שתפו‬        

אסף בן נריה

קוטל עשבים, מסוכן לאנשים?

החומר הפעיל בקוטל העשבים הפופולארי "ראונדאפ" הוכרז לאחרונה כחשוד כמסרטן. מה המשמעות של ההכרזה, והאם לחומר יש בכלל תחליף?
23 ביוני 2015



 

לפני כמה שבועות נפל דבר בעולם החקלאות: הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן הודיעה כי גלייפוסט, המרכיב העיקרי בקוטל העשבים הנפוץ בעולם "ראונדאפ", נוסף לקבוצת החומרים החשודים כמסרטנים בבני אדם. החומר, שמוכר לכל חקלאי וגנן, משמש להרחקת עשבים שוטים. מפזרים אותו בשדה לפני הזריעה, שמים אותו בפארקים ובמדשאות כדי למגר צמחים לא רצויים והוא נצרך בישראל בכמויות אדירות – מאות טון בשנה.

ההכרזה של הסוכנות לחקר הסרטן חוללה סערה גדולה בישראל ובעולם. מצד אחד, רבים מיהרו לתקוף את השימוש בחומר וביקשו להוריד אותו מהמדפים; מצד שני, היו מי שהדגישו שהסיכון לחלות תלוי ברמת החשיפה לחומר, ושגם החלופות עלולות להיות רעילות. בתקשורת נפוצו דעות שונות ומנוגדות שלא עזרה לאי הוודאות הכללית סביב הנושא. כדי לעשות סדר בנתונים, בדקנו על מה מתבססת הקביעה החדשה של הסוכנות לחקר הסרטן וסקרנו את התחליפים הקיימים בשוק. האם רשתות השיווק יורידו את ה"ראונדאפ" מהמדפים בעתיד הנראה לעין? נראה שהתשובה לכך מורכבת מהצפוי.

חומר ההדברה "ראונדפ" על המדפים. יהיה קשה להזיז אותו. צילום: Mike Mozart, Flickr
חומר ההדברה "ראונדפ" על המדפים. יהיה קשה להזיז אותו. צילום: Mike Mozart, Flickr

רעיל או לא רעיל?

גלייפוסט, חומר ההדברה הנפוץ ביותר בעולם, הוא מרכיב מרכזי בקוטל העשבים הפופולרי שמשווק תחת המותג "ראונדאפ". החומר הכימי פוגע בייצור של חומצות אמינו החיוניות להתפתחות הצמח, וגורם למותו תוך ימים ספורים עד שבועות בודדים. עם זאת, מנגנון הפעולה של קוטל העשבים לא משפיע כך על בעלי חיים ועל בני אדם – כי אלה צורכים את חומצות האמינו החיוניות ממקורות חיצוניים, ולא מייצרים אותן בעצמם. לכן, גלייפוסט נחשב בעבר לחומר עם רמת רעילות נמוכה לבני אדם, כך לפי הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב.

במשך שנים רבות קראו פעילי סביבה וארגונים ירוקים רבים לצמצם את השימוש בגלייפוסט, בהתבסס על עדויות לפגיעות האקולוגיות שהחומר גורם. אחת הטענות הייתה שהגלייפוסט פוגע בחיידקי הקרקע, שלהם יש תפקיד מרכזי בחיי הצמח. בנוסף, הוצגו מחקרים שדווקא כן הצביעו על פגיעה של החומר בבעלי חיים ובאדם: מחקרים שלפיהם חולדות ועכברים שנחשפו לחומר פיתחו הפרעות תפקודיות, ומחקרים שלפיהם שילוב של גלייפוסט עם כימיקלים נוספים הנפוצים בחקלאות יכול לגרום, בתנאי מעבדה, למותם של תאים עובריים ותאי שליה.

"ראונדאפ" לא לבד

מחקרים אלה ורבים נוספים לא מנעו מהגלייפוסט לשמור על סיווגו כבעל רמת רעילות נמוכה, לפחות עד 20 במרץ 2015. בתאריך זה התכנסה בליון שבצרפת ועדת מומחים מרחבי העולם, ובהחלטה שעוררה הדים רבים בעולם החקלאות, הודיעה על הוספת הגלייפוסט לקבוצת החומרים 2A, החשודים כמסרטנים סבירים בבני אדם.

