מאיה פלח

סיכון כפול בל"ג בעומר

האם דחיית יום החופש במערכת החינוך תוביל לפי שניים נזק סביבתי, זיהום אוויר וסכנות בריאותיות בערב החג?

11 במאי 2017

לאסוף קרשים, לשבת מסביב למדורה, לשיר שירים ולאכול תפוחי אדמה מפוחמים – מי לא אוהב את ל״ג בעומר? למרות ההנאה שיש בחג הזה – בעיקר לילדים, שזוכים למשך ערב אחד בשנה להבעיר אש ולבלות סביבה עד אמצע הלילה – בכל שנה מתפרסמים נתונים מטרידים של ממדי זיהום האוויר שנגרם כתוצאה מהמוני מדורות הבוערות על כל אי תנועה ופיסת אדמה חשופה.

לפי נתונים רשמיים של המשרד להגנת הסביבה, בכל שנה בל״ג בעומר מזנק זיהום האוויר בכל רחבי ישראל בשיעור של עד פי 18 (!) מהממוצע ביום בהיר. הזינוק הזה נובע מהעשן שנפלט מהמדורות ושמכיל רמות גבוהות של גזים כפחמן דו-חמצני וחלקיקים נשימים. הזיהום עוד גובר כשלמדורות משליכים לא רק חומרים אורגניים, כמו קרשי עץ ותפוחי אדמה, אלא גם חומרים סינתטיים כדוגמת פלסטיק, ניילון, תחליפי עץ (פורמייקה למשל) או חלקי רהיטי עץ מצופים בלכה או צבע, ששריפתם גורמת לפליטת חומרים רעילים המסוכנים לבריאות האדם.

השנה, החליט שר החינוך נפתלי בנט לדחות את ל״ג בעומר – שנופל על שבת – ביום אחד, עקב החשש מחילול שבת בעת הדלקת המדורות, ובהתאם לבקשת הרבנות הראשית. החופש לתלמידים הוזז מיום ראשון ליום שני ה-15 במאי, והדלקת המדורות בהתאם אמורה להתקיים בערב יום ראשון במקום בשבת. אך כיוון שהתאריך המקורי נופל בשבת בערב, והיות וההודעה על הדחייה התקבלה יחסית סמוך למועד, ההערכה הרווחת היא שהמדורות יתקיימו הפעם במשך שני ערבים: גם בשבת וגם בראשון, ובהתאם נקבל מנה כפולה של זיהום האוויר ושל הסכנות הבריאותיות שהוא טומן בחובו.

מדורה. הזיהום עוד גובר כשלמדורות משליכים לא רק חומרים אורגניים, כמו קרשי עץ ותפוחי אדמה, אלא גם חומרים סינתטיים כדוגמת פלסטיק, ניילון, תחליפי עץ או חלקי רהיטי עץ מצופים בלכה או צבע. תצלום: joris voeten

פי 18 יותר מזוהם

״בכל ל"ג בעומר תחנות ניטור האוויר בפיקוח המשרד להגנת הסביבה מודדות את רמת זיהום האוויר החלקיקי, שמרקיעה שחקים בלילה הזה״, אומר פרופ'-משנה ברק פישביין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, ״זיהום האוויר עלול להגיע בחלק מהאזורים עד פי 18 מבלילה רגיל. אבל לא מדובר רק בזה: דבר נוסף שקורה בל״ג בעומר הוא שריפת רעלים. כששורפים חומרים כמו עץ עם צבע או ציפוי שלא תוכננו לכך שישרפו אותם, פלסטיקים ועוד חומרים סינתטיים שכאלה – הפליטות שעולות מהמדורה הן מסוכנות מאוד. על כמות החומרים הרעילים שנפלטים אין כיום נתונים, והם בעצם הרבה יותר מסוכנים״.

כאמור, השנה דחיית החג מעוררת חשש שאולי החג הזה יהיה גרוע מהרגיל לסביבה ולבריאות. אולם, גם אם אף ישראלי לא ידליק מדורות יום אחר יום (וכל אחד יבחר אם לחגוג סביב המדורה בשבת או ראשון), עדיין ייווצר מצב שבו במהלך שני לילות יהיה זיהום האוויר גבוה מהרגיל – על כל המשתמע מכך. עבור אוכלוסיות שמוגדרות בסיכון גם אם הזיהום בכל אחד מהלילות יהיה חמור פחות מהרגיל לל״ג בעומר, הרי שהחשיפה הממושכת צפויה לגרום בהתאם למצוקה ממושכת יותר.

