שתפו‬        

ד"ר אביעד הדר

עונת האלצהיימר

עונות השנה קשורות לתפקוד הקוגניטיבי במחלת האלצהיימר, כך עולה ממחקר מקיף שפורסם לאחרונה. האם שינויים בסביבה העירונית או שינויי האקלים ישפיעו באופן ייחודי על אוכלוסייה זו, שתכלול בקרוב כ-200 אלף חולים בישראל?
12 בדצמבר 2018



 

מחלת אלצהיימר היא הסיבה הנפוצה ביותר לדמנציה והיא פוגעת בעיקר, אך לא רק, במבוגרים מעל גיל 65. זוהי מחלה פרוגרסיבית שבה מתפתחים לאורך תקופה ארוכה ליקויים בזיכרון, בחשיבה ובהתנהגות הקשורים בנזקים מיקרוסקופיים הנגרמים לתאי המוח. בעשורים האחרונים, עם העלייה בתוחלת החיים, עולה בצורה דרמטית שכיחות האלצהיימר באוכלוסייה, ולפי הערכות לוקים בה בין 150 ל-200 אלף איש ואישה בישראל. לרמות התפקוד השונות של החולים ישנה השפעות מרחיקות לכת הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל.

על פי אתר משרד הבריאות, התסמינים הראשונים של המחלה הם אובדן זיכרון ופגיעה ביכולת החשיבה וההתמצאות, ובהדרגה אובדן היכולת לבצע פעילויות יומיומיות ולתקשר עם הסביבה, הופעת שינויים התנהגותיים ובסופו של התהליך, חוסר תפקודי.

כמו מחלות רבות, וביתר שאת בתחום הפסיכיאטרי, לעונות השנה יש השפעה משמעותית על עוצמת התסמינים. כעת, במחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי PLOS Medicine , הדגימה קבוצה של רופאים וחוקרים קנדים מאוניברסיטת טורונטו באופן משכנע, שחולי אלצהיימר מראים באופן עקבי מיומנויות קוגניטיביות טובות יותר בסוף הקיץ ובסתיו מאשר בחורף ובאביב.

חולי אלצהיימר מראים באופן עקבי מיומנויות קוגניטיביות טובות יותר בסוף הקיץ ובסתיו. צילום: Huy Phan, Unsplash

כמו להיות צעיר יותר בחמש שנים

קצה החוט של החוקרים היו מספר מחקרים קודמים שמצאו קשר בין העונה לבין מצב ההכרה הכללי בקרב מבוגרים ללא קשר ישיר לאלצהיימר. בעבודה הנוכחית ניתחו החוקרים נתונים על 3,353 אנשים הרשומים בשלושה מחקרים שונים בארה"ב, בקנדה ובצרפת. המשתתפים עברו בדיקות נוירופסיכולוגיות, ואצל חלקם נמדדו רמות חלבונים וביטוי של גנים הקשורים למחלת האלצהיימר בנוזלי המוח והשדרה וברקמת המוח.

החוקרים מצאו כי התפקוד הקוגניטיבי הממוצע, שנבדק על ידי המבחנים השונים, היה גבוה יותר בקיץ ובסתיו מאשר בחורף ובאביב. ההבדל בין העונות היה שווה ערך באפקט הקוגניטיבי ל-4.8 שנות הבדל, כלומר – בעונות הטובות החולים תפקדו בממוצע כאילו היו חמש שנים צעירים יותר.

מבחינת הסיכויים לענות על הקריטריונים האבחנתיים לליקוי קוגניטיבי או דמנציה בקרב האוכלוסייה שנבדקה, נמצא שהם היו גבוהים יותר בחורף ובאביב מאשר בקיץ או בסתיו. הקשר בין העונה לתפקוד הקוגניטיבי נשאר משמעותי גם כאשר החוקרים "ניקו" מהמשוואה גורמים אחרים שעלולים לגרום להבדל בין העונות כמו דיכאון, שינה, פעילות גופנית ותפקוד בלוטת התריס (שנתון לשינויים עונתיים).

החוקרים לא הסתפקו בנתונים ההתנהגותיים ומצאו גם קשר בין חילופי העונות ובין רמות החלבונים וביטוי הגנים הקשורים לאלצהיימר בנוזל וברקמת המוח. השפעה ניכרת של העונות נרשמה בריכוז בטא עמילואיד (חלבון שמצטבר בתאי המוח ופוגע בהם במחלת אלצהיימר), וגם בכמות השעתוק של גנים הקשורים במחלה.

