מאיה פלח

מכוערים, אבל אופטימיים

פירות וירקות בשווי מיליוני שקלים נזרקים לפח מדי שנה – חלקם רק מפני שנחשבים "מכוערים". סטודנטים בבינתחומי מצאו נוסחה שתאפשר למכור אותם לצרכן במחיר מופחת וכך לצמצם את אובדן המזון

10 ביוני 2016

הייתם קונים עגבניות כאלה? צילום: Sarah R, Flickr
הייתם קונים עגבניות כאלה? צילום: Sarah R, Flickr

כמה פעמים מצאתם את עצמכם עומדים דקות ארוכות מול דוכן הירקות והפירות בסופרמרקט או בשוק בחיפוש אחר העגבנייה המושלמת – העגולה, האדומה והמבריקה ביותר? מותר לחשוד שפעמים רבות השלכתם הצדה עגבנייה בעלת מראה מוזר או כזו שאיתרע מזלה ליפול על הרצפה במהלך המסע שלה אל החנות – דברים שהופכים אותה לפסולים לקנייה עבור רוב הצרכנים.

העגבנייה הזאת לא לבד. במהלך שרשרת ייצור ואספקת המזון מהיצרן לצרכן הולך לאיבוד כשליש מהמזון בעולם, כך על פי הערכות ארגון המזון והחקלאות של האו״ם. בישראל, מעריכים בארגון "לקט ישראל", פירות וירקות מהווים כ-75 אחוז מהמזון המתבזבז. בסך הכל קרוב לחצי (!) מכלל הירקות המגודלים בארץ אינם נאכלים, ומושלכים בשלבים שונים של שרשרת הייצור והאספקה. מדובר בפירות וירקות בשווי מיליוני שקלים, שאובדים למשק בכל שנה.

מעבר להפסד הכלכלי העצום לחקלאים, לצרכנים ולמשק כולו, אובדן המזון הוא תוספת של חטא על פשע ברמת הנזק הסביבתי שהוא גורם. לא רק שהמזון מצריך כמויות עצומות של משאבים כמו מים, שטחי קרקע לגידול, דשן וחומרי הדברה לגידולו – אלא שבסופו של דבר הוא גם נזרק ומוטמן בחזרה בקרקע, שם הוא תופס שטח נוסף וגם פולט גז מתאן, שמזיק לסביבה.

סוגיית אובדן המזון, ובפרט כמות הפירות והירקות העצומה שמתבזבזת בגלל שאינה עומדת בקריטריונים מחמירים של אסתטיקה, טרדה את מנוחתם של קבוצה של חמישה סטודנטים מבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. במסגרת פרויקט הגמר שלהם יצרו הסטודנטים קשר עם עשרות חקלאים ברחבי הארץ ואספו לראשונה נתונים על היקף התופעה בישראל – ואף מצאו דרכים לצמצם אותה. הפרויקט זכה השבוע בפרס לעבודת סטודנטים מצטיינת, ואף הגיע עד שולחן הכנסת.

ומה לגבי גזרים כאלה? צילום: Dana, Flickr
ומה לגבי גזרים כאלה? צילום: Dana, Flickr

תוצרת מכוערת במחיר יפה

הצרכן הישראלי, בדומה לצרכן בשאר מדינות העולם המערבי, דורש פירות וירקות בעלי מראה כמעט מושלם – בצורה ובצבע אחידים וללא פגמים חיצוניים. הדבר הזה לא נעלם כמובן מעיני החקלאים, וכתוצאה מכך אחוז ניכר של הפירות והירקות אפילו אינו מגיע אל הצרכן, ונשאר אצל החקלאי או על רצפת חדר האריזה.

״במסגרת המחקר ערכנו ראיונות עם חקלאים מכל רחבי הארץ, כדי להבין קודם כל האם בכלל יש כאן בעיה״, מספרת רומי דוידור, אחת הסטודנטיות. ״מהתשובות שלהם למדנו שאכן רוב התוצרת שאינה נחשבת כעומדת בקריטריונים של אסתטיקה מתבזבזת כיום – בערך 60 אחוז ממנה נזרק, והשאר נמכר לשימוש תעשייתי (חומר גלם לרטבים, למשל) או נצרך על ידי החקלאים עצמם. ועדיין, מדובר בכמות עצומה שפשוט הולכת לאיבוד.

"החקלאים, כמובן, היו רוצים לשווק את התוצרת הזו, אבל כיום אין לה מספיק ביקוש, ולא רק שהמזון מתבזבז – הם גם מפסידים כסף רב על ההשקעה בגידול ובקטיף של התוצרת שאין להם יכולת למכור", היא מוסיפה. "92 אחוז מהם הביעו רצון לסחור בתוצרת ה׳מכוערת׳, גם אם זה אומר שהסחורה תימכר בעלויות נמוכות יותר״.