עם זיהום האוויר הכבד עולה גם הסיכון הבריאותי; אוכלוסיות בסיכון כקשישים, נשים בהריון, בעלי מחלות נשימתיות ומחלות לב ובעיקר ילדים הן האוכלוסיות הראשונות להיפגע. תצלום: chuttersnap

עם זיהום האוויר הכבד עולה גם הסיכון הבריאותי; אוכלוסיות בסיכון כקשישים, נשים בהריון, בעלי מחלות נשימתיות ומחלות לב ובעיקר ילדים הן האוכלוסיות הראשונות להיפגע. העובדה שילדים נמנים עם אחת מקבוצות הסיכון היא בעייתית במיוחד, משום שילדים הם החוגגים העיקריים בל"ג בעומר ומבלים בחוץ בשעות שבהן זיהום האוויר הוא הגבוה ביותר עקב ריבוי המדורות. בנוסף, ילדים רבים לא כולם מודעים לסכנה שבהשלכת חומרים שאינם עץ טבעי למדורה, לכן הסיכון אף גובר כאשר חומרים סינתטיים רבים מוצאים את דרכם למדורות גורמים לפליטת חומרים רעילים ומסרטנים לאוויר.

״למרות שמבחינה מדעית אין לנו נתונים ישירים ממחקרים שבדקו השפעות בריאותיות של ל"ג בעומר, יש מידע רב ומבוסס ממחקרים מרחבי העולם, שבדקו השפעות בריאותיות של זיהום אוויר שנפלט משריפת ביומסה מסוגים שונים״, אומר ד״ר רענן רז מביה״ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית – הדסה. "אין לנו סיבה מיוחדת לחשוב שבל"ג בעומר ההשפעה תהיה שונה משמעותית. בילדים, יש ראיות גורפות לכך שבטווח הקצר החשיפות הללו מגבירות סיכון לדלקות ריאות זיהומיות חריפות. כמו כן, ידוע שחשיפה מסוג זה פוגעת בטווח הקצר בתפקודי הנשימה – במיוחד בילדים עם אסתמה, ובטווח הארוך היא פוגעת בהתפתחות הריאות״.

הסיכונים מהחשיפה לזיהום המוגבר, כאמור, לא שמורים רק לילדים. ״עבור נשים הרות, קיים סיכון יתר למשקל לידה נמוך ולבעיות קוגניטיביות עתידיות אצל הילוד", מסביר רז. "במבוגרים, החשיפה מגבירה את הסיכון להופעת COPD (מחלת ריאה חמורה), סרטן הריאה וקטרקט. ממצאים ברמת ודאות נמוכה יותר במבוגרים כוללים סיכון יתר לדלקת ריאות, מחלות לב וגידולים סרטניים בדרכי הנשימה ובדרכי העיכול העליונות. הריכוז של כל כך הרבה מדורות ביום אחד גורמת לכלל האוכלוסייה להיות חשופה לזיהום, והתוצאה היא שאפילו מי שלא התקרבו לשום מדורה – כולל קשישים, חולים ואוכלוסיות רגישות אחרות – חשופים להשפעות אלו, שניכרות אפילו במדינות השכנות״.

לא רק אנחנו – כלומר בני האדם, סובלים מההשלכות של המדורות. גם הסביבה שלנו ניזוקה. העצים, הצמחים ובעלי החיים בסביבת המדורות סובלים גם הם מהעשן ומזיהום האוויר ומכמויות הפסולת שהחוגגים משאירים סביבם בכל שנה באזור המדורה שלהם, והנקודות המפוחמות הרבות ושאריות החומרים שנשרפו פוגעים בין היתר פגיעה נופית גם באזורים בהן התקיימו המדורות – בשטחים עירוניים ו בשטחים הפתוחים.

איך מצמצמים נזקים?

אז איך אפשר להפחית את הנזקים שגורמות המדורות שלנו, גם עבור הבריאות שלנו וגם כדי לשמור טוב יותר על הסביבה? המשרד להגנת הסביבה מפרסם המלצות לצמצום ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות בהדלקת המדורות, והחברה להגנת הטבע מצטרפת ומציעה איך אפשר לצמצם את הנזקים לסביבה. הנה כמה מהעיקריות שבהן:

  • השתמשו כחומר בעירה אך ורק בקרשים מעץ טבעי – ללא ציפוי של צבע או לכה, ושימו לב שאין על הקרשים מסמרים וברגים
  • אל תשליכו למדורה חומרים נוספים כמו פלסטיק, ניילון, חיקוי עץ או כל דבר אחר שאינו עץ
  • כשאתם בוחרים מקום למדורה חפשו שטח כמה שיותר פתוח. נסו להתרחק מבתי מגורים כמו גם מעצים, קוצים או שאר צמחייה
  • חפרו גומה באדמה, תחמו אותה במעגל אבנים ובתוכה הדליקו את האש
  • עם סיום המדורה, כבו היטב את האש באמצעות הרבה מים וכסו את הגחלים בחול
  • דאגו לאסוף מהשטח את כל הפסולת (כולל שאריות אוכל, קרשים וכו׳) שנשארה במקום ולפנות אותה אל מכלי אשפה
  • חג שמח!

 

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

חפשו מומחים נוספים בתחום