הוראות השימוש ב"ראונדאפ". לא מסוכן לבעלי חיים ולבני אדם. צילום: Mike Mozart, Flickr
הוראות השימוש ב"ראונדאפ". לא מסוכן לבעלי חיים ולבני אדם. צילום: Mike Mozart, Flickr

המידע ששימש את הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, שמהווה חלק מארגון הבריאות העולמי של או"ם, פורסם לאחרונה במגזין "The Lancet Oncology" וחלקים ממנו פורסמו בכתב העת "Nature". המידע כולל מספר מחקרים שמראים סיכון מוגבר לסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קינס אצל עובדים שנחשפו במהלך עבודתם לגלייפוסט. מחקרים על בעלי חיים, חולדות ועכברים, הראו שחשיפה לכימיקל גורמת להישכחות מובהקת של סוגים שונים של גידולים בחיות המעבדה. זאת ועוד, הגלייפוסט אותר בדם ובשתן של חקלאים ונמצא כגורם נזק ל-די-אן-אי ביונקים ובתאי אדם, בתנאי מבחנה (זו הדרך היחידה שבה ניתן לבדוק השפעה ישירה על בני אדם). מאידך, אל מול מחקרים אלה ניצב מחקר רחב היקף שלא מצא סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן בקרב עובדים בענף החקלאות והנוי שנחשפו לחומר במהלך עבודתם.

מהי קבוצת החומרים 2A? משרד הבריאות מסווג את החומרים החשודים כמסרטנים לכמה קבוצות – 1, 2A ו-2B, בהתאם לרמת הוודאות והעדויות הקיימות להיותם מסרטנים בבני אדם. קבוצה 1 כוללת גורמים שמוכרים כמסרטנים בבני אדם וקיימות עדויות מספקות להיותם מחוללי סרטן. נכללים בה גורמים כמו חשיפה לקרינת השמש, לצד מגע עם כימיקלים רעילים כמו ארסן ובנזן. בקבוצה 2A נמצאים חומרים החשודים כמסרטנים סבירים, שההוכחות להיותם "גורם מסרטן אפשרי" מוגבלות. בקבוצה זו שוכנים אלה לצד אלה שלל חומרים, כגון דלקים, תרופות וחומרים כימיים; וירוסים כגון וירוס הפפילומה; ותחומי תעסוקה כגון זיקוק נפט ועבודה במשמרות. בקבוצה הבאה, 2B, העדויות חלשות יותר, ולכן החומרים בה מסווגים כמסרטנים אפשריים – דרגה מתחת לסבירים. יש לציין שבכל הקבוצות, גורם מכריע להתפתחות המחלה הסרטנית הוא מידת החשיפה. האוכלוסייה שנמצאת בסיכון הגדול ביותר היא זו שנמצאת במגע יום-יומי עם הגורם המסוכן.

מחכים לדוד סם

אף שמסקנותיה מהוות בסיס למחוקקים ולרשויות מסביב לעולם, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן אינה בעלת סמכויות ממשיות, ולכן מוקדם לדעת כיצד ינהגו המדינות השונות במסקנותיה ומה יקרה בפועל בשטח. לא יהיה בלתי סביר להעריך שהמחוקק המקומי, שבסמכותו לאמץ או לדחות את המלצת הסוכנות, לא ימהר לאסור על השימוש בקוטל העשבים, לפחות כל עוד לא קיימים תחליפים יעילים במחיר סביר. בימים אלה, בעקבות פרסום מסקנות הוועדה, עורכת הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב סקירה רשמית באשר לבטיחות השימוש בכימיקל גלייפוסט. במידה רבה, החלטות הרשות ישקפו את הקו המנחה שיינקט בעולם.

ישראל היא אחת הצרכניות הכבדות ביותר של חומרי הדברה לדונם אדמה. לפי נתוני הלמ"ס, בשנים 2010-2008 נמכרו בישראל קרוב ל-7,000 טון בשנה של תכשירי הדברה. הכמות מתייחסת לחומר הפעיל, הרעיל, בתרכובת. בשנים אלה נצרכו בממוצע כ-1,240 טון חומר פעיל המיועד לקטילת עשבים ונמכר בתוויות שונות, המוביל שבהם הוא "ראונדאפ". השימוש בחומר מקובל ביותר לצרכים חקלאיים אך הוא גם נפוץ עד מאוד לצורכי נוי. "השימוש בראונדאפ, ובחומרים הדומים לו אינו דורש היתר מיוחד", מסביר גורם במשרד החקלאות. "בדומה לנהוג באירופה ובארה"ב, החומר מותר לשימוש ללא הגבלות מיוחדות, שכן אינו שייך לקבוצת החומרים המסרטנים".

בישראל, רישוי תכשירי הדברה מוסדר ונבדק על ידי על ידי ועדה בין-משרדית בראשות משרד הבריאות, שבה חברים בה נציגים של משרדי החקלאות, הכלכלה והגנת הסביבה. החלטות הוועדה נשענות על תיקים טוקסיקולוגים והן נעשות בהתאם לקריטריונים בינלאומיים לבחינת בטיחות תכשירים. כעת, מחכים בישראל לראות כיצד יגיבו הסוכנויות להגנת הסביבה של ארה"ב ואירופה ומה תהיה התייחסותם להחלטת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן. בעבר כבר הוסרו מהמדף בארץ חומרי הדברה, ביניהם זרחנים אורגניים וחומרים שסווגו כמסוכנים. לפי גורמים במשרדים השונים האחראים על מתן הרישוי, המשך השימוש בחומר המסווג כמסוכן דורש הערכת סיכונים שתבחן את המחיר הצפוי מאיבוד היתרונות שמקנה הכימיקל אל מול הבעיות והסכנות הנלוות לשימוש.

ריסוס שדה בחומרי הדברה. צילום: Teo, Flickr
ריסוס שדה בחומרי הדברה. צילום: Teo, Flickr

הדברה זה לא רק רע

לחומרי דישון והדברה יש תפקיד מרכזי בחקלאות המתועשת. בעולם שבו האוכלוסייה הולכת וגדלה, לא ניתן להתעלם מהצורך החיוני להניב את המירב מכל פיסת אדמה, קרן שמש וטיפת מים. עם זאת, במקביל, מתחזקת ההבנה שיש לפעול לצמצום השימוש בכימיקלים מסוכנים בחקלאות. בחקלאות המודרנית, עקירה ידנית של עשבים לא באמת נתפשת כאלטרנטיבה מעשית, והחלופות מתמקדות בחומרים אורגניים שמתפרקים בקלות והם בעלי רעילות נמוכה. אחד התחליפים המסחריים הזמינים כיום לקטילת עשבים מבוסס על חומצה אצטית, שמפוזרת על פני העשבים וגורמת לקטילתם דרך הרס רקמות העלעלים. בנוסף, כולל סל החלופות שמנים המופקים מאורנים וציפורן, גלוטן המופק מתירס וסבונים.

לרוב, החלופות לא מבטיחות שליטה מלאה בעשבים, והצלחתן תלויה במגוון פעולות נוספות: שמירה על בריאות הקרקע, הימנעות מעודף השקיה ודישון וגידול של מגוון של זנים בשדה. יש לזכור שאף שהחלופות אינן נמצאות בקטגורייה של חומרים מסרטנים, חלקן מסוכנות לאדם ולבעלי חיים באופנים שונים. החומצות השונות עלולים לגרום לכוויות במקרה של מגע ישיר, והסבונים יכולים לגרום נזק לקרקע. עם זאת, החלופות בהחלט יכולות להתאים לגינות, פארקים ומדשאות, שם מספיקים גם 90-80 אחוזי הרחקה של עשבים.

הדרך להטמעת חלופה "ירוקה" יותר לחומרי ההדברה הכימיים עוד ארוכה. יש לקוות שההד התקשורתי שיצרה ההצהרה תוביל לשורה של צעדים מעשיים ברמה העולמית והמקומית, שיביאו לאימוץ שיטות הדברה ירוקות יותר. אלה יועילו הן לבריאותם של החקלאים והגננים, והן לבריאותם משתמשי הקצה, העומדים בתור אצל הירקן או משתעשעים בגן המשחקים.

 




שתפו‬