תשובות החקלאים הבהירו לסטודנטים את אחד החסמים לפתרון אפשרי: כיום לצרכן הישראלי בעצם אין בכלל אפשרות לרכוש את כל התוצרת הזו, על אף שבשנים האחרונות יותר ויותר סופרמרקטים בעולם מתחילים להציע תוצרת ׳מכוערת׳, או כזו שפג תוקפה, במחיר מוזל. בשלב הזה הם החליטו לעבור אל הצרכן, ולבדוק האם בהינתן האפשרות לרכוש תוצרת כזו במחירים מוזלים, יבחרו הצרכנים לעשות זאת. "התוצאות של סקר הצרכנים הראו שרובם – 64 אחוז – יבחרו לקנות פירות וירקות ׳מכוערים׳ אם תינתן להם הנחה של 25-27 אחוז מהמחיר", מסבירה דוידור. "השיבו כך גם אנשים שהצהירו על עצמם שדפוסי הצריכה שלהם מושפעים מאוד מסטנדרטים של אסתטיקה, ובכל זאת מעוניינים באפשרות הזו – בעיקר משיקולים כלכליים, אבל גם משיקולים סביבתיים״, אומרת דוידור.

64 אחוז יקנו פירות וירקות מכוערים בהנחה. צילום: Francesca Castelli, Flickr
64 אחוז יקנו פירות וירקות מכוערים בהנחה. צילום: Francesca Castelli, Flickr

כולם מרוויחים

תוצאות המחקר חשובות על מנת להתחיל ולשנות את המצב. ״ממצאי העבודות הקודמות שנעשו על איבודי מזון בישראל העלו את התחושה שאיבודי המזון בגלל פגמים במראם של ירקות או פירות הם שוליים וזניחים״, אומרת ד״ר חגית אולנובסקי, יו״ר הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, ששימשה מנחה לסטודנטים בפרויקט. ״הממצאים של העבודה הזאת חשובים בשני היבטים: ראשית, מתברר שלא מדובר בבעיה זניחה כלל – אלא בכמות של ירקות ופירות שיכולה להעשיר את תזונתם החסרה או הלקויה של מאות אלפים מתושבי ישראל. שנית, על פניו נראה כי ניתן לפתור את הבעיה באמצעות תמריצים פשוטים וקלים, ללא השקעה כספית ניכרת.

"צמצום בזבוז הירקות והפירות ה׳מכוערים׳ טומן בחובו גם שיפור תזונתי (הרי אין כל פגם באיכות הירק או הפרי, רק במראהו) וגם הקטנה של הנזק הסביבתי הכרוך בהשלכת תוצרת חקלאית לאחר שגודלה״, היא מסכמת.

לאור תוצאות המחקר החליטו הסטודנטים לנסות לקדם את הרעיון גם בדרג מקבלי ההחלטות. ״הסקרים הצביעו בבירור על כך שיש נכונות מצד חוליות שונות בשרשרת לשתף פעולה בפרויקט שבו הפירות והירקות המכוערים ינותבו לאפיק סחר מוסדר, והחלטנו שאם זה המצב – כדאי לקחת את זה הלאה. ממש בימים האחרונים קיבלנו תשובות משלושה חברי כנסת שמעוניינים להיפגש אתנו ולראות איך אפשר לקדם את הנושא״, מספרת דוידור בהתרגשות. ״לפירות והירקות ה׳מכוערים׳ שאינם נצרכים כיום יש פוטנציאל לספק את התצרוכת הממוצעת המקומית של נפשות רבות בישראל, ובכך לצמצם באופן ניכר את אי-הביטחון התזונתי של המדינה; אנחנו מקווים שגם בכנסת יפנימו את זה, ושהמסקנות שמסתמנות מהפרויקט שלנו יעזרו לדחוף קדימה חוקים שיתמכו בשיווק תוצרת שכיום נזרקת לפח אך ורק מכיוון שהיא לא מושלמת מבחינה אסתטית״.

״אני מאוד מקווה שחברי הכנסת יאמצו את הדו"ח וידונו בו, ושמשרדי הממשלה יתייחסו אליו וישקלו רגולציה שתעודד מכירה של הירקות והפירות ה׳מכוערים׳״, מחזקת אולנובסקי, ״אני גם מקווה שתהיה לפחות רשת שיווק אחת שתיקח על עצמה ׳פיילוט׳ שיבדוק את נכונות הציבור לרכוש אותם – במחיר מופחת, ועדיין משתלם. הרווח הסביבתי והחברתי מקידום מהלך שכזה עשוי להיות משמעותי מאוד״.

 

 

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

חפשו מומחים נוספים בתחום

One response to “מכוערים, אבל אופטימיים

  1. לדעתי אפשר למכור את הירקות ה"מכוערים" ליצרני מזון כבוש או משומר ומשם למסעדות שישתמשו בזה לבישולים, שהרי התכונות האופנייניות לירקות אלה בטעם ובאיכות לא השתנו בכלל הצורה. אני למשל לא אתנגד לרכוש, לשם דוגמה כאן, פלפלים כבושים דחוסים בצינצנת שאינם "יפים"?

Comments are closed.