הביצועים הקוגניטיביים טובים יותר בראשית הקיץ

"קיומן של תבניות עונתיות בתחלואת נפש אינה מפתיעה", מסביר ד"ר שחר רובינזון, פסיכיאטר מומחה במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ומתמחה בבריאות הציבור. "התופעה המוכרת ביותר הנה דיכאון עונתי, אולם כפי שהחוקרים ציינו, אנו יודעים שגם באנשים בריאים הביצועים הקוגנטיביים במטלות ריכוז וזיכרון – אלו שנפגעות באלצהיימר – טובים יותר בשיא הקיץ ובראשית הסתיו.

לאור ממצאי המחקר, מתעוררת השאלה – כיצד ישפיע שינוי האקלים העולמי על חולי אלצייהמר, ועל הלוקים במחלות פסיכיאטריות אשר מושפעות משינוי האקלים? שינוי האקלים מחולל תמורות באופיין של עונות השנה, דבר שכבר משפיע על מנגנונים מחזוריים בטבע כגון נדידת ציפורים ופריחת עצים מסוימים.

אך לפי רובינזון, לשינוי האקלים לא תהיה השפעה, מפני שבמקרה זה, הגורם אינו טמון בהכרח בטמפרטורה. "אם מתקרבים מספיק לקוטב, כלומר, לאזורים שבהם אין הבדל בין יום ללילה בשיא העונה, האפקט לא רק שנעלם, אלא אף מתהפך – מה שמרמז שהמנגנון קשור כנראה יותר למחזור הצירקדיאני (מחזור היום והלילה) מאשר לטמפרטורות או לכמות האור", מסביר רובינזון. "גם בדמנציית אלצהיימר מחזור יום ולילה משחק תפקיד ומהווה את הבסיס לתופעה המוכרת כ'תסמונת שקיעת השמש': הידרדרות בתסמיני המחלה לקראת דמדומי הערב. מעניין לציין גם בהקשר זה שעל פי נתוני משרד הבריאות, בישראל שכיחות האלצהיימר נמוכה יחסית בהשוואה לרוב המדינות האירופיות".

הפרעות בוויסות הרגשי

המקצב הביולוגי הפנימי של הגוף שלנו מנוהל בין היתר על ידי השעון הצירקדיאני, מעין מונה זמן פנימי עם זמן מחזור שקרוב לזמן סיבוב כדור הארץ (כ-24 שעות). הקוצב הזה עמיד למדי בפני שינויים רבים אבל הוא כן מגיב, עובר תיאום ומשתנה בהתאם להשפעות סביבתיות. ואכן, מספר מחקרים הדגימו שאחד הגורמים הסביבתיים שמשפיעים בצורה משמעותית על מסלולים צירקאדיינים הוא חשיפה לאור מלאכותי – אור שמקורו בתאורה חשמלית כגון תאורת רחוב, מסכי טלפון, טלוויזיה ומחשב ועוד.

במאמר סקירה שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Nature הודגם כיצד חשיפה לאור מלאכותי משבשת את המחזור הצירקדיאני וגורמת להפרעות בוויסות הרגשי, השביר במיוחד אצל חולי אלצהיימר, דרך שינויים בפעילות המוח ובעיצוב הקשרים הנוירונליים. אם כך, ייתכן כי ההשפעה הסביבתית של התאורה המלאכותית על המחזור הצירקדיאני של חולי אלצהיימר עלולה להיות משמעותית יותר מעצם השינויים העונתיים במחזור היום והלילה. ועדת מומחים שהתכנסה בהובלת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, פרסמה ב-2017 את מסקנותיה וקבעה כי זיהום אור פוגע בבריאות הציבור ובבריאות המערכת האקולוגית. הוועדה המליצה על שורת צעדים למניעת זיהום אור ולצמצומו בסביבה העירונית ובסביבה הטבעית.

החוקרים הסיקו שייתכן שכדאי להקצות משאבים מבחינת טיפול ואבחון בדמנציה דווקא בעונות שבהם יכולות החשיבה והריכוז של החולים הן הגרועות ביותר – חורף ואביב, זאת על מנת לאפשר אבחון מוקדם וקבלת תמיכה מתאימה לחולים. הם מקווים גם שהבנה מעמיקה יותר של השפעת הקיץ על ביטוי המחלה תפתח דלת לטיפולים חדשים באלצהיימר.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ

שתפו‬