שתפו‬        

ד"ר גדעון גל

פריחה, ולא מהסוג הטוב

בשבועות האחרונים נצפתה במי הכנרת פריחה חריגה של אצות כחוליות, שעלולות לפגוע בבריאות בני האדם ששותים אותם או שוחים בהם. מזג האוויר החמים שחווינו בשבועות האחרונים הוא אחד הגורמים להופעתה, מה שמעורר חשש שהמצב יחמיר עוד בהמשך
25 בפברואר 2016



 

תמונת לוויין מ-3 בפברואר 2016 שמראה את הפיזור הנרחב של פריחת הכחוליות בכנרת. צילום: ד"ר גדעון טיבור, חיא"ל

בשבועות האחרונים מכסה שכבה חומה חלקים נרחבים ממי הכנרת. מרכיבים אותה מיליוני פרטים של אצות זעירות הקרויות כחוליות (ציאנובקטריות), שמה שמיוחד בהן היא העובדה שיש בהן כלורופיל שמאפשר להן להשתמש באור השמש לצורך ייצור סוכרים לטובת אנרגיה ולבניית הגוף.

מדי פעם מתרחש אירוע של פריחת אצות – הן מתרבות במהירות עד שהן מכסות שטחים עצומים. אירועי הפריחה של הכחוליות אינם נדירים בכנרת כבר מאז שנות השבעים של המאה ה-20, אך עוצמת הפריחות והתדירות שלהן נמצאות במגמת עלייה ברורה מאז שנות התשעים.

בשנים האחרונות, ובעיקר מאז תחילת שנות האלפיים, הפריחות האלה נראות לעין והן נעשות מטרד אסתטי. עניין חמור יותר הוא שחלק ממיני הכחוליות מייצרים רעלנים שבמקרים חריגים עלולים לפגוע בבריאות בני אדם ששותים אותם או שוחים בהם. פריחות גדולות במיוחד, שלמרבה השמחה טרם התרחשו בכנרת, הן בעייתיות מפני שיכול להיות קשה לסנן את הכחוליות מתוך המים המיועדים לשתייה ולחקלאות, וגם בגלל שריכוזי הרעלנים המסוכנים עלולים להיות גבוהים.

בכל שנה מתגלים מקרים כאלה במקומות שונים בעולם. אגם אירי במדינת אוהיו שבארה"ב הוא דוגמה אחת: בימים שבין 2 ל-4 באוגוסט 2014, חצי מיליון תושבי העיר טולדו לא יכלו להשתמש במים שבמערכת אספקת המים העירונית בגלל פריחת כחוליות רעילה באגם, שהוא מקור מים עיקרי לעיר.

אצות עתידיות

אירועי פריחות של כחוליות, שלעתים מופיעות כחומר שצף על פני המים (צופת), מתרחשים בתנאים סביבתיים מסוימים המאפשרים למינים אלה לנצל את היתרון היחסי שיש להם על מינים אחרים. הפריחה מופיעה פעם אחת בכל חורף, אבל יש שנים שבהן היא אינה מופיעה כלל.

צופת הכחוליות שצולמה בשבוע שעבר במרכז האגם. צילום: מוטי דיאמנט, חיא"ל

הצופת מורכבת ממספר רב של תאי כחוליות בריכוז גבוה מאוד שמופיעות בצורת מושבות. היא נוצרת כשאין רוח, מה שמאפשר למושבות לצוף על פני המים (ריכוז התאים מתחת לצופת נמוך בהרבה), ואילו כשהרוחות נושבות, התאים הזעירים אינם יכולים להילחם בהן ולכן הם מתערבבים בעמודת המים והצופת אינה נוצרת. במצב זה גם קצב הגידול של תאי הכחוליות נמוך יותר.

בשבועות האחרונים אנו עדים לפריחה גדולה של כחוליות שהחלה בחצי הראשון של חודש ינואר והגיעה לשיאה באמצע חודש פברואר. היווצרות הפריחה, בעיקר בעוצמה שאנו עדים לה בשבועות האחרונים, התאפשרה בגלל שילוב של תנאים: במים יש ריכוז גבוה של נוטריינטים (חומרי הזנה) שהם חלק מהתהליכים הטבעיים המתרחשים באגם בעונה זו, והייתה תוספת של חומרי הזנה מהנחלים בעקבות אירועי הגשמים. נוסף על כך, תנאי מזג האוויר היו טובים עבור האצות – שמש, חום והיעדר רוחות הם מושלמים ליצירת פריחה. הריכוזים שנצפו באגם חריגים בהחלט ביחס לאלה שנצפו עד עתה באירועים דומים באגם, ולכן הם דורשים המשך מעקב.

הצורך במזג אוויר אביבי באמצע החורף ליצירת פריחה גדולה מצביע על קשר אפשרי לשינויי מזג האוויר שאנו עדים להם בשנים האחרונות. כמות המשקעים ומספר אירועי הגשם בצפון הארץ ירדו בשנים האחרונות, בד בבד עם התארכות התקופה שבין הגשמים.

האם השינויים הללו מעידים על השפעת השינויים ארוכי הטווח בתנאי מזג האוויר על הכנרת? ואם כן, האם הפריחה הנוכחית היא אזהרה לגבי מה שצפוי לקרות בתדירות הולכת וגוברת בשנים הקרובות? תשובות לשאלות הללו נוכל לתת רק תוך המשך מעקב וניטור בשנים הקרובות, אבל הן בהחלט דורשות מחשבה ואיתור פתרונות.

ד"ר גדעון גל הוא מנהל המעבדה לחקר הכנרת במכון לחקר ימים ואגמים לישראל

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם בעיתון ישראל היום




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית