פינצטה

מאיה פלח

עוד קיץ שובר שיאים?

21 ביוני הוא היום הארוך ביותר בשנה והוא מסמל רשמית את תחילת הקיץ. האם גם השנה, כמו בשלוש השנים האחרונות, צפוי הקיץ לשבור שיאי חום חדשים?

20 ביוני 2017

בשלוש השנים האחרונות, כל שנה שחלפה לה זכתה בתואר המפוקפק ״השנה החמה ביותר״. שנת 2014 היתה השנה החמה ביותר ב-134 השנים שחלפו מאז שהחלו המדידות, אחריה באה 2015 שקטפה מידיה את התואר הבלתי-מחמיא הזה, ואז – ניחשתם נכון – באה שנת 2016 במשב רוח הביל ובצלצולים, ושדדה את התואר מהשנה שקדמה לה.

למעשה, קיץ 2016 היה כה חם, עד שאפילו במזרח התיכון הלוהט ממילא נרשמו מדידות יוצאות דופן. בכווית, למשל, נמדדו 54 מעלות צלזיוס, ובאיחוד האמירויות ובאיראן עומס החום יצר תחושה של 60 מעלות צלזיוס. אלו הן טמפרטורות שהגוף האנושי לא מסוגל לשאת, ובאזורים אלה התבקשו התושבים להישאר בבתיהם במשך היום ולצאת החוצה רק בשעות החשכה.

בינתיים, מסתמן ששנת 2017 לא מפגרת מאחור: חודש פברואר האחרון היה חם מהממוצע ב-0.98 מעלות צלזיוס, ואילו חודש אפריל היה החודש ה-388 ברצף ששבר שיאי טמפרטורה עולמית ממוצעת ביחס לממוצע הטמפרטורה של המאה ה-20.

חדשות טובות וחדשות רעות

האם זה אומר שמעתה ואילך, צפוי כל קיץ לשבור שיאי חום חדשים? ובכן, לא בהכרח. ״לא בטוח ששנת 2017 תשבור את השיא של קודמתה, מכיוון ששנת 2016 היתה שנת אל-ניניו – שנה שבה התנאים הם קיצוניים עוד יותר מהרגיל״, מסביר פרופ׳ יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. תופעת "אל-ניניו" היא תופעה אקלימית שבה מי האוקיינוס השקט באזור פרו ואקוודור מתחממים. בטווח הזמן הקצר, התופעה גורמת לגשמים חזקים ולסופות טייפון בדרום אמריקה, אך בהמשך היא יוצרת תגובת שרשרת של אקלים חם ויבש מהרגיל באזורים מרוחקים יותר. בשנה שעברה ההשפעה של תופעת אל-ניניו הייתה חזקה במיוחד, ואת התוצאות כולנו חשנו על בשרנו.

כאן מסתיימות החדשות הטובות; זאת משום שגם אם ההתחממות לא תשבור שיאים השנה, אין חולק על כך שכדור הארץ נמצא במגמת התחממות משמעותית. ״מגמת ההתחממות נמשכת בלי ספק – והיא לא תעצור", אומר יאיר. "כל הגרפים מראים את זה, וכל המודלים חוזים את זה. ההתחממות אמנם לא אחידה בכל העולם, ויש אזורים שבהם היא תהיה מורגשת יותר וקיצונית יותר מאחרים, אבל המגמה היא אותה מגמה – בכל אזורי העולם צפויה התחממות ועלייה במספרם ובעוצמתם של אירועי קיצון".

״השריפה שהתרחשה השבוע בפורטוגל, למשל, שבה נהרגו קרוב ל-60 איש, התפשטה בעקבות רצף של ימים יבשים וחמים״, מוסיף יאיר. ״הקיץ הזה מועד לפורענות מבחינת תנאים מטאורולוגיים קיצוניים – יובש, בצורות וגלי חום, שיתרחשו במקומות רבים בעולם. גם עונת ההוריקנים מתחילה כעת באזור קו המשווה, והסוכנות האמריקאית לאוקיינוסים ולאטמוספירה (NOAA) חוזה עונה חזקה מהממוצע – עם חמש עד תשע סופות לחופי האוקיינוס האטלנטי, שכמחצית מהן צפויות להכות בעוצמה גבוהה״.

עדיין לא מאוחר לבלום את שינוי האקלים

שיאי החום שאנחנו מרגישים כרגע הם כנראה כאין וכאפס לעומת מה שמחכה לנו בהמשך המאה – שעד סופה, בלא נקיטת צעדים משמעותיים, צפוי כדור הארץ להתחמם בעד ארבע מעלות צלזיוס שלמות מעל ערכי המהפכה התעשייתית. את המגמה הזו אולי כבר מאוחר מדי להפוך, אך עדיין לא מאוחר מדי להאט. להבנה זו הגיעו בסוף שנת 2015 רוב מדינות העולם שחתמו בפריז על הסכם האקלים העולמי – שמטרתו להגביל את התחממות כדור הארץ בין 1.5 מעלות צלזיוס ל-2 מעלות עד לסוף המאה הנוכחית. ההסכם כולל בתוכו יעדי הפחתת פליטות גזי חממה שהציבה לעצמה כל מדינה וצעדים להיערכות להשפעות שינוי האקלים ברחבי העולם, בעיקר במדינות המתפתחות.

שיאי החום שאנחנו מרגישים כרגע הם כנראה כאין וכאפס לעומת מה שמחכה לנו בהמשך המאה. תצלום: ricardo gomez angel

עד כאן הכול טוב ויפה, עד שבצעד שהכעיס מדינות רבות בעולם הודיע לאחרונה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על כוונתה של מדינתו לפרוש מההסכם. כיוון שההסכם הוא וולונטרי (לא מחייב) יכולה ארה״ב לעשות זאת, על אף שהיא אשררה את חתימתה על ההסכם בתחילת חודש נובמבר שעבר, ימים ספורים לפני תום כהונתו של ברק אובמה. אמנם נסיגה מלאה מההסכם תיקח כשלוש שנים, אך בזמן הזה יכול טראמפ להחליט שלא לכבד את היעדים שארה״ב הציבה לעצמה במסגרת ההסכם ולהעביר כספים לתעשיות הפחם והנפט המזהמות. ימים יגידו כיצד תשפיע החלטתו של טראמפ; בינתיים, מדינות בארה"ב ותאגידים גדולים מתחייבים לעמוד בהסכם האקלים ולצמצם פליטות גם ללא סיוע הממשל הפדרלי, ואף בניגוד למדיניותו.

ומה בישראל?

ממשלת ישראל אשררה גם היא את הסכם פריז, ובניגוד לטראמפ הודיעה שתמשיך לכבד את התחייבויותיה ותוסיף לחתור אל היעדים שהציבה לעצמה במסגרתו. עם זאת, מדובר ביעדים לא  מרשימים במיוחד ביחס למדינות מפותחות אחרות: בעוד היעדים של ישראל לשנת 2030 מדברים אמנם על הפחתה של פליטות גזי החממה לנפש בישראל, עקב קצב הגידול המהיר של אוכלוסיית ישראל מדובר הלכה למעשה בעלייה של 14 אחוז בפליטת גזי החממה לעומת שנת 2005. לשם השוואה, מדינות האיחוד האירופי הציבו יעדי הפחתה מוחלטים של גזי החממה ב-36 אחוז עד לשנת 2030. בינתיים נראה שאנחנו גם ממש לא בדרך הנכונה לממש את היעדים האלה: ישראל התחייבה להתבסס על 17 אחוז אנרגיות מתחדשות עד 2030; נכון להיום, אנחנו עומדים על כ-2.6 אחוזים בלבד.

במכתב שהופץ השבוע לשרים בממשלה ועליו חתמו כ-500 מדענים ישראלים, קוראים המדענים לממשלת ישראל לנקוט פעולה דחופה ומהותית להאטת שינוי האקלים. ״לשינוי האקלים יש השפעות דרמטיות על חיינו, שאותן ניתן לראות גם בישראל״, כותבים המדענים. ״ההתחממות הגלובלית גורמת להאצה בקצב עליית פני הים ומגדילה את מספר ההצפות בחופים ואת עוצמתן; המחקרים מראים שהחורף בישראל מתקצר, מספר ימי הגשם פוחת, העונה היבשה מתארכת ושריפות יער קיצוניות מתפרצות בחודשי החורף היבשים". את התחזית הקודרת מסיימים המדענים בקריאה להקמת ועדה מייעצת לממשלה בנושא ההתמודדות עם שינוי האקלים – שאליה הם ירתמו את המחקר הישראלי המתקדם בתחום.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

חפשו מומחים נוספים בתחום