשל, בקרב עופות ניכרת עלייה חדה בעושר הפרטים ושפע המינים בקרבת יישובים. מינים מלווי אדם, כמו הבולבול הממושקף, מנצלים בחוכמה את המשאבים העודפים לרווחתם והם נעשים נפוצים יותר. בנוסף, חיות בר כגון תנים ושועלים מתרבות מאוד בעקבות שפע של מקורות מזון ומים.

Baresi franco
Baresi franco

לרוע המזל, השפע הזה מושך אליו גם מינים פולשים, מינים שמופצים בעקבות פעילות אדם מחוץ לתחום תפוצתם הטבעית, ומהווים איום להישרדות האוכלוסייה המקומית. מינים מבויתים, כגון חתולי בית או כלבים משוטטים, זוכים גם הם לשגשוג באזורים מיושבים, אך הרגלי הציד שלהם, שכוללים טריפת זוחלים, עופות ויונקים קטנים, מהווים סכנה אמתית למאזן האקולוגי. למרבה הצער, להתפשטות האנושית יש השפעות מזיקות נוספות רבות כגון זיהום אוויר, מים וקרקע שפוגעים בבריאות החי והצומח, וזיהום קרינה, רעש ואור שעלולים לשנות דפוסי התנהגות של בעלי חיים.

השקנאים זוללים, הנשרים נעלמים

מלבד המגוון הביולוגי המקומי הקיים, ישראל מהווה ציר נדידה משמעותי עבור עופות נודדים בדרכם מאירופה לאפריקה ובחזרה. השקנאי המצוי הוא העוף הנודד הגדול בעולם שמבצע נדידה ארוכת טווח, כ-5,000 קילומטר, הכוללים גם את חציית מדבר הסהרה. ציד, ייבוש מקווי מים טבעיים, הרעלות ממתכות כבדות, הסתבכות ברשתות דיג והתנגשות בקווי מתח גבוה הביאו לצמצום משמעותי של אוכלוסיית השקנאים בעולם, ואפילו להכחדה במקומות מסוימים. שקנאים שמקננים באירופה ובמזרח אסיה נודדים דרך ישראל, ובדרך כלל עוצרים למשך כמה לילות לאכילה והשלמת אנרגיה באזור עמק החולה. אולם, עקב ייבוש מקווי מים טבעיים לאורך ציר הנדידה והאטרקטיביות הגדולה של בריכות הדגים המלאכותיות, נוצר קונפליקט קשה בין השקנאים לחקלאים. כדי לפתור את הבעיה, יצא לדרך מיזם של האכלה יזומה בשמורת החולה ובמאגרי מים מוגדרים, זאת על מנת לאפשר לשקנאים להשלים את מסעם, שבעים ומרוצים.

מצבו של הנשר המקראי, מין יציב שנצפה באזורנו בקביעות עוד בימי המקרא, וכיום מקנן בעיקר בגולן, בגליל, במדר יהודה ובהר הנגב, מדאיג הרבה יותר. הופעתו של הנשר המקראי הפכה לנדירה ומצומצמת  מאז תחילת שנות ה-2000, עד כדי כך שמצבו שונה לאחרונה ל״בסכנת הכחדה״. במקרה הזה, לא מדובר במגמה גלובלית, אלא בעניין ישראלי-מקומי, כיוון שבקנה מידה עולמי מין זה אינו נמצא בסיכון. בעשרים השנה האחרונות נצפתה ירידה דרסטית במספר הפרטים בישראל – בשנים האחרונות נצפו רק כ-30-20 נשרים מקראיים – זאת בעיקר כתוצאה מהרעלות, צמצום מקורות מזון, התחשמלות והפרעה במקומות הקינון.

