ארגון הבריאות העולמי הגדיר ב-2013 את התפשטות החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה כ"מצב חירום בריאותי גלובלי". בבתי החולים הם נמצאים בעליה של כ-35 אחוז בחמש השנים האחרונות והם כבר מהווים איום משמעותי על בריאות הציבור. במרוץ החימוש מול החיידקים לא מספיקים פיתוחים רפואיים חדשים ויש צורך בשימוש מושכל של האוכלוסייה ושל מערכת הבריאות באנטיביוטיקות הקיימות. בפברואר 2019 יתקיים בישראל האקתון להתמודדות מערכתית עם עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה.
פעם הכול היה פשוט – חיי כפר רגועים, בלי חברות תרופות, בלי מערכות תעשייתיות, בלי רופאים, מזרקים ותרופות. בתקופה היפה והרומנטית הזאת מחלות כמו שחפת ודלקת ריאות היו מסתיימות ברבים מהמקרים במוות בייסורים ובעקבות זאת, בתחילת המאה ה-20 תוחלת החיים העולמית הממוצעת נשקה ל-40 שנה. ב-1928, בתקופה שבין מלחמות העולם, המדען הבריטי אלכסנדר פלמינג גילה את הפניצילין, החומר הראשון שהצליח לחסל חיידקים מחוללי מחלות (פתוגנים), כמו אלו שגרמו למחלת השחפת ולדלקת הריאות החיידקית. די מהר התחיל שימוש נרחב באנטיביוטיקה זו ואנטיביוטיקות נוספות שהתגלו מסוגים שונים.
עמידות לתרופת הפלא
היו מדענים רבים שסברו שתוך מספר שנים האנושות תעלים רבים מהפתוגנים. אלא שהשמחה היתה מוקדמת. שנים ספורות בלבד אחרי הגילוי המרעיש החלו לצוץ ראיות לכך שיש לחיידקים יכולת מרשימה לפיתוח עמידות לתרופות האנטיביוטיות ושהם מצליחים לשרוד את הטיפול ולהמשיך לשגשג.
איך פיתחו החיידקים עמידות בפני התרופה שאמורה להרוג אותם? יחד עם התפתחות המיקרוביולוגיה והביולוגיה המולקולרית בשנים שלאחר גילוי האנטיביוטיקה החלו להיחשף מנגנוני העמידות . התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה היא הדגמה חיה וישירה של תהליכים אבולוציוניים מהירים באוכלוסיית החיידקים.
פעולת האנטיביוטיקה על מושבות החיידקים מהווה לחץ סביבתי; החיידקים שיש להם מוטציה המאפשרת להם לשרוד יחיו ויתרבו בעוד ששאר החיידקים, אלו שאינם עמידים, ימותו ולא יתרבו. המוטציות מעניקות לחיידקים מנגנונים מגוונים להתמודדות עם האנטיביוטיקות, הכוללים יכולת של פירוק האנטיביוטיקות, מניעת כניסתן לתא החיידקי ואף הוצאה פעילה שלהן אל מחוצה לו, ועוד. אם זה לא מספיק, לחיידקים יש גם יכולת להעביר ביניהם מקטעיDNA עגולים שלמים (פלסמיד) בתהליך שנקרא קוניוגציה. המקטעים הללו יכולים להכיל גנים לעמידות לסוגים שונים של אנטיביוטיקה. כך יכולים חלק מהחיידקים לצבור מספר עמידויות לסוגי אנטיביוטיקות שונים. לאחר מכן, אותם חיידקים עמידים, יעבירו את העמידות שפיתחו לצאצאיהם, שיהיו גם הם עמידים, חלקית או באופן מלא, לאותן אנטיביוטיקות.
יש מנגנוני עמידות נוספים ומורכבים יותר, אבל בבסיס הדברים עומדת המשוואה הפשוטה שככל שיותר חיידקים נחשפים לאנטיביוטיקה מסוימת, כך גדל הסיכוי ליצירת ולהתפשטות זנים העמידים לה. כך, בכל כמה שנים צריך לפתח סוג חדש של אנטיביוטיקה שהחיידקים עדיין אינם מכירים. הבעיה היא, שכיום הרפואה בקושי מצליחה לעמוד במרוץ החימוש הזה.
החיידקים העמידים גורמים למחלות ממושכות יותר ובשל כך קשות יותר מאלה שהאנטיביוטיקה הורגת ועמידותם גוררת טיפול אגרסיבי יותר המסכן את חיי החולים. בנוסף, רבים מנשאי החיידקים הללו אינם מקבלים בזמן את הטיפול המתאים, מה שעלול לגרור נזקים בריאותיים נוספים שיובילו לאשפוזים ממושכים, ולהצריך מתן טיפול שעלותו גבוהה מאוד.
חיסול ממוקד
מעבר להיבטים הבריאותיים האישיים, לתופעה רחבה זו יש השפעה כלכלית חמורה על המשק. הנה כמה מספרים: טיפול באנטיביוטיקה פשוטה הוא זול למדי, אך אם יש צורך באנטיביוטיקה רחבת טווח שיכולה להתמודד עם החיידקים שהפכו אלימים יותר, המחיר יעלה פי עשרה ואף יותר. חולה בסלמונלה, לדוגמה, יקבל טיפול של כמה ימים באנטיביוטיקה רגילה. אם היא לא פועלת, הוא כבר נחלש מאוד מהמחלה וכעת זקוק לאשפוז שמחירו כ-2,000 שקלים ליום. ב-2015 היו יותר מ-4,000 בני אדם שאושפזו בבתי החולים בישראל משום שהיו חייבים לקבל טיפול אגרסיבי כנגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, ובסך הכול היו מדובר ביותר מ-64 אלף ימי אשפוז בעלות מצטברת של כ-128 מיליון ₪! בשנים האחרונות, חולים בזיהומים שמקורם בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה שוהים בבית החולים בין שבועיים לשלושה שבועות בממוצע.
מה אפשר לעשות כנגד זה? זו כבר שאלה מורכבת יותר, בשנים האחרונות התכנסו וועדות מומחים בכל העולם וגם בישראל, ובמדינות מסוימות, כמו בריטניה, הנושא נכנס לראש סדר העדיפויות הלאומי. בד בבד עם מציאת תמריצים לחברות התרופות להתרכז בפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, רווחת ההסכמה שעיקר המאמצים צריכים להתרכז סביב אופן השימוש באנטיביוטיקה בתוך מערכות הבריאות השונות בעולם (וגם בענף חקלאות בעלי החיים, המייצר מזון מן החי, שם נעשה שימוש תדיר באנטיביוטיקה גם ללא קשר לתחלואה), זאת משום שמתן אנטיביוטיקה שלא לצורך ושימוש מופרז בה מאיץ ומגביר את קצב פיתוח העמידות של חיידקים ואת היקפן.
"חשוב לשמור את האנטיביוטיקה למקרים שבאמת יש בה צורך וחשוב שהציבור יצטרף אלינו בהתמודדות עם עמידות לאנטיביוטיקה", אומר ד"ר זהר ברנט-יצחקי משירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. "צריך לוודא שלוקחים אנטיביוטיקה רק בעת הצורך, על פי הוראות הרופא, ושבשום פנים ואופן לא זורקים שאריות של תרופות לשירותים או לפח האשפה הביתי (תרופות פגות תוקף או כאלה שאין בהן עוד צורך יש להשליך אך ורק לפחים ייעודיים המוצבים בבתי המרקחת בישראל). אנטיביוטיקה היא לא פתרון קסם לכל מחלה, וחולים צריכים להבין שאם הרופאים שלהם לא רושמים אנטיביוטיקה – זה משום שזהו לא הטיפול המתאים להם".
ב-2016 ניהל ברנט-יצחקי ועדת מומחים בין-תחומית בנושא עמידות לאנטיביוטיקה במי קולחים. הועדה פרסמה נתונים והמלצות למשרדי הממשלה הרלוונטיים. "בכל שנה מיוצרים בישראל מעל חצי מיליון מ"ק שפכים, שרובם עוברים טיהור והשבה לשימוש כמי השקיה בחקלאות. הסביבה המימית של השפכים, המכילה בין היתר גם שאריות של תרופות, לרבות אנטיביוטיות, מאפשרת לחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה לשגשג ולהחליף מידע גנטי עם חיידקים נוספים. טרם הוכח מעבר של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ממכוני טיהור השפכים לשדות החקלאים ולתוצרת החקלאית, אך חשוב להמשיך לעקוב אחר הנושא ולהיערך בהתאם", הוא אומר. חשוב לציין כי ניתן לטפל בשיירי האנטיביוטיקה במכוני טיהור השפכים באמצעות פילטרים ייעודיים, תהליכי חימצון מתקדמים (שימוש באוזון ועוד) וקרינה UV. לא תמיד מספיק להשתמש רק באחד מהתהליכים הנ"ל ולעיתים דרוש שילוב של כמה מהם מה שעלול לייקר משמעותית את עלויות הטיפול בשפכים.
פתרונות יצירתיים לבעיה
מעבר למאמצים של מערכת הבריאות ובתי החולים בנושא, בחודש פברואר הקרוב, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, בשיתוף עם מרכז השל לקיימות, ותכנית ממשק ליישום מדע בממשל יערכו הקאתון להתמודדות מערכתית עם עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. בהאקתון, שהנו רב תחומי ואינו מיועד רק לאנשי בריאות, קבוצות ינסו במשך יומיים למצוא פתרונות להאט את מירוץ החימוש מול החיידקים תוך הסתכלות רחבה על נושאים כמו צמצום שחרור לסביבה של אנטיביוטיקה, עיצוב ותכנון סביבתי להפחתת זיהומים, כלכלה התנהגותית והעלאת מודעות ציבורית, המערכות מזון חקלאות ומים ועוד.
"עמידות לאנטיביוטיקה היא בעיית בריאות חמורה, בייחוד לנוכח העובדה שאנטיביוטיקה היא משאב מוגבל ושאנשים חולים יותר במחלות זיהומיות עקב טיפולים במדכאי חיסון", מסביר ד"ר איציק לוי מומחה במחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי שיבא וממארגני ההקאתון. "הלוחמה למניעת התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה היא מערכה רב-ממדית, שמצד אחד חייבת להביא לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בתעשייה וברפואה ולצמצום ההעברה של חיידקים עמידים, ומצד שני צריכה להמציא מחדש אמצעי לוחמה במיקרובים שאינם גורמים ללחץ אבולוציוני המחייב את אותם מיקרובים לפתח עמידות".
"שימוש בפאג'ים (וירוסים של חיידקים, א"ה), נוגדי רעלנים שאינם הורגים את החיידק, חיסונים וכדומה הם רק מקצת האמצעים הלא אנטיביוטיים שיש לפתח על מנת להעשיר את התחמושת נגד מחלות זיהומיות", אומר לוי. "הקאתון שמשלב אנשים מתחומים רבים שיכולים לחשוב מחוץ לקופסה ולשתף פעולה ולהביא לפתרונות יצירתיים – כמו שהחיידקים, להבדיל, משתפים פעולה ביניהם ביצירת עמידות לאנטיביוטיקה – הוא בדיוק המתכון הנכון ליצירת כלים שעשויים להביא לירידת השכיחות של מפגע בריאותי זה".