שריפות שהתרחשו בישראל בין השנים 2000–2014 .1. שריפות בהר מירון במלחמת לבנון השנייה 2. השריפה בכרמל ב-2001. 3–6. שריפות חוזרות ונשנות בשטחי אש של צה"ל

שריפות מעשה ידי חייל

נושא נוסף שעלה בדו״ח הוא מצב הצומח המעוצה, צורת צומח האופיינית לאקלים הים תיכוני בישראל ומתאפיינת בנוף סבוך של עצים נמוכים, השולטת במרבית חלקה הצפוני של ארץ ישראל ובמישור החוף. הצומח המעוצה הוא ״חוט השדרה״ של מרבית בתי הגידול בארץ, ולכן לשינויים בו יש השלכות על מערכות אקולוגיות רבות. נתון מפתיע שעולה מהדו"ח הוא שלמרות השינויים האקלימיים באזור (טמפרטורה, בצורות, סופות), הצומח המעוצה לא עבר שינוי משמעותי ב-15 השנה האחרונות. עם זאת, לשינויים חדים ופתאומיים, כגון שריפות, יכולה להיות השפעה קיצונית מקומית. מחקרים מראים שהרוב המוחלט של שרפות חורש, כמו השריפה בכרמל ב-2010, נגרם כתוצאה מפעילות אדם. מעבר לנזק לעצים ולצמחייה, השריפות גם מסירות את מרבית הביומסה הצמחית על פני הקרקע, וגורמות להתחלה מחודשת של תהליך התפתחות החי והצומח באזור, מקרקע חשופה ליער מפותח.

למעשה, מרבית השטחים ששריפות חוזרות ונשנות בהם שנה אחר שנה הם שטחי אש, שהצבא מקיים בהם אימונים באש חיה. מדובר בעיקר ברמת הגולן , בגלבוע, בשיפולי השומרון, ובשפלת יהודה. אם צה"ל יקדיש יותר מחשבה ומשאבים לטיפול בסוגיה זו יחול שיפור משמעותי בשמירה על הטבע מפני האש.

הדיונות כבר לא נודדות

חולות מישור החוף בישראל גם הם מקור לדאגה. שטחי חולות מישור החוף הפתוחים נמצאים במגמה של הצטמצמות, כתוצאה מהגידול המשמעותי באוכלוסייה והפיתוח המואץ באזור מישור החוף. המערכת האקולוגית באזור זה היא בעלת חשיבות רבה, מכיוון שהיא מתאפיינת בעושר ומגוון של מינים מקומיים נדירים. בנוסף, הצטמצמות שטחי החולות הביאה לעצירת תנועת הדיונות ולייצובן. הסיבות העיקריות להתייצבות הדיונות הנודדות הם שינוי האקלים שמשפיע על עוצמת הרוחות ושינוי אופי פעילות האדם. מהדו"ח עולה קשה היום למצוא דיונות נודדות בארץ, כיוון שאפילו דיונות שהוגדרו כנודדות בעבר מעוגנות היום למקומן באמצעות שורשי צמחים.

דיונה בנחל אלכסנדר. תצלום שחר שלוח
דיונה בנחל אלכסנדר. תצלום שחר שלוח

לדעת פרופ׳ אבי פרבולוצקי ממכון וולקני החשיבות העיקרית של הדו״ח היא יצירת בסיס ידע אובייקטיבי ומהימן מתוך נתונים מקוריים שנאספו במיוחד לצורך כתיבתו. "הדו״ח הנוכחי הוא ראשון מסוגו, והוא יהווה אמצעי למעקב אחר מצב הטבע למול הדו״חות שיבואו אחריו", אומר פבולוצקי. לטענתו, הממצא הכי חשוב שעולה מן הדו״ח הוא שהממצאים לא מדאיגים במיוחד, או לפחות לא כמו שהעריכו חוקרים ומומחים בתחום. התחום המפתיע ביותר, לתפיסתו, הוא שינוי האקלים. "התברר שאין תמונה ארצית אחידה שמצביעה על מגמה בולטת – שלילית או חיובית – בתחום השפעת שינוי האקלים על הטבע הישראלי". מהדו"ח עולה שבאזורים דרומיים, כגון שפלת יהודה וצפון הנגב, ניכרת מגמת התייבשות, בעוד שבצפון ישראל, למשל בגליל העליון, יש עליה באחוז הצומח. "הטבע המקומי מורגל בשינויי אקלים חריגים משנה לשנה, ולכן הוא פחות רגיש לשינויים וייקח זמן רב יותר עד שהשפעת שינויים גלובליים תבוא לידי ביטוי", אומר פרבולוצקי. אמנם אלה אינם החומרים שמהם עשויות כותרות, אך צוות המארג שואף לספק תמונת מצב אובייקטיבית, שאינה מציעה פתרונות, אלא משמשת בסיס לניהול טוב יותר ולשיקום של הטבע.




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית